## Steinsaltz on Beitzah Daf 35b

###### Steinsaltz on Beitzah 35b:1
[Steinsaltz on Beitzah 35b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/35b:1)

מה שאמר **חצר** שאינה קובעת למעשר בלא שנגמרה מלאכתם של הפירות, הרי זה **לאפוקי** [להוציא] **מ**דברי **ר' יעקב. דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **המעביר תאנים בחצרו לקצות** (לעשות מהן קציעות – תאנים מיובשות) — **בניו ובני ביתו אוכלין מהן** באופן **עראי, ופטורים מן המעשר. ותני עלה** [ושנויה ברייתא עליה] בהקשר למשנה זו: **ר' יעקב מחייב, ור' יוסי בר' יהודה פוטר.** ובא ר' יוחנן להשמיענו שאין הלכה כר' יעקב.


###### Steinsaltz on Beitzah 35b:2
[Steinsaltz on Beitzah 35b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/35b:2)

מה שאמר שהרמת **תרומה** גדולה מן הפירות אינה קובעת למעשר — **לאפוקי** [להוציא] **מ**דברי **ר' אליעזר. דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **פירות שתרמן** (הרים מהם תרומה גדולה) **עד שלא נגמרה מלאכתן, ר' אליעזר אוסר לאכול מהן עראי, וחכמים מתירין.**


###### Steinsaltz on Beitzah 35b:3
[Steinsaltz on Beitzah 35b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/35b:3)

ומה שאמר ש**מקח** (קניית פירות) אינה קובעת אותם למעשר **— כדתניא** [כפי ששנינו בברייתא]: **הלוקח תאנים מעם הארץ, במקום שרוב בני אדם דורסין,** כלומר: שהם מייבשים את התאנים ועושים מהן דבילה, הרי במקום כזה לא נגמרה מלאכת התאנים לפני כן, ולכן **אוכל מהן עראי, ומעשרן** כשנגמרה מלאכתם רק **דמאי,** ככל דבר הנקנה מעם הארץ שמעשרים אותו מספק בלבד.


###### Steinsaltz on Beitzah 35b:4
[Steinsaltz on Beitzah 35b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/35b:4)

ומעירים: **שמע מינה תלת** [למד ממנה מברייתא זו שלושה דברים בהלכה]; **שמע מינה** [למד מכאן]: כי **מקח אינה קובעת אלא בדבר שנגמרה מלאכתו,** וכל שלא נגמרה מלאכתו, אפילו מכרו — אין המכר מחייבו במעשר. **ושמע מינה** [ולמד מכאן]: ש**רוב עמי הארץ מעשרין הן,** ולכן אינו מעשר ודאי כי אם דמאי. **ושמע מינה** [ולמד מכאן] דבר אחר: כי **מעשרין דמאי מעמי הארץ אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו.**


###### Steinsaltz on Beitzah 35b:5
[Steinsaltz on Beitzah 35b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/35b:5)

ופסק ר' יוחנן כשיטה זו, **ולאפוקי מהא דתנן** [ולהוציא מזה ששנינו במשנה]: **המחליף פירות עם חבירו** שדבר זה דינו כמקח, אם הכוונה היא **זה לאכול וזה לאכול, זה לקצות וזה לקצות,** או **זה לאכול וזה לקצות** — **חייב.** ואילו **ר' יהודה אומר:** זה שנטל **לאכול** — **חייב** שהרי עבורו נגמרה המלאכה, זה שנטל **לקצות** — **פטור** שהרי עבורו עדיין לא נגמרה מלאכתם ויכול לאכול מהם עראי. ופסק ר' יוחנן שלא כדעת תנא קמא, שעצם המקח אינו מחייב במעשר עד שתגמר מלאכתו.


###### Steinsaltz on Beitzah 35b:7
[Steinsaltz on Beitzah 35b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/35b:7)

א משנה **משילין** (משליכים) **פירות** שהיו מונחים על גג בית לייבוש **דרך** ה**ארובה ביום טוב,** אם הוצרך להורידם משם מפני הגשם וכיוצא בכך, משום שאין בכך טירחה יתירה, **אבל לא** עושים כן **בשבת. ומכסים פירות בכלים מפני הדלף** מי גשמים הנוטפים מן הגג ומקלקלים אותם, **וכן** מכסים **כדי יין וכדי שמן** מאותו טעם. **ונותנין כלי תחת הדלף בשבת** כדי לקלוט את המים בתוכו ולא יתקלקל הבית.


###### Steinsaltz on Beitzah 35b:8
[Steinsaltz on Beitzah 35b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/35b:8)

ב גמרא תחילה דנים בכמה צדדים לשוניים. **אתמר** [נאמר] שחלקו בכך **רב יהודה ורב נתן, חד תני** [אחד מהם שונה] כפי שאנו שונים **"משילין", וחד תני** [ואחד מהם שונה] **"משחילין".**


###### Steinsaltz on Beitzah 35b:9
[Steinsaltz on Beitzah 35b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/35b:9)

**אמר מר זוטרא: מאן דתני** [מי ששונה] לשון **"משילין" לא משתבש** [טועה] שיש סמוכין לדבר, **ומאן דתני** [ומי ששונה] לשון **"משחילין" לא משתבש** [טועה], שיש לכך ראיה. והוא מסביר: **מאן דתני** [מי ששונה] לשון **"משילין" לא משתבש** [טועה], **דכתיב** [שכן נאמר]: **"כי ישל זיתך"** (דברים כח, מ), כלומר: יפול. **ומאן דתני** [ומי ששונה] לשון **"משחילין" לא משתבש** [טועה], **דתנן** [שכן שנינו במשנה] המביאה את רשימת המומים הפוסלים בבכור: **השחול והכסול.** ומסבירים: **שחול** — **שנשמטה ירכו, כסול** — **שאחד מירכותיו גבוהה מחברתה.** נמצא שמובן שורש האותיות ש.ח.ל מורה על היות הדבר מושלך או שמוט.


