## Steinsaltz on Bekhorot Daf 12b

###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:1)

**לר' שמעון נמי** [גם כן], אמור שאין פודים פטר חמור בפסולי המוקדשין, שהרי "כ **צבי** **ו**כ**איל" כתיב בהו** [נאמר בהם] (דברים יב, טו), ואין פודים בצבי ואייל.


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:2)

א **איבעיא להו** [נשאלה להם] שאלה לחכמים: **מהו לפדות** פטר חמור **בבהמת שביעית,** שקנו אותה בפירות שנת שמיטה, ויש בה גם כן קדושת פירות אלה?


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:3)

ומפרטים: לפדות פטר חמור **ודאי** בבהמת שביעית — **לא תיבעי** [תישאל] **לך** השאלה, ובוודאי אין פודים בה, שהרי נמצא הפודה קונה את פטר חמורו בבהמת שביעית שהוא נותן לכהן. ואינו רשאי לעשות כן, שהרי דווקא **לאכילה אמר רחמנא** [אמרה התורה] שמותר להשתמש בפירות שביעית, שנאמר: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" (ויקרא כה, ו), **ולא לסחורה. כי תיבעי** [כאשר תישאל] **לך** השאלה, הרי זה במקרה של **ספק** פטר חמור.


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:4)

ומפרטים: ואליבא [ולפי שיטתו] של **ר' שמעון לא תיבעי** [תישאל] **לך, דלית ליה** [שהרי אין לו] כלל דין פדיון ב**ספק** פטר חמור. **כי תיבעי** [כאשר תישאל] **לך** השאלה — הרי זה, איפוא, **אליבא** [לפי שיטתו] של **ר' יהודה,** הסבור כי במקרה זה מפריש שה כדי להפקיע את איסורו, ואולם אינו צריך לתיתו לכהן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:5)

וכך יש לשאול: **מאי** [מה הדין]? האם **כיון** ש**מפריש טלה והוא לעצמו,** אם כן **"לאכלה" קרינא ביה** [קוראים אנחנו בו], ואין כאן סחורה, שהרי אינו נותנו לכהן כדי לזכות בחמורו. **או דילמא** [שמא]: **כיון דכמה דלא מפקע איסוריה** [שכל עוד שלא מפקיע השה את איסורו] של פטר החמור **לא מישתרי** [איננו מותר] בהנאה, אם כן כשמפריש אותו תחתיו — **כסחורה** בבהמת שביעית **דמי** [נחשב] הדבר?


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:6)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר, מדברים מפורשים ש**אמר רב חסדא: בהמת שביעית אין פודין בה את** פטר החמור **הודאי, אבל פודין בה את הספק.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:7)

**ו**עוד אמר רב חסדא: בהמת שביעית — **פטורה מן הבכורה,** שהבכור שתלד אינו קדוש. **וחייבת במתנות,** זרוע לחיים וקיבה, שצריך כל השוחט בהמת חולין לתת לכהן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:8)

ומסבירים: **פטורה מן הבכורה** — כי **"לאכלה" אמר רחמנא** [אמרה התורה] ביחס לפירות שביעית (ויקרא כה, ו), **ולא לשריפה,** ובכור בהמה טהורה — אימוריו נשרפים על גבי המזבח. **וחייבת במתנות** — משום שבמקרה זה **"לאכלה" קרינא** [קורא אני] **בה,** שהרי הכהן אוכל אותם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:9)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו במסכת שביעית: **האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה** (הופרשה) ממנה **חלתה** — **חייב מיתה,** כדין כל אוכל עיסה שלא הורמה חלתה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:10)

**ו**לפי דברי רב חסדא, **אמאי** [מדוע] כלל חייבת עיסת שביעית בחלה? והרי **כיון** ש**אילו מטמיא** [נטמאת] החלה **בת שריפה היא,** אם כן, יש לומר לגבי חיוב הפרשת חלה, כמו לגבי דין בכורה: **"לאכלה" אמר רחמנא** [אמרה התורה] **ולא לשריפה!**


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:11)

ומשיבים: **שאני הכא** [שונה כאן] לגבי חלה, **דכתיב** [שנאמר]: "וראשית עיסותיכם תתנו לה' לתרומה **לדרתיכם"** (במדבר טו, כא), והמלה "לדורותיכם" באה להדגיש: תמיד, וגם בשביעית, יש דין חלה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:12)

