## Steinsaltz on Bekhorot Daf 29a

###### Steinsaltz on Bekhorot 29a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 29a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/29a:1)

**כאילא** שהיה **ביבנה, שהתירו לו ביבנה חכמים להיות נוטל ארבע איסרות ל**בדיקת **בהמה דקה, וששה** איסרות **ל**בדיקת **גסה,** על תנאי שיטלם **בין** אם נמצא הבכור **תם ובין** שהוא **בעל מום.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 29a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 29a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/29a:2)

א גמרא שנינו שאילא היה נוטל ארבע איסרות על בדיקת בהמה דקה, וששה איסרות על הגסה. ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] שהוא מחלק במחיר בין דקה לגסה? ומשיבים: **האי נפיש טירחיה** [זה, בכור בהמה גסה, טרחתו מרובה] לבודקו, שצריך להשליכו לארץ ולכופתו, **והאי לא נפיש טירחיה** [וזה, בכור בהמה דקה, אין טרחתו מרובה].


###### Steinsaltz on Bekhorot 29a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 29a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/29a:3)

שנינו שהיה אילא נוטל שכרו, **בין** אם נמצא הבכור **תם, ובין** אם נמצא שהוא **בעל מום.** ושואלים: **בשלמא** [נניח] **בעל מום** מובן מדוע נוטל שכר — **משום דקא שרי ליה** [שהוא מתיר לו] את הבכור בשחיטה, **אלא** אם נמצא הבכור **תם אמאי** [מדוע] היה נוטל שכר? ומשיבים: ש**אם כן,** שרק על בעלי מום היה נוטל שכר, **אתי למיחשדיה** [יבואו לחשוד אותו], **ואמרי** [ויאמרו]: **האי** [זה] הבכור שאמר שהוא **בעל מום,** באמת **תם הוא, והאי דקא שרי ליה** [וזה שהוא מתיר אותו] — **משום אגרא** [השכר] התירו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 29a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 29a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/29a:4)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך], שחוששים לחשדם של אנשים, הרי אם יאמר עליו שהוא **תם נמי אמרי** [גם כן יאמרו]: **בעל מום הוא, והאי דלא קשרי ליה** [וזה שאינו מתיר אותו] הרי זה משום שהוא **סבר** [סבור] כי מוטב לו שלא להתירו עכשיו, **כי היכי דלשקול אגריה זימנא אחריתי** [כדי שיטול שכרו פעם אחרת, נוספת] כשיביאו אותו שוב לראות אם יש בו מום! ומשיבים: **חד זימנא תקינו ליה רבנן** [פעם אחת תיקנו לו חכמים] ליטול שכר על כל בכור, **תרי זימני לא תקינו ליה רבנן** [שתי פעמים לא תיקנו לו חכמים] שיטול שכר, ולכן אין מקום לחשד כזה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 29a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 29a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/29a:5)

ב משנה דיין **הנוטל שכרו לדון** — **דיניו בטילים,** וכן הנוטל שכר **להעיד** — **עדותיו בטילין.** הנוטל שכר **להזות** ממי פרה אדומה על טמא מת, או על מנת **לקדש** מתחילה את המים הללו באפר הפרה — **מימיו** שהיזה על הטמא, נחשבים ל**מי מערה,** כלומר, סתם מים, ו**אפרו** שקידש בו את המים, נחשב כ**אפר מקלה,** סתם אפר של שריפה, שלא הועיל כלום.


###### Steinsaltz on Bekhorot 29a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 29a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/29a:6)

ומוסיפים: אף שאסור לדיין וכו' ליטול שכר, מכל מקום **אם היה כהן,** ומי שהוצרך לו היה **מטמאהו מתרומתו,** שהוצרך הכהן ליטמא לשם כך, ולכן אינו יכול לאכול ולהשתמש בתרומה — זה שהוצרך לו **מאכילו ומשקו וסכו,** נותן לו מאכל ומשקה ושמן לסוך את גופו מן החולין, עד שיטהר. **ו**כן **אם היה** הדיין, או העד, **זקן** — זה הנצרך לו **מרכיבו על החמור. ו**כן, למרות שאינו רשאי ליטול שכר, מכל מקום הנצרך לו **נותן לו שכרו כפועל,** שהרי הוצרך ליבטל ממלאכתו לשם כך.


