## Steinsaltz on Bekhorot Daf 15a

###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:1)

**"זו דברי ר' שמעון ומחלוקתו** (והחולקים עליו)"**מיבעיא ליה** [צריך היה לו] לרב לומר ביחס למשנתנו, ולא רק "זו דברי ר' שמעון"!


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:2)

בתשובה לכך **אמרי** [אומרים]: **רב** לא היה יכול לומר כן, משום שהוא סבור **כר' שמעון בן לקיש,** ש**אמר** כי **ל**דעת **רבנן** [חכמים] אלו, רק **קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה,** אבל **קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה. ו**לפיכך **לא מיתוקמא מתניתין כרבנן** [לא ניתן להעמיד את משנתנו כשיטת חכמים], **דקתני סיפא** [שהרי התנא שונה בסוף המשנה], ביחס לקדשי מזבח: **ואם מתו יקברו,** ומכאן שלדעתו הם צריכים העמדה והערכה כדי לפדותם, ולכן כשמתו ולא ניתן להעמידם — לא ייפדו, אלא ייקברו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:3)

ודוחים: **אמר** [אמור, יכול אתה לומר] ולהקשות: **ממאי דהא** [מנין שזה] שהתנא שונה שאם **מתו יקברו, משום דבעי** [שצריך] **העמדה והערכה הוא? דלמא** [שמא] **משום שאין פודין את הקדשים** כדי **להאכילן לכלבים הוא,** שהרי כשהוא פודה אותם לאחר מותם אינם ראויים למאכל אדם, אלא לכלבים, ויש בכך זלזול בקדשים! **אמרי** [אומרים] בתשובה לכך: **אם כן,** שזאת הסיבה שאין פודים אותם, ולא משום שצריכים העמדה והערכה, מדוע שנה התנא דין זה במקרה שמתו? **ניתני** [שישנה]: **אם נעשו טריפה,** ועדיין ראויים הם להעמדה והערכה, שהרי חיים הם — לא יפדו, אלא **יקברו** (לכשימותו), משום שאינם ראויים לאכילת אדם, ואין פודים את הקדשים להאכילם לכלבים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:4)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **לעולם רב כר' יוחנן סבירא ליה** [סבור הוא], שחכמים החולקים על ר' שמעון סבורים גם הם שקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה, ואם מתו ייקברו. וניתן איפוא, להעמיד את המשנה כשיטתם. **ו**לפי זה **תני** [שנה] בדברי רב: **זו,** משנתנו, ששנינו בה שבעלי מום מעיקרם, אם מתו ייפדו — **דברי ר' שמעון ומחלוקתו** היא.


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:5)

א שנינו במשנה: **אבל** קדשים בעלי מום ש**קדם הקדשן** את מומם, פטורים גם לאחר שנפדו מן הבכורה ומן המתנות (ליתן לכהן זרוע לחיים וקיבה). ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו]? מהו המקור לכך בתורה? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים], נאמר בענין קדשים אלו: "אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו" (דברים יב,כב), ומהשוואה זו לצבי ואיל יש ללמוד: **"צבי", מה צבי פטור מן הבכורה,** לפי שהוא מין חיה, ורק בהמה חייבת בבכורה — **אף פסולי המוקדשין פטורין מן הבכורה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:6)

ויש לשאול: שמא **אוציא אני את הבכורה** בלבד, **ש**פסולי המוקדשים **אינם חייבים בה, ולא אוציא את המתנות! תלמוד לומר: "איל", מה איל פטור מן הבכורה ומן המתנות,** שאינן נוהגות אלא בבהמה, ולא בחיה — **אף פסולי המוקדשין פטורין מן הבכורה ומן המתנות.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:7)

ויש לשאול: לדרך זו, **אי** (מה) **צבי ואיל חלבן מותר,** שאין איסור חלב נוהג אלא בבהמה טהורה, ולא בחיה — **אף פסולי המוקדשין יהא חלבן מותר! תלמוד לומר** בתחילת כתוב זה: **"אך",** שהיא לשון מיעוט, ובכך **חלק** הכתוב ולימד שאין ההשוואה מלאה. ודנים בפרטי הברייתא.


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:8)

**אמר מר** [החכם]: שמא **אוציא את הבכור,** שאינו נוהג בפסולי המוקדשים, **ולא אוציא את המתנות.** ומסבירים: **מאי שנא** [במה שונה] זה שהוא אומר **אוציא את הבכור** — **משום שאין שוה בכל,** שאינו נוהג אלא בזכרים ולא בנקבות, **ולא אוציא את המתנות** — **ששוות בכל,** שגם השוחט נקבה חייב במתנותיה — **תלמוד לומר: "איל",** ללמד שגם מתנות אינן נוהגות בהם. ועוד שנו בברייתא: אי מה צבי ואייל חלבו מותר אף פסולי המוקדשין יהא חלבן מותר — תלמוד לומר "אך" לחלק.


