## Steinsaltz on Beitzah Daf 17a

###### Steinsaltz on Beitzah 17a:1
[Steinsaltz on Beitzah 17a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/17a:1)

**היינו קלקולא** [והרי זה הקלקול], בכך שאסר לערב מאתמול, ואין איפוא להוכיח מכאן. **אמר רבא אמר רב חסדא אמר רב הונא: הלכה כרבי, ולאסור** שאין מערבין לא לתחומים ולא לחצירות. שפסק הלכה בנושא זה כשיטת רב רבו וכגירסת ר' אליעזר.


###### Steinsaltz on Beitzah 17a:2
[Steinsaltz on Beitzah 17a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/17a:2)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **יום טוב שחל להיות בשבת, בית שמאי אומרים: מתפלל שמנה** ברכות בתפילת עמידה, שמוסיף שתי ברכות אמצעיות על שלוש ראשונות ושלוש אחרונות ואותן שתי ברכות אמצעיות ש**אומר,** הרי הן, ברכה אחת **של שבת בפני עצמה, ו**ברכה אחת נוספת **של יום טוב בפני עצמה. ובית הלל אומרים: מתפלל שבע** ברכות בלבד, שלוש ראשונות ושלוש אחרונות ואחת באמצע, אשר בה הוא **מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת, ואומר קדושת היום** של אותו חג **באמצע. רבי אומר: אף חותם בה** בברכה זו מעין שבת ויום טוב יחד: **"מקדש השבת, ישראל והזמנים".**


###### Steinsaltz on Beitzah 17a:3
[Steinsaltz on Beitzah 17a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/17a:3)

**תני תנא קמיה** [שנה חוזר המשניות לפני] **רבינא** נוסח זה: **"מקדש ישראל והשבת והזמנים". אמר ליה** [לו] רבינא לאותו תנא: **אטו** [וכי] את ה**שבת ישראל מקדשי ליה** [הם שמקדשים אותה]? **והא** [והרי] ה**שבת מקדשא וקיימא** [מקודשת ועומדת] מששת ימי בראשית, שכל יום שביעי הוא מעצמו שבת, ואין השבת מתקדשת על ידי החלטת ישראל. **אלא אימא** [אמור, תקן] בנוסח זה: **"מקדש השבת, ישראל והזמנים",** שאכן ישראל הם המקדשים את הזמנים — ראשי חדשים ומועדים. **אמר רב יוסף: הלכה כרבי** לענין סיום הברכה, **וכדתריץ** [וכפי שיישב, קבע] **רבינא.**


###### Steinsaltz on Beitzah 17a:4
[Steinsaltz on Beitzah 17a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/17a:4)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שבת שחל להיות בראש חדש או בחולו של מועד,** תפילות **ערבית ושחרית ומנחה** של שבת **מתפלל** כרגיל **שבע** ברכות, **ואומר מעין המאורע** ("יעלה ויבוא") בברכת ה**עבודה** ("רצה"). **ואם לא אמר** — **מחזירין אותו** ויתפלל שנית. **רבי אליעזר אומר:** מעין המאורע אומר **ב**תפילת **הודאה** ("מודים"). **ו**אילו **ב**תפילת ה**מוספין** משנה את נוסח הברכה עצמה: **מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת, ואומר קדושת היום** — ראש חודש או חול המועד — **באמצע.**


###### Steinsaltz on Beitzah 17a:5
[Steinsaltz on Beitzah 17a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/17a:5)

**רבן שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומרים: כל מקום שהוזקק לשבע** ברכות, לאו דווקא בתפלת המוספים, אלא בכל תפילות היום אף בשחרית מנחה וערבית, **מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע. אמר רב הונא: אין הלכה כאותו הזוג,** אלא כשיטת התנא הראשון שבשחרית מנחה וערבית מתפלל שבע ברכות ואומר מעין המאורע בעבודה.


###### Steinsaltz on Beitzah 17a:6
[Steinsaltz on Beitzah 17a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/17a:6)

ג **אמר רב חייא בר אשי אמר רב: מניח אדם עירובי תחומין מיום טוב לחברו** ליום טוב שני של גלויות, **ומתנה,** ואומר כך: אם היום הוא אכן יום טוב אם כן למחר יום חול הוא, ומותר הרי ללכת בו כמה שארצה לכל צד. ואם היום חול הוא ומחר יום טוב — הרי אני מניח עירוב תחומין למחר. וכן יתנה למחרת על אותה פת.


###### Steinsaltz on Beitzah 17a:7
[Steinsaltz on Beitzah 17a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/17a:7)

**אמר רבא: מניח אדם ערובי תבשילין מיום טוב לחבירו, ומתנה** ואומר: אם היום חול ומחר קודש — עירובי עירוב ובשלו אהיה מותר לבשל למחר לצורך השבת, ואם היום קודש ולמחר חול — הרי מותר אני בבישול כבשאר ימות החול.


