## Steinsaltz on Bekhorot Daf 25b

###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:1)

**וחכמים אוסרין,** אלו **דברי ר' יהודה. אמר לו ר' יוסי: לא ב**מקרה של **זה** שנשחט **התיר עקביא בן מהללאל, אלא** ב**שער בעל מום שנשר והניחו בחלון, ואחר כך מת** הבכור — **בזה עקביא בן מהללאל מתיר** את השיער שנשר בחייו, **וחכמים אוסרין.** וכל זה הוא בצמר שנשר מן הבכור, שחכמים אוסרים אותו גם לאחר מותו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:2)

אבל **צמר המדולדל בבכור,** שאמנם אינו מחובר לגופו, אבל לא נשר ממנו, **את ש**הוא **נראה** כחלק אחד **עם הגיזה** — **מותר, ואת שאינו נראה עם הגיזה** — **אסור.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:3)

א גמרא שנינו במשנה שר' יוסי אומר כי לא בזה שנשחט התיר עקביא את השיער שנשר בחייו, אלא בזה שמת. ותמהים: **מכלל** דברי ר' יוסי אתה למד שאם נשחט הבכור, **דאסר** [שעקביא אוסר] את השיער שנשר בחייו? **השתא** [עכשיו, הרי] לפי דבריו, **ב**מקרה ש**מת** — **שרי** [מותר] השיער, למרות שהשיער שעל גופו אסור, שהרי קדשים שמתו (ולא נשחטו) אסורים בהנאה, וכי במקרה ש**שחטו,** כשהשיער שעליו מותר, **מיבעיא** [נצרכה לומר] שהצמר שנשר מתחילה גם הוא מותר?!


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:4)

**אלא** יש להבין את דברי ר' יוסי ביחס לדעת חכמים, וכך כוונתו: **לא בזה** שנשחט **התיר עקביא וחכמים אוסרין,** אלא אם **שחטו** — **דברי הכל שרי** [מותר] השיער, וגם לדעת חכמים, אלא **כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה **ב**מקרה ש**מת,** שעקביא מתיר גם במקרה זה את השיער שנשר בחייו. ולדעת חכמים דינו של שיער זה כדינו של השיער שעל גופו, שהוא אסור.


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:5)

ב **אמר ר' אסי אמר ריש לקיש: מחלוקת** עקביא בן מהללאל וחכמים, הריהי במקרה **ש**קודם שנשר השיער כבר **התירו מומחה** שמוסמך להתיר בכורות בשחיטה, **דמר סבר** [שחכם זה, חכמים, סבור]: **גזרינן דלמא אתי לשהוייה** [גוזרים אנו איסור על השיער שנשר ממנו בחייו, שמא יבוא להשהותו, את הבכור], ולא ישחטנו, כדי ליהנות מן השיער הנושר ממנו, **ומר סבר** [וחכם זה, עקביא, סבור]: **לא גזרינן** [אין אנו גוזרים], שאין לחשוש לכך, שכיון שהתירו החכם בשחיטה — הריהו שוחטו מיד. **אבל** אם **לא התירו מומחה** — **דברי הכל אסור** השיער שנשר ממנו, גם לאחר שמת או שנשחט.


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:6)

**מתיב** [מקשה] על כך **רב ששת** ממה ששנינו בברייתא: **בעלי מומין** פסולים להקרבה, שנתערבו בקדשים כשרים — **אוסרין בכל שהוא,** שאפילו נתערב אחד באלף — כולם אסורים בהקרבה. **ור' יוסי אומר: יבקר** (ייבדק) הדבר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:7)

**והוינן בה** [והיינו מתקשים בה]: **מאי** [מה פירוש] **"יבקר"? אלימא** [אם תאמר] שייבדק העדר ויימצא אותו אחד ש**בעל מום הוא, ולישקליה** [ושיטול אותו], וכל השאר מותרים בהקרבה — **מכלל** הדברים אתה למד **דתנא קמא אמר לאו** [שהתנא הראשון אומר לא], שלא ניתן לסמוך על כך ולהתיר את כל העדר? ומדוע לא? והרי בעל המום לפנינו!


