## Steinsaltz on Beitzah Daf 22b

###### Steinsaltz on Beitzah 22b:1
[Steinsaltz on Beitzah 22b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:1)

**מה שאין כן בביצה** שנולדה ביום טוב! ששני הימים נחשבים כקדושה אחת. הרי שרק לענין קבורת המת התירו, אבל בשאר דברים — שני ימים טובים של ראש השנה נחשבים כיום אחד!


###### Steinsaltz on Beitzah 22b:2
[Steinsaltz on Beitzah 22b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:2)

**אמר ליה** [לו] אמימר: **אנא כנהרדעי סבירא לי** [אני כדעת חכמי נהרדעא סבור אני], **דאמרי** [שאמרו] דין זה **אף בביצה** שנולדה, והוא הדין לשאר דברים, שאין הבדל בין שני ימי ראש השנה לשאר ימים טובים. **ומאי דעתיך** [ומה דעתך] למה חושש אתה — **דלמא מעברי ליה** [שמא יעברו אותו] את חודש **אלול** ויתברר אז שהיום השני הוא אכן ראש השנה האמיתי — **האמר** [הרי כבר אמר] **רב חיננא בר כהנא: מימות עזרא ואילך לא מצינו** שיהא **אלול מעובר,** ואם כן אין מקום לחשוש לכך.


###### Steinsaltz on Beitzah 22b:3
[Steinsaltz on Beitzah 22b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:3)

א שנינו במשנה: **ואין אופין פתין גריצין אלא רקיקין. תנו רבנן** [שנו חכמים]: **בית שמאי אומרים: אין אופין פת עבה בפסח, ובית הלל מתירין. וכמה** שיעורה של **פת עבה** שהתירו בית הלל — **אמר רב הונא:** עוביה **טפח. שכן מצינו** (מצאנו) **בלחם הפנים** במקדש, שאף הוא אסור שיהא חמץ והיה עוביו **טפח.**


###### Steinsaltz on Beitzah 22b:4
[Steinsaltz on Beitzah 22b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:4)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב יוסף: אם אמרו** היתר זה בכהנים שהם **זריזין** ויכולים לאפות פת שעוביה טפח מבלי שיהיה בה חשש חימוץ — **יאמרו** כמו כן **ב**שאר אנשים **שאינן זריזין? אם אמרו בפת עמלה** (שנילושה היטב) — **יאמרו** כמו כן אף **בפת שאינה עמלה?**


###### Steinsaltz on Beitzah 22b:5
[Steinsaltz on Beitzah 22b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:5)

**אם אמרו בעצים יבשים** שהיו משתמשים בהם בבית המקדש, שהם בוערים היטב ונאפה הלחם במהירות, **יאמרו** כמו כן אף **בעצים לחים,** שרוב בני אדם משתמשים בהם? **אם אמרו בתנור חם** של המקדש **יאמרו** כמו כן אף **בתנור** של כל אדם שהוא בדרך כלל **צונן** מזה של המקדש? **אם אמרו בתנור של מתכת** שהיה במקדש, המתחמם מהר, **יאמרו** כמו כן אף **בתנור של חרס** שרוב בני האדם אופים בו לחמיהם?


###### Steinsaltz on Beitzah 22b:6
[Steinsaltz on Beitzah 22b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:6)

**אמר רב ירמיה בר אבא: שאלית** [שאלתי] **את רבי ביחוד** (ביני לבינו) **ומנו** [ומי הוא] רבי זה — **רב,** ושאלתי היתה: **מאי** [מה פירוש] **"פת עבה"?** והסביר לי, שפירושו, **פת מרובה.** ואין הטעם משום חשש חמץ, אלא משום שיש באופן אפייתה משום טירחה יתירה בחג.


###### Steinsaltz on Beitzah 22b:7
[Steinsaltz on Beitzah 22b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:7)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] באופן זה **אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: שאלית** [שאלתי] דבר זה **את רבי ביחוד, ומנו** [ומי הוא] רבו של רב — **רבינו הקדוש,** והסביר לי: **מאי** [מה הפירוש] **"פת עבה" — פת מרובה, ואמאי** [ומדוע] **קרו ליה** [קוראים לה] **פת עבה** — **משום דנפישא** [שהיא מרובה] **ב**שעת **לישה** ובשעת לישתה הריהי נראית עבה ביותר. **אי נמי** [או גם כן] **באתריה דהאי תנא** [במקומו של תנא זה], **פת מרובה** — **"פת עבה" קרו ליה** [קוראים לה].


###### Steinsaltz on Beitzah 22b:8
[Steinsaltz on Beitzah 22b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:8)

ושואלים: **מכדי** [הרי] האיסור **משום דקטרח** [שהוא טורח] **טרחא דלא צריך** [שאינו צריך] **הוא,** אם כן **מאי אריא** [מה שייך] מדוע דווקא, שנינו דין זה ב**פסח? אפילו בשאר ימים טובים נמי** [גם כן]! ומשיבים: **אין הכי נמי** [כן, כך הוא גם כן] ואין דין מיוחד זה לפסח. **ותנא** זה שאמר את הדברים, **ביום טוב** של **פסח קאי** [עמד] וכיון שדן בשאר דברים השייכים לפסח אמר גם הלכה זו כאחד מדיני הפסח, אבל הוא הדין לחגים אחרים. ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך], **בית שמאי אומרים: אין אופין פת מרובה ביום טוב, ובית הלל מתירין.**


