## Steinsaltz on Beitzah Daf 27a

###### Steinsaltz on Beitzah 27a:1
[Steinsaltz on Beitzah 27a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/27a:1)

וכאשר **גמר בשולייהו** [נגמר בישולם] **חזו להו** [ראויים הם], ואם כן, אף שהיו במשך זמן מסויים מוקצות לאכילה — אינן נאסרות.


###### Steinsaltz on Beitzah 27a:2
[Steinsaltz on Beitzah 27a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/27a:2)

**אמר ליה** [לו] **אביי: ולטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך] שדברים בתוך כדי בישולם נדונים כמוקצה לפי שעה, אם כן **תקשי לך** [יקשה לך] מה **קדרות דעלמא** [שמבשלים בכלל], **דהא** [שהרי] **סתם קדרות דעלמא** [בכלל] בשעת **בין השמשות רותחות הן** ואינן ראויות עדיין לאכילה, **ולאורתא אכלינן מינייהו** [ולערב אוכלים אנו מהן] ואם כן, אף שהיו בגדר מוקצה בשעה הקובעת (בין השמשות) מכל מקום ודאי לא נאסרו לשבת!


###### Steinsaltz on Beitzah 27a:3
[Steinsaltz on Beitzah 27a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/27a:3)

**אלא** ודאי יש לומר כי כל דבר שתהליך עשייתו עד **גמרו** (סוף התהליך) נעשה **בידי אדם לא קא מבעיא לן** [אינו מסופק לנו] שאין לומר עליו שנדחה, והוא הדין לענין הפולים והעדשים. **כי קא מבעיא לן** [כאשר נסתפק לנו] היה זה בדבר ש**גמרו בידי שמים** וכגון בתאנים וענבים שמתייבשים בחום השמש, ובעיה זו לא נפתרה.


###### Steinsaltz on Beitzah 27a:4
[Steinsaltz on Beitzah 27a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/27a:4)

א ולגוף ענין התרת בכורות חוזרים אנו ודנים. **ר' יהודה נשיאה הוה ליה ההוא בוכרא** [היה לו בכור אחד] שנפל בו מום ביום טוב, ורצה להאכילו לכהנים שהיו בביתו. **שדריה לקמיה** [שלח אותו לפני] **ר' אמי** לבדקו, **סבר דלא למחזייה** [חשב שלא לראות אותו] כדעת ר' שמעון. **אמר ליה** [לו] **ר' זריקא, ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר לו זאת **ר' ירמיה:** הלא כלל בידינו שכאשר נחלקו **ר' יהודה ור' שמעון** — **הלכה כר' יהודה,** שהתיר לבקרו. **הדר שדריה** [חזר ושלחו] לבכור להבדק **לקמיה** [לפני] **ר' יצחק נפחא, סבר דלא למחזייה** [חשב שלא לראות אותו] ביום טוב, **אמר ליה** [לו] **ר' ירמיה, ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר לו זאת **ר' זריקא:** כלל הוא בידינו שכאשר נחלקו **ר' יהודה ור' שמעון — הלכה כר' יהודה. אמר ליה**


###### Steinsaltz on Beitzah 27a:5
[Steinsaltz on Beitzah 27a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/27a:5)

[לו] **ר' אבא** לר' ירמיה: **מאי טעמא** [מה טעם] **לא שבקתינהו לרבנן למעבד עובדא** [הנחת לחכמים לעשות מעשה] **כ**שיטת **ר' שמעון? אמר ליה** [לו]: **ואת מה בידך?** כלומר האם יש בידך מסורת שהלכה כר' שמעון? **אמר ליה** [לו]: **הכי** [כך] **אמר ר' זירא: הלכה כר' שמעון** בענין זה.


###### Steinsaltz on Beitzah 27a:6
[Steinsaltz on Beitzah 27a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/27a:6)

מסופר: **אמר מאן דהוא** [מי שהוא] אדם אחד שלא נתברר לנו שמו, שהיה בבבל: **אזכי ואסק להתם, ואגמרה לשמעתא מפומיה דמרה** [יהי רצון שאזכה ואעלה לשם, לארץ ישראל, ואלמד שמועה זו מפי בעליה]. כלומר: אשאל את ר' זירא עצמו מה דעתו בענין זה. **כי סליק להתם אשכחיה** [כאשר עלה לשם, לארץ, מצא] את **ר' זירא, אמר ליה** [לו] : האם **אמר מר** [אדוני] כי **הלכה כר' שמעון? אמר ליה** [לו] : **לא,** לא כך אמרתי, אלא **אנא "מסתברא" אמרי** [אני "מסתבר" אמרתי], כלומר: מסתבר לפסוק בכך כר' שמעון, אבל לא שמעתי לפסוק כך כהלכה גמורה.


###### Steinsaltz on Beitzah 27a:7
[Steinsaltz on Beitzah 27a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/27a:7)

ומדוע סבור אני כן — **מדקתני במתניתין** [ממה ששנינו במשנתנו] ש**ר' שמעון אומר: כל שאין מומו ניכר מבעוד יום** — **אין זה מן המוכן. וקתני לה** [ושנה אותה] **בברייתא** אותו דבר **בלשון חכמים** — **שמע מינה מסתברא כוותיה** [למד מכאן כי מסתבר כמותו] ולכן פסק החכם בברייתא הלכה כמותו.


