## Steinsaltz on Beitzah Daf 30b

###### Steinsaltz on Beitzah 30b:1
[Steinsaltz on Beitzah 30b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30b:1)

א משנה **אין נוטלין** (בכל יום טוב שהוא ולאו דווקא בחג הסוכות) **עצים מן הסוכה,** מפני שהוא כמפרק אותה, **אלא** נוטל **מן הסמוך לה** מן העצים שליד דפנותיה.


###### Steinsaltz on Beitzah 30b:2
[Steinsaltz on Beitzah 30b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30b:2)

ב גמרא על המשנה שואלים: **מאי שנא** [במה שונה] **מן הסוכה** עצמה ש**לא** יטול ממנה עצים — **דקא סתר אהלא** [שהרי הוא סותר על ידי כך אוהל] ועושה אב מלאכה של סתירה, ואם כן, **מן הסמוך לה נמי** [גם כן] הלא **קא סתר אהלא** [הוא סותר אהל]! ומדוע התירה המשנה לעשות כן?


###### Steinsaltz on Beitzah 30b:3
[Steinsaltz on Beitzah 30b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30b:3)

**אמר רב יהודה אמר שמואל: מאי** [מה פירוש] **"סמוך"** — **סמוך לדפנות.** כלומר, לא מן הדפנות עצמן אלא מן העצים הסמוכים לדפנות, שאינם מהווים חלק מבנין הסוכה. **רב מנשיא אמר: אפילו תימא** [תאמר] כי מדובר **בשאין סמוך לדפנות** אלא מן הסכך עצמו, אולם **כי תניא ההיא** [כאשר שנויה משנתנו] הרי זה **באסורייתא** [חבילות של קנים] שכיון שלא התירן, אינן נחשבות כחלק מן הסכך, ולכן יכול ליטול מהם.


###### Steinsaltz on Beitzah 30b:4
[Steinsaltz on Beitzah 30b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30b:4)

**תניא** [שנה] **ר' חייא בר יוסף קמיה** [לפני] **ר' יוחנן** ברייתא זו: **אין נוטלין עצים מן הסוכה** עצמה **אלא מן הסמוך לה, ור' שמעון מתיר** ליטול אף ממנה. **ושוין** (ומסכימים כולם) אף ר' שמעון לגבי **סוכת החג** (סוכה של מצוה שעושים בחג הסוכות) במשך זמן **החג** — **שאסורה** ליטול ממנה. **ואם התנה עליה** מראש שישתמש בעצים שבה לצרכים אחרים — **הכל לפי תנאו.**


###### Steinsaltz on Beitzah 30b:5
[Steinsaltz on Beitzah 30b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30b:5)

על לשון הברייתא תוהים: **ור' שמעון מתיר? והא קא סתר אהלא** [והרי הוא סותר אוהל] וכיצד יתיר לסתור ולעשות מלאכה גמורה! ומתרצים: **אמר רב נחמן בר יצחק: הכא** [כאן] **בסוכה נופלת עסקינן** [עוסקים אנו], שהסוכה כבר התמוטטה, ואין כאן משום סתירת אהל, אבל יש חשש מוקצה, **ור' שמעון לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] **דלית ליה** [שאין לו, שאינו סובר] דין **מוקצה,** ולכן התיר במקום שחכמים אוסרים. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **מותר השמן שבנר ושבקערה** שהדליקו בהם פתילה מבעוד יום וכבתה הפתילה בשבת ונשאר בנר עוד שמן — **אסור** להשתמש בו משום מוקצה. **ור' שמעון מתיר** בשימוש.


###### Steinsaltz on Beitzah 30b:6
[Steinsaltz on Beitzah 30b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30b:6)

ודוחים: **מי דמי** [האם דומה] הדבר? **התם** [שם] בענין השמן שבנר אפשר לומר כי **אדם יושב ומצפה אימתי תכבה נרו,** שהרי יודע הוא שהפתילה עשויה לכבות לאחר זמן מסויים, ומראש דעתו להשתמש במותר השמן, אבל **הכא** [כאן] וכי תאמר ש**אדם יושב ומצפה אימתי תפול סוכתו?** והלא אינו נביא ולכך אינו עשוי לדעת שעתידה סוכתו ליפול למחרת.


###### Steinsaltz on Beitzah 30b:7
[Steinsaltz on Beitzah 30b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30b:7)

**אמר רב נחמן בר יצחק:** אכן, **הכא** [כאן] **בסוכה רעועה עסקינן** [עוסקים אנו] ש**מאתמול** מערב יום טוב כבר **דעתיה עלויה** [דעתו עליה שתפול] ולא הסיח דעתו מלהשתמש בעצים שבה.


