## Steinsaltz on Beitzah Daf 40a

###### Steinsaltz on Beitzah 40a:1
[Steinsaltz on Beitzah 40a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:1)

**מי שזמן אצלו אורחים** מעיר אחרת שמחוץ לתחומו וכדי שיוכלו לבוא, עירבו לשם כך עירוב תחומין — **לא יוליכו בידם מנות** שנתן להם במתנה בחזרם לעירם, שמאחר שלא זיכה אותם לאורחיו מערב יום טוב, הרי הן כרגליו, **אלא אם כן זכה להם מנותיהם מערב יום טוב,** ואז דין המנות כרגלי מי שזוכה לו.


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:2
[Steinsaltz on Beitzah 40a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:2)

א גמרא **אתמר** [נאמר] שנחלקו בשאלה ביחס ל**המפקיד פירות אצל חבירו** — ברשות מי נחשבים הפירות לענין קניית שביתה. **רב אמר:** דינם **כרגלי מי שהפקידו לו** (אצלו), **ושמואל אמר: כרגלי המפקיד.** ומציעים: **לימא** [האם לומר] כי **רב ושמואל דאזדו לטעמייהו** [שהולכים לטעמם, לשיטתם], **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **אם הכניס** אדם את פירותיו או את שורו לחצר חבירו **ברשות** בעל החצר — הרי **בעל החצר חייב** על כל הנזקים שנגרמו לדברים הללו. **ורבי אומר: לעולם אינו חייב** בנזקין **עד שיקבל עליו בעל הבית** במפורש **לשמור.**


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:3
[Steinsaltz on Beitzah 40a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:3)

**ואמר רב הונא אמר רב: הלכה כדברי חכמים. ושמואל אמר: הלכה כרבי.** ואם כן, **לימא** [האם לומר] כי **רב** הוא ש**אמר** אף כאן **כרבנן** [כדברי חכמים], שיש בכך כלל: שכל המחזיק חפץ הרי הוא לענין קניית שביתה כשלו. **ושמואל** הוא ש**אמר** אף כאן **כרבי,** שגם מי ששומר דבר, אין הדבר נחשב לענין קניית שביתה כשלו, עד שיאמר כן במפורש.


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:4
[Steinsaltz on Beitzah 40a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:4)

את ההשוואה הזו דוחים; **אמר לך רב** [יכול היה רב לומר לך]: **אנא דאמרי** [אני שאמרתי] דברי כאן, **אפילו ל**דעת **רבי** אמרתים, אלא ש**עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** (אמר) **רבי התם** [שם] בענין חצר שאין הדבר נחשב כשל בעל החצר, **אלא דבסתמא** [שבסתמו] גם אם הרשה לאחר להכניס דברים לחצירו **לא קביל עליה נטירותא** [קיבל על עצמו את השמירה], **אבל הכא** [כאן] כשהפקידו בידו פירות **— הא קביל עליה נטירותא** [הרי קיבל עליו את השמירה] ולכן הריהם כרגליו.


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:5
[Steinsaltz on Beitzah 40a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:5)

**ושמואל אמר: אנא דאמרי** [אני שאמרתי] דברי כאן, **אפילו ל**דעת **רבנן** אמרתים, אלא ש**עד כאן לא** שמענו כי **קאמרי רבנן התם** [שאמרו חכמים שם] שהדברים נחשבים כשל בעל החצר, **אלא** משום **דניחא ליה לאיניש דניקום תוריה ברשותיה** [שנוח לו לאדם שיעמוד שורו ברשותו] של **בעל** ה**חצר,** כיון **דאי** [שאם] **מזיק ליה** [לו] שורו — הריהו **לא מיחייב** [מתחייב]. **אבל הכא** [כאן] במפקיד פירות, **מי ניחא ליה לאיניש דליקום פיריה ברשותיה דחבריה** [האם נוח לו לאדם שפירותיו יהיו ברשותו של חבירו]? ואם כן לא ויתר על בעלותו המליאה על הפירות ולכן עדיין יש להחשיבם כרגלי הבעלים. ואין איפוא קשר בין המחלוקות.