###### Steinsaltz on Beitzah 27a:8
[Steinsaltz on Beitzah 27a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/27a:8)

ושואלים: ובסופו של דבר **מאי הוי עלה** [מה היה עליה] על הלכה זו, כשיטת מי פוסקים? **אמר רב יוסף: תא שמע, דתליא באשלי רברבי** [בוא ושמע שדבר זה תלוי באילנות גדולים] ובמחלוקת של דורות ראשונים. ש**אמר ר' שמעון בן פזי אמר ר' יהושע בן לוי אמר ר' יוסי בן שאול אמר רבי משום קהלא קדישא** [בשם הקהל הקדוש] ש**בירושלים: ר' שמעון וחבריו אמרו** ש**הלכה כר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Beitzah 27a:9
[Steinsaltz on Beitzah 27a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/27a:9)

ומיד תוהים על לשון זו כיצד **אמרו? והא אינהו קשישי מניה טובא** [והרי הם זקנים ממנו הרבה]! וכיצד יתכן שהקהל הקדוש שבירושלים יאמרו שהלכה ר' מאיר? **אלא** יש לתקן את הלשון ולומר כי כך אמרו הקהל הקדוש של ירושלים: ר' שמעון בן מנסיא וחבריו שאמרו שאין רואים מומים — **בשיטת ר' מאיר אמרוה.**


###### Steinsaltz on Beitzah 27a:10
[Steinsaltz on Beitzah 27a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/27a:10)

ומה עניינה — **דתנן** [שכן שנינו במשנה] במסכת בכורות (כח, א): **השוחט את הבכור** לפני שהראהו לחכם והתירו **ואחר כך הראה את מומו** לחכם, והסכים החכם שהיה זה אכן מום קבוע המתירו בשחיטה — **ר' יהודה מתיר,** שהרי נתברר שהיה בו מום. **ור' מאיר אומר: הואיל ונשחט שלא על פי מומחה** — **אסור. אלמא קסבר** [מכאן שסבר] **ר' מאיר** כי **ראיית בכור לאו** [אינה] קלה **כראיית טרפה** ואיננה רק בדיקה של גוף הבהמה, שכן, **ראיית בכור** — דווקא **מחיים** כאשר הבכור חי, ואילו **ראיית טרפה** יכולה שתיעשה אף **לאחר שחיטה.**


###### Steinsaltz on Beitzah 27a:11
[Steinsaltz on Beitzah 27a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/27a:11)

**ומינה** [וממנה] הסיקו ר' שמעון בן מנסיא וחבריו, כי **ראיית טרפה** שאין בה אלא לדעת את נתוני הבהמה — רואים אותה **אפילו ביום טוב,** אולם **ראיית בכור** שהיא חמורה ועצם הראייה היא כעשיית דין מיוחד שיש לו כללים לעצמו — **מערב יום טוב** בלבד, שעצם הראייה היא כמתן פסק דין מיוחד, שיש לו כללים לעצמו ואינו רק לצורך ידיעת הנתונים.


###### Steinsaltz on Beitzah 27a:12
[Steinsaltz on Beitzah 27a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/27a:12)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לרב יוסף: **אטו התם** [וכי שם] באותה משנה, בשאלה אם **רואין מומין פליגי** [חלוקים הם] ר' יהודה ור' מאיר? הלא בכך לא נחלקו, אלא **בקנסא פליגי** [בענין הקנס חלוקים הם] והשאלה היתה האם יש לקנוס אדם על שעשה מעשה שלא לפי הנוהג הראוי. ש**אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן:** אם היה המום **בדוקין שבעין** [בעפעפי העין] כגון שנעשה בהם סדק הפוסל אותן — **כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים], אף ר' מאיר, ש**אסור, משום** ש**משתנין** לאחר השחיטה כשכבר אין הבהמה בחיים, ויתכן שמום עובר ייראה בה כמום קבוע ואף שבאמת אין להתירו, ייראה הוא כמותר.


###### Steinsaltz on Beitzah 27a:13
[Steinsaltz on Beitzah 27a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/27a:13)

**כי פליגי** [כאשר חלקו] הרי זה **במומין שבגוף,** וכגון שנקצצה אזנו או נשברה ידו, שהם מומים בולטים ואין מראה המום משתנה לאחר המוות, ש**ר' מאיר סבר: גזרינן** [גוזרים אנו] **מומין שבגוף אטו** [משום] **מומין שבעין. ור' יהודה סבר: לא גזרינן** [אין אנו גוזרים].


###### Steinsaltz on Beitzah 27a:14
[Steinsaltz on Beitzah 27a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/27a:14)

**אמר רב נחמן בר יצחק: מתניתין נמי דיקא** [לשון המשנה במסכת בכורות גם כן מדוייקת] כהסבר זה, **דקתני** [שכן שנינו בה]: **ר' מאיר אומר: הואיל ונשחט שלא על פי** הוראת **מומחה** שזהו מום קבוע — **אסור. שמע מינה: קנסא הוא דקא קניס** [למד מכאן שקנס הוא שהוא קונס] ולא מטעם אחר, ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Beitzah 27a:15
[Steinsaltz on Beitzah 27a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/27a:15)

ב מסופר: **אמי ורדינאה** [מהמקום וורדינא] **חזי בוכרא דבי נשיאה הוה** [רואה הבכורות של בית הנשיא היה]. **ביומא טבא לא הוי חזי** [ביום טוב לא היה רואה] מומי הבכורות. **אתו ואמרו ליה** [באו ואמרו לו] **לר' אמי. אמר להו** [להם]: **שפיר קא עביד דלא חזי** [יפה הוא עושה שאינו רואה]. ומקשים: **איני** [וכי כן הוא]? **והא** [והרי] **ר' אמי גופיה** [עצמו] **חזי** [היה רואה]! ומשיבים: **ור' אמי כי חזי** [כאשר היה רואה] — **מאתמול,** מערב יום טוב **הוה חזי** [היה רואה] מה טיבו של המום, האם הוא קבוע או עובר,