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:8)

**אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה:** אין מדובר בתערובת של בהמות, אלא **הכא** [כאן] **בגיזת בכור בעל מום עסקינן** [עוסקים אנו], שנשרה ממנו בחייו, ובמקרה **שנתערבו** (שנתערבה) **בגיזי חולין. ומאן תנא קמא** [ומיהו התנא הראשון] האוסר גיזה זו? דעת ר' יהודה היא, **דאמר** [שאומר] במשנתנו, כי גם במקרה ש**נשחטו** בכורות בעלי מום **אסרי רבנן** [אוסרים חכמים] את הגיזה שנשרה מחיים. **ו**אילו **ר' יוסי** הולך **לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], **דאמר** [שהוא אומר] שבמקרה ש**נשחטו שרו רבנן** [מתירים חכמים] את הגיזה שנשרה מחיים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:9)

וקתני [והרי הוא שונה]: **"יבוקר",** שיש צורך לבדוק בכור זה, כדי להתיר את הגיזה. ויש לשאול: **מאי** [מה פירוש] **"יבוקר"? לאו** [האם לא] שיראה מומחה **אי** [אם] הוא **מום קבוע,** או **אי** [אם] **מום עובר הוא?** ונמצא שאם היה בעל מום קבוע, הגיזה שנשרה מותרת לדעת ר' יוסי, **אף על גב שלא התירו מומחה** קודם לכן, ושלא כדברי ר' אסי בשם ריש לקיש שלדעת הכל היא אסורה!


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:10)

**אמר רבא: לא,** אין מכאן ראיה, ולשיטת ריש לקיש יש לפרש כך: **יבוקר,** ייבדק בכור זה אם כבר התירו מומחה, **אי** [אם] **התירו מומחה** — **אין** [כן], צמרו שנשר מותר, **ואי** [ואם] **לא** התירו מומחה — **לא.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:11)

מסופר, **כי סליק** [כאשר עלה] **רבין** מבבל לארץ ישראל, **אמרה לשמעתא קמיה** [אמר את השמועה הזו לפני] **ר' ירמיה,** כיצד פירשו ברייתא זו, לא בבעלי מום ממש, שנתערבו בתמימים, אלא בגיזת בכור בעל מום שנתערבה בגיזות אחרות. **אמר** ר' ירמיה: **בבלאי טפשאי** [בבלים טפשים], **משום דיתבי בארעא דחשוכא אמרי שמעתא דמחשכן** [משום שהם יושבים בארץ חשוכה הם אומרים שמועות חשוכות], כלומר, שאינן בהירות וברורות, וכי **לא שמיע להו הא דאמר** [לא שמעו את זו שאומר] **ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: מחלוקת** ר' יוסי וחכמים, האם בדיקה מועילה לתערובת בהמות בעלות מום ובהמות כשרות, הריהי **בשבדק** את הבהמות **ולא מצא** את בעל המום ביניהן, האם מסתמכים על הבדיקה או לא.


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:12)

**וקמיפלגי בפלוגתא** [וחלוקים הם במחלוקת] של **ר' מאיר ורבנן** [וחכמים] בענין שדה שהיה בה קבר ואבד, **דתנן** [ששנינו במשנה], **שהיה ר' מאיר אומר: כל דבר שהיה בחזקת טומאה,** כגון שדה זו שהיה בה קבר — **לעולם הוא בטומאתו,** גם אם לא יימצא בו דבר, **עד שיתוודע** מקום **הטומאה,** ואז יהא מותר כל שאר השדה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:13
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:13)

**וחכמים אומרים: חופר** בכל השדה **עד שמגיע לסלע או ל**אדמה **בתולה** (שלא נעבדה), ואם לא מצא כלום — השדה טהורה. וכך לענייננו, דעת ר' יוסי, שאמר: יבוקר — היא כדעת חכמים החולקים על ר' מאיר, וסומכים על הבדיקה, ודעת התנא הראשון כדעת ר' מאיר החולק.