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:6
[Steinsaltz on Beitzah 40a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:6)

**תנן** [שנינו במשנה]: **ואם ערב הוא** — **פירותיו כמוהו. ואי אמרת** [ואם אומר אתה] שהפירות הם **כרגלי מי שהפקידו אצלו, כי** [כאשר] **ערב הוא מאי הוי** [מה יש]? הלא סוף סוף נמצאים הפירות בידי אנשים אחרים בעיר אחרת! **אמר רב הונא אמרי בי** [אמרו חכמים מבית מדרשו] של **רב: כגון שיחד לו** השומר לפירות אלו **קרן זוית,** שאז גילה דעתו שאין רצונו שיהיו הפירות ברשותו אלא ישארו לגמרי ברשות המפקיד ולכן הם כרגליו.


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:7
[Steinsaltz on Beitzah 40a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:7)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת מהמשנה, ששנינו: **מי שזמן אצלו אורחים** — **לא יוליכו בידם מנות** שנתן להם חזרה לבתיהם, **אלא אם כן זכה להם מנותיהם מערב יום טוב ואי אמרת** [ואם אומר אתה] כי דין החפצים **כרגלי מי שהפקידו אצלו,** אם כן, **כי** [כאשר] **זכה להם על ידי אחר מאי הוי** [מה יהיה] על ידי כך, ואיך יוכלו להוליך את הפירות למקומם? לא יהא דין בעל הפירות פחות מדין שומר פקדון של אחרים, שהפירות נשארים בתחומו והריהם כרגליו! ומשיבים: **הכי נמי** [כך גם כן] **כיון שזכה להם על ידי אחר** — **כמי שיחד לו קרן זוית דמי** [נחשב] והרי הם נחשבים כברשותם של האורחים והרי הם כרגליהם.


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:8
[Steinsaltz on Beitzah 40a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:8)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] עצם הענין של **זכה שאני** [שונה], שהרי בפירוש זיכה את כל הרשות על הפירות לאורחים ולכן ודאי שקנו הפירות שביתה אצלם וכרגליהם הם.


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:9
[Steinsaltz on Beitzah 40a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:9)

מסופר: **רב חנא בר חנילאי תלא בשרא בעברא דדשא** [תלה בשר על בריח הדלת] בבית מארחו שהיה בעיר אחרת, ונתעוררה אצלו השאלה האם מותר לו ליטול עמו את הבשר הזה לעירו. **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב הונא** לשאול. **אמר ליה** [לו] רב הונא: **אי את תלית** [אם אתה עצמך תלית] את הבשר — **זיל שקיל** [לך וקח], **ואי אינהו** [ואם הם] בעלי הבית **תלו לך** (לצורכך ) — **לא תשקול** [תקח], שהוא נשאר לענין קנין שביתה ברשותם.


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:10
[Steinsaltz on Beitzah 40a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:10)

ושואלים: **ואי איהו תלא מי שקיל** [ואם הוא עצמו תלה את הבשר, האם לוקח]? **והא** [והרי] **רב הונא תלמיד** של **רב הוה** [היה], **ו**הרי **אמר רב** שדינו **כרגלי מי שהפקידו אצלו,** והבשר הלא מופקד כעת ברשותם! ומשיבים: **שאני** [שונה] כאן, כיון שתלה את הבשר על **עברא דדשא** [בריח הדלת] ובאופן כזה **דכמי שיחד לו קרן זוית דמי** [נחשב], ואכן אם הוא עצמו ייחד לבשר מקום מסויים — הריהו שלו לכל ענין.


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:11
[Steinsaltz on Beitzah 40a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:11)

צד אחר של קושי **אמר ליה** [לו] **רב הלל לרב אשי: ואי אינהו** [ואם הם] **תלו ליה** [לו] האם **לא שקיל** [לוקח]? **והאמר** [והרי אמר] **שמואל: שור של פטם** (המפטם בהמות כדי למכור את בשרן לאחרים) — **הרי הוא כרגלי כל אדם.** משמע שבשר העשוי להימכר אינו כרגלי בעליו, אלא כרגלי מי שקנה אותו, שמראש הועידו לכל מי שיקח את הבשר.


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:12
[Steinsaltz on Beitzah 40a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:12)

ועוד **אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי: ואי אינהו** [ואם הם] **תלו ליה** [לו] האם **לא שקיל** [לוקח]? **והאמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: הלכה כר' דוסא** שאם יש רועה אחד בלבד בעיר — הבהמה כרגלי הרועה, ואף כאן כיון שיחדו את הבשר עבורו — מותר לו לטלטלו עמו. ועוד קושי אחר **אמר ליה** [לו] **רב אשי לרב כהנא: ואי אינהו** [ואם הם] **תלו ליה** [לו] האם **לא שקיל** [לוקח]? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **הבהמה והכלים** הם **כרגלי הבעלים** ולא כרגלי הרועה שמחזיק בהם, ואם כן הוא הדין לגבי הבשר שתלו עבורו, שצריך להיות כרגליו!


