## Steinsaltz on Beitzah Daf 21b

###### Steinsaltz on Beitzah 21b:1
[Steinsaltz on Beitzah 21b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:1)

**"לכם"** — **ולא לכלבים,** אלו **דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר:** מה שנאמר "כל נפש" — **אפילו נפש בהמה במשמע. אם כן מה תלמוד לומר** בהדגשה **"לכם"** — כוונתו: **לכם ולא לגויים.**


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:2
[Steinsaltz on Beitzah 21b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:2)

ושואלים: **ומה ראית לרבות את הכלבים** שמותר לעשות מלאכה עבורם ביום טוב **ולהוציא את הגויים?** ומסבירים: **מרבה אני את הכלבים** שהרי **מזונותן עליך** וחייב אתה לפרנסם כשאר בני הבית, **ומוציא אני את הגויים שאין מזונותן עליך.**


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:3
[Steinsaltz on Beitzah 21b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:3)

ביחס לברייתא זו **אמר ליה** [לו] **אביי לרב יוסף: ולר' יוסי הגלילי** ש**אמר** כי מן הכתוב **"לכם"** יש ללמוד **ולא לכלבים, הני סופלי** [אותם גרעיני תמרים] **לחיותא היכי שדינן להו** [לחיות ולבהמות, איך נותנים אנו אותם] **ביום טוב?** שהרי למאכל אדם אינם ראויים ולתיתם לחיות לפי שיטה זו גם כן אסור, אם כן הרי הם בכלל מוקצה ואסורים בטלטול!


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:4
[Steinsaltz on Beitzah 21b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:4)

**אמר ליה** [לו] רב יוסף: כיון שמותר לטלטלם **הואיל וחזו** [הואיל וראויים] הגרעינים **להסקה,** לכן אפשר לתת אותם גם לבהמות. והקשה לו: **תינח ביבשתא, ברטיבתא מאי איכא למימר** [נניח דבר זה בגרעינים יבשים, אולם ברטובים שאינם ראויים להסקה, מה אפשר לומר]? **אמר ליה** [לו] **חזו** [ראויים הם] **להיסק גדול.** שבמדורה גדולה הם מתייבשים, ואחר כך הם עצמם בוערים היטב.


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:5
[Steinsaltz on Beitzah 21b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:5)

הקשה לו: **תינח** [נניח] כל זה **ביום טוב** שמותר להסיק בו, אולם **בשבת מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? איך הותרו בטלטול? והשיב לו: **מטלטלינן להו** [מטלטלים אנו אותם] **אגב ריפתא** [ככר לחם], שמניחים אותם על הככר ואגב הככר מטלטלים גם את הגרעינים. וכדברי **שמואל,** ש**אמר שמואל: עושה אדם כל צרכו בפת** ואין אומרים שיש בכך משום בזיון לאוכל.


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:6
[Steinsaltz on Beitzah 21b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:6)

ומעירים: **ופליגא** [וחלוקה] הלכה זו שקבע רב הונא, שאם נותנים הגויים רשות לישראל לאכול מקצת הפת מותר לאפות בשבילם, על דעת **ר' יהושע בן לוי,** ש**אמר ר' יהושע בן לוי: מזמנין את הגוי** לסעודה **בשבת,** שודאי לא יבשלו עבורו בו ביום, ומותר לתת לגוי לאכול מהמאכלים שהוכנו מבעוד יום, **ואין מזמנין את הגוי** לסעודה **ביום טוב, גזרה שמא ירבה בשבילו** ויבשל לו. משמע שאף אם מרבה בלבד הרי זה אסור, למרות שעיקר הסעודה עבור ישראל.


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:7
[Steinsaltz on Beitzah 21b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:7)

**רב אחא בר יעקב אמר: אפילו בשבת נמי** [גם כן] **לא** יזמין את הגוי, **משום שיורי כוסות** היין. שכיון ששתה הגוי בכוס הרי היין דינו כיין נסך ואסור להשתמש בו, וממילא הוא מוקצה, ויש חשש שיבוא לטלטל מוקצה זה בשבת. ושואלים: **אי הכי, דידן נמי** [אם כך שאתה חושש למוקצה, הכוסות שלנו גם כן] ייאסרו, שהרי יש בהם שיורי יין שאינם ראויים לכל שימוש! ומשיבים: **דידן חזו** [השיירים שלנו ראויים] **לתרנגולין.** ומקשים: **דידהו נמי חזו** [שלהם, של הגויים, גם כן ראויים] **לתרנגולין!** ודוחים: **דידהו** [שלהם] **איסורי הנאה נינהו** [הם] ולכן אסור להשתמש בהם כלל.


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:8
[Steinsaltz on Beitzah 21b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:8)

ושואלים: **ולטלטלינהו אגב כסא** [ושיטלטלם אגב הכוס], שהכוס היא כלי המותר בטלטול, ואותם שיירים יתבטלו לגביה. **מי** [האם] **לא אמר רבא: מטלטלין כנונא** [מחתה] **אגב קטמיה** [האפר שלה] **אף על גב דאיכא עליה** [אף על פי שיש עליה] **שברי עצים,** משמע שמותר לטלטל מוקצה אגב דבר המותר בטלטול!


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:9
[Steinsaltz on Beitzah 21b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:9)

ודוחים: בכל זאת יש הבדל, **התם** [שם] — **לאו** [לא] **איסורי הנאה נינהו** [הם], אלא מוקצה בלבד, ואילו **הכא** [כאן] בשיירי יין ששתה ממנו הגוי — **איסורי הנאה נינהו** [הם] וחמור איסורם יותר.


