## Steinsaltz on Bekhorot Daf 23b

###### Steinsaltz on Bekhorot 23b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 23b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/23b:1)

**אחת זו ואחת זו,** גם טומאה חמורה וגם טומאה קלה יש בנבילה, **עד** שאינה ראויה **ל**אכילת **כלב,** מדוע אין החררה מטמאת במשא? **הא חזיא** [הרי היא ראויה] **לכלב!** ואומרים: אכן **קשיא** [קשה] הדבר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 23b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 23b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/23b:2)

א **גופא** [ודנים לגופה] של אותה מחלוקת שהבאנו, **בר פדא אמר: טומאה חמורה,** לטמא במשא ובמגע, יש בנבילה **עד** שלא תהיה ראויה עוד לאכילה **לגר, וטומאה קלה,** טומאת אוכלים — **עד** שלא תהיה ראויה **לכלב. ור' יוחנן אמר: אחת זו ואחת זו** יש בה **עד** שלא תהא ראויה **לכלב.** ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **בר פדא?** ומשיבים, **דכתיב** [שנאמר]: **"לא תאכלו כל נבלה, לגר** אשר בשעריך תתננה ואכלה" (דברים יד, כא), ומכאן למדנו כי דווקא נבילה **הראויה** לאכילה **לגר קרויה "נבילה"** כלומר, יש לה דין נבילה, לענין איסור אכילה ולענין טומאה, **ושאינה ראויה לגר אינה קרויה "נבילה".**


###### Steinsaltz on Bekhorot 23b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 23b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/23b:3)

ושואלים: **ואידך** [והאחר, ר' יוחנן], שאינו למד כן, מה הוא למד מכאן? ומשיבים: לדעתו הוזכרה כאן אכילת הגר כדי **למעוטי היכא דהסריחה מעיקרא** [למעט מקום שהסריחה הנבילה מתחילה], שמעולם לא היתה ראויה למאכל הגר, שאין דין נבילה חל עליה. אבל אם היתה ראויה מתחילה לגר — אין טומאת נבילה מסתלקת ממנה עד שתיפסל מאכילת כלב. ושואלים: **ואידך** [והאחר, בר פדא], מדוע הוא אינו דורש כך כתוב זה? ומשיבים: לדעתו, נבילה ש**הסריחה מעיקרא** [מתחילתה] **לא צריכא קרא למעוטי** [אינה צריכה כתוב למעט אותה], כי **עפרא בעלמא הוא** [עפר בלבד היא] ואינה נחשבת לכלום.


###### Steinsaltz on Bekhorot 23b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 23b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/23b:4)

וביחס למה שהסברנו, כי גם לדעת ר' יוחנן, נבילה שהיתה סרוחה מתחילה — לא חל עליה כלל דין נבילה, מקשים: **תנן** [שנינו במשנתנו], **ר' אליעזר בן יעקב אומר: בהמה גסה ששפעה חררת דם** — **הרי זו תקבר, ונפטרת מן הבכורה. ותני** [ועל כך שנה] **ר' חייא** בברייתא: **אינה מטמאה לא במגע ולא במשא. ואמר ר' יוחנן: משום ביטול ברוב נגעו בה,** שהולד שנימוק נתבטל בדם שבחררה, שהוא הרוב, ולכן אינו מטמא טומאת נבילה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 23b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 23b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/23b:5)

ויש לשאול: **מאי איריא** [מה שייך, מדוע] הוצרך לנמק זאת **משום ביטול ברוב? תיפוק לי** [תצא לו] הלכה זו משום **דלא איתחזי** [שהולד שבחררה לא היה ראוי] **כלל** מתחילתו לאכילת אדם, ואם כן לא חלה עליו טומאה! ומשיבים: **הא נמי איתחזי מעיקרא אגב אימיה** [זה גם כן היה ראוי מתחילתו לאכילה אגב אמו, קודם שהפילה], ומשום כך לא נסתלקה טומאה ממנו גם לאחר מכן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 23b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 23b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/23b:6)

ב ועוד בענין ביטול טומאה ברוב, **תנן התם** [שנינו שם], במשנה במסכת מכשירין, **ר' אליעזר בן יעקב אומר: ציר** (של דגים מלוחים שנכבשו במים), שנלקח מעם הארץ החשוד על הטומאה, אלא שידוע לנו שהוא **טהור,** משום שהמים שבו, שהם בחזקת טמאים, בטלים ברוב הציר, אם אירע **שנפל לתוכו מים כל שהוא** — **טמא,** לפי שעכשיו נמצא שיש בו רוב של מים טמאים. **אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, זאת אומרת: נחשדו עמי הארץ לערב מחצה** מים **בציר,** ולכן די במים מועטים שנוספו כדי להפוך את המים לרוב הציר. ושואלים: **ולמה לי** להסיק מכאן שנחשדו עמי הארץ לערב **מחצה? אפילו** היו המים **בציר** [פחות] **ממחצה, נמי** [גם כן] יהיה הציר טמא. שהרי המים שהם מעט פחות ממחצה, **והני** [ואותו] **משהו** מים שנפלו לציר, כשהם מצטרפים — **הוה ליה פלגא** [הרי זה מחצה] של הציר כולו, **ופלגא לא בטיל** [ומחצה לא בטל] במחצה!


###### Steinsaltz on Bekhorot 23b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 23b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/23b:7)

ומתקנים, **אימא** [אמור]: אין כוונת רב נחמן לומר שאינם מערבים פחות ממחצה, אלא: **עד מחצה** כלומר, קרוב למחצה. ומוסיפים, **איבעית אימא** [אם תרצה אמור]: יש לפרש את דברי רב נחמן כפשטם, שאם היו המים, עם המעט שנפל לתוכם, מחצה בציר — לא היה הציר טמא. וטעם הדבר הוא, כי **טומאת עם הארץ,** שכל היוצא מתחת ידו בחזקת טמא, אינה אלא **דרבנן** [מדברי חכמים], וכן **טומאת משקין** שהמים מטמאים — גם היא **דרבנן** [מדברי חכמים]. ולכן יש לומר כי **ברובא** [ברוב], כאשר המים מצטרפים לרוב — **גזרו רבנן** [חכמים] טומאה על הציר. אבל, **בפלגא ופלגא** [במחצה מים ומחצה ציר] **לא גזרו בה רבנן** [חכמים] טומאה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 23b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 23b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/23b:8)

ג משנה **רבן שמעון בן גמליאל אומר: הלוקח** (הקונה) **בהמה מניקה מן הגוי** — **אין חוששין שמא** הולד שינק ממנה **בנה של אחרת היה,** והיא עצמה עדיין לא ילדה. אלא כל ולד הולך אחר אימו, ובודאי בנה הוא, ולכן כל שתלד מעתה בודאי אינו בכור. **נכנס לתוך עדרו וראה את המבכירות,** שילדו זה עתה בכור, **מניקות, ו**את **שאינן מבכירות,** כלומר, אלו שכבר ילדו יותר מולד אחד, **מניקות** — **אין חוששין שמא בנה של זו** (המבכירה) **בא לו אצל זו** (שאינה מבכירה), **או שמא בנה של זו בא לו אצל זו,** ולכן כל אחד מן הולדות שבעדר הריהו ספק בכור. אלא אנו מניחים שכל ולד הולך אחר אימו, ולכן היונק מן המבכירה הריהו בכור ודאי, והיונק משאינה מבכירה — בודאי אינו בכור.


###### Steinsaltz on Bekhorot 23b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 23b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/23b:9)

ד גמרא ******אמר רב נחמן משמיה** [משמו] של **רב: הלכתא בכוליה פירקין** [הלכה היא כמו שנאמר בכל המשניות של הפרק שלנו], וגם מה שלא נשנה בסתם, אלא בשמו של תנא מסויים, **בר מפלוגתא** [חוץ מאותם מקומות שיש בהם מחלוקת], ששם צריך להכריע באופן שונה בכל מקום. **אמר רב ששת, אמינא: כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא** [אומר אני: כאשר נמנם ושכב רב אמר את השמועה הזו] שהובאה בשמו, כלומר, לא דקדק בדבר. שכן **אהייא** [על מה] הוצרך לומר כלל זה, שהלכה כמשניות שבפרקנו? **אילימא ארישא** [אם תאמר על המשנה הראשונה], במי שלוקח בהמה מן הגוי ואינו יודע אם ביכרה (לעיל יט, ב) — הרי **מפליגי** [חלוקים] בה **ר' ישמעאל ור' עקיבא!**


###### Steinsaltz on Bekhorot 23b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 23b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/23b:10)

**אלא** על דברי **ר' אליעזר בן יעקב,** בענין בהמה גסה ששפעה חררת דם (לעיל כא, ב) — לא הוצרך לכך, שכן כלל בידינו הוא: **משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי** כלומר, מעט, אבל נקי וברור כסולת, והלכה כמותו!


###### Steinsaltz on Bekhorot 23b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 23b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/23b:11)

אלא אם על דברי **רבן שמעון בן גמליאל** במשנתנו הדברים אמורים — הלוא **מפלג פליג** [חולק התנא] בברייתא על הלכה זו! **אלא** תאמר שכוונת רב ל**ר' יוסי בן המשולם** במשנה הבאה (כד,ב) — **הא** [הרי] כבר **אמר רב** דבר זה **חדא זימנא** [פעם אחת], ש**אמר רב: הלכתא** [הלכה] **כר' יוסי בן המשולם! אלא** תאמר שכוונתו למשנה בענין **שער** בכור **בעל מום** (להלן כה,ב) — הלוא **מיפלג פליגי** [חלוקים] בה **עקביא בן מהללאל ורבנן** [וחכמים]!


###### Steinsaltz on Bekhorot 23b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 23b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/23b:12)

ומשיבים: **לעולם** כוונתו של רב לדבריו של **רבן שמעון בן גמליאל** במשנתנו. **והא קא משמע לן** [ודבר זה משמיע לנו]: **דברייתא לא פלוגתא היא** [שמחלוקת שבברייתא לא נחשבת למחלוקת], ואין להתחשב בה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 23b:13
[Steinsaltz on Bekhorot 23b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/23b:13)

ושואלים: **וכיון** ש**אמר רב: הלכתא בכוליה פירקין בר מפלוגתא** [הלכה בכל הפרק שלנו חוץ ממקום שיש בו מחלוקת],