###### Steinsaltz on Beitzah 22b:9
[Steinsaltz on Beitzah 22b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:9)

ב משנה **אף הוא** רבן גמליאל **אמר שלשה דברים להקל** כנגד דעת רוב החכמים: **מכבדין** (מטאטאים) את **בית המטות,** מקום שהיו יושבים בו לאכול כשהם מסובים על גבי מיטות, ואין חוששים שמא על יד כיבוד זה הריהו מיישר את הגומות שבאדמה. **ו**כמו כן **מניחין את המוגמר** (מיני בשמים) על גבי גחלים בוערות כדי לבשם את הבית **ביום טוב. ו**כן **עושין גדי מקולס** שצולים אותו בשלימות כשאבריו הפנימיים בסמוך לו **בלילי פסחים** כדרך שהיו עושים במקדש. **וחכמים אוסרין** בכל שלושת הדברים הללו, בכיבוד — משום חשש יישור גומות, בנתינת מוגמר על גבי גחלים — משום שאין בכך צורך אוכל נפש, ובגדי מקולס — משום שנראה כמקריב קדשים בחוץ.


###### Steinsaltz on Beitzah 22b:10
[Steinsaltz on Beitzah 22b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:10)

ג גמרא **אמר רב אסי: מחלוקת** זו במוגמר היא כאשר הוא מניחו **לגמר,** כלומר: לבשם בגדים על ידי הבשמים הללו, **אבל** כאשר מניחו כדי **להריח** — **דברי הכל מותר** שדבר זה הוא כשאר הנאות ובכלל אוכל נפש הוא.


###### Steinsaltz on Beitzah 22b:11
[Steinsaltz on Beitzah 22b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:11)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו בתוספתא: **אין מכבדין** את **בית המטות ביום טוב** מפני חשש יישור הגומות, **ושל בית רבן גמליאל** היו **מכבדין** ולא חששו לכך. **אמר ר' אלעזר בר' צדוק: פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא,** ר' צדוק, **לבית רבן גמליאל ו**ראיתי ש**לא היו מכבדין** ממש את **בית המטות ביום טוב, אלא** כך היו עושים: **מכבדין אותן מערב יום טוב, ופורסין עליהם סדינין** כדי שלא יתלכלכו, ו**למחר כש**ה**אורחים** היו **נכנסין,** היו **מסלקין את הסדינין ונמצא הבית מתכבד** (מתנקה) **מאליו. אמרו לו: אם כן** — **אף בשבת מותר לעשות כן,** ולא בזה נחלקו.


###### Steinsaltz on Beitzah 22b:12
[Steinsaltz on Beitzah 22b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:12)

וכן **ואין מניחין את המוגמר ביום טוב** על גבי גחלים בוערות, **ושל בית רבן גמליאל** היו **מניחין. אמר ר' אליעזר בר' צדוק: פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל, ולא היו מניחין את המוגמר ביום טוב** ממש, **אלא** היו **מביאין ערדסקאות** (מחתות נקובות) **של ברזל ומעשנין אותן** (ממלאים אותם בעשן מבושם) **מערב יום טוב, ופוקקין נקביהן מערב יום טוב** כדי שלא ייצא מתוכם ריח הבושם, ו**למחר כש**היו ה**אורחים נכנסין** היו **פותחין את נקביהן** והריח יוצא ומתפזר בבית, **ונמצא הבית מתגמר** (מתבשם) **מאליו.**


###### Steinsaltz on Beitzah 22b:13
[Steinsaltz on Beitzah 22b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:13)

**אמרו לו: אם כן** — **אף בשבת מותר לעשות כן.** ולענייננו למדנו שלא דובר כאן על בישום בגדים, אלא אף על הולדת הריח עצמו.


###### Steinsaltz on Beitzah 22b:14
[Steinsaltz on Beitzah 22b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:14)

**אלא** עלינו לחזור מן הדבר כפי שאמרנו, ו**אי אתמר הכי אתמר** [ואם נאמר דבר בענין זה כך נאמר], **אמר רב אסי: מחלוקת** זו היא כשעושים כן כדי **להריח, אבל** אם עשו כן כדי **לגמר** (לבשם את הבגדים) — לדעת הכל **אסור.**


###### Steinsaltz on Beitzah 22b:15
[Steinsaltz on Beitzah 22b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:15)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] השאלה: **מהו** האם מותר **לעשן** פירות ביום טוב בעשן בשמים בוערים כדי לבשם את ריחם? **רב ירמיה בר אבא אמר** בשם **רב: אסור,** לפי שאין בכך משום אוכל נפש. **ושמואל אמר: מותר. רב הונא אמר: אסור, מפני שמכבה,** שכאשר מניחים את אבקת עצי הבושם על הגחלים הרי הן כבות מעט. **אמר ליה** [לו] **רב נחמן: ונימא מר** [ושיאמר אדוני] **מפני שמבעיר,** שהרי אחר כך הבשמים מבעירים את הגחלים ביתר שאת, ומדוע אין אתה חושש להבערה? **אמר ליה** [לו]: אכן כך הוא, ושני איסורים יש בדבר — **תחלתו מכבה וסופו מבעיר.**


###### Steinsaltz on Beitzah 22b:16
[Steinsaltz on Beitzah 22b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/22b:16)

**אמר רב יהודה:** להניח אבקת בשמים **על גבי** ה**גחלת** עצמה — **אסור,** מפני הטעמים שהסברנו.