## Steinsaltz on Beitzah Daf 36a

###### Steinsaltz on Beitzah 36a:1
[Steinsaltz on Beitzah 36a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:1)

ושאלה נוספת בענין זה: **התם תנן** [שם בשבת שנינו במשנה] **"אבל לא** יפנה **את האוצר", ואמר שמואל: מאי** [מה פירוש] **"אבל לא את האוצר"** — כוונתו: **אבל לא יגמור** לפנות **את האוצר כולו,** וטעמו: **דלמא אתי לאשויי** [שמא יבוא להשוות] את ה**גומות** הנמצאות בקרקע המחסן, ודבר זה הוא מלאכה האסורה מן התורה. ואם כן **הכא מאי** [כאן מה הדין]?


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:2
[Steinsaltz on Beitzah 36a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:2)

וצדדי השאלה: **התם** [שם] **בשבת הוא** ש**אסור משום דחמיר** [שחמור] עונשה, **אבל יום טוב דקיל** [שהוא קל] **— שפיר דמי** [יפה הדבר] שאין חוששים עד כדי כך ויכול להשיל כמות גדולה יותר של פירות. **או דלמא** [שמא] **התם** [שם] בשבת **דאיכא** [שיש] בכך משום **בטול בית המדרש, אמרת** [אומר אתה] כי **לא** הותר הטלטול יותר מחמש קופות, אולם **הכא** [כאן] בהשלת פירות מן הגג ביום טוב **דליכא** [שאין] בכך משום **בטול בית המדרש** — **לא כל שכן** שאסור.


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:3
[Steinsaltz on Beitzah 36a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:3)

ושאלה נוספת: **והכא תנן** [וכאן במשנתנו שנינו]: **משילין פירות דרך** ה**ארובה ביום טוב, ואמר רב נחמן: לא שנו אלא באותו הגג** להוריד במישרין דרך הארובה, **אבל מגג לגג** — **לא. ותניא נמי הכי** [ושנויה ברייתא גם כן כך]: **אין מטלטלין מגג לגג אפילו כשגגותיהן שוין** ואין בכך טירחה כפולה של העברה והרמה כאחד.


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:4
[Steinsaltz on Beitzah 36a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:4)

ויש לשאול: **התם מאי** [שם בשבת מה הדין]? האם לומר **כל שכן** שאין לעשות כן ב**שבת** משום **דחמירא** [שהיא חמורה], **או דלמא** [שמא] נאמר לצד אחר: **הכא** [כאן] ביום טוב **הוא** ש**אסור** להעביר מגג לגג, **משום יום טוב דקיל** [שהוא קל] **ואתי** [ויבואו] אם כן **לזלזולי ביה** [לזלזל בו], **אבל שבת דחמירא** [שהיא חמורה] **ולא אתי לזלזולי** [יבואו לזלזל] **בה — שפיר דמי** [יפה הדבר] ויכול להעביר אף מבית לבית.


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:5
[Steinsaltz on Beitzah 36a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:5)

**או דלמא** [שמא] נאמר להיפך: **מה הכא** [כאן] ביום טוב **דאיכא** [שיש] **הפסד פירות, אמרת** [אומר אתה] ש**לא** מעביר מגג לגג, ואם כן **התם** [שם] בשבת **דליכא** [שאין] **הפסד פירות** — **לא כל שכן.**


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:6
[Steinsaltz on Beitzah 36a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:6)

ובעיה נוספת: **הכא** [כאן] בענין הכנסת הפירות הנמצאים על הגג לבית, **תניא** [שנויה ברייתא]: אם אין ארובה המקשרת בין הגג לבית וצריך להכניסם בדרך אחרת, **לא ישלשלם בחבל בחלונות, ולא יורידם דרך סולמות, התם מאי** [שם בשבת מה הדין]? האם נאמר כי **ביום טוב** דווקא **הוא** ש**אסור** משום **דליכא** [שאין] במה שמונחים הפירות על הגג משום **בטול בית המדרש, אבל** ב**שבת דאיכא** [שיש] בהותרת הקופות במקום משום **בטול בית המדרש — שפיר דמי** [יפה הדבר] ויוכל להעבירם אף דרך חלונות וסולמות.


