## Steinsaltz on Bekhorot Daf 22a

###### Steinsaltz on Bekhorot 22a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 22a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/22a:1)

ומשיבים: **כדי לפרסמה** את האם **שנפטרה מן הבכורה,** שקוברים את ולדה הראשון.


###### Steinsaltz on Bekhorot 22a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 22a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/22a:2)

ומקשים: **למימרא דולד מעליא הוא** [מכאן יש לומר שולד מעולה, גמור, הוא נחשב], שהרי הוא פוטרה מן הבכורה, **ו**אם כן **אמאי** [מדוע] **אין** הוא **מטמא לא במגע ולא במשא? אמר ר' יוחנן: משום ביטול ברוב נגעו בה,** שהנפל שהיה שם ונימוק — בטל ברוב הדם שבחררה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 22a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 22a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/22a:3)

ומעירים: **ואזדא** [והולך] **ר' יוחנן לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר ר' יוחנן: ר' אליעזר בן יעקב ור' שמעון אמרו דבר אחד,** הלכו בשיטה אחת. ומסבירים: **ר' אליעזר בן יעקב** — **הא דאמרן** [זו שאמרנו] כלומר, במשנתנו, שנפל שנימוק בטל ברוב, ולכן אינו מטמא.


###### Steinsaltz on Bekhorot 22a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 22a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/22a:4)

**ר' שמעון מאי היא** [מה הוא עניינו]? **דתנן** [ששנינו במשנה]: אשה שהפילה שליא, ואין רואים ולד, אם **השליא** מצויה **בבית** — **הבית טמא** בטומאת מת, ומה שנמצא בו באותה שעה נטמא. **לא** משום **שהשליא** היא עצמה **ולד, אלא** משום **שאין שליא בלא ולד,** אבל אין מבחינים בו. **ר' שמעון אומר:** הבית טהור, מפני שה**ולד נימוק עד שלא יצא,** וכשיוצא הריהו כבר בטל ברוב בדם הלידה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 22a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 22a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/22a:5)

א **תנן התם** [שנינו שם] במשנה במסכת אהלות: עובר שמת במעי אמו — מטמא את הבית משעה שהיא כורעת ללדת ונפתח רחמה, למרות שלא יצא. ומכל מקום **אין לנפלים פתיחת הקבר** (הרחם), כלומר, אינם מטמאים באופן זה, **עד שיעגילו ראש,** שראשם יהיה עגול וגדול **כפיקה** (פקעת). ושואלים: **מאי** [מהו] **כפיקה? אמר רב הונא: כפיקה של** חוט **צמר** שמכינים לאריגה. **אמר ליה** [לו] **חייא בר רב לרב הונא: רבי, פריש** [פרש] באיזה פקעת אתה מדבר, **של** חוט ה**שתי, או של** חוט ה**ערב,** שהוא עבה יותר, והפיקה שלו גדולה יותר?


###### Steinsaltz on Bekhorot 22a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 22a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/22a:6)

**אמר ליה** [לו], **תניא** [שנויה ברייתא]: **פיקה של שתי,** אלו **דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: של ערב. ר' אליעזר בר' צדוק אומר:** פתיחת הקבר היא **משיראו טפיפיות** שבפתח רחמה. ושואלים: **מאי** [מהו] **"טפיפיות"? אמר רב יהודה אמר שמואל משום** (משמו של) **ר' אליעזר בר' צדוק, כך היו מפרשין בירושלים: כפרידה שכורעת להטיל מימיה, ונראית** בפתח הרחם קמטי בשר כעין **פיקה מתוך פיקה,** עיגול בתוך עיגול.


###### Steinsaltz on Bekhorot 22a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 22a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/22a:7)

ובאותו ענין **אמר רב הונא: שמעתי** שהוזכר שיעור של **שתי פיקות** להלכה, **אחת של שתי ואחת של ערב,** **ואין לי לפרש** לאיזה ענין נאמרו הדברים. **כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל **אמר** בשם **ר' יוחנן: שלש פיקות שמעתי, אחת** — **של שתי, ואחת** — **של ערב, ואחת** — **של פיקה גדולה של סקאין** (עושי שקים) שהיא גדולה יותר, **ואין לי לפרש. כי אתא** [כאשר בא] **רבין** מארץ ישראל לבבל **פירשה משמיה** [משמו] של **ר' יוחנן: של אשה,** ששנינו שאין לנפלים פתיחת קבר עד שיעגילו ראש כפיקה — **כ**פיקה **של שתי.
 
 של בהמה** — שעגול ראשו **כ**פיקה **של ערב.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 22a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 22a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/22a:8)

**פיקה גדולה של סקאין,** עניינה **כדתנן** [כמו ששנינו במשנה]: **גוש** עפר **הבא מבית הפרס** (שדה שנחרש בה קבר) או **מארץ העמים** (מחוצה לארץ), שגזרו חכמים טומאה על הנוגע בו או הנושא אותו, מחשש שהוא נושא או נוגע בעצם מן המת — **שיעורו** (מידתו) **כפיקה גדולה של סקאין, שהוא** **כ**שיעור **חותם** שחותמים בו את פי **המרצופין** (האמתחות), **ו**שיעור זה **ישנו בצד העליון של מגופת** (מכסה) **החבית הלחמית** (של בית לחם), ובגוש בגודל כזה יש חשש לעצם בשיעור שיש בה כדי לטמא.


###### Steinsaltz on Bekhorot 22a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 22a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/22a:9)

ב **אמר ריש לקיש משום ר' יהודה נשיאה: הלוקח ציר** (רוטב של דגים מלוחים שנכבשו במים) **מעם הארץ,** שאינו מקפיד על טומאת אוכלים — **משיקו במים,** מניח את הכלי עם הציר במקוה עד שיגעו מי המקוה בציר, כדרך שמטהרים מים שנטמאו, **וטהור.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 22a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 22a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/22a:10)

**ממה נפשך** [מכל צד שתרצה לדון על כך], שכן **אי מיא רובא נינהו** [אם המים שבציר הם הרוב] — **כיון דעביד להו השקה טהרי להו** [כיון שעושה להם השקה — נטהרו להם], **ואי רובא ציר נינהו** [ואם הרוב ציר הדגים עצמו הוא, הנוזל שפרש מגופם] — **ציר לא בר קבולי** [ראוי לקבל] **טומאה הוא.** אלא **מאי איכא** [מה יש] לחשוש — **משום הנך מיעוטא דמיא** [אותו מיעוט של מים טמאים] שיש בתערובת — **הנך בטלו להו ברובא** [אלה כבר בטלו להם ברוב], שהוא ציר הדגים, ולכן הציר כולו טהור.


###### Steinsaltz on Bekhorot 22a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 22a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/22a:11)

**אמר ר' ירמיה: לא שנו** פתרון זה של השקה **אלא** כשמשתמש בציר **לטבול בהן פיתו, אבל ל**תת אותו במים שב**קדירה** — **לא,** משום שאם המים הם המיעוט, ובטלו ברוב הציר — לא הועילה להם כלל ההשקה לטהרם, וכששופכים את הציר כולו למים שבקדירה — **מצא מין את מינו וניעור,** פגשו המים הטמאים שבציר את המים שבקדירה, והפכו המים לרוב, ומכיון שהמים שבציר מטמאים את שאר המים שבקדירה — נטמא התבשיל כולו. מסופר: **יתיב** [יושב היה] **רב דימי, וקאמר להא שמעתא** [ואומר היה את השמועה הזו]. **אמר ליה** [לו] **אביי: וכי טומאה שבטלה חזרה וניעורה? אמר ליה** [לו]: **ואת לא תסברא** [ואתה לא תסבור כן]? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **סאה** (מדת נפח) של **תרומה טמאה,** האסורה באכילה, **שנפלה**