## Steinsaltz on Beitzah Daf 7b

###### Steinsaltz on Beitzah 7b:1
[Steinsaltz on Beitzah 7b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:1)

**דשמעה קליה ביממא** [שהיא שומעת את קולו ביום], שביום אין הקול נשמע טוב כבלילה, וכל עוד הוא במרחק שעדיין ניתן לשמוע את קריאתו ביום, עדיין נחשב תרנגול זה כנמצא במחיצתה ואינה קולטת מן הארץ אלא ממנו.


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:2
[Steinsaltz on Beitzah 7b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:2)

ומספרים: **עבד** [עשה] **רב מרי עובדא** [מעשה] לסמוך על שיטה זו לאחר שבדק בערב יום טוב בקינה של התרנגולת ולא מצא בה ביצה והשכים ביום טוב ומצא, ובדק **עד** מרחק של **שתין בתי** [ששים בתים] מן התרנגולת ולא היה בכל התחום הזה תרנגול, ובכל זאת סמך על הימצאות תרנגול במרחק רב יותר והתיר את הביצה.


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:3
[Steinsaltz on Beitzah 7b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:3)

ומעירים: **ואי איכא נהרא** [ואם יש נהר] באמצע, בינה לבין מקום התרנגול **לא עברא** [אין התרנגולת עוברת], אולם **אי איכא מברא** [אם יש מעבורת] **— עברא** [הריהי עוברת] על המעבורת, **ואי איכא מיצרא** [ואם יש רק מיצר, חבל צר המתוח לרוחב הנהר] **— לא עברא** [אין התרנגולת עוברת עליו]. ומעירים: אף על פי כן, **הוה עובדא ועברא אמיצרא** [היה מעשה שהתרנגולת עברה על המיצר], אלא שאין אנו סומכים על כך.


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:4
[Steinsaltz on Beitzah 7b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:4)

ועוד שואלים: **במאי אוקימתא** [במה מעמיד אתה ההלכה הזו] של ר' יוסי בן שאול שאסר את הביצה שנמצאה בקן בבוקר החג לאחר שבדק בערב החג ולא מצא בקן כלום — **בדספנא מארעא** [כאשר קלטה התרנגולת מן העפר], אם כן **מאי איריא** [מה שייך דווקא] **בדק? כי** [כאשר] **לא בדק נמי** [גם כן] תהא אותה ההלכה!


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:5
[Steinsaltz on Beitzah 7b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:5)

ומשיבים: **כי** [כאשר] **לא בדק — אימא** [יכול אתה לומר] ש**מאתמול הואי** [היתה, נולדה, ביצה זו], ואין כל סיבה לאוסרה. ולכן אמר דווקא כאשר בדק, וברור לו שאינה מערב יום טוב. ומקשים: **אי הכי** [אם כך] **כי** [כאשר] **בדק נמי אימא** [גם כן אמור]: שמא **יצתה רובה וחזרה** למעי התרנגולת **היא, וכדר' יוחנן!** ומשיבים: מקרה זה כמו של **ר' יוחנן** שיוצאת רוב הביצה וחוזרת **לא שכיח** [מצוי], ואין לתלות בו.


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:6
[Steinsaltz on Beitzah 7b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:6)

כיון שהוזכרו דברי ר' יוסי בן שאול שמסר בשם רב, מביאים עוד מה ש**אמר ר' יוסי בן שאול אמר רב: האי תומא שחיקא, סכנתא לגלויא** [שום שחוק זה, יש בו סכנה משום גילוי], שאם לא כיסהו כראוי יש לחשוש שמא טעם ממנו הנחש והטיל בו את ארסו ואסור מחשש סכנת נפשות.


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:7
[Steinsaltz on Beitzah 7b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:7)

א לאחר הדיון בענין ביצה שנולדה ביום טוב ובמה שמתגלגל ממנו, שבים אנו לפירושה של המשנה. נאמר שם ש**בית שמאי אומרים** כי שיעור ה**שאור** להתחייב עליו בפסח הוא **בכזית,** ושיעור החמץ גדול יותר — בככותבת. ולדעת בית הלל שיעורם שוה.


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:8
[Steinsaltz on Beitzah 7b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:8)

ושואלים: **מאי טעמיהו** [מה טעמם] של **בית שמאי?** ומסבירים: **אם כן,** אם לא היה הבדל בין השיעורים, **לכתוב רחמנא** [שתכתוב התורה] רק איסור **חמץ, ולא בעי** [ואין צריך לכתוב] **שאור, ואנא אמינא** [ואני אומר] קל וחומר בעצמי: **ומה חמץ שאין חמוצו קשה** כל כך — שיעורו **בכזית, שאור שחמוצו קשה** — **לא כל שכן.** אם כן **שאור דכתב רחמנא** [שכתבה התורה] **למה לי** לכותבו במפורש? אלא על כרחך **לומר לך** ש**שיעורו של זה** של החמץ **לא כשיעורו של זה** השאור, שלשאור שיעור אחר, קטן יותר.


