## Steinsaltz on Bekhorot Daf 27a

###### Steinsaltz on Bekhorot 27a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 27a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/27a:1)

**טובת הנאה לבעלים,** כלומר, יכולים הבעלים ליהנות מן הזכות ליתן את המתנות לכהן מסויים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 27a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 27a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/27a:2)

**כיצד? ישראל שהפריש תרומה מכריו** (מערימת התבואה שלו), **ומצאו ישראל אחר, ואמר לו: "הא לך סלע** (מטבע ששוויו ארבעה זוזים) **זה, ותנהו** את מה שהפרשת כתרומה **לבן בתי** שהוא **כהן"** — הרי זה **מותר.** אבל **אם היה** זה **כהן** שנתן סלע לבעלים, כדי שיתן את התרומה **לכהן** אחר — **אסור,** שהכהנים אינם רשאים ליתן דבר תמורת מתנותיהם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 27a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 27a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/27a:3)

ושואלים: **ותנא מאי טעמא לא קאמר** [והתנא, מה טעם אינו אומר], אינו מזכיר שיש טובת הנאה לבעלים גם ב**מתנות כהונה,** כלומר, בזרוע לחיים וקיבה שצריך כל שוחט בהמה לתת לכהן, אלא רק בתרומה? ומשיבים, **אמר** [יכול לומר] **לך** בתשובה: **תרומה** — דבר שיש בו **קדושת הגוף היא, דכיון דלא מתחלא** [שכיון שאינה מתחללת], שלא ניתן לפדותה, ולעולם יש לה דין תרומה — **לא אתי למיטעי בה** [יבוא הכהן לטעות בה], ולנהוג בה מנהג חולין, גם אם יקבל הבעלים מטבע של סלע בטובת הנאתה, שלא יחשוב שנתחללה באותה מטבע.


###### Steinsaltz on Bekhorot 27a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 27a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/27a:4)

אבל **הני** [אלה], מתנות כהונה, **כיון** ש**קדושת דמים נינהו** [הם], שיכול הכהן שקיבלם למוכרם, ומאותה שעה חולין גמורים הם, הרי אם יתנם הבעלים לכהן בטובת הנאה — **אתי למיטעי בהון** [יבוא הכהן לטעות בהם], ולומר **דבר מיתחל קדושתייהו אארבעה זוזי** [שניתן היה לחלל את קדושתם על אותם ארבעה זוזים], כלומר, על אותו סלע שניתן לבעלים (שיש ארבעה זוזים בסלע), **ואתא למינהג** [ויבוא לנהוג] **בהן מנהג** של **חולין,** שלא כדין מתנות כהונה, שצריך הכהן לאוכלם בכבוד.


###### Steinsaltz on Bekhorot 27a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 27a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/27a:5)

א בענין האיסור לכהן לסייע לבעלים בבית הגרנות, ובתמורה לכך לקבל את התרומה, **אמר רבא: תרומת חוצה לארץ,** שתיקנו חכמים להפריש מן התבואה בחוצה לארץ — **אין בה משום** איסור **כהן המסייע בבית הגרנות.** וכן מסופר ש**רב חמא יהיב ליה לשמעיה** [היה נותן לו לשמשו], שהיה כהן, תרומה בשכרו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 27a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 27a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/27a:6)

ועוד בענין תרומת חוצה לארץ, **אמר שמואל: תרומת חוצה לארץ** שנתערבה בחולין — **בטילה ברוב,** ולא באחד למאה, כתרומת ארץ ישראל. מסופר, **רבה,** שהיה כהן, היה **מבטלה ברוב** חולין לכתחילה, **ו**כך היה **אוכל לה** [אותה] **בימי טומאתו,** למרות שאסור לאכול תרומה בטומאה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 27a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 27a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/27a:7)

**רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע, כי מתרמי ליה חמרא** [כאשר היה מזדמן לידו יין] של **תרומה** של חוצה לארץ, **הוה רמי תרי נטלי** [היה מטיל, שופך לכלי גדול, שני ספלים] של יין **חולין, 
 
 וחדא נטלא** [וספל אחד] של יין **תרומה,** כדי לבטל את התרומה ברוב, **ושקיל חד** [ונוטל משם ספל אחד] ושותה אותו. **מיכן ואילך, רמי חדא** [היה שופך ספל אחד של יין תרומה] לכלי זה שנתבטלה בו תרומה ברוב, **ושקיל חדא** [ונוטל אחד], ושותה. וכך היה חוזר ועושה בכל יין התרומה שבידו, שהיה מטיל ממנו ספל לכלי זה שבו התערובת, ונוטל מן הכלי ספל ושותה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 27a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 27a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/27a:8)

**ואמר שמואל: תרומת חוצה לארץ** אינו צריך להפריש אותה תחילה, כדי להתיר את התבואה באכילה, אלא **אוכל והולך** מן התבואה **ואחר כך מפריש.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 27a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 27a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/27a:9)

ב **ואמר שמואל: אין תרומת חוצה לארץ אסורה** לכהן טמא **אלא במי שהטומאה יוצאה עליו מגופו,** כגון בעל קרי, או נדה. אבל לא בכהן שנטמא במת, או בשרץ, או בנבילה. **והני מילי** [ודברים אלה אמורים] **באכילה,** שאסור לכהן שהוא טמא בטומאה כזו, לאוכלה. **אבל בנגיעה** — **לית לן** [אין לנו] **בה,** שאין איסור על הטמא לגעת בתרומת חוצה לארץ.


###### Steinsaltz on Bekhorot 27a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 27a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/27a:10)

**אמר רבינא: הילכך, נדה,** שהיא טמאה בטומאה היוצאת מגופה, **קוצה** (מפרישה) בידה **חלה** מן העיסה בחוצה לארץ, **ואוכל לה** [אותה] **כהן קטן,** שלא ראה קרי, שדין חלת חוצה לארץ כדין תרומת חוצה לארץ. **ואי ליכא** [ואם אין] **כהן קטן** שיאכלנה בטהרה — **שקלה לה בריש מסא** [נוטלת אותה הנדה בקצה שיפוד], **ושדיא בתנורא** [ומשליכה אותה לתנור], כדי שתישרף שם. **והדר מפרשא חלה אחריתי** [וחוזרת ומפרישה חלה אחרת], ולא מצד הדין, אלא **כי היכי** [כדי] ש**לא תשתכח תורת חלה,** שלא יישכח החיוב ליתן חלה לכהן. **ו**חלה זו **אוכל לה** [אותה] **כהן** שהוא **גדול,** גם כשהוא טמא.


###### Steinsaltz on Bekhorot 27a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 27a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/27a:11)

מסופר, **רב נחמן ורב עמרם ורמי בר חמא הוו קאזלי בארבא** [היו הולכים, מפליגים, בספינה], **סליק** [הלך] **רב עמרם לאפנויי** [להתפנות לצרכיו], **אתאי ההיא איתתא עלת קמייהו** [באה אישה אחת ונכנסה לפניהם], לפני רב נחמן ורמי בר חמא, **אמרה להו** [להם]: **טמא מת מהו שיטבול, ו**כך **אוכל תרומת חוצה לארץ? אמר ליה** [לו] **רב נחמן לרמי בר חמא:**