## Steinsaltz on Beitzah Daf 30a

###### Steinsaltz on Beitzah 30a:1
[Steinsaltz on Beitzah 30a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30a:1)

**בערמת התבן** אף על פי שלא זימנה לכך מבעוד יום, **אבל לא** מתחילים לקחת מן **העצים שבמוקצה** החצר קטנה שמאחורי הבית, ששם מניחים אנשים דברים שונים שאין דעתם להשתמש בהם אלא לאחר זמן.


###### Steinsaltz on Beitzah 30a:2
[Steinsaltz on Beitzah 30a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30a:2)

א גמרא **תנא** [שנה החכם בתוספתא]: **אם אי אפשר לשנות,** אם מצד הכלי או מצד דוחק הזמן — **מותר** לעשות כדרכו בחול.


###### Steinsaltz on Beitzah 30a:3
[Steinsaltz on Beitzah 30a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30a:3)

ומסופר: **אתקין** [התקין] **רבא** תקנה זו **במחוזא** עירו: **דדרו בדוחקא** [אלה שנושאים כרגיל משא אחד בקושי] ביום חול — ביום טוב יעשו שינוי מכפי שרגילים ואף יקלו על עצמם, ולכן **לדרו ברגלא** [שישאו אותו על מוט על כתפיהם]. **דדרו ברגלא** [אלה האנשים שנוהגים לשאת במוט] **— לדרו באגרא** [שישאו אותו במוט בשנים]. **דדרו באגרא** [אלה שנושאים משא במוט בשנים] — **לדרו באכפא** [שישאו במוט שמחזיקים בידיהם] כשינוי, אף שאינם מקלים בכך על עצמם. **דדרו באכפא** [אלה שנושאים משא במוט שבידיהם] — **נפרוס סודרא עלויה** [שיפרסו סודר עליו], **ואם לא אפשר** מפני דוחק הזמן לעשות שינויים אלה — **שרי** [מותר] כדרכו. ש**אמר מר** [החכם]: **אם אי אפשר לשנות — מותר. אמר ליה**


###### Steinsaltz on Beitzah 30a:4
[Steinsaltz on Beitzah 30a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30a:4)

[לו] **רב חנן בר רבא לרב אשי: אמור רבנן** [אמרו חכמים] **כמה** ש**אפשר לשנויי** [לשנות] — **משנינן ביומא טבא** [משנים ביום טוב], שלא לנהוג כדרך שעושים בימות החול. ושאלו רב אשי: **והא הני נשי דקא מליין חצבייהו מיא ביומא טבא ולא קא משניין** [והרי אותן נשים הממלאות כדיהן מים ביום טוב ואינן משנות] **ולא אמרינן להו ולא מידי** [ואין אנו אומרים להן דבר], ומדוע אין אנו מורים להן לשנות?


###### Steinsaltz on Beitzah 30a:5
[Steinsaltz on Beitzah 30a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30a:5)

**אמר ליה** [לו]: **משום** ש**לא אפשר** באופן אחר. **היכא ליעבד** [כיצד לעשות]? **דמליא בחצבא רבה תמלי בחצבא זוטא** [זו שרגילה למלאות בכד גדול תמלא בכד קטן] **— קא מפשא בהלוכא** [הרי היא מרבה בהילוך], שהיא צריכה להביא יותר מכד אחד לביתה, ונמצא שהיא עושה מלאכה יתירה ביום טוב בהילוך יתר.


###### Steinsaltz on Beitzah 30a:6
[Steinsaltz on Beitzah 30a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30a:6)

אם תאמר להיפך **דמליא בחצבא זוטא תמלי בחצבא רבה** [הממלאה בכד קטן תמלא בכד גדול] — **קא מפשא במשוי** [הרי היא מרבה במשא]. **תכסייה בנכתמא** [אם תאמר שתכסה את הכד במכסה עץ] **— זמנין דנפיל ואתי לאתויי** [פעמים שהוא נופל ועשויה להביאו] ולטלטלו ביד כדרך משאוי. **תקטריה** [תקשור] את המכסה לכד **— זמנין דמפסיק, ואתי למקטריה** [פעמים שהוא נפסק ותבוא לקשור אותו] ותמצא עושה מלאכה אסורה. ש**תפרוס סודרא עלויה** [סודר עליו] **— זמנין דמטמיש במיא** [פעמים שהוא נופל ושורה בתוך המים] **ואתי** [ותבוא] **לידי סחיטה. הלכך** [על כן] **לא אפשר,** ולפיכך אין לשנות.


###### Steinsaltz on Beitzah 30a:7
[Steinsaltz on Beitzah 30a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30a:7)

ב **אמר ליה** [לו] **רבא בר רב חנין לאביי,** הלא **תנן** [שנינו במשנה]: **אין מטפחין** (מוחאים כף) **ואין מספקין** (מכים יד על ירך) — **ואין מרקדין** ברגלים ביום טוב, ואת כולם אסרו חכמים גזירה שמא יתקן כלי שיר, **והאידנא דקא חזינא דעבדן הכי ולא אמרינן להו ולא מידי** [ועכשיו אנו רואים שהנשים עושות כך ואין אנו אומרים להן דבר]?


