## Steinsaltz on Beitzah Daf 26b

###### Steinsaltz on Beitzah 26b:1
[Steinsaltz on Beitzah 26b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:1)

**ביום טוב** עצמו, **ר' שמעון אומר: אין זה מן המוכן. ושוין** ר' יהודה ור' שמעון **שאם נולד הוא ומומו עמו,** כלומר, שנולד הבכור בעל מום — **שזה מן המוכן.**


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:2
[Steinsaltz on Beitzah 26b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:2)

להלכה, **דרש רבה בר רב הונא:** בכור אשר **נולד הוא ומומו עמו** — **מבקרין** (בודקים) **אותו** מומחים **ביום טוב לכתחלה** ואם נמצא שהוא מום קבוע שראוי לשחוט עליו — שוחטים ואוכלים אותו. **אמר ליה** [לו] **רב נחמן: אבא תני** [אבי היה שונה] בענין זה: **אם עבר ובקרו — הריהו מבוקר** בדיעבד, **ואת אמרת** [ואתה אומר] כי **מבקרין אותו לכתחלה!**


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:3
[Steinsaltz on Beitzah 26b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:3)

**אמר אביי: כותיה** [כשיטתו] של **רבה בר רב הונא מסתברא** [מסתבר] לפסוק להלכה, **מדקתני תלתא בבי** [ממה ששנה בברייתא שלושה חלקים], אפשר ללמוד שלכל חלק יש דין מיוחד, ושם נאמר: **נולד בו מום מערב יום טוב** — **אין מבקרין אותו ביום טוב,** ומכאן נלמד: **לכתחלה הוא דלא** [שאין מבקרים] **הא** [הרי] ב**דיעבד שפיר דמי** [יפה הדבר], שאם בקרו — מבוקר.


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:4
[Steinsaltz on Beitzah 26b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:4)

**נולד בו מום ביום טוב, ר' שמעון אומר: אין זה מן המוכן.** כלומר: ש**אפילו דיעבד נמי** [גם כן] **לא,** ואף אם ביקרוהו — אסור הוא באכילה. **והדר תני** [וחזר ושנה] **ושוין** כולם בדעתם, **שאם נולד** הוא **ומומו עמו, שזה מן המוכן.** וכיון שנשנה דין זה כחלק לעצמו נלמד מכאן כי **אפילו לכתחלה נמי** [גם כן] בודקים אותו, ומותר.


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:5
[Steinsaltz on Beitzah 26b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:5)

ומקשים: **והא כי אתא** [והרי כאשר בא] **רב אושעיא** מארץ ישראל **אתא ואייתי מתניתא בידיה** [בא והביא משנה בידו] שבה נאמר: **בין שנולד בו מום מערב יום טוב, ובין שנולד בו מום ביום טוב** עצמו, **חכמים אומרים: אין זה מן המוכן.**


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:6
[Steinsaltz on Beitzah 26b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:6)

ושואלים: **ואלא** אם כן **קשיא הך** [קשה זו] הברייתא ששנינו, שבה נאמר שזה מן המוכן! ומשיבים: אין זו קושיה, **ההיא** [אותה ברייתא] — שיטת **אדא בר אוכמי היא, דמשבש ותני** [שהוא היה רגיל לשבש ולשנות] ואין סומכים על הגירסה שמסר.


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:7
[Steinsaltz on Beitzah 26b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:7)

**אמר רב נחמן בר יצחק: מתניתין נמי דייקא** [משנתנו גם כן מדוייקת] כשיטה זו שאין מבקרים כל מום לכתחילה. **דקתני** [שכן שנינו בה], **ר' שמעון אומר: כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב — אין זה מן המוכן. מאי** [מה פירוש] **אין מומו ניכר? אילימא** [אם תאמר] **שאין מומו ניכר כלל** — הרי **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], **צריכא למימר** [וכי צריך לומר] דבר כזה שאם אין מומו ניכר כלל אינו נחשב מן המוכן?