###### Steinsaltz on Beitzah 30b:8
[Steinsaltz on Beitzah 30b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30b:8)

ג באותה ברייתא נאמר: **ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה, ואם התנה עליה** — **הכל לפי תנאו.** ושואלים: **ומי מהני** [והאם מועיל] **בה תנאי?**


###### Steinsaltz on Beitzah 30b:9
[Steinsaltz on Beitzah 30b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30b:9)

**והאמר** [והרי אמר] **רב ששת משום** [משמו] של **ר' עקיבא: מנין לעצי סוכה ש**הם **אסורין** בשימוש לצורך אחר **כל שבעה** ימים של חג — **שנאמר: "חג הסכות שבעת ימים לה'"** (ויקרא כג, לד), **ותניא** [ושנינו בברייתא] אחרת להסביר את הדברים; **ר' יהודה בן בתירא אומר: מנין שכשם שחל שם שמים על** קרבן **החגיגה, כך חל שם ש**מי **ם** אף **על הסוכה — תלמוד לומר: "חג הסכות שבעת ימים לה'"** (ויקרא כג, לד). למדנו: **מה חג** (קרבן החג) הוא **לה' — אף סוכה** היא **לה'.** וכיון שדין עצי הסוכה כעין הקדש, כיצד יכול להתנות איפוא על ההקדש?


###### Steinsaltz on Beitzah 30b:10
[Steinsaltz on Beitzah 30b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30b:10)

**אמר רב מנשיא בריה** [בנו] של **רבא: סיפא** [בסוף], בהיתר על ידי התנאי **אתאן** [באנו] **ל**ענין **סוכה דעלמא** [בכלל], שאינה סוכת החג, לומר שיכול אדם להתנות שרצונו להשתמש בעצים למטרה אחרת, **אבל סוכה** של **מצוה** — **לא מהני** [מועיל] **בה תנאה** [תנאי].


###### Steinsaltz on Beitzah 30b:11
[Steinsaltz on Beitzah 30b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30b:11)

ושואלים מצד אחר: **וסוכה** של **מצוה לא** מועיל בה תנאי? **והתניא** [והרי שנינו בתוספתא]: סוכה **שסככה כהלכתה ועטרה בקרמין** (בבגדים רקומים) **ובסדינין המצויירין, ותלה בה** לנוי **אגוזים שקדים אפרסקים ורמונים ופרכילי** (זמורות) **ענבים, יינות שמנים וסלתות** (בתוך צנצנות זכוכית) **ועטרות שבלים** (זרים של שבלים) — **אסור להסתפק** (ליהנות) מכל אלה **עד מוצאי יום טוב האחרון של** ה**חג. ואם התנה עליהם** שיהיה רשאי להשתמש בהם — **הכל לפי תנאו.** משמע שאפילו בסוכה של מצוה, אפשר להשתמש על ידי תנאי!


###### Steinsaltz on Beitzah 30b:12
[Steinsaltz on Beitzah 30b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30b:12)

ומשיבים, **אביי ורבא דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: דבר זה **באומר** על כל אלה: **איני בודל מהם כל בין השמשות.** כלומר, מודיע מראש שעוד בין השמשות של תחילת החג אין כוונתו לבדול מהם ולהקדישם לצורך נוי הסוכה, אלא עתיד הוא להשתמש בהם אף לצורך אחר, שעל ידי כך **לא חלה קדושה עלייהו** [עליהם] כלל מתחילת החג, ולכן יכול להשתמש בהם כל החג. **אבל עצי סוכה** עצמם ש**חלה קדושה עלייהו** [עליהם] מעצם בניינה — **אתקצאי לשבעה** [הוקצו משימוש כל שבעת הימים].


###### Steinsaltz on Beitzah 30b:13
[Steinsaltz on Beitzah 30b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30b:13)

ושואלים: **ומאי שנא מהא דאתמר** [ובמה שונה הדבר ממה שנאמר] לענין הלכה אחרת: מי ש**הפריש שבעה אתרוגים לשבעת הימים** של חג, שבכל יום ישתמש באתרוג אחר, **אמר רב: כל אחת ואחת יוצא בה** כאשר מברך על הלולב והאתרוג **ואוכלה** אם רוצה **לאלתר** [מיד] לאחר הברכה. **ורב אסי אמר: כל אחת יוצא בה ואוכלה למחר,** משום שחלה עליה קדושה עד סוף היום. מכל מקום, לדעת הכל אם חלה קדושה על האתרוג ליום אחד אינה נמשכת ליום השני, ומדוע בסוכה חלה הקדושה כל שבעת הימים!


###### Steinsaltz on Beitzah 30b:14
[Steinsaltz on Beitzah 30b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/30b:14)

ומשיבים: יש לחלק בין אתרוג וסוכה, **התם** [שם] בענין אתרוג **דמפסקו** [שמופסקים] ה**לילות מימים** שמצות אתרוג היא רק ביום ולא בלילה, על כן **כל חד וחד יומא** [כל יום ויום] **מצוה באפי נפשיה** [בפני עצמה] **הוא,** ולכן המוקדש ליום אחד אינו מוקדש לשני, אולם **הכא דלא מפסקו** [כאן שאין מופסקים] **לילות מימים,** שהרי מצות הסוכה ישנה בלילה כביום, לכן **כולהו יומי כחדא יומא אריכתא דמי** [כל שבעת הימים נחשבים כיום אחד ארוך], ואין רגע שתתבטל קדושת הסוכה מן העצים עד סוף החג.