## Steinsaltz on Beitzah Daf 4a

###### Steinsaltz on Beitzah 4a:1
[Steinsaltz on Beitzah 4a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:1)

**אומר: רואין את העליונות** כלומר את כל ליטרות הקציעות העליונות **כאילו הן פרודות** שאנו דנים אותן לא כיחידה אחת אלא כאילו היתה כל אחת מהן לבדה, **והתחתונות** שנמצאות שם זה מכבר ובוודאי מעושרות הן, **מעלות** (מבטלות) **את העליונות** ברוב, שכן יש בתוך החבית או העיגול כמות מספקת כדי שיתבטל הכל.


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:2
[Steinsaltz on Beitzah 4a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:2)

ואילו **ר' יהושע אומר: אם יש שם מאה פומין** (פיות שונים) של חביות או עיגולים הרי פי העיגול שנאסר על ידי הליטרא שלא הפרישו ממנה **יעלו,** משום שפה זה בטל באחד ומאה, **ואם לאו** — הרי כל **הפומין** (הפיות של החביות או הכוורות) שברור שיש באחד מהם ליטרא אחת של איסור — כולם **אסורין, והשולים** פנים הכלים — **מותרין,** שהרי ברור שלשם לא נכנס האיסור. זו היתה גירסת ר' מאיר באותה מחלוקת.


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:3
[Steinsaltz on Beitzah 4a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:3)

**ר' יהודה אומר** שכך נחלקו הראשונים, **ר' אליעזר אומר: אם יש שם מאה פומין** של היתר חוץ מן האיסור — **יעלו** במאה ואחת של ההיתר, **ואם לאו** [לא] — **הפומין אסורין והשולים מותרין. ר' יהושע אומר: אפילו יש שם שלש מאות פומין לא יעלו,** לפי שליטרא זו אין לה ביטול כלל. והוא שאמר רב פפא שיש תנא (ר' יהושע לשיטת ר' יהודה) הסבור שדבר שלפעמים מוכרים אותו במנין, כגון ליטרא של קציעות, גם הוא אינו בטל כלל.


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:4
[Steinsaltz on Beitzah 4a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:4)

נאמר עוד באותה משנה: אם **דרסה בעגול ואינו יודע באיזה עגול דרסה** — **דברי הכל יעלו** (יתבטלו) הקציעות האסורות. על פסקה זו תוהים: **דברי הכל?! היינו פלוגתייהו** [הרי זו היא מחלוקתם] אם בטלה הליטרא או אינה בטלה!


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:5
[Steinsaltz on Beitzah 4a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:5)

**אמר רב פפא: הכי קאמר** [כך אמר], כך יש להבין: **דרסה בעגול** אבל **אינו יודע באיזה מקום** ב**עגול,** כלומר: באיזה צד שלו **דרסה, אי** [אם] **לצפונה אי** [אם] **לדרומה** ואז אין קביעות מקום מסויים לאיסור, ואף ליטרת האיסור אינה יכולה להיות עוד ניכרת לעצמה — הרי במקרה זה בודאי אינה עוד דבר חשוב, ול**דברי הכל יעלו** [יתבטלו]. עד כאן להסבר הברייתא מדוע ביצה (שהיא כפי פירוש זה ביצת טריפה) אינה בטילה אפילו באלף.


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:6
[Steinsaltz on Beitzah 4a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:6)

אולם **רב אשי אמר: לעולם** אפשר לפרש כפשוטה של הברייתא שמדובר כאן ב**ספק יום טוב ספק חול,** ומה שהקשו שהרי לרוב הדיעות אין זה אלא איסור מדברי סופרים, ומדוע אין ספיקו מותר כשאר ספק שמדברי סופרים? יש לומר כי כיון ש**הוי** [שהוא] **דבר שיש לו מתירין,** הרי ב**כל דבר שיש לו מתירין אפילו בדרבנן** [בדברי סופרים] **לא בטיל** [איננו בטל], ושוב אין מקום לקושיה.


