## Steinsaltz on Bekhorot Daf 13b

###### Steinsaltz on Bekhorot 13b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 13b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/13b:1)

**מה עמיתך** — **ב**דרך **אחת, אף גוי נמי** — **באחת.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 13b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 13b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/13b:2)

א מצאנו, איפוא, מקור בתורה לדרך קניינו של הגוי מיד ישראל בכסף — מדיוק המלה "עמיתך". ועל כך **אמרי** [אומרים]: **ול**שיטת **אמימר דאמר** [שהוא אומר]: **משיכה בגוי קונה, הניחא אי סבר לה** [זה נוח, מובן, אם סבור הוא] **כ**דעת **ר' יוחנן דאמר** [שאומר]: **דבר תורה** (מדין תורה) **מעות קונות** מיטלטלים מישראל לישראל, **משיכה לא,** אם כן **אהני** [הועיל] הכתוב "וכי תמכרו ממכר **לעמיתך"** (ויקרא כה, יד), ללמדנו: **לעמיתך** — **בכסף, לגוי** — **במשיכה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 13b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 13b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/13b:3)

**אלא אי סבר לה** [אם הוא סבור] **כ**דעת ריש לקיש **דאמר** [שאומר]: **משיכה** כקנין בישראל **מפורשת מן התורה,** נמצא שגם **לעמיתך** אתה מוכר **במשיכה, ו**גם **לגוי במשיכה,** אם כן **"לעמיתך" למה לי?**


###### Steinsaltz on Bekhorot 13b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 13b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/13b:4)

**אמרי** [אומרים] בתשובה: "עמיתך" לא לצורך הקנין נאמר, אלא לעיקר דינו של פסוק זה, שנאמר: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו", ללמד: **לעמיתך אתה מחזיר אונאה,** שאם נטלת מן הקונה יותר מערכו של החפץ, או שילמת למוכר פחות מערכו, עליך להשיב לו, **ואי** [ואין] **אתה מחזיר אונאה לגוי.** ומקשים: דין זה, שאין אונאה **לגוי** — **מ"אל תונו איש את אחיו" נפקא** [יוצא הדבר], מדיוק המלה "אחיו"!


###### Steinsaltz on Bekhorot 13b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 13b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/13b:5)

ומשיבים: **חד** [מיעוט אחד] נאמר **בגוי, וחד** [ומיעוט אחד] **בהקדש,** שאין דין אונאה בנכסי המקדש. ומעירים: **ו**למרות שגם הגוי וגם ההקדש אינם בכלל "עמיתך", **צריכי** [צריכים] שני מיעוטים: **דאי כתב רחמנא חד** [שאם היתה כותבת התורה רק מיעוט אחד], **הוה אמינא** [הייתי אומר]: **לגוי הוא** ש**אין לו אונאה, אבל הקדש** — **יש לו אונאה,** על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] הכתוב דין זה גם בהקדש.


###### Steinsaltz on Bekhorot 13b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 13b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/13b:6)

ומקשים: **הניחא למאן דאמר** [זה נוח לשיטת מי שאומר] ש**גזילו,** לגזול את הגוי, **אסור** מדין תורה — **היינו דאצטריך קרא** [זהו שהוצרך הכתוב] **למישרי** [להתיר] **אונאה** שלו. **אלא אי סבר לה כמאן דאמר** [אם הוא סבור כדעת מי שאומר] **גזילו של גוי מותר, אונאה** שלו **מיבעיא** [צריך לומר] שאינו צריך להחזיר? וחוזרת איפוא השאלה: לשיטת אמימר, "לעמיתך" למה לי, לדעת ריש לקיש? על כך **אמרי** [אומרים]: **אי סבר לה כמאן 
 דאמר** [אם סבור הוא כדעת מי שאומר] **גזילו מותר** — באמת אין צורך ב"עמיתך" לשיטת ריש לקיש. ואם כן, **על כורחיך** עולא **כר' יוחנן סבירא ליה** [סבור הוא], שדבר תורה מעות קונות מיטלטלים בישראל, והוא דורש כך: לעמיתך אתה מוכר במעות, לגוי — במשיכה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 13b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 13b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/13b:7)

ב ושבים לדון בדברי ריש לקיש בשם ר' אושעיא, שקונים מיטלטלים מן הגוי במעות. **מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא: **הלוקח** (הקונה) **גרוטאות** (שברי כלים) **מן הגוים,** אם **מצא בהן עבודה זרה** שאסורה בהנאה, מה יעשה? **אם עד שלא נתן מעות** לגוי **משך** את הגרוטאות — **יחזיר** אותם לגוי, שמשיכה בלא מתן מעות אינה קונה מן הגוי. **ואם משנתן מעות** לגוי **משך** הרי זה אלו שלו, ו**יוליך הנאה,** דמיה של אותה עבודה זרה **לים המלח,** כלומר, לאיבוד. **ואי אמרת** [אם אתה אומר] ש**מעות** לבדן **קונות** מן הגוי, אם כן, מה ששנינו בסוף הברייתא: ואם משנתן מעות משך — קנה, משיכה בנוסף למעות **למה לי? המלח,** כלומר, לאיבוד.


