## Steinsaltz on Bekhorot Daf 16a

###### Steinsaltz on Bekhorot 16a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 16a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/16a:1)

**לאתויי** [להביא, לרבות] את **חלבו,** שהחלב של פסולי המוקדשים אסור גם לאחר פדיון. ודנים בברייתא זו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 16a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 16a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/16a:2)

**אמר מר** [החכם] בברייתא: קדשים שנפל בהם מום, ונפדו, ולאחר מכן ילדו — **אין** הולדות **נפדין תמימין, ואין מתפיסן** (מקדישם) **לכל זבח שירצה.** ונדייק: כשהם **תמימים הוא דלא מיפרקי** [שאינם נפדים], **הא** [אבל] אם נעשו הולדות **בעלי מומין — מיפרקי** [נפדים]. ועוד יש לדייק: **לכל** זבח שירצה הוא ש**אין מתפיסן, הא** [אבל] **לאותו** מין **זבח** של אמם — **מתפיסן.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 16a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 16a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/16a:3)

**היכי משכחת לה** [כיצד מוצא אתה] מציאות כזו, שיחולו בה שני דינים אלה — במקרה ש**מתפיסן** במעי אמם **ל**שם **אותו זבח** של אמם, **ו**מתוך שיש בהם קדושה גמורה לעצמם, לכשייולדו ויפול בהם מום — הריהם **נפדין במומן,** וכפי שאמר ר' חנינא בעמוד הקודם. ושואלים: **נימא תיהוי תיובתא** [האם לומר שתהיה זו קושיה] על דברי **רב הונא,** שאמר שלא ניתן לפדות ולדות אלה, אלא ימותו?


###### Steinsaltz on Bekhorot 16a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 16a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/16a:4)

ומשיבים, **אמר** [יכול לומר] **לך רב הונא:** כשם שאינם נפדים כשהם תמימים — **הוא הדין** ש**אפילו בעלי מומין אין נפדין, ואיידי דתנא רישא** [ומתוך ששנה בתחילה], לגבי ולדות קדשים שקדם מומם להקדשם, שהם **נפדין תמימים — תנא נמי סיפא** [שנה גם כן בסוף], לגבי קדשים שקדם הקדשם למומם באותה לשון: **אין נפדין תמימים. ו**כן **איידי דתנא רישא** [מתוך ששנה בתחילה] שמקדיש ולדותיהם **לכל זבח שירצה** — **תנא נמי סיפא** [שנה גם כן בסוף] שאין מקדישם **לכל זבח שירצה,** ואין לדייק מן הלשון שיכול להקדישם לשם אותו זבח.


###### Steinsaltz on Bekhorot 16a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 16a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/16a:5)

א ועוד שנינו בענין בעלי מום שקדם הקדשם למומם: **והשוחטן בחוץ פטור,** לפי שאין חייבים משום שחיטת חוץ אלא על קדשים הראויים להקרבה, ואלו פסולים להקרבה. ומעירים: **רב הונא מתני** [היה שונה]: **חייב, ומוקים לה** [מעמיד אותה] במומים שאינם ניכרים, כגון **בדוקין** (קרומים, כתמים) **שבעין, ואליבא** [ועל פי שיטתו] של **ר' עקיבא** ש**אמר:** בעלי מומים קלים אלה, אף שהם פסולים לכתחילה להקרבה, **אם עלו** על המזבח — **לא ירדו** ממנו, ולפיכך חייבים גם על שחיטתם בחוץ.


###### Steinsaltz on Bekhorot 16a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 16a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/16a:6)

ב עוד שנינו בברייתא: קדשים שנפל בהם מום לאחר שהוקדשו, **בין לפני פדיונו בין לאחר פדיונו עושה תמורה,** שאם אמר על בהמת חולין שתהא תחתיו — אף היא קדושה. **אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: ותמורתו** שנעשתה **לאחר פדיונו** — **מתה,** שמכניסים אותה לחדר, והיא מתה מאליה מרעב, **מאי טעמא** [מה הטעם]? שכן **היכי ליעביד** [כיצד יעשה]? **ליקרביה** [יקריב אותה] — הרי **מכח קדושה דחויה קאתיא** [היא באה], שבעל מום זה כבר נפדה, ואינו קדוש בקדושת המזבח, ומכוחו היא קדושה. **ליפרקה** [שיפדה אותה] לאחר שיפול בה מום — **לא אלימא** [אין קדושתה חזקה דיה] כדי **למיתפס** [לתפוס] את דמי **פדיונה** בקדושתה. **הלכך מתה,** כדי שלא ייכשלו בה אנשים בהנאה מן הקדשים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 16a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 16a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/16a:7)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב עמרם:** וימתין עד שיפול בתמורה זו מום, **ותיתכיל** [ותיאכל] **במומה לבעלים,** בלא שיפדו אותה! **וכי מה בין זו,** תמורת קדשים בעלי מום, **לתמורת בכור ומעשר,** שלא ניתן להקריבה, והיא נאכלת במומה? **דתנן** [ששנינו במשנה] במסכת תמורה: **תמורת בכור ומעשר, הן וולדן וולד ולדן עד סוף כל העולם** — **הרי הן** קדושים **כבכור ומעשר, ו**כשיפול בהם מום — אין פודים אותם, אלא יאכלו במומן לבעלים! אמר ליה [לו] **אביי: זה**


###### Steinsaltz on Bekhorot 16a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 16a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/16a:8)