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:7
[Steinsaltz on Beitzah 4a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:7)

א **תניא** [שנויה תוספתא], **אחרים אומרים משום ר' אליעזר: ביצה** שנולדה ביום טוב — **תאכל היא ואמה.** ותוהים: **במאי עסקינן** [במה, באיזה מקרה, אנו עוסקים]? **אילימא** [אם תאמר] כי **בתרנגולת העומדת לאכילה** עוסקים אנו — אם כן **פשיטא** [פשוט] הדבר ש**היא ואמה שריא** [מותרות]! **אלא** אם תאמר כי עוסקים אנו **בתרנגולת העומדת לגדל ביצים** — הלא **היא ואמה אסורה! אמר ר' זירא,** כך יש להבין: **תאכל** הביצה **אגב אמה** שאם אמה (התרנגולת) נאכלת — אף היא תיאכל.


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:8
[Steinsaltz on Beitzah 4a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:8)

ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק הדבר], מתי צריך לסמוך על סימן זה? **אמר אביי:** מדובר כאן **כגון שלקחה** (קנאה) אדם לתרנגולת זו **סתם,** שלא פירש מה כוונתו לעשות בה, אם לביצים או לבשר, ובאופן כזה, אם **נשחטה** התרנגולת ביום טוב — **הובררה** ש**לאכילה** היא **עומדת,** וכיון שכך — גם הביצים שהטילה מותרות, **לא נשחטה** — הרי **הובררה** ש**לגדל ביצים** היא **עומדת,** ולכן הביצה שהטילה אסורה.


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:9
[Steinsaltz on Beitzah 4a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:9)

**רב מרי אמר:** לשון זו "תיאכל היא ואמה" אין להבינה כפשוטה, אלא כלשון **גוזמא** [הפרזה והדגשה] **קתני** [שנה]. וראיה לדבר ממה **דתניא** [ששנינו בתוספתא] באותו ענין, **אחרים אומרים משום ר' אליעזר: ביצה תאכל היא ואמה, ואפרוח וקליפתו.**


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:10
[Steinsaltz on Beitzah 4a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:10)

ונברר: **מאי** [מה פירוש] **קליפתו? אילימא** [אם תאמר] שהכוונה ל**קליפה ממש,** וכי **קליפה בת אכילה היא? אלא** עליך לומר שהכוונה היא לאכול **אפרוח** בעודו **בקליפתו,** ויש לתמוה ולהקשות על פירוש זה: **עד כאן לא** שמענו כי **פליגי רבנן עליה** [חלוקים חכמים עליו] על **ר' אליעזר בן יעקב** והתירו אפרוח באכילה מיד כשנולד, **אלא היכא** [היכן] ש**יצא** כבר **לאויר העולם,** שלדעתם מיד כשנולד מותר לאוכלו ואין צורך להמתין לו עוד. **אבל היכא** [היכן] שעדיין **לא יצא לאויר העולם** — **לא פליגי** [אינם חלוקים] ומודים שאפרוח כזה אסור באכילה, ואינו אלא כשרץ.


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:11
[Steinsaltz on Beitzah 4a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:11)

**אלא** ודאי, הביטוי **אפרוח וקליפתו,** אין להבינו כפשוטו אלא כלשון **גוזמא** [הפרזה], **הכא נמי** [כאן גם כן] לשון זו שאמר **"תאכל היא ואמה"** — לשון **גוזמא** [הפרזה] היא ואין הכוונה לומר כי תיאכל היא ואמה ממש, אלא רק להדגיש שהביצה מותרת בלי ספק.


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:12
[Steinsaltz on Beitzah 4a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:12)

ב **אתמר** [נאמר], אם היו **שבת ויום טוב** סמוכים זה לזה, **רב אמר:** ביצה ש**נולדה בזה** — **אסורה בזה, ור' יוחנן אמר: נולדה בזה** — **מותרת בזה.** ושואלים: **נימא קסבר** [האם לומר שסבר] **רב: קדושה אחת היא,** כלומר, שיום טוב ושבת הסמוכים זה לזה נחשבים כרצף אחד של קדושה וכיום אחד ארוך שאין לחלק ביניהם?


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:13
[Steinsaltz on Beitzah 4a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:13)

**והאמר** [והרי אמר] **רב: הלכה כארבעה זקנים** (חכמים) שאמרו **אליבא** [על דעתו] של **ר' אליעזר,** ש**אמר: שתי קדושות הן** ששבת ויום טוב אינם נחשבים כהמשך אחד, ולכך הותר לערב באחד מהם לצורך משנהו ואין צריך לעשות כן דווקא ביום חול. ואם כן, אי אפשר לפרש את המחלוקת על בסיס זה.