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:8
[Steinsaltz on Beitzah 26b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:8)

**אלא** על כרחך יש לומר שהיה בו מום, ומדובר כאן באופן **דלא אתחזי** [שלא נראה] **לחכם מערב יום טוב אם מום קבוע אם מום עובר. קתני מיהת** [שנינו על כל פנים] **אין זה מן המוכן** משמע שבו ביום אין זה מן המוכן כלל. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן שכן הוא].


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:9
[Steinsaltz on Beitzah 26b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:9)

א אגב הדיון בהלכה זו דנים בנושא דומה. **בעי מיניה** [שאל אותו] **הלל** את **רבא: יש מוקצה לחצי שבת או אין מוקצה לחצי שבת?** ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי דאחזי** [אם היה ראוי] **בין השמשות** שבין יום שישי לשבת לאכילה או לשימוש אחר — אם כן **אחזי** [ראוי הוא] לכל השבת. **אי דלא אחזי** [אם שלא היה ראוי] בין השמשות — אם כן **לא אחזי** [אינו ראוי] כל היום, שהרי בין השמשות היה מוקצה ואין זו עוד הכנה, ואם כן איך יכול להיות במציאות מוקצה לחצי שבת?


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:10
[Steinsaltz on Beitzah 26b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:10)

ומסבירים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא כגון **דאחזי** [שהיה ראוי] **והדר אדחי** [וחזר ונדחה] בתוך השבת מפני איזה טעם, **והדר אחזי** [וחזר ונהיה ראוי], ובענין זה שאל **מאי** [מה דינו]. **אמר ליה** [לו]: **יש מוקצה** לחצי השבת.


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:11
[Steinsaltz on Beitzah 26b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:11)

**איתיביה** [הקשה לו]: **ושוין שאם נולד** הוא **ומומו עמו** — **שזה מן המוכן. ואמאי** [ומדוע]? **נימא** [נאמר] כן: **האי** [זה] ה**בכור** הלא **מעיקרא הוה חזי אגב אמיה** [מתחילתו היה ראוי לאכילה אגב אמו] שאם היו שוחטים את אמו בעוד הבכור בבטנה מותר היה לאכול את שניהם, ואם כן כאשר **אתיליד ליה** [הוא נולד] — **אדחי ליה** [הריהו נדחה] מהיתרו זה, שכיון שנולד שוב אינו ראוי לאכילה עד שיתברר אם יש בו מום, ולאחר מכן כאשר **אחזייה** [הראהו] **לחכם** — **אשתרי ליה** [הרי הותר לו]. ואם כן, אף שבמשך זמן מסויים בתוך החג היה כמוקצה — אינו מוקצה לכל השבת!


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:12
[Steinsaltz on Beitzah 26b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:12)

**אמר אביי ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב ספרא:** כאן מדובר **כגון דיתבי דייני התם** [שיושבים דיינים שם] ורואים בשעת לידת הבכור, ומיד כשנולד ראו שהוא בעל מום. ואם כן נמצא שלא היה אפילו רגע אחד שבו נדחה מהיתרו הראשון.


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:13
[Steinsaltz on Beitzah 26b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:13)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] להיפך, ש**אמר** לו רבא: **אין מוקצה לחצי שבת.** ואומרים: **לימא מסייע ליה** [האם לומר שאפשר לסייע לו] ממה ששנינו: **ושוין שאם נולד** הוא **ומומו עמו** — **שזה מן המוכן. והא בכור מעיקרא הוה חזי אגב אמיה** [והרי בכור מתחילה היה ראוי אגב אמו] וכאשר **אתיליד ליה** [הוא נולד] — **אדחי ליה** [נדחה לו] ולאחר מכן, כאשר **אחזייה** [הראהו] **לחכם** — **אשתרי ליה** [הותר לו] הרי שאין מוקצה לחצי שבת.


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:14
[Steinsaltz on Beitzah 26b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:14)

**אמר אביי ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב ספרא:** אין זו ראיה גמורה, שאפשר לומר **כגון דיתבי דייני התם** [שיושבים דיינים שם] בשעת לידתו וראו את מומו ולכן לא היה מוקצה כלל.


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:15
[Steinsaltz on Beitzah 26b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:15)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממקור אחר, ששנינו: **היה** אדם **אוכל בענבים והותיר** מאכילתו **והעלן לגג** את הענבים הנותרים לייבשן כדי **לעשות מהן צמוקין,** או היה אוכל **בתאנים והותיר והעלן לגג** לייבשן כדי **לעשות מהן גרוגרות** (תאנים מיובשות) — **לא יאכל מהן** בשבת מאותן ענבים וגרוגרות **עד שיזמין** אותן **מבעוד יום** לאכילתו. **וכן אתה מוצא באפרסקין ובחבושין ובשאר מיני פירות** שהניחם לייבש והסיח דעתו מהם.


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:16
[Steinsaltz on Beitzah 26b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:16)

ונברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי דחזו** [שראויים הם] לאכילה, שכבר התייבשו, אם כן **למה ליה הזמנה** [לשם מה להזמין אותם] מבעוד יום? הרי על דעת כן הניחם שם, שלכשייתייבשו יאכלם והרי הם כמזומנים כבר. **אי דלא חזו** [אם שאינם ראויים] לאכילה, שעדיין לא התייבשו — אם כן **כי אזמין להו מאי הוי** [כאשר הזמין אותם מבעוד יום מה היה על ידי כך], מה הועילה לו הזמנה זו, הלא אינם ראויים!


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:17
[Steinsaltz on Beitzah 26b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:17)

**וכי תימא** [ואם תאמר] שמדובר באופן שאינו יכול לעלות על הגג כדי לבודקם, ש**לא ידע אי חזו אי לא חזו** [אם ראויים הם אם אינם ראויים] והזמנתו היא על תנאי שאכן מוכנים הם, **והאמר** [והרי אמר] **רב כהנא: מוקצה שיבש,** כלומר: שהגיע לידי יבוש וראוי לאכילה **ואין הבעלים מכירין בו** שיבש מבעוד יום, אלא למחרת, בשבת, התברר להם שכבר היה יבש מבעוד יום — הרי זה **מותר,** שהרי לא הקצו מדעתם אלא לזמן שלא יהיה ראוי לאכילה.


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:18
[Steinsaltz on Beitzah 26b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:18)

**אלא לאו דחזו ואדחו והדר אחזו** [האם לא מדובר שהיו ראויים ונדחו וחזרו ונעשו ראויים] ועל כן דינם כמוקצה. **ואי אמרת** [ואם אתה אומר] ש**אין מוקצה** לחצי שבת, **למה להו** [להם] **הזמנה?** ודוחים: **אלא מאי** [מה אומר אתה] **יש מוקצה** לחצי שבת? אם כן, **כי אזמין להו מאי הוי** [כאשר הוא מזמין להם מה יהיה על ידי כך] הרי אין בכך כדי להתיר את המוקצה!


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:19
[Steinsaltz on Beitzah 26b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:19)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא לאופן **דאחזו ולא אחזו** [שהם ראויים ואינם ראויים לגמרי] **דאיכא אינשי דאכלי ואיכא אינשי דלא אכלי** [שיש אנשים שאוכלים ויש אנשים שאינם אוכלים] בהיותם במצב זה. ואז, אם **אזמין** [הזמין] הרי **גלי דעתיה** [גלה דעתו] שהוא מאלה שאוכלים אותם, **לא אזמין** [הזמין] **— לא גלי דעתיה** [גלה דעתו] ואם כן אין להוכיח מכאן.


###### Steinsaltz on Beitzah 26b:20
[Steinsaltz on Beitzah 26b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/26b:20)

**אמר ר' זירא: תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לפתור את השאלה שלנו **מפולין ועדשים** שמבשלים בחג. **דהא** [שהרי] **פולין ועדשים מעיקרא** [בתחילה] בשעת בין השמשות, בהיותם חיים, בלתי מבושלים, **חזו לכוס** [ראויים היו לכסוס אותם] ללעוס אותם כפי שהם, ולכן לא היו מוקצים, וכאשר **שדינהו** [הטילם] **ב**תוך ה**קדרה** לבשלם **— אדחו להו** [נדחו להם] שהרי בשעת הבישול אינם ראויים לא לכסיסה ולא לאכילה כמבושלים,