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:9
[Steinsaltz on Beitzah 7b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:9)

ושואלים: **ובית הלל** מה אומרים על כך? לדעתם **צריכא** [צריכים] השיעורים להכתב בכל אחד משני המקרים בנפרד; **דאי כתב רחמנא** [שאילו כתבה התורה] **שאור** בלבד **הוה אמינא** [הייתי אומר] שהוא נאסר בשיעור זה **משום דחמוצו קשה, אבל חמץ** ש**אין חמוצו קשה — אימא** [אמור] ש**לא,** על כן **צריכא** [צריך] לכתוב גם חמץ.


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:10
[Steinsaltz on Beitzah 7b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:10)

אולם **ואי כתב רחמנא** [ואילו כתבה התורה] **חמץ** בלבד, הייתי אומר: חמץ נאסר בשיעור זה **משום** שהוא עצמו **ראוי לאכילה, אבל שאור שאין ראוי** בעצמו **לאכילה** אלא רק להחמיץ בו עיסה — **אימא** [אמור] ש**לא** יהיה שיעורו כשיעור החמץ, על כן **צריכא** [צריך] לומר את שיעור האיסור בשניהם.


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:11
[Steinsaltz on Beitzah 7b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:11)

ושואלים: וכי **בית שמאי לית להו** [אין להם, אינם סבורים] כדברי **ר' זירא** המובנים מאוד, ש**אמר ר' זירא** על הכתוב: "שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל מחמצת ונכרתה הנפש ההיא" (שמות יב, יט), **פתח הכתוב ב"שאור" וסיים בחמץ** ("מחמצת"), **לומר לך:** לענין הלכה **זהו שאור זהו חמץ!** ואיך אם כן מחלקים בית שמאי בשיעוריהם?


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:12
[Steinsaltz on Beitzah 7b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:12)

ומשיבים: אכן, **לענין** שיעור לאיסור **אכילה כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] שחמץ ושאור שיעורם שווה, **כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה **לענין** חובת **ביעור** החמץ מן הבתים. **בית שמאי סברי** [סבורים] כי **לא ילפינן** [אין אנו לומדים] דין **ביעור מ**דין **אכילה,** ובביעור חמץ יש לכל מין שיעור לעצמו, **ובית הלל סברי** [סוברים] כי **ילפינן** [לומדים אנו] דין **ביעור מ**איסור **אכילה.**


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:13
[Steinsaltz on Beitzah 7b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:13)

ומעירים: **אתמר נמי** [נאמר גם כן] הדבר במפורש על ידי אמוראים, ש**אמר ר' יוסי בר חנינא: מחלוקת** בית שמאי ובית הלל **לענין** חובת **ביעור, אבל לענין** איסור **אכילה** — **דברי הכל** שיעורם של **זה וזה בכזית.**


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:14
[Steinsaltz on Beitzah 7b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:14)

**תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך], נאמר: **"**ו**לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר** בכל גבלך**"** (שמות יג, ז) — בדין זה, העוסק בביעור החמץ **זהו** נושא ה**מחלוקת שבין בית שמאי ו**בין **בית הלל. שבית שמאי אומרים: שאור בכזית וחמץ בככותבת, ובית הלל אומרים: זה וזה בכזית.** משמע שלענין מצות ביעור נחלקו, ולא לענין איסור אכילה.


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:15
[Steinsaltz on Beitzah 7b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:15)

ב ועוד נחלקו בית שמאי ובית הלל במשנה לענין **השוחט חיה ועוף ביום טוב** אם לא הכינו עפר מבעוד יום כדי לכסות בו את דם השחיטה, אם מותר לחפור ביום טוב עצמו כדי להוציא עפר לכסות בו את הדם.


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:16
[Steinsaltz on Beitzah 7b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:16)

על לשון המשנה תוהים: **השוחט,** לשון זה משמעו **דיעבד** [כאשר נעשה הדבר] לאחר מעשה — **אין** [כן], אולם לעשות **לכתחלה** — **לא,** שאף בית שמאי מודים בכך, שאם לא כן, היה צריך לומר: שוחט אדם חיה ועוף ביום טוב. אולם, **אימא סיפא** [אמור את סופה של המשנה], נאמר בה: **ובית הלל אומרים: לא ישחוט. מכלל** [מכאן] אתה למד שה**תנא קמא** [הראשון, בית שמאי] **סבר ישחוט** אפילו לכתחילה!