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:13
[Steinsaltz on Beitzah 40a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:13)

**אלא** יש לפרש את כל הבעיה בצורה אחרת, ולומר כי הדיון אינו נסוב אודות ענין קניית שביתה, אלא בענין האיסור לאכול מבשר שנתעלם מן העין, שחוששים שמא נתחלף בבשר איסור, ו**שאני** [שונה] **רב חנא בר חנילאי דגברא רבה** [שאדם גדול] **הוא וטריד בשמעתיה** [וטרוד בלימודיו], ו**הכי קאמר ליה** [כך אמר לו] רב הונא: **אי את תלית** [אם אתה עצמך תלית], הרי **אית לך סימנא בגוויה ולא מסחת דעתך מניה** [שיש לך סימן ואינך מסיח דעתך ממנו] — הרי שאינו בכלל בשר שנתעלם מן העין, ולכן **זיל שקיל** [לך וקח]. **ואי אינהו** [ואם הם] **תלו לך** ואתה סמכת עליהם, הלא **מסחת דעתך** [אתה מסיח את דעתך] ואף הם הלא הסיחו דעתם בכך שתלו אותו עבורך, והריהו בכלל בשר שנתעלם מן העין **ו**לכן **לא תשקול** [תקח].


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:14
[Steinsaltz on Beitzah 40a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:14)

ב משנה **אין משקין** אם הבהמות טרם שחיטתם **ו**אין **שוחטין** ביום טוב **את** הבהמות **המדבריות,** כלומר, הבהמות שרועות רוב הזמן מחוץ לעיר, משום שהן מוקצות. **אבל משקין ושוחטין את** הבהמות **הבייתות** (בהמות הבית). ומסבירים: **אלו הן** הבהמות ה**בייתות** — אלה **הלנות בעיר** בכל לילה. **מדבריות** — **הלנות באפר** (במקום המרעה) ואינן באות העירה אלא לעיתים רחוקות.


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:15
[Steinsaltz on Beitzah 40a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:15)

ג גמרא ושואלים: **למה ליה למימר** [לו לומר] **משקין ושוחטין?** הלא השאלה היתה לענין היתר שחיטה בלבד? ומסבירים: **מילתא אגב אורחיה קא משמע לן** [דבר בדרך אגב השמיע לנו] **דלשקי אינש** [שישקה אדם] את **בהמתו** בתחילה **והדר לשחוט** [ורק אחר כך ישחט], **משום סרכא דמשכא** [דביקות הבשר בעור] שאם משקים את הבהמה טרם שחיטתה קל יותר להפשיט את עורה לאחר השחיטה.


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:16
[Steinsaltz on Beitzah 40a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:16)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **אלו הן מדבריות ואלו הן בייתות? מדבריות** הן **כל שיוצאות** למרעה **בפסח, ורועות באפר** ביום ובלילה, **ונכנסות** בחזרה לעיר רק **ברביעה ראשונה,** בתחילת זמן הגשמים. **ואלו הן בייתות** — **כל שיוצאות ורועות** בבוקר **חוץ לתחום, ובאות ולנות** כל לילה **בתוך התחום. רבי אומר: אלו ואלו בייתות הן. אלא אלו הן מדבריות: כל שיוצאות ורועות באפר, ואין נכנסות לישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.**


###### Steinsaltz on Beitzah 40a:17
[Steinsaltz on Beitzah 40a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/40a:17)

לעצם שיטת רבי בזה שואלים: **ומי אית ליה** [והאם יש לו] **לרבי,** האם הוא סובר בכלל את דין **מוקצה? והא בעא מיניה** [והרי שאל אותו] **ר' שמעון בר** [בנו] של **רבי מרבי** אביו: **פצעילי תמרה** (מיני תמרים שמניחים אותם בתוך סלים כדי שיכחילו — יבשילו בהם ויהיו ראויים לאכילה) **ל**דעת **ר' שמעון מהו?** האם לדעתו מוקצה הם או לא? **אמר ליה** [לו]: **אין** דין **מוקצה ל**דעת **ר' שמעון**