## Steinsaltz on Beitzah Daf 38b

###### Steinsaltz on Beitzah 38b:1
[Steinsaltz on Beitzah 38b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/38b:1)

**הרי** אדם **שנתערב לו קב חטין** שלו **בעשרה קבין חטין של חבירו,** וכי **יאכל הלה וחדי** [וישמח]?! שהרי לדעה זו שאם היה זה דבר קטן ובלתי נחשב הרי הוא בטל. וכיון שאנו אומרים שאין אדם מבטל את רכושו לאחרים — כן הוא גם לגבי המים והמלח בעיסה. **אחיכו עליה** [צחקו עליו] החכמים. **אמר להו** [להם]: וכי **גולתיכו שקלי** [את גלימתכם לקחתי] שאתם מביישים אותי? **הדור אחיכו עליה** [חזרו וצחקו עליו].


###### Steinsaltz on Beitzah 38b:2
[Steinsaltz on Beitzah 38b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/38b:2)

**אמר רב אושעיא: שפיר עבוד דאחיכו עליה** [יפה עשו שצחקו עליו], כלומר, יפה סברו שאין דמיון בין הדברים. וטעמם: **מאי שנא** [מה שונה] אם נתערבו **חטין** של אחד **בשעורין** של חבירו ש**לא קאמר להו** [אמר להם] ר' אבא כדוגמה — **דהוה ליה** [שהרי הוא] **מין בשאינו מינו,** וכלל הוא: **מין בשאינו מינו — בטיל** [בטל]. אם כן כשנתערבו **חטין** של אחד **בחטין** של חבירו **נמי** [גם כן], **נהי** [אם אמנם] שלדעת **ר' יהודה לא בטיל** [בטל], אולם **ל**דעת **רבנן** [חכמים] הריהו **מבטל בטיל** [מתבטל] ואפילו שהוא מין במינו.


###### Steinsaltz on Beitzah 38b:3
[Steinsaltz on Beitzah 38b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/38b:3)

**אמר ליה** [לו] **רב ספרא** לר' אושעיא: **משה,** גדול הדור! **שפיר קאמרת** [וכי יפה אמרת]?! **ו**כי **לא שמיע להו** [שמעו] אותם חכמים שצחקו **הא דאמר** [זו שאמר] **ר' חייא קטוספאה** [מהעיר קטסיפון] **משמיה** [משמו] של **רב: הבורר צרורות** (אבנים) **מ**תוך **גרנו של חברו** — **חייב לשלם לו דמי חטים** כנגד משקל אותם צרורות. כי קודם לכן כשהיה מוכר — היו הצרורות נמכרים יחד עם החיטה, וכאשר נטל את הצרורות, נמצא שהפסידו במידה מסויימת.


###### Steinsaltz on Beitzah 38b:4
[Steinsaltz on Beitzah 38b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/38b:4)

**אלמא** [מכאן]: **כילא חסריה** [מידה החסירו] וכיון שהחסיר לו מן המידה — הריהו מתחייב לשלם לו על חסרון זה, ולכך אינו בטל. **הכא** [כאן] בעיסה **נמי** [גם כן] **כילא חסריה** [דבר מידה חיסרו] ואפילו שמידת המים והמלח קטנה — אינה בטילה.


###### Steinsaltz on Beitzah 38b:5
[Steinsaltz on Beitzah 38b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/38b:5)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לרב ספרא: **ו**כי **לא שני ליה למר** [שונה לו לאדוני] **בין ממון שיש לו תובעין** כמו הבורר צרורות מן הגורן שאינו בטל; **ל**בין **ממון שאין לו תובעין?** כמו מים בעיסה, שיש לומר שהם בטלים, כיון שאין להם תובעים!


###### Steinsaltz on Beitzah 38b:6
[Steinsaltz on Beitzah 38b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/38b:6)

**אמר ליה** [לו] רב ספרא: **ולטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך] שיש להבדיל בין ממון שיש לו תובעים לבין ממון שאין לו תובעים, **הא** [זו] ש**אמר רב חסדא:** לדעת האומר כי מין במינו אינו בטל ושאינו במינו בטל, **נבלה בטלה בשחוטה** שאם נתערב כזית מן הנבילה בתוך הרבה זיתים מן השחוטה — הרי הוא בטל, והנוגע בתערובת זו אינו נטמא, לפי שהנבילה נחשבת כמין אחר לגבי השחוטה. וטעמו של דבר: **לפי שאי אפשר לשחוטה שתעשה נבלה,** וכיוון שלא יתכן שיחול עליה איסור נבילה, לכן היא נחשבת כמין אחר, ומין בשאינו מינו — בטל.


###### Steinsaltz on Beitzah 38b:7
[Steinsaltz on Beitzah 38b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/38b:7)

אולם אם נתערב כזית מן השחוטה בהרבה זיתים מן הנבילה — **שחוטה אינה בטלה בנבלה, לפי שאפשר לנבלה שתעשה שחוטה.** כי אם הנבילה מתקלקלת ואינה ראויה עוד לאכילה, בטילה ממנה טומאתה ונעשית לענין זה כשחוטה.


###### Steinsaltz on Beitzah 38b:8
[Steinsaltz on Beitzah 38b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/38b:8)

אם כן **הכי נמי** [כך גם כן] תאמר **דכי אית** [שאם יש] **לה** לנבילה **בעלים** — **לא בטלה? וכי תימא** [ואם תאמר]: **הכי נמי** [כך הוא גם כן]; **והא תניא** [והרי שנינו בברייתא] **אמר ר' יוחנן בן נורי: חפצי הפקר** שאינם שייכים לאיש, מכל מקום **קונין** הם **שביתה** במקומם, וכל המוצאם בשבת יכול ללכת מהם והלאה אלפיים אמה לכל צד. ש**אף על פי שאין להם בעלים** — **דומין כמי שיש להם בעלים.** משמע שאין העדר בעלים גורם משמעותי בהלכה זו.


###### Steinsaltz on Beitzah 38b:9
[Steinsaltz on Beitzah 38b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/38b:9)

**אמר ליה** [לו] אביי לרב ספרא: **מי קא מדמית** [האם מדמה אתה] דין **איסורא** [איסור] והיתר **ל**דין **ממונא** [ממון]? **איסורא** [איסור] **— בטיל** [בטל], ואילו **ממונא** [ממון] — **לא בטיל** [בטל].


###### Steinsaltz on Beitzah 38b:10
[Steinsaltz on Beitzah 38b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/38b:10)

ומכל מקום חוזרת השאלה: **וטעמא מאי** [ומה הטעם] אין המים בטלים בעיסה?


###### Steinsaltz on Beitzah 38b:11
[Steinsaltz on Beitzah 38b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/38b:11)

**אביי אמר:** הטעם הוא **גזרה שמא תעשה עיסה בשותפות.** שאמנם במקרה שנתפרש במשנתנו; הדבר המועט שנתנה השכנה — בטל. אלא יתכן שיבואו השכנות לעשות עיסה בשותפות ולא תדענה שיש להקפיד בדבר וכל אחת מהן תוליך את העיסה למקומה, ולכן גזרו אף בנתינה מועטת.


###### Steinsaltz on Beitzah 38b:12
[Steinsaltz on Beitzah 38b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/38b:12)

**רבא אמר** טעם אחר: **תבלין לטעמא עבידי** [לצורך נתינת טעם הם עשויים], וכלל הוא: **וטעמא** [וטעם] **לא בטיל** [בטל], שהרי אין רוצים שטעמם יתבטל, ולכן אינם בטלים לגבי העיסה למרות מיעוט כמותם.