###### Steinsaltz on Bekhorot 13b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 13b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/13b:8)

**ואי אמרת** [ואם אתה אומר] ש**מעות** לבדן **קונות** מן הגוי, אם כן, מה ששנינו בסוף הברייתא: ואם משנתן מעות משך — קנה, משיכה בנוסף למעות **למה לי?** ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **שקיבל עליו** הגוי **לדון בדיני ישראל,** ובישראל משיכה קונה. ומקשים: **אי הכי** [אם כך], **מעות** שהוזכרו **למה לי?** הרי בישראל די במשיכה! ומשיבים: **הכי קאמר** [כך הוא אומר]: **אף על פי שנתן מעות, אי משיך** [אם משך] — **אין** [כן], קנה, **ואי** [אם] **לא** משך — **לא.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 13b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 13b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/13b:9)

ומקשים: **אי הכי** [אם כן], שמדובר בגוי שקיבל עליו לדון בדיני ישראל, **קשיא רישא** [קשה תחילת הברייתא], ששנינו: אם עד שלא נתן מעות משך — יחזיר. ומדוע? והרי קנה ממנו במשיכה! **אמר אביי: רישא** [בהתחלה], הטעם שמחזיר — **משום דאיכא** [שיש בזה] **מקח טעות,** שלא היתה כוונתו לקנות עבודה זרה. **אמר ליה** [לו] **רבא** בתמיהה: **רישא** [בהתחלה] אתה מסביר — **משום דאיכא** [שיש] **מקח טעות,** וכי **סיפא** [בסוף] כאשר נתן מעות **ליכא** [אין] **מקח טעות?**


###### Steinsaltz on Bekhorot 13b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 13b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/13b:10)

**אלא אמר רבא: רישא וסיפא** [גם בהתחלה וגם בסוף] מדובר ב**מקח טעות,** ומעיקר הדין חוזר בשניהם. ואולם **רישא** [בהתחלה], במקרה **דלא יהיב זוזי** [שלא נתן מעות] לגוי — **לא מיחזי** [אין זה נראה] **כעבודה זרה ביד ישראל,** שהרי רגילים לקנות מן הגוי במעות, וכל עוד לא נתן מעות אין זה נראה כשלו, ולכן יכול להחזיר לגוי. **סיפא דיהיב זוזי** [בסוף, שנתן כבר כסף] — **מיחזי** [נראה הדבר] **כעבודה זרה ביד ישראל,** שהרי רגילים לקנות מן הגוי במעות, וכיון שנתן הרי זה נראה כשלו, ולכן צריך לאבדה, למרות שהיה זה מקח טעות.


###### Steinsaltz on Bekhorot 13b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 13b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/13b:11)

ואומרים: **ואביי,** שהסביר כי דווקא בתחילה מדובר במקח טעות, **אמר** [יכול היה לומר] **לך:** דווקא **רישא** [בהתחלה] ניתן להסביר שהיה זה **מקח טעות** — משום ש**לא ידע** שיש בין הגרוטאות גם עבודה זרה, **דהא לא יהיב ליה זוזי** [שהרי עדיין לא נתן לו כסף], ואין דרכו של קונה לבדוק היטב את החפץ הנקנה עד שהוא בא לתת את המעות. **סיפא** [בסוף] **לאו** [לא] **מקח טעות הוא,** ש**כיון דיהיב זוזי** [שכבר נתן כסף], **כי קא משיך** [כאשר הוא מושך] — **איבעי לעיוני והדר מימשך** [צריך היה לבדוק, ואחר כך למשוך], ומשלא עשה זאת — התכוון לקנות את הגרוטאות על כל מה שבתוכן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 13b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 13b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/13b:12)

**רב אשי אמר** הסבר אחר לברייתא: **מדרישא** [מתוך שבהתחלה] למדנו ש**משיכה** בגוי **אינה קונה,** אלא מעות — **סיפא נמי** [בסוף גם כן] ששנינו: ואם משנתן מעות משך — קנה, יש להבין כי **משיכה אינה קונה,** אלא המעות. **ו**אף שלפי זה לא הוצרך להזכיר כלל משיכה, שהרי קנה במתן המעות, מכל מקום **איידי דתנא רישא** [מתוך ששנה בהתחלה] **"משך"** — **תנא סיפא נמי** [שנה בסוף גם כן] לשון **"משך".**


###### Steinsaltz on Bekhorot 13b:13
[Steinsaltz on Bekhorot 13b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/13b:13)

**רבינא אמר:** להיפך, **מדסיפא** [ממה שבסוף] מוכח ש**משיכה קונה** גם מגוי, שהרי שנינו: אם משנתן מעות משך — קנה, יש ללמוד כי **רישא נמי** [בהתחלה גם כן] **משיכה קונה, ורישא** [ומה ששנינו בהתחלה]: אם עד שלא נתן מעות משך — יחזיר, יש להבין כי **הכי קאמר** [כך הוא אומר]: **אם לא נתן** מעות **ולא משך** — **יחזור, מאי** [מהו] **יחזור** — **יחזור בדברים,** שאינו צריך לקיים את דבריו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 13b:14
[Steinsaltz on Bekhorot 13b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/13b:14)

והוצרך התנא לומר זאת, שכן **קסבר** [סבור הוא] כי בדרך כלל, **דברים,** הסכמה של דיבור בלבד, בלי מעשה קנין — **יש בהם משום מחוסרי אמנה,** כלומר, עבירה של הפרת אמון. **ו**אולם **הני מילי** [דברים אלה אמורים] דווקא ב**ישראל** הקונה **מישראל, דקיימו בדבורייהו** [שהם, הישראלים עומדים בדיבורם], ואחד סומך על חבירו שיקיים את דבריו. **אבל ישראל** הקונה **מגוים, דאינהו לא קיימי בדבורייהו** [שהם, הגוים, אינם עומדים בדיבורם], שדיבור אינו מחייב לגביהם בעניינים של קנין — **לא,** ולכן אם חוזר בו מהסכם שבדיבור אין בכך פגם.