###### Steinsaltz on Bekhorot 29a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 29a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/29a:7)

ג גמרא שנינו כי הנוטל שכרו לדון — דיניו בטלים. ושואלים: **מנהני מילי** [מנין הדברים הללו] שאסור לדיין לדון ולהורות בשכר? **אמר רב יהודה אמר רב, דאמר קרא** [שאמר הכתוב] בדברי משה לעם: **"ראה למדתי אתכם** חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי, לעשות כן" וכו' (דברים ד, ה), **מה אני** למדתי **בחנם** מפי הקדוש ברוך הוא — אף אתם למדתם ממני **בחנם,** וכן תעשו לדורות.
 
 ומעירים, **תניא**


###### Steinsaltz on Bekhorot 29a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 29a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/29a:8)

**נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך] על פסוק זה עצמו: **"כאשר צוני ה' אלהי", מה אני** למדתי מפי ה' **בחנם** — **אף אתם** למדתם ממני **בחנם. ומנין שאם לא מצא** רב ללמוד ממנו **בחנם, שילמד** אפילו **בשכר? תלמוד לומר: "אמת קנה"** (משלי כג, כג). **ומנין שלא יאמר: כשם שלמדתיה בשכר כך אלמדנה** לאחרים **בשכר? תלמוד לומר: "אמת קנה ואל תמכר"** (משלי כג, כג).


###### Steinsaltz on Bekhorot 29a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 29a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/29a:9)

ד שנינו במשנה כי הנוטל שכר כדי **להזות ולקדש** — **מימיו מי מערה, אפרו אפר מקלה,** הרי שאינו רשאי ליהנות מהם. **ורמינהו** [ומשליכים, מקשים] על כך ממה ששנינו במשנה: **המקדש** אשה **במי חטאת** או **באפר חטאת** — **הרי זו מקודשת, אף על פי שהוא** המקדש **ישראל.** הרי שרשאי ליהנות בהם!


###### Steinsaltz on Bekhorot 29a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 29a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/29a:10)

**אמר אביי: לא קשיא** [אינו קשה], **כאן** כשהוא נוטל שכר — **בשכר הבאה** של המים, **ומלוי** המים בכלי, שזוהי טירחה סתם, ועליה יכול לקבל שכר. **כאן** שאינו רשאי ליטול שכר — **בשכר הזאה** על הטמא, **וקידוש** המים על ידי האפר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 29a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 29a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/29a:11)

ומעירים: **דיקא נמי** [מדוייק הדבר גם כן], **דקתני הכא** [שהוא שונה כאן] במשנתנו: הנוטל שכרו **להזות ולקדש, והתם קתני** [ואילו שם הוא שונה] בלשון כללית: **המקדש במי חטאת ובאפר חטאת,** ואינו מזכיר הזאה וקידוש. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Bekhorot 29a:12
[Steinsaltz on Bekhorot 29a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/29a:12)

ה שנינו במשנה: **אם היה** הדיין או העד וכו' **כהן,** וזה המוליכו כדי לדון היה **מטמאהו מתרומתו כו'.** ושואלים: **איהו גופיה היכי אזיל** [הוא עצמו, הכהן, כיצד הוא הולך לשם, למקום הטומאה]? והרי נאסר על הכהן להיטמא!


###### Steinsaltz on Bekhorot 29a:13
[Steinsaltz on Bekhorot 29a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/29a:13)

ומשיבים: מדובר שהוא הולך **לבית הפרס,** שדה שנחרש בה קבר, שטומאתו היא רק **דרבנן** [מדברי חכמים], ולא נאסר על הכהן ללכת שם. וכפי ש**אמר רב יהודה אמר רב** בענין ההולך לעשות פסחו, שצריך לעשותו בטהרה: **מנפח אדם בית הפרס,** כלומר, נופח בפיו כדי לפזר את העפר, כדי שיראה שאין שום עצם שייטמא בה מן התורה, **והולך** במקום שבדק. ומכל מקום, נטמא הכהן ואסור לאכול תרומה.