## Steinsaltz on Bekhorot Daf 15b

###### Steinsaltz on Bekhorot 15b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 15b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15b:1)

**איכא דאמרי** [יש אומרים] שלמדים איסור גיזה וחלב מכתוב זה באופן אחר: **"תזבח ואכלת"** (דברים יב, טו) — **אין לך בהן היתר אכילה אלא משעת זביחה** (שחיטה) **ואילך,** ואילו גיזה וחלב, שהם הנאות שמחיים — אסורות. ומעירים: ולדרך זו, **אבל פודין את הקדשים** שנפסלו על מנת **להאכילן לכלבים** — **הכי נמי דאמר** [כך גם כן אומר] תנא זה, כלומר, מותר הדבר לשיטתו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 15b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 15b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15b:2)

א שנינו במשנה: **וולדן וחלבן** של פסולי המוקדשים **אסור** בהנאה **לאחר פדיונן.** ומבררים: היכי דמי [כיצד בדיוק מדובר] שולדם אסור? **אילימא** [אם תאמר] במקרה **דאיעבר ואיתיליד** [שגם התעבר, וגם נולד] **לאחר פדיונן** — **אמאי** [מדוע] הולדות אסורים? והרי כמו **ולד** של צבי ואיל נינהו [הם], כלומר, חולין גמורים! **אלא** צריך לומר **דאיעבר** [שהתעבר] **לפני פדיונן ואיתיליד** [ונולד] **לאחר פדיונן.** ויש לדייק מכאן: אלה אסורים, **הא** [אבל] אם גם נולדו **לפני פדיונן** — **מיקדש נמי קדשי** [הריהם קדושים גם כן].


###### Steinsaltz on Bekhorot 15b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 15b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15b:3)

ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו] שולדות בעלי מומים גם הם קדושים? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: נאמר ביחס לקרבן שלמים: "אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו" (ויקרא ג, א), ומדוע נתפרשו זכר ונקבה? והלא בכלל "בקר" זכר ונקבה! אלא **"זכר"** — **לרבות את הולד, ו"נקבה"** — **לרבות את התמורה,** שאם המיר (החליף) בהמת שלמים בבהמת חולין — אף היא נעשית בהמת שלמים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 15b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 15b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15b:4)

**ואין לי אלא ולד** קדשים **תמימין ותמורת תמימים,** ואולם **ולדי בעלי מומין ותמורת בעלי מומין, מנין** שחלה אף עליהם קדושה, למרות שבעלי המומים עצמם פסולים להקרבה? **כשהוא אומר "אם זכר", הרי "אם" לשון ריבוי היא** — **לרבות ולד בעלי מומין,** וכן "אם נקבה" —


###### Steinsaltz on Bekhorot 15b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 15b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15b:5)

**לרבות תמורת בעלי מומין.** ב ושואלים: אותן ולדות שנולדו לאחר פדיונן של פסולי המוקדשים, ששנינו במשנה שהם אסורים בהנאה, מה תהא עליהן, מה יעשו בהם? ומסבירים: אם נולדו לפני פדיונן — מיפלג פליגי בהו [חלוקים בהם] חכמים מה דינם, **איכא למאן דאמר** [יש מי שאומר]: **קדשי** [קדושים הם] אפילו ליקרב על גבי המזבח, שהרי הם עצמם תמימים. **ואיכא למאן דאמר** [ויש מי שאומר]: לא יהא הנולד קדוש יותר מאמו, ולפיכך אינם קדושים להקרבה, אלא **קדשי** [קדושים הם] **לרעייה,** שירעו עד שייפול בהם מום, ויפדו אותם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 15b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 15b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15b:6)

אבל אם נולדו **לאחר פדיונן** של אמותיהם **מה תהא עליהן? אמר רב הונא: כונסן לכיפה** (מכניסם לחדר סגור) והן מתין שם ברעב. וטעם הדבר, דהיכי ליעביד [שהרי איך נעשה]? **ליקרבינהו** [נקריב אותם] — אי אפשר, שהרי **מכח קדושה דחויה קאתו** [הם באים], שנולדו לבהמה שכבר נפדתה ויצאה לחולין. **ליפרקינהו** [שנפדה אותם] — **לא אלימי למיתפס** [אין הם חזקים, אין קדושתם חזקה דיה, כדי לתפוס] את **פדיונן** בקדושה תחתם, ולכן הם עצמם אינם יוצאים לחולין.