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:14
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:14)

ומעירים: כך פירש ר' חייא בר אבא בשם ר' יוחנן, ואילו **ר' אסי אמר** בשם **ר' יוחנן** כך: **מחלוקת** ר' יוסי וחכמים היא **כשבדק** את תערובת הבהמות, **ומצא** בעל מום, ונחלקו האם בכח בדיקה זו להתיר את השאר. **וקמיפלגי בפלוגתא** [וחלוקים הם במחלוקת] של **רבי ורבן שמעון בן גמליאל,**


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:15
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:15)

**דתניא** [ששנויה ברייתא]: **שדה שאבד בה קבר,** מי ש**נכנס בתוכה** — הריהו **טמא.** נבדקה ו**נמצא בתוכה קבר,** אם **נכנס לתוכה** — **טהור, שאני אומר: הוא** ה**קבר שאבד הוא** ה**קבר שנמצא,** אלו הם **דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר:** אין סומכים על קבר שנמצא שם, שמא יש שם עוד אחד, אלא **תיבדק כל השדה כולה.** ר' יוסי סבור כרבי, וסומך על הבדיקה כשנמצא בתערובת בעל מום, והתנא הראשון סבור כרבן שמעון, וחושש לבעל מום אחר שהיה שם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:16
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:16)

ושואלים: **ור' אסי** שפירש כך בשם ר' יוחנן, **מאי טעמא** [מה טעם] לא אמר כר' חייא בר אבא, שנחלקו במחלוקת ר' מאיר וחכמים, בדין שדה שאבד בה קבר ולא נמצא? ומשיבים, **אמר** [יכול הוא לומר] **לך: בשלמא** [נניח] ל**גבי טומאה,** גם אם לא נמצאה הטומאה, **אימר** [אמור] ש**בא עורב ונטלה,** או **בא עכבר ונטלה,** ולכן לדעת חכמים יש מקום להסתמך על הבדיקה. **אלא הכא** [כאן], כשנתערב בעל מום בבהמות כשרות — **בעל מום להיכא אזיל** [להיכן הלך]? ולכן אם בדק ולא מצא — ודאי לא בדק כראוי, ואין להתיר את התערובת לדעת הכל. ושואלים: **ואידך** [והאחר], ר' חייא בר אבא, מה הוא משיב לטענה זו? ומשיבים: לדעתו, גם בתערובת בעל מום בתמימים ניתן לומר כן — **אימר** [אמור] ש**מום עובר הוה** [היה] באותו בעל מום **ואיתסי** [והתרפא], ולכן לא מצאו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:17
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:17)

ושואלים: **ור' חייא בר אבא מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר כר' אסי,** שנחלקו במקרה שבדק ומצא, וכמחלוקת רבי ור' אלעזר בר' שמעון? ומשיבים, **אמר** [יכול לומר] **לך: בשלמא** [נניח] **שדה, דרכה למיקבר** [לקבור] בה, ויש לומר: **כי היכי דקבר בה האי** — **קבר אינש אחרינא** [כמו שקבור בה זה — קבור בה גם אדם אחר], ולכן סבור ר' אלעזר בר' שמעון כי יש לבדוק את השדה כולה. **אלא קדשים, כיון דבדקו לן וקיימי** [שהם בדוקים לנו ועומדים], **דרכייהו למיפל בהו מומא** [וכי דרכם שיפול בהם מום]? ושואלים: **ואידך** [והאחר], ר' אסי, מה הוא סבור? ומשיבים: **אגב דמנגחי אהדדי שכיח בהו מומא** [שהם נוגחים זה את זה, מצוי בהם המום].


###### Steinsaltz on Bekhorot 25b:18
[Steinsaltz on Bekhorot 25b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/25b:18)

ג ושבים לדברי ר' אסי בשם ריש לקיש, שאף עקביא בן מהללאל לא התיר שער בכור בעל מום שנשר בחייו, אלא אם התירו מומחה בשחיטה קודם לכן. **מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא: **התולש צמר מבכור תם, אף על פי שנולד בו** אחר כך **מום ושחטו** — בכל זאת הצמר **אסור.** ויש לדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] משום שהיה **תם** בשעה שנשר — הצמר אסור,