## Steinsaltz on Beitzah Daf 33b

###### Steinsaltz on Beitzah 33b:1
[Steinsaltz on Beitzah 33b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/33b:1)

**אוכלי** (מאכלי) **בהמה,** כגון קש ועלי קנים — **אין בהן משום תקון כלי** ומותר לקוטמם בשבת, ולעשות בהם כל צרכו.


###### Steinsaltz on Beitzah 33b:2
[Steinsaltz on Beitzah 33b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/33b:2)

**איתיביה** [הקשה לו] **רב כהנא לרב יהודה** ממה שנאמר בברייתא: **מטלטלין** בשבת **עצי בשמים** כדי **להריח בהן, ולהניף** (לנפנף) **בהן לחולה** לעשות לו רוח, **ומוללו** (לוחצו בין אצבעותיו, כדי למצות את ריחו) **ומריח בו.** אבל **לא יקטמנו** (יחתכנו מן הענף, כדי ליצור בענף מקום לח המדיף ריח חזק) כדי **להריח בו, ואם קטמו** — **פטור** מעונש מן התורה **אבל אסור** לעשות כן. ואם נתכוון **לחצוץ** (לנקות) **בו** את **שניו** — **לא יקטמנו, ואם קטמו** — **חייב חטאת,** שעבר על איסור מלאכה בשבת. ומשמע שיש בכך איסור, אף שחלק מעצי הבשמים משמשים למאכל בהמה, וזהו שלא כשיטת ר' יהודה!


###### Steinsaltz on Beitzah 33b:3
[Steinsaltz on Beitzah 33b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/33b:3)

**אמר ליה** [לו] רב יהודה לרב כהנא: **השתא** [עכשיו, הרי] מה שנאמר לו **"פטור אבל אסור" קא קשיא לי** [קשה לי, בעיני] ואינו מסתבר כלל, **חייב חטאת מבעיא** [נצרכה לומר]? ואין נראה כלל שאפשר להבין את הדברים כמשמעם, **אלא** ודאי יש להבין את הדברים כך: **כי תניא** [כאשר שנויה הברייתא] **ההיא** הרי זה **ב**עצים **קשין** שהם כקורות ובהם יש חשש מלאכה. ומקשים: וכי ענפים **קשין בני מלילה** ביד **נינהו** [הם]?


###### Steinsaltz on Beitzah 33b:4
[Steinsaltz on Beitzah 33b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/33b:4)

ומשיבים: **חסורי מחסרא והכי קתני** [חסרה הברייתא וכך יש לשנותה]: עץ בשמים — **מוללו ומריח בו, קוטמו ומריח בו. במה דברים אמורים** — **ב**עצים **רכין, אבל בקשין** — **לא יקטמנו, ואם קטמו** — **פטור אבל אסור.** ואם נתכוון **לחצוץ בו** את **שיניו** — **לא יקטמנו, ואם קטמו** — **חייב חטאת.**


###### Steinsaltz on Beitzah 33b:5
[Steinsaltz on Beitzah 33b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/33b:5)

בדומה לכך **תני חדא** [שנויה ברייתא אחת]: **קוטמו ומריח בו, ותניא אידך** [ושנויה ברייתא אחרת]: **לא יקטמנו להריח בו. אמר ר' זירא אמר רב חסדא: לא קשיא** [אין זה קשה]: **הא** [זה] שמותר — **ב**עצים **רכין, הא** [זה] שאסור — **בקשין.**


###### Steinsaltz on Beitzah 33b:6
[Steinsaltz on Beitzah 33b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/33b:6)

על עיקר הדבר **מתקיף לה** [מקשה עליה] **רב אחא בר יעקב: בקשין אמאי** [מדוע] **לא? מאי שנא מהא דתנן** [במה שונה זה ממה ששנינו במשנה]: **שובר אדם את החבית לאכול ממנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכוין** במעשה זה כדי **לעשות כלי** ויוכל להשתמש בחבית לאחר מכן. והרי מלאכת שבירה זו של העץ לצורך הרחה בו אין בה יותר מלאכה מאשר בשבירת החבית! **ועוד:** והרי יודעים אנו כי **רבא בר רב אדא ורבין בר רב אדא דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **כי הוינן בי** [כאשר היינו בביתו] של **רב יהודה, הוה מפשח ויהיב לן אלותא אלותא** [היה שובר ונותן לנו מקלות מקלות של עצי בשמים], **אף על גב דחזיא לקתתא דנרגי וחציני** [אף על פי שהיו ראויים מתוך שהיו קשים לקתות של קרדומות ושל גרזינים].


