## Steinsaltz on Bekhorot Daf 28a

###### Steinsaltz on Bekhorot 28a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 28a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/28a:1)

ושואלים: **ואידך** [והאחר, החכם מבית מדרשו של רב], מה הוא אומר? מדוע אינו למד מחזה ושוק? ומשיבים: **אי מהתם** [אם משם], **איכא למימר** [יש לומר] שהכתוב משווה אותו ל**חזה ושוק של** קרבן **תודה,** הניתנים אף הם לכהן, והם נאכלים רק ליום אחד ולילה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 28a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 28a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/28a:2)

ושואלים: **ואידך** [והאחר, רב יהודה בשם רב], מה הוא משיב על כך? ומשיבים: **אמר קרא** [הכתוב] בבכור: "ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין **לך יהיה"** (במדבר יח, יח) — **הוסיף לך הכתוב הויה אחרת בבכור,** שתהיה בו לכהן זכות נוספת, יום נוסף באכילה, יתר על חזה ושוק של תודה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 28a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 28a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/28a:3)

ושואלים: **ואידך** [והאחר], מדוע אינו דורש באופן זה? ומשיבים: **הא מהתם** **איכא למימר** [הרי משם יש לומר] באופן אחר: **האי** [זה] **"יהיה לך"** — **לימד על בכור בעל מום שנותנו לכהן.** והוזקק לכתוב זה, **ש**הרי **לא מצינו לו** **בכל התורה כולה,** שיינתן קרבן בעל מום לכהן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 28a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 28a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/28a:4)

ושואלים: **ואידך** [והאחר], מהיכן הוא למד דין זה? ומשיבים: **אמר** שם הכתוב **"ובשרם** יהיה לך" בלשון רבים, כלומר, **אחד** בכור **תם ואחד** בכור **בעל מום.** ושואלים: **ואידך** [והאחר], מדוע אינו למד מ"ובשרם"? ומשיבים: לשיטתו, **"ובשרם" דהני בכורות דכולהו ישראל קאמר** [של אותם הבכורות של כל ישראל הוא אומר], שיהיו לאהרן ולבניו, ולכן הוא בלשון רבים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 28a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 28a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/28a:5)

א שנינו במשנה: **נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש,** לאחר שנתו — אינו רשאי לקיימו אלא שלושים יום. **איבעיא להו** [נשאלה להם] שאלה ללומדים: **היכי קאמר** [כיצד הוא אומר]? מה כוונת התנא? האם כוונתו: **נולד לו בתוך שנתו** — **רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש,** עד שתשלם שנתו, **ו**כן **לאחר שנתו נמי** [גם כן] נותנים לו עוד **שלשים** יום. **או דלמא** [שמא] מדובר בשני מקרים: **היכא** [במקום] ש**נולד בו מום בתוך שנתו** — **רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש, ותו לא** [ולא עוד]. **והיכא** [ובמקום] ש**נולד לו** המום **אחר שנתו** — **אינו רשאי לקיימו אלא שלשים** יום?


###### Steinsaltz on Bekhorot 28a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 28a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/28a:6)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממה **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **בכור בזמן הזה,** שלא ניתן להקריבו, **עד שלא נראה** בו מום **להראותו לחכם** — **רשאי לקיימו שתים ושלש שנים. ומשנראה להראותו לחכם,** אם **נולד לו מום בתוך שנתו** — **רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 28a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 28a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/28a:7)

אבל **אחר שנתו אינו רשאי לקיימו אפילו יום אחד, ואפילו שעה אחת. אבל מפני השבת אבידה לבעלים,** כלומר, כדי שיוכל למצוא כהן, שהוא נחשב בעליו של הבכור, ולתת לו את הבכור, **אמרו** חכמים: **רשאי לקיימו** עוד שלשים יום.
 
