## Steinsaltz on Bekhorot Daf 14a

###### Steinsaltz on Bekhorot 14a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 14a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/14a:1)

א משנה **כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן,** שהקדישם למזבח כשכבר היה בהם מום, ומתחילה לא נתקדשו כקרבן, אלא כדי למוכרם ולהביא בדמיהם קרבן כשר, **ונפדו** מיד ההקדש — הרי הם **חייבין בבכורה** אם ילדו, כדין בהמות חולין, **ובמתנות** כהונה, כלומר, בנתינת זרוע לחיים וקיבה שנותנים לכהן מכל בהמת חולין שנשחטה, **ו**כשנפדים הריהם **יוצאין לחולין ליגזז וליעבד,** שמותר לגוז את צמרם ולעבוד בהם. וכן **ולדן וחלבן מותר לאחר פדיונן. ו**אף קודם שנפדו, הואיל ואינם ראויים להקרבה —


###### Steinsaltz on Bekhorot 14a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 14a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/14a:2)

**השוחטן בחוץ** (מחוץ לעזרה שבמקדש) **פטור,** ואינו בכלל שוחט קדשים בחוץ, וכן **אין** הם **עושין תמורה,** שאם אמר על בהמת חולין שתהא תמורתה — אין ההיא קדושה. **ואם מתו** ברשות ההקדש — **יפדו,** ואינם טעונים קבורה. וכל זה **חוץ מן הבכור ומן המעשר,** שאפילו היו בעלי מום בשעה שנתקדשו — דינם כקדשים שקדם הקדשם את מומם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 14a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 14a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/14a:3)

**וכל** הקדשים **שקדם הקדשן את מומן,** שכשנתקדשו היו ראויים להקרבה על המזבח ורק אחר כך נעשו בעלי מום, **או** שקדם **מום עובר להקדשן ו**רק **לאחר מכן נולד להן מום קבוע, ונפדו** — לא ירדה קדושת הקרבן מהם לגמרי, גם לאחר פדיונם, ולכן הם **פטורין מן הבכורה ומן המתנות, ואינן יוצאין** בפדיונם **לחולין** כדי **ליגזז וליעבד,** וכן


###### Steinsaltz on Bekhorot 14a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 14a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/14a:4)

**ולדן וחלבן אסור** גם **לאחר פדיונן, והשוחטן בחוץ** קודם פדיונם — **חייב, ועושין תמורה, ואם מתו** לפני שהספיק לפדותם — לא ניתן עוד לפדותם, אלא **יקברו.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 14a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 14a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/14a:5)

ב גמרא שנינו במשנה שקדשים שקדם מום להקדשם ונפדו — חייבים בבכורה ובמתנות. ומדייקים: **טעמא** [הטעם, דווקא] משום ש**נפדו,** ויצאו לגמרי לחולין הריהם חייבים בבכורה ובמתנות, **הא** [אבל] אם **לא נפדו** — **פטורין מן הבכורה ומן המתנות.** ומעירים, **קסבר** [סבור הוא] התנא: **קדושת דמים** שיש בבהמה, שהיא שייכת להקדש, גם אם אין גופה קדוש להקרבה, **מדחה,** כלומר, פוטרת אותה **מן הבכורה ומן המתנות.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 14a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 14a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/14a:6)

ג שנינו במשנה: קדשים שקדם מום קבוע להקדשם ונפדו — **יוצאין לחולין** ליגזז וליעבד. ומדייקים: **טעמא** [הטעם, דווקא] משום ש**נפדו, הא** [אבל] אם **לא נפדו** — **אסירי** [אסורים] **בגיזה ועבודה,** וכדין קרבן, למרות שאין בהם קדושת קרבן (קדושת הגוף) אלא קדושת דמים. ושואלים: האם זה **מסייע ליה** [לו] **לר' אליעזר** ש**אמר: קדשי בדק הבית,** בהמות שהוקדשו לצרכי המקדש, וקדושתם קדושת דמים היא — **אסורין בגיזה ועבודה?**


###### Steinsaltz on Bekhorot 14a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 14a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/14a:7)

**אמרי** [אומרים]: **לא, קדושת דמים למזבח הוא דמיחלפא** [שמתחלפת] **בקדושת הגוף למזבח,** ולכן **גזרו בהו רבנן** [בהם חכמים] במשנתינו, בבהמות בעלות מום שהוקדשו למזבח, לאוסרן בגיזה ועבודה, שמא יבואו אנשים לגזוז ולעבוד בהמות שנפל בהם מום לאחר שהוקדשו, ודבר זה אסור מן התורה. **אבל קדשי בדק הבית** — **לא** גזרו בהם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 14a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 14a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/14a:8)

ד עוד שנינו במשנה בענין בעלי מום שהוקדשו למזבח: **ולדן וחלבן מותר** בהנאה לאחר פדיונן. ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר] שולדן מותר? **אילימא** [אם תאמר] במקרה **דאיעבר ואתיליד** [שגם התעברו, וגם נולדו] הולדות **לאחר** **פדיונן** — **פשיטא** [פשוט שכך הוא], הלוא **חולין** גמורים **נינהו** [הם]! **אלא** מדובר **דאיעבר** [שהתעברו] **לפני פדיונן, ואתיליד** [ונולדו] הולדות **לאחר פדיונן.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 14a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 14a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/14a:9)

ונדייק מכאן: **הא** [אבל] אם נולדו **לפני פדיונן** — **אסירי** [אסורים] הולדות בהנאה עד שייפדו.