###### Steinsaltz on Beitzah 33b:7
[Steinsaltz on Beitzah 33b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/33b:7)

ומתרצים: **לא קשיא** [אין זה קשה]: **הא** [זו] כשיטת **ר' אליעזר, הא** [זו] כשיטת **רבנן** [חכמים]. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' אליעזר אומר: נוטל אדם** בשבת או בחג **קיסם משלפניו לחצוץ בו שיניו, וחכמים אומרים: לא יטול** קיסם **אלא מאבוס של בהמה,** שמתוך שהוא ראוי למאכל בהמה, הריהו כמוכן לכל צורך שהוא. **ושוין** (ומסכימים) **שלא יקטמנו, ואם קטמו לחצוץ בו שיניו** או **ולפתוח בו הדלת** כעין מפתח, אם עשה זאת **בשוגג בשבת** — **חייב** להביא קרבן **חטאת** כדרך מי שעושה עבירה חמורה בשוגג, עשה זאת **במזיד ביום טוב** — הרי זה **סופג** (מקבל) **את הארבעים** (ארבעים מלקות), כדין מי שחילל יום טוב במלאכה, אלו **דברי ר' אליעזר.**


###### Steinsaltz on Beitzah 33b:8
[Steinsaltz on Beitzah 33b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/33b:8)

**וחכמים אומרים: אחד זה** אם עשה כן בשבת **ואחד זה** אם עשה כן ביום טוב, גם אם קטם בידו לצורך מפתח, **אינו** אסור **אלא משום שבות** מדברי חכמים. ולכן, **ר' אליעזר דקאמר התם** [שאמר שם] שהקוטם בשוגג בשבת קיסם כדי לעשותו כלי (מפתח וכדומה) שהוא **חייב חטאת,** אם כן **הכא** [כאן] בקוטם כדי להריח, הרי זה **פטור אבל אסור.** ואילו **רבנן** [חכמים] **דקא אמרי התם** [שהם אומרים שם] בקוטם כדי לעשותו כלי שהוא **פטור אבל אסור, הכא** [כאן] בקוטם כדי להריח סבורים כי **מותר לכתחלה.**


###### Steinsaltz on Beitzah 33b:9
[Steinsaltz on Beitzah 33b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/33b:9)

ושואלים: **ולית ליה** [וכי אין לו, אינו מקבל] **ר' אליעזר הא דתנן** [הלכה זו ששנינו במשנה]: **שובר אדם את החבית** כדי **לאכול ממנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי?** הרי שכשאינו מתכוון בכך כדי לעשות כלי מותר לכתחילה ולדבריו שם פטור אבל אסור! ומשיבים: **אמר רב אשי: כי תניא ההיא** [כאשר שנויה אותה ברייתא] שמתירה, הרי זה **במוסתקי** בחבית שהיתה שבורה קודם, והיו חלקיה מדובקים בכעין זפת, שכאשר שובר אותה לצרכו לא שבר כלי שלם, ובודאי שאין בכך משום עשיית כלי.


###### Steinsaltz on Beitzah 33b:10
[Steinsaltz on Beitzah 33b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/33b:10)

א שנינו במשנה כי **מגבב** (אוסף) אדם קש **מן החצר** ביום טוב. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מגבב מן החצר ומדליק,** משום **שכל מה שבחצר מוכן הוא, ובלבד שלא יעשה צבורין צבורין** [ערימות ערימות]. **ור' שמעון מתיר** אפילו בכך. ושואלים: **במאי קמפלגי** [במה באיזה ענין חלוקים הם], מה טעם מחלוקתם? **מר** [חכם זה, חכמים שאסרו] **סבר: מחזי דקא מכניף** [משום נראה שהוא אוסף] **למחר וליומא אחרינא** [וליום אחר], ולכן יש לאסור, שלא יראה כמכין מיום טוב לחול. **ומר** [וחכם זה, ר' שמעון שהתיר], **סבר: קדרתו מוכחת עליו** שהרי רואים עוד שהוא מביא את הדברים לבשל, וממילא בטל החשד שכוונתו לאחר יום טוב.


###### Steinsaltz on Beitzah 33b:11
[Steinsaltz on Beitzah 33b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/33b:11)

ב שנינו במשנה ש**אין מוציאין** ביום טוב **את האור** (אש) בכל דרך מחדש. ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? ומסבירים: **משום דקא מוליד** [שהוא מוליד] דבר חדש **ביום טוב,** והרי זה כמעשה יצירה, ואסור.


###### Steinsaltz on Beitzah 33b:12
[Steinsaltz on Beitzah 33b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/33b:12)

ג נאמר במשנה ש**אין מלבנין** (מחממים) **את הרעפים** כדי לצלות עליהם. ושואלים: **מאי קא עביד** [מה הוא עושה בכך] הלא כוונתו לצורך אכילה, ומה שונה זה מדרך צלייה אחרת? **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: הכא** [כאן] **ברעפים חדשים עסקינן** [עוסקים אנו], וטעם האיסור — **מפני**