**שם אמו עליו וזה שם אמו עליו,** כלומר, בכל תמורה נוהגים כדין הקרבן שמכוחו היא באה; **זה כולו תמורת בכור ומעשר מיקריא** [נקרא], ולפיכך, **מה בכור ומעשר** עצמם **במומן מיתאכלן** [נאכלים] **לבעלים** — אף תמורתן מיתאכלא [נאכלת] במומה לבעלים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 16a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 16a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/16a:9)

**וזה** תמורת קדשים בעלי מום, **שם אמו עליו, תמורת קדשים מיקריא** [נקראת], ולפיכך, **מה קדשים** שנפל בהם מום **לא מיתכלי** [אינם נאכלים] **אלא בפדיון** — **אף תמורתן** **נמי** [גם כן] **לא** **מיתכלי** [אינה נאכלת] **אלא בפדיון, והא לא אלימא למיתפס** [וזו התמורה שנעשתה לאחר פדיון לא חזקה קדושתה כדי לתפוס] את **פדיונה** בקדושה, ומשום כך אינה יכולה להיפדות, ולכן תמות.


###### Steinsaltz on Bekhorot 16a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 16a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/16a:10)

ומעירים, **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב נחמן: מנין לתמורת פסולי המוקדשין** (שנפדו) שמתה, ולא ניתן לפדותה ולאוכלה? **תלמוד לומר: "ממעלי הגרה... טמא** הוא לכם" (ויקרא יא, ד). וכך דורשים את הפסוק: גם מבעלי החיים הטהורים מעלי הגרה, יש כאלה הטמאים לכם ואסורים באכילה. והם תמורות פסולי המוקדשים שנפדו, שלא ניתן לפדותן ולאוכלן, אלא הן מתות. ושואלים: והרי **האי מיבעי ליה** [פסוק זה נצרך] לענין **חמש חטאות** (ולד חטאת, ותמורת חטאת, וחטאת שמתו בעליה, ושנתכפרו בעליה, ושעברה שנתה הראשונה), ללמדנו שהן אסורות בהקרבה, ולכן **מתות!** ומשיבים: **ההוא,** אותו דין, ממה שנאמר שם **"ממפריסי הפרסה... טמא" נפקא** [יוצא, נלמד].


###### Steinsaltz on Bekhorot 16a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 16a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/16a:11)

ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **מנין לחמש חטאות** שהן **מתות? תלמוד לומר: "ממפריסי הפרסה... טמא".** ותוהים: **חמש חטאות** שהן **מתות,** הלוא **הילכתא גמירי לה** [מהלכה למשה מסיני, למדו אותה], במסורת שבעל פה, ולא מן הכתוב! **אלא, כי אתא קרא** [כאשר בא המקרא] "ממפריסי הפרסה... טמא" הרי זה **לתמורת אשם,** ללמדנו שהיא אסורה בהקרבה, ותרעה עד שיפול בה מום ותיפדה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 16a:12
[Steinsaltz on Bekhorot 16a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/16a:12)

ומקשים: **תמורת אשם נמי** [גם כן] **הילכתא** [הלכה למשה מסיני] **היא,** ששנינו: **כל שבחטאת מתה** (ובכלל זה תמורת חטאת) — **באשם רועה** עד שיפול בו מום!


###### Steinsaltz on Bekhorot 16a:13
[Steinsaltz on Bekhorot 16a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/16a:13)

**אלא, לעולם** הלימוד מ"מפריסי הפרסה" הוא ל**חמש חטאות מתות. ו**למרות שהלכה למשה מסיני היא, **אצטריך קרא ואצטריך הילכתא** [הוצרך המקרא והוצרכה ההלכה], **דאי מקרא הוה אמינא** [שאם מן המקרא לבד, הייתי אומר] שאסורות בהקרבה, אבל יצאו **לרעייה** עד שיפול בהם מום וייפדו, על כן **קא משמע לן הילכתא** [משמיע לנו הלכה] שדינן **למיתה. ואי מהילכתא הוה אמינא** [ואם מן ההלכה לבד, הייתי אומר]: **היכא דעבד איקרי** [היכן שעשה כן במקרה] **ואכל מהני** [מאותן] **חמש חטאות** — **איסורא איכא** [איסור יש בזה], אבל איסור **לאו** (לא תעשה) המפורש בתורה, שעונשו מלקות, **ליכא** [אין בזה], על כן **קמשמע לן** [משמיע לנו הכתוב] **דאיכא** [שיש בזה] **לאו.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 16a:14
[Steinsaltz on Bekhorot 16a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/16a:14)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: לא בא הכתוב "ממפריסי הפרסה" ללמד את דין חטאות המתות עצמו, שהוא הלכה למשה מסיני, אלא הוזכר בפסוק זה כדי **לאקושי** [להקיש, להשוות] **דבר הבא** (הנלמד) **ממעלי גרה,** כלומר, תמורת פסולי המוקדשים, **לדבר הבא** (הנלמד) **ממפריסי הפרסה,** כלומר, חטאות המתות, **מה להלן** חטאות המתות — דינן **במיתה, אף כאן** דינה **במיתה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 16a:15
[Steinsaltz on Bekhorot 16a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/16a:15)

ג משנה **המקבל צאן ברזל מן הגוי,** שהגוי נותן לישראל בהמות לגדלן והישראל מתחייב לשלם לו תמורתן בסכום קצוב לאחר זמן, גם אם ימותו או יוזלו דמיהן, והולדות שייוולדו להן עד זמן התשלום יחולקו ביניהם —