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:17
[Steinsaltz on Beitzah 7b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:17)

ומשיבים: **הא לא קשיא** [זה אינו קשה], מה שאמרו בית הלל, משמעו: **לא ישחוט ויכסה קאמר** [אמר], שעיקר ההדגשה היא לומר שגם אם שחט לא יכסה, ואילו בית שמאי אומרים שאם שחט יכסה לכתחילה.


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:18
[Steinsaltz on Beitzah 7b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:18)

ומקשים על פירוש זה: **אימא סיפא** [אמור את סופה] של המשנה, הלא נאמר בה: **ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה.** ואם כן ענין לכתחילה ובדיעבד לא לענין כיסוי נאמר — **מכלל דרישא** [ראש תחילת המשנה] **לאו** [לא] **דיעבד הוא** אלא מדובר לכתחילה!


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:19
[Steinsaltz on Beitzah 7b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:19)

**אמר רבה: הכי קאמר** [כך אמר] כך צריך להבין את המשנה: "השוחט" האמור כאן איננו קביעה כללית מה לעשות, אלא יש להבין: אדם מסויים שהוא **השוחט, שבא לימלך** — כיצד יעשה, **כיצד אומר לו** החכם? **בית שמאי אומרים: אומר לו שחוט** לכתחילה, **חפור וכסה. ובית הלל אומרים: לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן מבעוד יום.**


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:20
[Steinsaltz on Beitzah 7b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:20)

**רב יוסף אמר, הכי קאמר** [כך אמר], כך פירוש הדברים במשנה, בניסוח שונה מעט: **השוחט שבא להמלך** כיצד יעשה, **כיצד אומר לו** החכם? **בית שמאי אומרים, אומר לו: לך חפור, שחוט וכסה, ובית הלל אומרים: לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן מבעוד יום.**


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:21
[Steinsaltz on Beitzah 7b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:21)

**אמר ליה** [לו] **אביי לרב יוסף: לימא** [האם לומר] כי **מר** [אדוני] רב יוסף **ורבה** חלוקים במה שאמר **ר' זירא אמר רב קא מפלגיתו** [נחלקים אתם]? ש**אמר ר' זירא אמר רב: השוחט** חיה ועוף שיש בהם מצוות כיסוי הדם, **צריך שיתן עפר למטה** מתחת לדם **ועפר למעלה, שנאמר: "ושפך את דמו וכסהו בעפר"** (ויקרא יז, יג) — "וכסהו **עפר" לא נאמר, אלא "בעפר",** כלומר: הדם צריך להיות טמון בתוך העפר, **מלמד** איפוא הכתוב **שהשוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה,** ואם כן נאמר


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:22
[Steinsaltz on Beitzah 7b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:22)

**דמר** [שאדוני] **אית ליה** [יש לו, מקבל] את דברי **ר' זירא** ולכן צריך קודם לחפור, ורק לאחר כך, כשיש כבר עפר, לשחוט עליו. **ורבה לית ליה** [אין לו, אינו מקבל] את דברי **ר' זירא?**


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:23
[Steinsaltz on Beitzah 7b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:23)

**אמר ליה** [לו] רב יוסף לאביי: אין הדבר כן, אלא **בין לדידי** [לשיטתי] **בין ל**שיטת **רבה אית לן** [יש לנו, אנו מקבלים] את דברי **ר' זירא. והכא בהא קא מפלגינן** [וכאן בדבר זה אנו חלוקים]. **רבה סבר:** רק **אי איכא** [אם יש] **עפר למטה** — **אין** [כן] ישחוט, **אי לא** [אם אין] עפר מוכן כבר מלמטה — **לא** ישחוט כלל, ומדוע — **חיישינן דלמא ממליך ולא שחיט** [חוששים אנו שמא ימלך בדעתו ולא ישחוט כלל] ונמצא שחפר ועשה גומא ביום טוב שלא לצורך כלל. **ולדידי** [ולשיטתי] **אדרבה** (להיפך) — **הא עדיפא** [דבר זה עדיף] שיתירו לו לחפור תחילה, **דאי לא שרית ליה** [שאם לא תתיר לו] לחפור על מנת לשחוט בכל מקרה — **אתי לאמנועי** [יבוא להמנע] **משמחת יום טוב** שבאכילת בשר.


###### Steinsaltz on Beitzah 7b:24
[Steinsaltz on Beitzah 7b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Beitzah/r/7b:24)

**ג** שנינו במשנה: **ומודים** בית הלל **שאם** עבר ו**שחט** — **שיחפור בדקר ויכסה. אמר ר' זריקא אמר רב יהודה: והוא שיש לו דקר נעוץ** כבר באדמה **מבעוד יום.** ושואלים: ומה יועיל לו אם הדקר נעוץ **והא קא עביד** [והרי הוא עושה] **כתישה,** שהרי הוא צריך לכתוש את גושי האדמה כדי לעשות את העפר ראוי לכיסוי! **אמר רב חייא בר אשי אמר רב:**