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:7
[Steinsaltz on Beitzah 36a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:7)

**או דלמא** [שמא]: **הכא** [כאן] ביום טוב **דאיכא** [שיש] **הפסד פירות אמרת** [אמרת] ש**לא, אבל התם** [שם] בשבת **דליכא** [שאין] **הפסד פירות** — **לא כל שכן** שאסור לשלשל דרך חלונות או סולמות. לכל השאלות הללו לא נמצאה תשובה, והושארו ב**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:8
[Steinsaltz on Beitzah 36a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:8)

א שנינו במשנה ש**מכסין את הפירות** בכלי מפני הדלף. **אמר עולא: ואפילו אוירא דלבני** [שורת לבנים] העשויה להתקלקל מן הגשם. שאין הכוונה דווקא לפירות, אלא לכל דבר העשוי להתקלקל. **ר' יצחק אמר:** דווקא **פירות הראויין** לאכילה, אולם לא לבנים וכדומה. ומעירים: **ואזדא** [והולך] **ר' יצחק לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] בענין זה. שכן **אמר ר' יצחק: אין כלי** ואפילו זה שמצד עצמו מותר בטלטול **ניטל** (מותר בטלטול) **בשבת אלא ל**צורך **דבר** דבר שהוא עצמו **ניטל בשבת,** אבל לא לצורך מוקצה. ולכן אסור לדעתו לטלטל כלי כדי להגן על הלבנים מפני הדלף, מאחר שהם עצמם אסורים בטלטול.


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:9
[Steinsaltz on Beitzah 36a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:9)

ומנסים להביא ראיה, **תנן** [שנינו במשנתו]: **מכסין את הפירות בכלים,** ונדייק: **פירות — אין** [כן], אולם **אוירא דלבני** [שורת הלבנים] — **לא!** ודוחים: אין מכאן ראיה, כי יתכן ש**הוא הדין** ש**אפילו אוירא דלבני** [שורת הלבנים] מותר לכסותה, אולם **ואיידי דתנא רישא** [מתוך ששנה בראש המשנה] **משילין פירות** ושם מדובר בפירות דווקא — **תנא סיפא נמי** [שנה בסוף גם כן] בלשון **מכסין את הפירות.**


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:10
[Steinsaltz on Beitzah 36a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:10)

ומביאים ראיה אחרת: **תנן** [שנינו במשנה]: **וכן** מותר לכסות ביום טוב **כדי יין וכן כדי שמן** מפני הדלף, משמע שרק לצורך דבר הראוי לאכילה הותר הטלטול, אולם לא לצורך דבר האסור בטלטול וכגון לבנים! ודוחים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים], **ב**כדים שיש בהם פירות של **טיבלא** [טבל] שאינם ראויים לאכילה בחג ואסורים בטלטול, ויתכן שהוא הדין אם כן אף בלבנים.


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:11
[Steinsaltz on Beitzah 36a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:11)

ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר לומר], **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך לומר] כי **כדי יין וכדי שמן דהתירא** [של היתר] הם, **הא תנא ליה רישא** [הרי כבר שנה בראש] **פירות,** ומה חידש כשהוסיף גם כדים?


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:12
[Steinsaltz on Beitzah 36a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:12)

ומשיבים: אף ב**כדי יין וכדי שמן** מדובר בשל היתר, ואף על פי כן **אצטריכא ליה** [צריך היה לו לומר] במפורש, שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] כי **להפסד מרובה** של הפירות, שעשויים הם להירקב — **חששו,** אולם **להפסד מועט** של היין שבתוך הכדים, שאף אם תחדור רטיבות לתוך הכד, עדיין אין בכך כדי לגרום הפסד ליין — **לא חששו** ולא התירו לכסות את הכדים, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] גם באלה.


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:13
[Steinsaltz on Beitzah 36a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:13)

**תנן** [שנינו במשנה]: **נותנין כלי תחת הדלף בשבת.** הרי שנוטלים כלי לצורך דבר שאינו ניטל (הדלף עצמו)! ומשיבים: מדובר שם **בדלף** צלול שהוא **ראוי** לפחות לשתיית הבהמות.


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:14
[Steinsaltz on Beitzah 36a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:14)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת ממה ששנינו: **פורסין מחצלת על גבי לבנים בשבת** מפני דלף גשמים. והלא לבנים אלה מוקצות הן למלאכתן, ומכאן שמותר לטלטל כלי לצורך דבר שאינו ניטל! ודוחים: כאן מדובר בלבנים **דאייתור מבנינא** [שנשארו מבנין], **דחזי למזגא עלייהו** [שראויות לשכב עליהן] ואין בהן איפוא משום מוקצה.