###### Steinsaltz on Beitzah 35b:10
[Steinsaltz on Beitzah 35b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/35b:10)

**אמר רב נחמן בר יצחק: מאן דתני** [מי ששונה במשנתנו] לא "משילין" אלא **"משירין" לא משתבש** [טועה], **ומאן דתני** [ומי ששונה] לשון **"משחירין" לא משתבש** [טועה]. **ומאן דתני** [ומי ששונה] לשון **"מנשירין" לא משתבש** [טועה].


###### Steinsaltz on Beitzah 35b:11
[Steinsaltz on Beitzah 35b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/35b:11)

ומסביר: **מאן דתני** [מי ששונה] לשון **"משירין" לא משתבש** [טועה], **דתנן** [שכן שנינו במשנה], **ר' ישמעאל אומר: נזיר לא יחוף** [ירחץ] את **ראשו** בסיוע **אדמה** (המשמשת כעין סבון) **מפני שמשיר** על ידי כך **את השער,** והנזיר הלא צווה לגדל פרע שער ראשו. הרי ש"משיר" משמעו לשון נפילה. **ומאן דתני** [ומי ששנה] לשון **"משחירין"** אף הוא **לא משתבש** [טועה]. **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **השחור** שהוא סוג של תער **ו**כן **הזוג** (מהמספריים) **של ספרים, אף על פי שנחלקו** שהרי הם מורכבים משני סכינים צמודים — **טמאין.** ולענייננו נלמד ש"שחור" לשון חיתוך והפלה הוא.


###### Steinsaltz on Beitzah 35b:12
[Steinsaltz on Beitzah 35b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/35b:12)

**ומאן דתני** [ומי ששונה], לשון **"מנשירין" לא משתבש** [טועה] אף הוא, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **מי שנשרו כליו במים** בשבת — **מהלך בהם** ויתייבשו מאליהם **ואינו חושש** לכך שעשויים אנשים לחשוד שכיבסם בשבת. **אי נמי** [או גם כן] **מהא דתנן** [מזו ששנינו במשנה] :איזהו לקט — **הנושר בשעת קצירה.** הרי שלשון "נושר", משמעות נפילה לה.


###### Steinsaltz on Beitzah 35b:13
[Steinsaltz on Beitzah 35b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/35b:13)

ג ולבירור עצם הדברים. **תנן** [שנינו במשנה]: **משילין פירות דרך ארובה ביום טוב.** ושואלים: היות וטעם ההיתר הוא משום שאין בפעולה זו טירחה יתירה, מסתבר איפוא שאין הדבר בלתי מוגבל, ואם כן **עד כמה?** מה כמות הפירות שמותר להעביר כך? **אמר ר' זירא אמר רב אסי, ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**אמר** זאת **ר' אסי אמר ר' יוחנן: כאותה** כמות **ששנינו** בנושא אחר: **מפנין** בשבת **ארבע וחמש קופות** (סלים) **של תבן ושל תבואה** מן המחסן **מפני האורחים** שיוכלו לשבת שם, **ומפני בטול בית המדרש** אם אין די מקום ישיבה לתלמידים.


###### Steinsaltz on Beitzah 35b:14
[Steinsaltz on Beitzah 35b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/35b:14)

את הראיה הזו דוחים: **ודלמא שאני התם** [ושמא שונה שם] **דאיכא** [שיש] בכך **בטול בית המדרש, אבל הכא דליכא** [אבל כאן שאין] **בטול בית המדרש** — **לא** יתירו לטלטל כמות רבה כל כך. ומצד אחר, **אי נמי: התם היינו טעמא** [או גם כן זהו הטעם]: ש**ארבע וחמש קופות שרי** [מותר] **— משום שבת דחמירא** [שהיא חמורה] **ולא אתי לזלזולי ביה** [יבואו לזלזל בה], **אבל יום טוב דקיל** [שהוא קל] **ואתי לזלזולי ביה** [ויבואו לזלזל בו] — **כלל כלל לא.**


###### Steinsaltz on Beitzah 35b:15
[Steinsaltz on Beitzah 35b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/35b:15)

**אי נמי לאידך גיסא** [או גם כן אפשר לטעון לצד אחר]: **התם היינו טעמא** [שם זהו הטעם] שמותר רק ארבע וחמש קופות, משום **דליכא** [שאין] **הפסד ממון** בכך, **אבל הכא דאיכא** [כאן שיש] **הפסד ממון**, בכך, שהרי אם לא כן יתקלקלו הפירות, אם כן **אפילו טובא נמי** [הרבה גם כן] מותר לטלטל.