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:9)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לאביי:** מדוע לא הציעו בברייתא כך: **אי מה צבי ואיל, אין** איסור שחיטת **אותו ואת בנו** ביום אחד **נוהג בהן,** שאינו נוהג אלא בבהמה — **אף פסולי המוקדשין אין אותו ואת בנו נוהג בו!**


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:10)

**אמר ליה** [לו] אביי: **למאי מדמית להו** [למה אתה מדמה אותם] את פסולי המוקדשים, שאתה בא לפוטרם מדין זה? **אי** [אם] **לחולין** — **"אותו ואת בנו" נוהג בו, ואי** [ואם] **לקדשים** — גם כן **"אותו ואת בנו" נוהג בו!**


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:11)

**אמר ליה** [לו] רב פפא: **אי הכי** [אם כך], **גבי** [אצל] איסור **חלבו נמי נימא הכי** [גם כן נאמר כך]: **למאי מדמית להו** [למה אתה מדמה אותם], שאתה בא לפוטרם מדין זה? **אי** [אם] **לחולין** — הרי **חלבן אסור, ואי** [ואם] **לקדשים** — גם כן **חלבן אסור!**


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:12
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:12)

**אלא, לאו מי אמרת** [האם אין אתה אומר] שהוצרכנו ל**"אך"** למעט, וללמדנו: **ולא חלבן,** שאין משווים פסולי המוקדשים בעניין זה לצבי ואיל? לפי זה, **אימר נמי** [אמור גם כן]: **"אך"** — **ולא אותו ואת בנו,** שלענין זה לא הושוו פסולי המוקדשים לצבי ואייל!


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:13
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:13)

**רבא אמר,** בתשובה לשאלת רב פפא: באמת **"אך"** — **ל**איסור **אותו ואת בנו** בפסולי המוקדשים **הוא דאתא** [שבא], **ו**איסור אכילת **חלבו** — **מ"דמו" נפקא** [יוצא, נלמד]. **דכתיב** [שנאמר] בבכור בעל מום, שאף הוא מכלל פסולי המוקדשין: "בשעריך תאכלנו וכו' כצבי וכאיל, **רק את דמו לא תאכל"** (דברים טו, כב—כג), ויש לשאול:


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:14
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:14)

**מאי** [מה פירוש] **"דמו"? אילימא** [אם תאמר] **דמו ממש,** מדוע הוצרך לאוסרו? **לא יהא אלא דמן** של **צבי ואיל, אטו** [וכי] **דמן** של **צבי ואיל מי שרי** [האם הוא מותר]? **אלא: "דמו"** כוונתו — **חלבו,** לומר שאף שחלב צבי ואיל מותר — חלב פסולי המוקדשין אסור.


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:15
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:15)

ושואלים: **וליכתוב רחמנא** [ושתכתוב התורה במפורש] **"חלבו"!** ומשיבים: **אי כתב רחמנא** [אם היתה כותבת התורה] **חלב** ("רק את חלבו לא תאכל"), **הוה אמינא** [הייתי אומר]: **אהני היקישא ואהני קרא** [הואיל ההיקש והועיל המקרא],


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:16
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:16)

**אהני היקישא** [הועיל ההיקש] לצבי ואייל **למעוטי** [למעט] את האוכל חלב פסולי המוקדשים **מ**חיוב **כרת, דכי כתב** [שהרי כאשר נאמר] חיוב **כרת** — על **אוכל חלב בהמה הוא דכתיב** [שנאמר], **שנאמר: "כי כל אוכל חלב מן הבהמה** וכו', ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" (ויקרא ז, כה), ופסולי המוקדשים הרי הוקשו בכתוב זה לחיה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:17
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:17)

**ואהני קרא** [הועיל המקרא] "רק את חלבו לא תאכל" — **למיקם עליה** [לעמוד עליו] מכל מקום **ב**איסור **לאו** (לא תעשה) **בעלמא** [בלבד]. **להכי** [לשם כך] **אפקיה רחמנא** [הוציאה אותו התורה] **בלשון "דמו",** כדי **לומר לך: מה דמו** של בכור בעל מום (ושאר פסולי המוקדשין) **ב**חיוב **כרת,** כדין כל דם בהמה וחיה (ראה ויקרא פרק יז) — **אף חלבו בכרת.** ומקשים על דברי רבא: וכיצד יכול אתה לפרש שלדעת ברייתא זו "אך" נאמר לענין אותו ואת בנו?


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:18
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:18)

**והא** [והרי] ה**תנא** שבברייתא **"אך" ולא חלבו קאמר** [אומר]!


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:19
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:19)

ומשיבים, **הכי קאמר** [כך הוא אומר]: **אילו לא נאמר** "רק את **דמו** לא תאכל", **הייתי אומר: "אך"** בא למעט — **ולא חלבו,** לומר שהוא אסור באכילה. ואולם **עכשיו שנאמר "דמו"** ומשם למדתי לאיסור חלבו, אם כן "אך" — **ל"אותו ואת בנו" הוא דאתא** [שבא].


###### Steinsaltz on Bekhorot 15a:20
[Steinsaltz on Bekhorot 15a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15a:20)

ב שנינו במשנה לגבי פסולי המוקדשים (קדשים שנפל בהם מום) שנפדו: **ואינן יוצאין לחולין להיגזז ולהיעבד.** ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו]? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים] בברייתא, על הפסוק האמור בענין פסולי המוקדשים: "רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר" (דברים יב, טו): **"תזבח"** — **ולא גיזה,** שלא הותר אלא לשחוט אותם, אבל לא לגוזזם, **"בשר"** — **ולא חלב, "ואכלת"** — אתה **ולא לכלביך, מכאן שאין פודין את הקדשים** שאינם ראויים לאכילה, כדי **להאכילן לכלבים,** אלא כשמתו — ייקברו.