## Steinsaltz on Beitzah Daf 25a

###### Steinsaltz on Beitzah 25a:1
[Steinsaltz on Beitzah 25a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:1)

אולם אם הביאם מ**חוץ לתחום** שנעשה בו מלאכה של הוצאה מחוץ לתחום — **אסור. והבא** מחוץ לתחום **בשביל ישראל זה** — **מותר לישראל אחר,** שכיון שלא נתקיימה מחשבתו של הגוי — לא חל האיסור על המקבל השני, שדין תחומים הוא מדברי סופרים ולא גזרו אלא על זה שהביא הגוי לשמו, ולא על השני.


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:2
[Steinsaltz on Beitzah 25a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:2)

א ועוד מענין צייד ביום טוב. **אמר רבה בר רב הונא אמר רב: הסוכר** (הסותם) **אמת** (תעלת) **המים** המובילה מים מן הנהר להשקות את השדה, אם סכרה **מערב יום טוב ולמחר השכים ומצא בה דגים** — **מותרין,** שהרי דגים אלה באו עם המים מערב החג ולא יכלו לצאת כיון שהתעלה היתה סכורה, והרי הם נחשבים כמוכנים מערב החג.


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:3
[Steinsaltz on Beitzah 25a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:3)

**אמר רב חסדא: מדברי רבינו** (רב) אלה **נלמוד: חיה שקננה בפרדס** הסמוך לביתו של אדם **אינה צריכה זמון** מיוחד, והרי היא נחשבת כמוכנה. **אמר רב נחמן** על מסקנה זו: **נפל חברין** [חברנו], רב חסדא, **ברברבתא** [בדבר גדול], כלומר, בענין שאיננו פשוט כלל, ושיש בו כמה מחלוקות. **איכא דאמרי** [יש שאומרים] בלשון שונה קצת, ש**אמר רבה בר רב הונא, מדברי רבינו נלמוד: חיה שקננה בפרדס אינה צריכה זמון.** ועל כן **אמר רב נחמן: נפל** רבה **בר חברין** [בן חברנו] רב הונא, **ברברבתא** [בדבר גדול] כי רב הונא היה כבן גילו של רב נחמן ושניהם מתלמידי רב היו, ולכך קרא לו חבר, ולבנו רבה קרא בן חבר.


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:4
[Steinsaltz on Beitzah 25a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:4)

ומסביר את ההבדל: **התם** [שם] בחיה שקננה בפרדס **לא קא עביד** [אינו עושה] **מעשה** כלל, אלא החיה מעצמה באה, ואילו **הכא** [כאן] בסוכר אמת המים **קא עביד** [הוא עושה] **מעשה** בידיו, בכך שסוכר את המים.


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:5
[Steinsaltz on Beitzah 25a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:5)

והוא מסיים את הקושיה, **ולא בעיא** [וכי אינה צריכה] **זמון** נוסף, **והתניא** [והרי שנינו במפורש בברייתא]: **חיה שקננה בפרדס** — **צריכה לזמן, וצפור דרור** — **צריך לקשור בכנפיה כדי שלא תתחלף באמה** שמא יקח צפור דרור אחרת, כגון אמה, במקומה. **וזו** היא **עדות שהעידו מפי שמעיה ואבטליון.** ומעירים: אכן, **תיובתא** [קושיה חמורה היא] על החכמים שהוציאו מסקנה זו מדברי רב.


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:6
[Steinsaltz on Beitzah 25a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:6)

ושואלים: ולגוף הענין, **ומי בעיא זמון** [והאם צריכה חיה שבפרדס זימון]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] **אמר ר' שמעון בן אלעזר: מודים בית שמאי ובית הלל** על יונים וכיוצא בהן **שהזמינן** מערב יום טוב כשהיו **בתוך הקן ומצא** אותם בחג עצמו כשהן **לפני הקן** — **ש**הם **אסורין,** שיש לחשוש שמא אין אלו אותן יונים שהזמינן אלא אחרות שבאו מבחוץ. **במה דברים אמורים** — **ביוני שובך, ויוני עליה, וצפרים שקננו בטפיחין** (בכרים, כעין שובכים שבתוך הבנינים) **ובבירה** (בתוך הבנין). **אבל אווזין ותרנגולים ויוני הרדסיאות** (יוני בית) **וחיה שקננה בפרדס** — **מותרין** בכל מקרה, **ואין צריכין זמון** מראש, **וצפור דרור צריכה לקשר בכנפיה, כדי שלא תתחלף באמה.**


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:7
[Steinsaltz on Beitzah 25a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:7)

**והמקושרים** בכנפיהם על יד אדם כסימן **והמנוענעין** מראש כזימון לצורך החג, שהיו **בבורות בבתים ובשיחין** (בורות מאורכים) **ובמערות,** אלה — **מותרין** ביום טוב, ואם היו **באילנות** — **אסורין.** והטעם מחשש איסור אחר: **שמא יעלה** באילן **ויתלוש** ממנו. **והמקושרין והמנוענעין בכל מקום אסורין משום גזל.** שבקשירה או נענוע אלו זכה בהם גם לענין קנין ואסור לאחר לקחתו ממנו. ומכל מקום למדנו כאן שחיה בפרדס אינה צריכה זימון!