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:15
[Steinsaltz on Beitzah 36a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:15)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת, שנינו: **פורסין מחצלת על גבי אבנים בשבת!** ומשיבים: שם מדובר לא באבנים סתם אלא **באבנים מקורזלות** (מעוגלות בצורה מיוחדת) **דחזיין** [שראויות הן] **לבית הכסא** לצורך קינוח ואינם מוקצה.


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:16
[Steinsaltz on Beitzah 36a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:16)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממקום אחר: **פורסין מחצלת על גבי כורת דבורים בשבת, בחמה** — **מפני החמה** היתירה, ו**ב**ימות ה**גשמים מפני הגשמים, ובלבד שלא יתכוין לצוד** את הדבורים הללו באמצעות כיסוי זה. הרי שמטלטלים מחצלת לצורך דבר שהוא עצמו אסור בטלטול! ומשיבים: **התם נמי** [שם גם כן] מדובר באופן **דאיכא** [שיש] בכוורת זו **דבש,** ולצורך הדבש מותר לטלטל כלי.


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:17
[Steinsaltz on Beitzah 36a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:17)

**אמר ליה** [לו] **רב עוקבא ממישן לרב אשי: התינח** [נניח דבר זה] **בימות החמה, דאיכא** [שיש] **דבש,** אולם **בימות הגשמים** שאין דבש, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? ומשיבים: **לא נצרכא** [נצרכה] הלכה זו **אלא לאותן שתי חלות** שמשאירים בכוורת לסיפוקן של הדבורים עצמן בימות הגשמים. ומקשים: **אותן שתי חלות** הלא **מוקצות הן,** שהרי ברור שרצונו שישארו רק לצורך הדבורים! ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **שחשב עליהם** מבעוד יום לאוכלן, ולא איכפת לו מדבורי הכוורת.


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:18
[Steinsaltz on Beitzah 36a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:18)

ושואלים: אם כן **אבל לא חשב עליהן מאי** [מה יהא הדין] — **אסור. אדתני** [עד שהוא שונה] **ובלבד שלא יתכוין לצוד, לפלוג ולתני בדידה** [שיחלק וישנה בתוך הלכה זו עצמה] חלוקת ביניים: **במה דברים אמורים — כשחשב עליהן, אבל** אם **לא חשב עליהן אסור!**


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:19
[Steinsaltz on Beitzah 36a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:19)

ומשיבים: **הכי קאמר** [כך באמת אמר]: **אף על פי שחשב עליהן** עדיין היתר זה איננו היתר גורף, ויש להגבילו — **ובלבד שלא יתכוין לצוד.**


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:20
[Steinsaltz on Beitzah 36a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:20)

ושואלים עוד: **במאי אוקימתא** [במה העמדת, הסברת את הברייתא הזו] — **כ**שיטת **ר' יהודה, דאית ליה** [שיש לו, שהוא סובר] דין **מוקצה,** אם כן **אימא סיפא** [אמור את סופה של הברייתא]: **ובלבד שלא יתכוין לצוד,** ומשמע שאף על פי שבכך ודאי ניצודות הן, מכל מקום מאחר שלא לכך היתה כוונתו — מותר, הרי בכך **אתאן** [הגענו] **ל**שיטת **ר' שמעון,** ש**אמר: דבר שאין מתכוין מותר!**


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:21
[Steinsaltz on Beitzah 36a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:21)

ודוחים: **ותסברא** [וכי סבור אתה] שדבר זה פשוט לדעת **ר' שמעון? והא** [והרי] **אביי ורבא דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **מודה ר' שמעון** שאף בדבר שאינו מתכוון, **ב**מקרה של **"פסיק רישיה** [חתוך ראשו] **ולא ימות",** כלומר: במקום שהמלאכה הנעשית היא תוצאה הכרחית מן הדבר שאותו אדם עושה, מודה ר' שמעון שאין לומר שאין העושה מתכוון לאותה תוצאה. ואף כאן, מאחר שכתוצאה מכיסוי זה ודאי הדבורים ניצודות — אי אפשר לומר שהדבר תלוי רק בכוונתו.


###### Steinsaltz on Beitzah 36a:22
[Steinsaltz on Beitzah 36a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/36a:22)

אלא, **לעולם כולה** כשיטת **ר' יהודה היא, והכא במאי עסקינן** [וכאן במה אנו עוסקים] **— דאית ביה כוי** [שיש בה חלונות]. כלומר: שאינו מכסה לגמרי את הכוורת אלא משאיר בה פתחים. **ולא תימא** [תאמר] **ל**שיטת **ר' יהודה "ובלבד שלא יתכוין לצוד"** שמלשון זה משמע כי העיקר תלוי בכוונת העושה,