 ושואלים:


###### Steinsaltz on Bekhorot 28a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 28a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/28a:8)

**ועדיין תיבעי** [תישאל] **לי** השאלה על הברייתא עצמה: האם **שלשים יום** אלו ניתנים לבכור שנולד בו מום **אחר** שעברה **שנתו, או דלמא** [שמא] לבכור שנולד בו מום **קודם** שעברה **שנתו?**


###### Steinsaltz on Bekhorot 28a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 28a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/28a:9)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא: **נולד לו מום בחמשה עשר יום בתוך שנתו,** כלומר, חמישה עשר יום קודם שנסתיימה שנתו הראשונה — **משלימין לו חמשה עשר יום אחר שנתו** לכדי שלושים יום. ומכאן יש ללמוד כי מה ששנינו שרשאי לקיימו שלושים יום מתייחס רק לבכור שנולד בו מום לאחר שנתו. ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד מכאן] שכך הוא. ומעירים: **מסייע** הדבר **לר' אלעזר,** ש**אמר ר' אלעזר:** בכור שנולד לו מום בסוף שנתו **נותנין לו שלשים יום משעה שנולד בו מום.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 28a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 28a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/28a:10)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] ענין זה באופן הפוך, **אמר ר' אלעזר: מנין לבכור שנולד בו מום בתוך שנתו שנותנין לו שלשים יום אחר שנתו? שנאמר: "לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה"** (דברים טו, כ), ומשמע — שנה ועוד שנה; **איזו** (אלו) **הן ימים החשובין** (הנחשבים) כ**שנה** שלימה — **הוי אומר אלו שלשים יום,** שהם נחשבים בתורה כשנה שלימה לכמה עניינים. ומכאן שנותנים לבעל מום שלושים יום נוספים על השנה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 28a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 28a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/28a:11)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא: **נולד לו** לבכור **מום בחמשה עשר יום** האחרונים **בתוך שנתו** — **משלימין לו חמשה עשר יום אחר שנתו.** ונדייק: **השלמה** לכדי שלושים יום — **אין** [כן], **מיהבא** [לתת לו] שלושים ימים נוספים לאחר שנתו — **לא.** והרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] על דברי **ר' אלעזר.** ומסכמים: אכן, **תיובתא** [קושיה חמורה היא] ונדחו דבריו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 28a:12
[Steinsaltz on Bekhorot 28a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/28a:12)

ב משנה **השוחט** תחילה **את הבכור ו**רק לאחר מכן **מראה את מומו** למומחה למומי הבכור, והרי זה מום — **ר' יהודה מתיר** את הבכור לכהן. **ר' מאיר אומר: הואיל ונשחט** הבכור **שלא על פי מומחה** — **אסור** בהנאה. **מי שאינו מומחה** להכיר במומי בכור **ורואה את הבכור,** ואמר שמום זה קבוע, **ונשחט** הבכור **על פיו,** הואיל ולא נשחט הבכור בהיתר — **הרי זה יקבר,** כדין בכור שמת, שהוא אסור בהנאה, **וישלם** המתיר לכהן את דמיו של הבכור **מביתו** (מנכסיו).


###### Steinsaltz on Bekhorot 28a:13
[Steinsaltz on Bekhorot 28a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/28a:13)

ג גמרא במחלוקת ר' יהודה ור' מאיר במשנתנו, לגבי בכור שהראו את מומו לחכם לאחר שכבר נשחט, **אמר רבה בר בר חנה:** אם היה המום **בדוקין** (קרומים, כתמים) **שבעין** — **דכולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים], וגם ר' יהודה מודה שהבכור **אסור, מפני שהן משתנין** על ידי המיתה, וייתכן כי לפני השחיטה היה זה מום עובר שאינו פוסל את הבכור. **לא נחלקו אלא במומין שבגוף,** שאינם משתנים על ידי המיתה, ש**ר' מאיר סבר** [סבור]: **גזרינן** [גוזרים אנו] על **מומין שבגוף אטו** [משום] **דוקין שבעין, ור' יהודה סבר** [סבור]: **לא גזרינן** [אין אנו גוזרים] על **מומין שבגוף אטו** [משום] **דוקין שבעין.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 28a:14
[Steinsaltz on Bekhorot 28a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/28a:14)

ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **השוחט את הבכור ו**אחר כך **מראה את מומיו** — **ר' יהודה אומר: בדוקין שבעין** — **אסור, מפני שהן משתנין, במומין שבגוף** — **מותר, מפני שאין משתנין. ר' מאיר אומר: אחד זה ואחד זה** — **אסור, מפני שהן משתנין.** ויש לתהות על דברי ר' מאיר: **מפני שהן משתנין סלקא דעתך** [עולה בדעתך]! **מומין שבגוף מי** [האם] **משתנין? אלא** צריכים לומר שהכוונה היא שהוא אוסר גם במומים שבגוף, **מפני** דוקין שבעין, שהם מומים **המשתנין.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 28a:15
[Steinsaltz on Bekhorot 28a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/28a:15)

**אמר רב נחמן בר יצחק:**