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:10
[Steinsaltz on Beitzah 21b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:10)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא מדפתי לרבינא** באופן אחר: **ולהוי כגרף של רעי** [ושיהא זה כמו כלי של צואה] שמותר להוציאו מפני המיאוס, ואף שיורי כוסות אלה, כיון שאין ראוי להשאירם על השולחן, יהא מותר לזורקם מפני טעם זה! **אמר ליה** [לו]: אכן, אם יש שיורים כאלה מותר להשליכם, אולם **וכי עושין גרף של רעי לכתחלה?** ולכן אמרו שלא יזמין את הגוי מלכתחילה ולא יבוא לידי בעיה.


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:11
[Steinsaltz on Beitzah 21b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:11)

ולסיכום ההלכה מסופר: **אדבריה** [הרשה] והורה לו **רבא ל**חכם מבית ראש הגולה **מר שמואל, ודרש** מר שמואל ברבים: **מזמנין את הגוי בשבת, ואין מזמנין את הגוי ביום טוב, גזרה שמא ירבה בשבילו.** מסופר: **מרימר ומר זוטרא, כי הוה מקלע להו** [כאשר היה מזדמן להם] **גוי ביום טוב, אמרו ליה** [היו אומרים לו]: **אי ניחא לך במאי דטריחא לן** [אם נוח לך במה שטרחנו לעצמנו] **— מוטב, ואי** [ואם] **לא** — **טרחא יתירא אדעתא דידך לא טרחינן** [בגללך אין אנו טורחים].


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:12
[Steinsaltz on Beitzah 21b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:12)

א משנה **בית שמאי אומרים: לא יחם אדם חמין** לרחוץ את **רגליו** בהם **אלא אם כן ראויין** הם **לשתיה.** שלדעתם מותרת ביום טוב רק מלאכה לצורך אוכל בלבד. **ובית הלל מתירין.** שלדעתם, כל הנאה בכלל ההיתר. **עושה אדם מדורה** גדולה של אש **ומתחמם כנגדה.**


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:13
[Steinsaltz on Beitzah 21b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:13)

ב גמרא **איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים: **האי** [הלכה זו] בענין **מדורה מאן קתני לה** [מי שנה, למד, אותה]? האם **דברי הכל היא** ואף כדעת בית שמאי, **ושני להו** [ושונה להם] **לבית שמאי** לענין הלכה **בין הנאת כל גופו להנאת אבר אחד,** ואף הם מודים שהנאת כל גופו דינה כאוכל, ולכן הותרה הסקת מדורה שכל גופו נהנה ממנה, **או דלמא** [שמא] **בית הלל קתני לה** [שנו, למדו אותה], **אבל בית שמאי לא שני להו** [אין שונה להם] ואינם מבדילים, והתירו רק הנאת אכילה בלבד?


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:14
[Steinsaltz on Beitzah 21b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:14)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לדבר מברייתא מפורשת, ששנינו בה, **בית שמאי אומרים: לא יעשה אדם מדורה ויתחמם כנגדה. ובית הלל מתירין.** ומוכח מכאן שהלכה זו במשנתנו דווקא כשיטת בית הלל היא.


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:15
[Steinsaltz on Beitzah 21b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:15)

ג משנה **שלשה דברים** היה **רבן גמליאל מחמיר** בהם **כדברי בית שמאי.** וכך היה אומר: **אין טומנין את החמין לכתחלה ביום טוב,** עבור השבת אלא יש לטומנם מערב החג, **ואין זוקפין** (מקימים, מעמידים) **את המנורה** העשוייה מתכת שנפלה **ביום טוב, ואין אופין פתין גריצין** (עבים) **אלא רקיקין** (דקים), מפני הטירחה הרבה שיש באפיית פת עבה. **אמר רבן גמליאל: מימיהן של בית אבא לא היו אופין** ביום טוב **פתין גריצין אלא רקיקין. אמרו לו** חכמים: **מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן,** אולם היו **מקילין לכל ישראל להיות אופין פתין גריצין וחררין** [עוגות שאופים על גחלים].


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:16
[Steinsaltz on Beitzah 21b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:16)

ד גמרא על מה שנאמר במשנתנו שלא היה מתיר רבן גמליאל לכתחילה לטמון חמין ביום טוב, שואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי דאנח** [אם מדובר באופן שהניח] **עירובי תבשילין — מאי טעמא** [מה הטעם] של **בית שמאי** שאוסרים? **ואי דלא אנח** [ואם מדובר באופן שלא הניח] **עירובי תבשילין,** אם כן **מאי טעמא** [מהו הטעם] של **בית הלל** שהתירו? **אמר רב הונא: לעולם אימא לך** [אומר לך] שמדובר באופן **שלא הניח עירובי תבשילין,** וטעמם של בית הלל, משום שלהניח משהו שאינו שיעור סעודה גדולה אלא **כדי חייו** בלבד, **שרו ליה רבנן** [התירו לו חכמים].


###### Steinsaltz on Beitzah 21b:17
[Steinsaltz on Beitzah 21b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/21b:17)

ומעירים: **ורב הונא לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר רב הונא: מי שלא הניח עירובי תבשילין** מערב יום טוב, מכל מקום **אופין לו פת אחת, ומבשלין לו קדרה אחת** של תבשיל,