###### Steinsaltz on Beitzah 17a:8
[Steinsaltz on Beitzah 17a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/17a:8)

ומעירים: **מאן** [מי] ש**אמר** דין זה בענין **עירובי תחומין כל שכן** שהוא מתיר לעשות כן **בעירובי תבשילין, ומאן** [ומי] ש**אמר** דין זה בענין **עירובי תבשילין** — **אבל** ב**עירובי תחומין לא** הותר הדבר. **מאי טעמא** [מה טעם הדבר] — **דלמקני** [שלקנות] **שביתה בשבתא** [ביום של שבתון] **לא** התירו אפילו במקום ספק. אבל בעירוב תבשילין שבעצם הוא רק לסימן בלבד — משום כבוד השבת התירוהו.


###### Steinsaltz on Beitzah 17a:9
[Steinsaltz on Beitzah 17a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/17a:9)

ד **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אין אופין** פת **מיום טוב לחבירו** יום טוב שני של גלויות. אף על פי כן, **באמת אמרו** הלכה קבועה: **ממלאה אשה** את **כל הקדרה בשר** לבשל ביום טוב, **אף על פי שאינה צריכה** באותו יום **אלא לחתיכה אחת,** והשאר יהא למחר. וכן **ממלא נחתום חבית של מים** לחמם אותם **אף על פי שאינו צריך אלא לקיתון** (כלי קטן) **אחד** של מים חמים. **אבל לאפות** — **אינו אופה אלא מה שצריך לו** לאותו יום בלבד.


###### Steinsaltz on Beitzah 17a:10
[Steinsaltz on Beitzah 17a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/17a:10)

**ר' שמעון בן אלעזר אומר: ממלאה אשה** את **כל התנור פת** אף על פי שאינה צריכה את כל הכמות לאותו היום, **מפני שהפת נאפה יפה בזמן שהתנור מלא,** שכל כמה שהתנור מלא יותר, מתמעט חללו וחומו רב יותר. ונמצא שמילוי התנור משמש לא רק להוסיף פת למחר, אלא ליופיה של הפת לאותו יום. **אמר רבא: הלכה כר' שמעון בן אלעזר.**


###### Steinsaltz on Beitzah 17a:11
[Steinsaltz on Beitzah 17a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/17a:11)

ה **איבעיא להו** [נשאלה להם] לחכמים שאלה זו: **מי שלא הניח עירובי תבשילין,** האם **הוא נאסר** לבשל ליום השבת ואף **קמחו נאסר,** שכל המזונות שבידו אסור להשתמש בהם לצורך השבת. **או דלמא** [שמא] **הוא נאסר** לעשות מלאכה זו **ואין קמחו נאסר?**


###### Steinsaltz on Beitzah 17a:12
[Steinsaltz on Beitzah 17a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/17a:12)

ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מכאן] הבדל, הלכה למעשה? ומסבירים: **לאקנויי** [לענין הקניית] **קמחו לאחרים. אי אמרת** [אם אומר אתה] כי **הוא נאסר וקמחו נאסר — צריך לאקנויי** [להקנות] את **קמחו לאחרים** כדי שיוכלו אחרים לאפות לצורכו, אם ירצו. **ואי אמרת** [ואם אומר אתה] כי **הוא נאסר ואין קמחו נאסר — לא צריך לאקנויי** [להקנות] **קמחו לאחרים,** אלא אחרים יכולים לאפות לצורכו אף בלא שייחשב הקמח כשלהם. ושואלים: **מאי** [מה אכן הדין]?


###### Steinsaltz on Beitzah 17a:13
[Steinsaltz on Beitzah 17a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/17a:13)

ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] **פתרון לדבר ממה שנאמר בברייתא: מי שלא הניח עירובי תבשילין** בערב יום טוב — **הרי זה לא יאפה ולא יבשל ולא יטמין** ביום טוב לצורך השבת החלה למחרת, **לא לו ולא לאחרים, ולא אחרים אופין ומבשלין לו. כיצד הוא עושה** שיוכל בכל זאת לאכול בשבת — **מקנה קמחו לאחרים ואופין לו ומבשלין לו.** ומלשון "מקנה קמחו לאחרים" **שמע מינה** [למד מכאן] כי **הוא נאסר וקמחו נאסר** ולכן צריך להקנותו. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Beitzah 17a:14
[Steinsaltz on Beitzah 17a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/17a:14)

**איבעיא להו** [נשאלה להם לחכמים] השאלה הבאה: **עבר ואפה** ביום טוב לשבת בלא שעשה עירוב תבשילין בערב יום טוב, **מאי** [מה דינו]? האם מותר או אסור לאכול מפתו ותבשילו? ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר, ממה ששנינו בברייתא: **מי שלא הניח עירובי תבשילין, כיצד הוא עושה** — **מקנה קמחו לאחרים, ואחרים אופין לו ומבשלין לו**.