###### Steinsaltz on Beitzah 30a:8
[Steinsaltz on Beitzah 30a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30a:8)

**אמר ליה** [לו]: **ולטעמך** [ולטעמך, לשיטתך] **הא** [זה] ש**אמר רבא: לא ליתיב איניש אפומא דלחיא** [אל ישב אדם על פי הלחי], שעושים בקצה המבוי שהתקינו אותו להיות כרשות היחיד, **דלמא מגנדר ליה** [שמא יתגלגל ממנו] **חפץ ואתי לאתויי** [ויבוא להביאו] **ארבע אמות ברשות הרבים** ונמצא עובר על איסור תורה, **והא הני נשי דשקלן חצבייהו, ואזלן ויתבן אפומא דמבואה, ולא אמרינן להו ולא מידי** [והרי אלה הנשים שלוקחות את כדיהן, והולכות ויושבות על פי המבוי ואין אנו אומרים להן דבר],


###### Steinsaltz on Beitzah 30a:9
[Steinsaltz on Beitzah 30a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30a:9)

**אלא** אנו נוקטים בכלל: **הנח להם לישראל,** כי **מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.** שאם רואים שהעם נוהג במנהג מסויים שאי אפשר לעקור אותו — מוטב שלא להרבות להוכיחם, כי מסתבר שעל אף התוכחה ימשיכו לעשות כן ויהיה הדבר במזיד, ולכן מוטב שלא ידעו שעושים בכך איסור ויישארו שוגגים בלבד. **הכא נמי** [כאן גם כן] בענין טיפוח וריקוד **הנח להם לישראל,** כי **מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.**


###### Steinsaltz on Beitzah 30a:10
[Steinsaltz on Beitzah 30a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30a:10)

ומעירים: **והני מילי** [ודברים אלה] שאומרים "הנח להם לישראל וכו'" אמורים דווקא **ב**איסורים **דרבנן** [שמדברי סופרים], **אבל** אם יש בזה איסור **בדאורייתא** [מן התורה] — **לא** אומרים כן. והעירו על סברה זו לאחר זמן: **ולא היא** (ואינה כן), **לא שנא בדאורייתא ולא שנא בדרבנן, לא אמרינן להו ולא מידי** [אינו שונה באיסור מן התורה ואינו שונה באיסור מדברי סופרים אין אומרים להם דבר] **דהא** [שהרי] **תוספת יום הכפורים,** שחובה להוסיף זמן מסויים מבעוד יום על יום הכיפורים, ולנהוג בו בכל דיני יום הכיפורים, **דאורייתא** [שמן התורה] **הוא, ואכלי ושתו** [ואוכלים ושותים אנשים] **עד שחשכה** ממש **ולא אמרינן להו ולא מידי** [ואין אנו אומרים להם דבר] משום שאנו יודעים שלא יצייתו בזה.


###### Steinsaltz on Beitzah 30a:11
[Steinsaltz on Beitzah 30a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30a:11)

ג שנינו במשנה: **ומתחילין בערמת התבן. אמר רב כהנא: זאת אומרת: מתחילין באוצר תחלה.** כלומר: מותר לכתחלה ליטול ביום טוב דברים מן האוצר (המחסן) אף שהוא מיועד למטרות אחרות, ואין אומרים שהקצה אותו מדעתו. ואם כן **מני** [כשיטת מי היא] משנה זו — כשיטת **ר' שמעון היא דלית ליה** [שאין לו, שאינו סובר] דין **מוקצה,** שלשיטתו אין איסור טלטול ושימוש בשבת וחג בדברים שאדם מקצה מדעתו.


###### Steinsaltz on Beitzah 30a:12
[Steinsaltz on Beitzah 30a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30a:12)

ומקשים: **אימא סיפא** [אמור את סופה] של אותה משנה: **אבל לא בעצים שבמוקצה.** אם כן, **אתאן** [הגענו] **ל**שיטת **ר' יהודה, דאית ליה** [שיש לו, שהוא סובר] את דין **מוקצה!** ומתרצים: **הכא** [כאן] **בארזי ואשוחי עסקינן** [בארזים ואשוחים אנו עוסקים] שהם עצים יקרים שאין משתמשים בהם להסקה אלא רק לבנינים חשובים, וזה הוא **מוקצה מחמת חסרון כיס,** כלומר דבר שאדם הקצהו לא מחמת איסור שבו, אלא מחמת חסרון כיס אם ישתמש בו, ובזה **אפילו ר' שמעון מודה** שיש לאסור את טלטולם משום מוקצה.


###### Steinsaltz on Beitzah 30a:13
[Steinsaltz on Beitzah 30a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30a:13)

ויש שגרסו שמועה זו בשינוי, **איכא דמתני לה אסיפא** [יש ששנה את ההערה הזו של רב כהנא על סופה] של המשנה: **אבל לא בעצים שבמוקצה. אמר רב כהנא: זאת אומרת, אין מתחילין באוצר תחלה.** אם כן **מני** [כשיטת מי היא משנתנו] — כשיטת **ר' יהודה היא, דאית ליה** [שיש לו, שהוא סובר] ענין **מוקצה.** ומקשים: **אימא רישא** [אמור את ראשה של המשנה] שנאמר בה כי **מתחילין בערמת התבן,** אם כן **אתאן** [הגענו] **ל**שיטת **ר' שמעון דלית ליה** [שאין לו, שאינו סובר] ענין **מוקצה!** ומשיבים: **התם בתבנא סריא** [שם מדובר בתבן שנרקב ומסריח] ואינו ראוי למאכל בהמה, ומן הסתם נועד להסקה.


###### Steinsaltz on Beitzah 30a:14
[Steinsaltz on Beitzah 30a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30a:14)

ושואלים: **תבנא סריא הא חזי לטינא** [תבן שהסריח הלא ראוי הוא לטיט] לגבל בו לבנים, ומדוע אנו אומרים שלצורך הסקה הכין אותו! ומשיבים: כאן מדובר בתבן **דאית ביה** [שיש בו] **קוצים,** ולכן אי אפשר ללוש אותו בתוך הטיט, וודאי נועד להסקה בלבד.