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:8
[Steinsaltz on Beitzah 25a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:8)

**אמר רב נחמן: לא קשיא** [אין זה קשה]; **הא** [זה] שמותר בלי זימון הוא **בה** בחיה צעירה שאינה יכולה לברוח, **הא** [זה] שאסור ללא זימון, מדובר **באמה** שיכולה לברוח. ותוהים: וכי **אמה בזמון סגי** [די] **לה?** הלא **צידה מעליותא** [מעולה, גמורה] **בעיא** [צריכה היא] כדי לתופסה, שהרי חית בר היא!


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:9
[Steinsaltz on Beitzah 25a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:9)

**אלא אמר רב נחמן בר יצחק: אידי ואידי בדידה** [זה וזה מדובר בה], כלומר, בצעירה שאינה יכולה לברוח. ויש לחלק כך: **הא** [זה] שמותר בלא זימון, הוא **בגנה הסמוכה לעיר,** שהוא יודע בבירור את המקום המדוייק בו נמצאת החיה ויכול לקחתה בכל עת, ולכן אינה צריכה זימון מיוחד, **הא** [זו] שצריכה זימון — **בגנה שאינה סמוכה.**


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:10
[Steinsaltz on Beitzah 25a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:10)

ב משנה **בהמה מסוכנת** שיש חשש שמא תמות ותהיה נבילה, ורוצה להקדים ולשחוט אותה שמא תימצא כשירה לאכילה ולא יפסיד בה — **לא ישחוט** ביום טוב, **אלא אם כן יש** עדיין **שהות** בו **ביום** כדי **לאכול ממנה כזית צלי,** שבאופן כזה אפשר לומר ששוחטה לצורך יום טוב. **ר' עקיבא אומר:** אין צורך בכדי זמן שיוכל לצלות, אלא **אפילו** לאכול **כזית** בשר **חי מבית טביחתה** (ממקום שחיטתה), שאינו צריך להוסיף לטרוח לא בהפשטה ולא בצלייה.


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:11
[Steinsaltz on Beitzah 25a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:11)

וכל בהמה אשר **שחטה בשדה** — **לא יביאנה** לביתו **במוט ובמוטה** (מערכת מוטות) בשני בני אדם, שנראה הדבר כדרך חול, **אבל** עושה שינוי **ומביא בידו אברים אברים.**


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:12
[Steinsaltz on Beitzah 25a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:12)

ג גמרא **אמר רמי בר אבא:** מצוות **הפשט ונתוח** כתובה בתורה **בעולה, והוא הדין לקצבים,** כלומר, מכאן יש לקצבים ללמוד שצריכים להפשיט את העור ולנתח תחילה את הבהמה לנתחיה, ו**מכאן למדה תורה דרך ארץ: שלא יאכל אדם בשר קודם הפשט ונתוח.**


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:13
[Steinsaltz on Beitzah 25a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:13)

ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] בכך, איזה חידוש הלכה יש בענין זה? **אילימא לאפוקי** [אם תאמר שהוא רוצה להוציא] מדברי **רב הונא,** ש**אמר רב הונא: בהמה בחייה** — **בחזקת איסור** אבר מן החי היא **עומדת, עד שיודע לך במה נשחטה,** וכל עוד לא נתברר שנשחטה כדין — הרי היא נשארת בחזקת איסור, ואסורה.


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:14
[Steinsaltz on Beitzah 25a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:14)

ואילו בהמה ש**נשחטה** כדין — **בחזקת היתר** היא **עומדת, עד שיודע לך במה נטרפה,** ואין צורך בבדיקה מיוחדת לדעת אם יש בבהמה פגם או טריפה, שחזקתה שהיא כשרה ואף אם נמצא בה פגם כלשהו — אינה נטרפת בכך, שיש לומר שהדבר אירע לאחר שחיטתה.


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:15
[Steinsaltz on Beitzah 25a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:15)

ומדברי רמי בר אבא אפשר היה להבין כי הוא דורש שבכל זאת תיבדק הבהמה, אולם, **והאנן תנן מתניתין** [והרי אנו שנינו במשנתנו] **כ**שיטת **רב הונא! דתנן** [שכן שנינו בה] **ר' עקיבא אומר: אפילו כזית חי מבית טביחתה.** משמע שאין צורך לפשוט את עורה או לבדקה, ונוטל מיד ואוכל! **מאי לאו** [האם לא] הכוונה **מבית טביחתה ממש** וקודם הפשט!


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:16
[Steinsaltz on Beitzah 25a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:16)

ודוחים: **לא,** אפשר לפרש: **ממקום שטובחת** [מבשלת] **אכילתה** כלומר מבני מעיים שלה, ועדיין יתכן לומר שצריך להפשיט את העור טרם אכילה.


###### Steinsaltz on Beitzah 25a:17
[Steinsaltz on Beitzah 25a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/25a:17)

אולם **והא תני** [והרי שנה] **ר' חייא: מקום טביחתה ממש. אלא** יש לדחות מה שפירשנו, ולומר כי **רמי בר אבא**