ומעירים, **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **מנין לאוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה שחייב מיתה** — **שנאמר: "לדרתיכם".** אבל בדין בכור בהמה לא נאמרה לשון זו, ומשום שאימוריו נשרפים — פטורה בהמת שביעית מן הבכורה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:13
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:13)

ושואלים: **ולגמר מינה** [ושנלמד ממנה] מן האמור בחלה, שבהמת שביעית חייבת בבכורה, ואין אומרים בכגון זה "לאכלה" ולא לשריפה! ומשיבים: אין הדברים דומים, **התם** [שם, בחלה] **עיקר דינה** הוא **לאכילה,** ורק אם נטמאה צריך לשורפה, **הכא** [כאן, בבכור] **עיקר** דינם של האימורים הוא לכתחילה **לשריפה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:14
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:14)

ב שנינו במשנה: **נתנו לכהן** את פטר החמור עצמו — אין הכהן רשאי לקיימו עד שיפריש שה תחתיו. ומעירים: מכאן שאנו חוששים שמא יתרשל הכהן בפדייתו. ואם כן **תנינא להא דתנו רבנן** [שנינו במשנתינו את זו ששנו חכמים בברייתא]: **ישראל שהיה לו פטר חמור בתוך ביתו, ואמר לו הכהן: "תנהו לי ואני אפדהו"** — **הרי זה לא יתנו לו, אלא אם כן פדאו** הכהן **בפניו.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:15
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:15)

**אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: זאת אומרת** ש**נחשדו הכהנים על פטרי חמורים,** להשתמש בהם בלא פדיון. ותמהים: **פשיטא** [פשוט] הדבר, הרי דבר זה נובע במישרין מדברי הברייתא, ומה חידש רב נחמן? ומשיבים, **מהו דתימא** [שתאמר]: **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא **היכא דמחזק לן** [במקום שמוחזק לנו] הכהן בדבר זה, **דמיקרי** [שמזדמן לו לעיתים] להשתמש בפטר חמור בלא לפדותו, **אבל בסתמא** [בכהן סתם] **לא.** על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] רב נחמן שיש לחשוש לכך בכל כהן, מפני שהוא **מורה בה היתירא** [היתר] לעצמו, שלא להפריש שה תחתיו, שהרי ממילא הוא שלו. ג


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:16
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:16)

משנה **המפריש** שה ל**פדיון פטר חמור, ומת** השה קודם שנתנו לכהן — ר' אליעזר אומר: חייבין הבעלים **באחריותו,** וצריכים ליתן לכהן שה אחר, כמו שחייבים באחריות **חמש סלעים של** פדיון ה**בן,** שאם אבדו לאחר שהפרישם — צריך ליתן לכהן חמש סלעים אחרים. **וחכמים אומרים: אין חייבין באחריותו, כ**דין **פדיון מעשר שני.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:17
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:17)

**העיד ר' יהושע ור' צדוק** שנקבעה הלכה **על** המפריש שה ל**פדיון פטר חמור, ש**אם **מת** השה — **שאין כאן לכהן כלום,** שכבר נפדה החמור, ואין הבעלים חייבים באחריות השה, וכדברי חכמים. **מת פטר חמור** עצמו, לאחר שהפריש שה תחתיו, ולא הספיק ליתנו לכהן — **ר' אליעזר אומר:** אין פטר חמור פדוי, שהרי לא הגיע השה ליד הכהן, ולפיכך **יקבר** פטר החמור, כדין איסורי הנאה, **ומותר** הבעלים **בהנאתו של טלה** שהפריש, כאילו לא הפרישו כלל. **וחכמים אומרים:** משהפריש את השה — נפדה פטר החמור, כאילו בא השה ליד הכהן, ולכן **אין** פטר החמור **צריך להקבר, ו**ה**טלה** ניתן **לכהן.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:18
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:18)

ד גמרא בענין שה שהופרש לפדיון פטר חמור, ועדיין לא ניתן לכהן, שלדעת ר' אליעזר חייבים באחריותו, כפדיון הבן, **אמר רב יוסף: מאי טעמא** [מה הטעם, המקור] לדבריו של **ר' אליעזר? דכתיב** [שנאמר]: **"אך פדה תפדה** את בכור האדם ואת בכור הבהמה תפדה" (במדבר יח, טו), ובכך הקישם הכתוב זה לזה: **מה** פדיון **בכור אדם חייב באחריותו** — **אף** פדיון **בכור בהמה טמאה חייב** גם כן **באחריותו.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:19
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:19)

**אמר ליה** [לו] **אביי: אי** [אם] הוקשו זה לזה, יש לומר גם: **מה בכור אדם מותר בהנאה,** שהרי אין איסור ליהנות ממעשה ידיו של בכור שלא נפדה — **אף בכור בהמה טמאה מותר** בהנאה קודם שנפדה, ומותר לגוזזו ולעבוד בו! **וכי תימא הכי נמי** [ואם תאמר כך גם כן], שלדעת ר' אליעזר פטר חמור מותר בהנאה, **והתנן** [והרי שנינו במשנה זו]: **מת פטר חמור, ר' אליעזר אומר: יקבר,** ולכאורה **מאי** [מה טעם] **יקבר** — **לאו** [האם לא] משום שהוא **אסור בהנאה?**


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:20
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:20)

דחה רב יוסף: **לא, יקבר כ**דין **בכור אדם,** שאם מת יש מצוה לקוברו, שהרי, כאמור, הוקש לו בכתוב. ותמהים: **אלא,** לפי הסבר זה, אדם בכור שמת הוא **דבעי** [שצריך] **קבורה, פשוט** (שאינו בכור) שמת **לא בעי** [צריך] **קבורה?**


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:21
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:21)

**ועוד,** איך אתה יכול לומר שפטר חמור מותר בהנאה לדעת ר' אליעזר? והרי **תניא** [שנויה ברייתא]: **מודה ר' אליעזר בישראל שיש לו ספק פטר חמור בתוך ביתו** — **שמפריש טלה עליו, והוא שלו.** והרי אין צורך להפריש טלה אלא כדי להפקיע מפטר החמור את איסור ההנאה שבו!


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:22
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:22)

**אלא אמר רבא:** אף שהקיש הכתוב פטר חמור לבכור אדם, וכדברי רב יוסף, אין זה אלא כדי לחייב באחריות פדיונו, אבל לא להתירו בהנאה, שכן **אמר קרא** [המקרא]: **"אך פדה תפדה** את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה" (במדבר יח, טו), והחזרה על לשון פדייה באה לומר: **לפדייה הקשיתיו, ולא לדבר** **אחר.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:23
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:23)

ה **תנן התם** [שנינו שם] בברייתא: **הערכין,** כשנודר ערכו של פלוני להקדש, לפי הערכים הקצובים בתורה לכל גיל — **בשעתן,** כלומר, נותן את ערכו שבשעת הנדר, ואם נדר ערכו של תינוק פחות מבן חודש, שאין לו ערך — אינו חייב כלום, גם לאחר שלושים יום. **ופדיון הבן** — **אחר שלשים יום** צריך ליתנו לכהן, שנאמר: "ופדויו מבן חודש תפדה" (במדבר יח, טז). **פדיון פטר חמור** — **לאלתר.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:24
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:24)

ותוהים: **ופדיון פטר חמור לאלתר? ורמינהי** [ומטילים, מראים סתירה] ממה ששנינו בברייתא: **אין בערכין ובפדיון הבן ובנזירות ובפטר חמור פחות משלשים** יום,


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:25
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:25)

**ומוסיפין עד עולם!**


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:26
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:26)

**אמר רב נחמן:** מה ששנינו "פטר חמור לאלתר" בא **לומר שאם פדאו** לאלתר — **פדוי,** אף שלכתחילה מצוותו לאחר שלושים יום. ותוהים: **מכלל** הדברים אתה למד, ש**בנו,** ששנינו לגביו באותה ברייתא: "אחר שלושים יום", **אם פדאו** בתוך הזמן **אינו פדוי? והאיתמר** [והרי נאמר]: **הפודה את בנו בתוך שלשים יום** ללידתו, **רב אמר: בנו פדוי!**


###### Steinsaltz on Bekhorot 12b:27
[Steinsaltz on Bekhorot 12b:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/12b:27)

ודוחים: **לאו איתמר עלה** [האם לא נאמר עליה] מה ש**אמר רבא: דכולי עלמא** [לדעת הכל] אם אומר בתוך שלושים יום שהוא פודה את בנו **מעכשיו** — **אין בנו פדוי,** ורק אם נותן את המעות על מנת שהפדיון יחול לאחר שלושים יום הרי זה פדוי, כשיגיע זמנו.