###### Steinsaltz on Bekhorot 15b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 15b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15b:7)

ומעירים: **אמרי במערבא משמיה** [אמרו בארץ ישראל משמו] של **רבי חנינא:** ולדות אלו, **סמוך לפדיונן מתפיסן** (מקדישם) לשם אותו מין זבח של אמם. ותמהים: **סמוך לפדיונן? למימרא** [האם לומר] ש**בני פדייה נינהו** [הם]? והרי אמרנו שלא ניתן לפדותם! **אלא אימא** [אמור]: סמוך לפדיון אמן, כשהם במעי אמם, **מתפיסן** (מקדישם) **לשם אותו זבח** של אמם, שאם היתה אם הולד בהמת שלמים — יתפיסו לשלמים. וכשאמו נפדית — הולד אינו נפדה ונדחה עמה, שהרי הוא קדוש בפני עצמו. ושואלים: **טעמא מאי** [טעם הדבר מהו]? מדוע לא להשאיר את ולדות הקדשים כפי שהם? **אמר ר' לוי: גזירה שמא יגדל מהן עדרים עדרים,** ויבוא לידי תקלה של הנאה מקדשים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 15b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 15b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15b:8)

בעקבות דברי ר' חנינא, **בעא מיניה** [שאל אותו] **רבינא מרב ששת: מהו שמתפיסן** את ולדות בעלי המומים כשהם במעי אמם **לכל זבח שירצה,** ולאו דווקא למין זבח של אמם? אמר ליה [לו]: **אין מתפיסן.** שאל אותו: מאי טעמא [מה טעם הדבר]? **אמר ליה** [לו]: **גמר** [הריהו למד] גזירה שווה **"בשעריך" "בשעריך" מבכור,** שבבכור נאמר: "בשעריך תאכלנו" (דברים טו, כב), ובפסולי המוקדשים נאמר: "בכל שעריך" (דברים יב, טו), ללמדנו: **מה בכור** — **אין מתפיסן לכל זבח שירצה, דכתיב** [שנאמר]: **"אך בכור אשר יבכר לה' בבהמה (וגו') לא יקדיש איש אתו"** (ויקרא כז, כו), אלא הריהו נשאר בקדושת בכור, **אף הני** [אלה], ולדי פסולי המוקדשים — **אין מתפיסן לכל זבח שירצה,** אלא למין זבח של אמם, שהרי קדושה שיש בהם — קדושת אמם היא.


###### Steinsaltz on Bekhorot 15b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 15b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15b:9)

ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב ששת: קדשים שקדם מום קבוע להקדישן** — מתחילתם אין גופם קדוש להקרבה, ולכן, לאחר ש**נפדו** **חייבין בבכורה ובמתנות.** והואיל ואין להם דין קרבן, על כן **בין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן** — **הגוזז והעובד בהן אינו סופג את הארבעים.** וכן **בין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן** — **אין עושין תמורה,** שאם אמר על בהמת חולין שתהא תחתיה — אין היא קדושה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 15b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 15b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15b:10)

**ולפני פדיונן** — **מועלין בהן,** יש בהם דין מעילה כשאר נכסי הקדש, **ולאחר פדיונן**— **אין מועלין בהן. וולדותיהן** שנולדו לאחר פדיונם — הריהם **חול, ו**אם נולדו קודם הפדיון — **נפדין** הולדות למרות שהם **תמימים, ו**אם רוצה להקדיש את הולדות — **מתפיסן לכל זבח שירצה. כללו של דבר: הרי הן כחולין לכל דבריהם,** לכל דיניהם, ו**אין לך בהם** שינוי מכל בהמת חולין, **אלא מצות עלוי** (הערכה) ופדייה **בלבד**.


###### Steinsaltz on Bekhorot 15b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 15b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15b:11)

**אבל** קדשים בעלי מום ש**קדם הקדישן את מומן, או** שקדם **מום עובר להקדישן ו**רק **לאחר מכאן נולד מום קבוע** — כבר נתקדש גופם למזבח, **ו**לכן כש**נפדו** הרי הם **פטורין מן הבכורה ומן המתנות. בין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן** — **הגוזז והעובד בהן סופג את הארבעים. ובין לפני פדיונן בין לאחר פדיונן** — **עושין תמורה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 15b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 15b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15b:12)

**לפני פדיונן** — **מועלין בהן,** יש בהם דין מעילה, **ולאחר פדיונן** — **אין מועלין בהן,** שכבר אינם רכוש ההקדש או המזבח. **וולדותיהן** שנתעברו בהם קודם פדיונן, גם אם נולדו לאחר פדיונם — **קודש,** שכבר נתקדשו בקדושת אמם למזבח, **ואין** ולדות אלה **ניפדין** כל עוד הם **תמימין. ו**אם ברצונו להקדישם **אין מתפיסן** את הולדות **לכל זבח שירצה,** אלא למין זבח של אמם (וכדברי רב ששת). **כללו של דבר:** קדשים שנפל בהם מום ונפדו **הרי הן כהקדש לכל דבריהם, ואין לך בהן** **אלא היתר אכילה בלבד.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 15b:13
[Steinsaltz on Bekhorot 15b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/15b:13)

ומבארים: **"כללו של דבר" דרישא** [שנאמר בהתחלה], באלו שקדם מומם להקדשם — **לאתויי** [להביא, לרבות] דין **שוחטן בחוץ** שהוא **פטור, "כללו של דבר" דסיפא** [שנאמר בסוף], באלו שקדם הקדשם את מומם