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:14
[Steinsaltz on Beitzah 4a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:14)

**אלא הכא** [כאן] **ב**איסור **הכנה** בידי שמים מיום קדוש אחד למשנהו, שלדעת **רבה** אסורה, **קמפלגי** [חלוקים הם]. **רב אית ליה** [יש לו, מקבל] את איסור **הכנה** של **רבה ו**אילו **ר' יוחנן לית ליה** [אין לו, אינו מקבל] איסור **הכנה** של **רבה.**


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:15
[Steinsaltz on Beitzah 4a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:15)

ומעירים: **כתנאי** [כתנאים] שכבר נחלקו בבעיה זו: **נולדה** הביצה **בשבת** — **תאכל ביום טוב,** נולדה **ביום טוב** — **תאכל בשבת. ר' יהודה אומר משום ר' אליעזר:** אין הדבר לדעת הכל, אלא **עדיין היא מחלוקת, שבית שמאי אומרים: תאכל, ובית הלל אומרים: לא תאכל,** כשם שנחלקו בענין היתר אכילה לבו ביום.


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:16
[Steinsaltz on Beitzah 4a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:16)

מסופר: **אושפיזכניה** [מארחו] של **רב אדא בר אהבה הוו ליה הנך** [היו לו אותם] **ביצים** שנולדו ביום טוב הסמוך לשבת ונסתפק למארח בענין היתר אכילתה **מיום טוב לשבת** הסמוכה לו. **אתא לקמיה** [בא לפניו] לפני אורחו רב אדא, **אמר ליה** [לו]: **מאי לאטווינהו האידנא** [האם מותר לטלטל את הביצים הללו כדי לצלותן עכשיו] ביום טוב (אף כי לא יאכלו אותן, בשל איסור ביצה שנולדה) **וניכלינהו** [ונאכל אותם] **למחר,** שהרי מחר בודאי תהיינה מותרות באכילה?


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:17
[Steinsaltz on Beitzah 4a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:17)

**אמר ליה** [לו] רב אדא: **מאי דעתיך** [מה היתה דעתך] בשאלה זו, שהיה ברור לך כי במחלוקת **רב ור' יוחנן** — **הלכה כר' יוחנן,** והנולד ביום זה מותר בשני. אולם, **אפילו ר' יוחנן לא קא שרי** [התיר] **אלא לגומעה למחר** בעודנה חיה, משום שאז אין בה עוד איסור, **אבל ביומיה** [בו ביום] **לא** התיר אפילו לטלטלה, וכל שכן לצלותה.


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:18
[Steinsaltz on Beitzah 4a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:18)

**והתניא** [ואכן כן שנינו בברייתא]: **אחת ביצה שנולדה בשבת ואחת ביצה שנולדה ביום טוב** — **אין מטלטלין אותה לא לכסות בה את הכלי, ולא לסמוך בה את כרעי המטה.**


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:19
[Steinsaltz on Beitzah 4a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:19)

כיוצא בזה מסופר: **אושפיזכניה** [מארחו] של **רב פפא, ואמרי לה** [ויש אומרים]: **ההוא גברא דאתא לקמיה** [אדם אחד שבא לפני] **רב פפא** לשאול. **הוו ליה הנך** [היו לו אותם] **ביצים** שנולדו ב**שבת** הסמוכה **ליום טוב. אתא לקמיה** [בא לפניו] לשאול. **אמר ליה** [לו]: **מהו למכלינהו** [האם מותר לאכול] את הביצים הללו **למחר** בחג? **אמר ליה: זיל האידנא** [לך עכשיו, היום] ממני **ותא** [ובוא] **למחר,** כי **רב לא** היה **מוקי אמורא עלויה** [מעמיד מתורגמן לפניו] שיתרגם את דברי דרשתו **מיומא טבא לחבריה** [מיום טוב עד חבירו] **משום שכרות.** שבתוך סעודת יום טוב נהגו לשתות יין הרבה, וחשש שמא אין דעתו צלולה למדי כדי לפסוק הלכה לרבים, ואף אני כן.


###### Steinsaltz on Beitzah 4a:20
[Steinsaltz on Beitzah 4a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/4a:20)

**כי אתא** [כאשר בא] אותו אדם **למחר** לשאול **אמר ליה** [לו] רב פפא: