## Steinsaltz on Bekhorot Daf 34b

###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:1)

**ונקצצה** הבהרת בלא מתכוון — הריהו **טהור** מטומאת צרעת, שהרי אין בו עוד בהרת. אם **קצצה** ב**מתכוין** לטהר עצמו על ידי כך, גזרו חכמים שיהא טמא, כאילו לא נקצצה. ונחלקו חכמים במשנה מתי יטהר. **ר' אליעזר אומר: לכשיולד לו נגע אחר,** ושוב אינו נהנה ממה שעשה — **יטהר הימנו,** מן הנגע שקצץ, ודנים בו לפי נגעו החדש.


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:2)

**וחכמים אומרים:** אין לו תקנה כשייוולד לו נגע אחר, **עד שתפרח** הצרעת **בכולו,** שהוא סימן טהרה למצורע (ויקרא יג, יב), **או עד שתמעט בהרתו מ**גודל **כגריס,** שאז אינה עוד סימן טומאה. משמע איפוא, שר' אליעזר אינו קונס אותו לעולם, אלא רק שלא ייהנה ממה שעשה. ואף במשנתנו, מדוע קונס ר' אליעזר את הצורם אוזן הבכור, שלא ישחט את הבכור גם כשיפול בו מום אחר?


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:3)

**רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו** [שאמרו שניהם] תירוץ לסתירה זו: **כי קניס** [כאשר קונס] **ר' אליעזר** במשנתנו — הרי זה **בממונו,** אבל **בגופו** — **לא קניס** [אינו קונס].


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:4)

וטעם ההבדל: **ממונו** — אם לא ייאסר עליו הבכור לעולם, **איכא למימר דאתי למיעבד** [יש מקום לומר שיבוא לעשות] בו מום, כיון שאינו מפסיד בכך, שהרי ממילא הוא אסור בבכור עד שיפול בו מום. אבל **גופו,** גם אם אינו טמא אלא עד שיוולד לו נגע אחר — **מי איכא למימר דאתי למיעבד** [האם יש לומר שיבוא לעשות] איסור זה? הרי לא הרויח דבר, ולעולם יחשוש שמא לא יפול בו נגע אחר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:5)

ולעיקר קושיית הגמרא **אמר רבא:** וכי מדברי **ר' אליעזר** על דברי **ר' אליעזר קשיא** [קשה], **דרבנן אדרבנן לא קשיא** [ומדברי חכמים על דברי חכמים אינו קשה]? הרי גם בדבריהם יש סתירה, שאת המטיל מום בבכור אינם קונסים עולמית, ואת הקוצץ בהרת הם קונסים לעולם!


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:6)

**אלא** צריך לומר כך: מדברי **ר' אליעזר** על דברי **ר' אליעזר לא קשיא** [אינו קשה] — **כדשנינן** [כמו שתירצנו]. **רבנן אדרבנן נמי לא קשיא** [מדברי חכמים על דברי חכמים גם כן אינו קשה], והם הולכים בשיטה אחת כאן וכאן: **הכא במאי דעבד קנסוה** [כאן במה שעשה קנסו אותו], **הכא במאי דעבד קנסוה** [כאן במה שעשה קנסו אותו].


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:7)

ומפרטים: לענין מטיל מום בבכור, **במאי איכוין** [במה שהוא התכוון לעשות], **למישרייה בהאי מומא** [להתירו את הבכור במום הזה] — **בהאי מומא קנסוה רבנן** [במום זה קנסוהו חכמים], **דבהאי מומא לא לישתרי ליה** [שבמום זה לא יותר לו] הבכור לעולם, ודינו כבכור תם, שהוא אסור עד שיפול בו מום אחר. **ו**כן **הכא** [כאן, בקציצת הבהרת], גם כן, **במאי דעבד קנסוה** [במה שעשה קנסו אותו], הוא **איכוין לטהורי נפשיה בהאי קציצה** [הוא התכוון לטהר את עצמו בקציצה זו] — **בהאי קציצה קנסוה רבנן** [בקציצה זו קנסוהו חכמים], שלא יוכל ליטהר על ידה מנגעו. ודנים בדברי ר' אליעזר שאמר: לכשיולד לו נגע אחר יטהר הימנו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:8)

**בעי** [שאל] **רב פפא:** האם **"יטהר" תנן** [שנינו במשנה], שמיד כשייוולד בו נגע אחר הריהו נטהר מטומאת הנגע הראשון שקצצו, **או "ויטהר" תנן** [שנינו], שאינו טהור אף מן הראשון עד שיטהר מן הנגע החדש?


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:9)

ומסבירים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה] אם נפרש כך או כך? **ל**ענין **חתן שנראה בו נגע** חדש, בתוך שבעת ימי המשתה, לאחר שהיה בו נגע וקצצו,


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:10)

**דתנן** [ששנינו במשנה]: **חתן** בתוך ימי חופתו שנראה בו נגע צרעת — **נותנין לו שבעה ימים,** ימי המשתה, קודם שיראהו הכהן ויטמאהו, בין **לו** לנגע שבגופו, **ו**בין שהיה זה נגע צרעת **לאצטליתו** (בגדו העליון) **ול**שאר **כסותו. וכן** אם נראה לאדם סתם נגע **ברגל** — **נותנין לו כל ימי הרגל,** קודם שיראהו הכהן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:11)

ומעתה, **אי אמרת** [אם אתה אומר] "לכשיוולד לו נגע אחר **יטהר" תנן** [שנינו] — גם במקרה זה הוא טהור במשך שבעת ימי המשתה,
 
 שהרי **מקמייתא טהר ליה** [מהבהרת הראשונה, שקצצה, נטהר לו], **לבתרייתא נטרין ליה** [לאחרונה, שנולדה עכשיו, ממתינים לו] **שבעה ימי משתה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:12)

**אלא אי אמרת** [אם אתה אומר]: "לכשיוולד לו נגע אחר **ויטהר** הימנו" **תנן** [שנינו] — אין טעם בדבר, שהרי **סוף סוף כי לא מטמיא לבתרייתא** [גם כאשר אינו מיטמא לבהרת האחרונה], מכל מקום **הא מיטמא וקאי מקמייתא** [הרי הוא מיטמא ועומד מהראשונה]. ושואלים: אם כן **מאי** [מה] הפתרון? לשאלה זו לא נמצא פתרון, ועל כן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:13
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:13)

א שנינו במשנה כי הצורם אוזן בבכור — קנסוהו שלא ישחט את הבכור בגלל המום שהטיל בו. **בעי מיניה** [שאל אותו] **ר' ירמיה מר' זירא: צורם אוזן בבכור, ומת** האיש שעשה עבירה זו, **מהו לקנוס בנו אחריו,** שגם הוא לא ישחט את הבכור בגלל מום זה? ומשווים ספק זה לשני מקרים אחרים שיש בהם ספק דומה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:14
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:14)

**אם תימצי** [תרצה] **לומר** לגבי **מוכר עבדו** הכנעני **לגוים, ומת** המוכר, ש**קנסו בנו אחריו,** לפדותו מיד הגוי, כפי שהוא היה צריך לעשות, אפשר לומר כי שם יש טעם מיוחד לדבר — משום **דכל יומא ויומא מפקע ליה** [שבכל יום ויום מפקיע אותו אדוניו הגוי] **ממצו‍ת,** שהרי העבד הכנעני מחויב במקצת מצוות, וכאשר הוא אצל הגויים אינו יכול לקיימן, וצריך איפוא לפדותו. אבל טעם זה אינו שייך בענין המטיל מום בבכור.


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:15
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:15)

ומצד אחר, **אם תימצי** [תרצה] **לומר** לגבי מי ש**כוון מלאכתו** לעשות אותה **במועד** (בחול המועד), שהביא עצמו למצב בו יפסיד אם לא יעשה אותה, וכך יתאפשר לו הדבר. ואסרו עליו חכמים לעשות מלאכה זאת במועד, ומה שעשה מאבדים ממנו, ומכל מקום אם **מת** קודם המועד **לא קנסו בנו אחריו,** והוא מותר לעשות עבודה זו בחול המועד — יש לומר כי דוקא שם יש לומר כן, **משום** שהאב עדיין **לא עבדא לאיסורא** [לא עשה את האיסור], שלא עשה מלאכה במועד.


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:16
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:16)

אבל **הכא מאי** [כאן, בצורם אוזן בבכור, מה הדין]? האם נאמר כי **לדידיה קנסו רבנן** [לו עצמו, שעשה איסור, קנסו חכמים], **והא ליתיה** [והרי אינו קיים עוד]. **או דלמא לממוניה קנסו רבנן** [או שמא את ממונו קנסו חכמים], **והא איתיה** [והרי הממון ישנו]?


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:17
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:17)

**אמר ליה** [לו] ר' זירא, **תניתוה** [שניתם אותה], כלומר, יש פתרון לדבר ממה ששנינו: **שדה שנתקווצה** (שהוציאו ממנה את הקוצים) **ב**שנת ה**שביעית,** שאסורה בה כל עבודת אדמה — **תזרע למוצאי שביעית,** שאין זו עבודת אדמה ממש. אבל אם **ניטייבה** (זיבלו אותה), או **נידיירה** עשו אותה דיר לצאן, כדי שתתמלא בזבל הצאן, שעבודה חשובה היא, שמשביח את הקרקע — **לא תזרע למוצאי שביעית,** שקנסו חכמים שלא ייהנה ממה שעשה באיסור. **ו**על כך **אמר רב אסי בר חנינא: נקטינן** [מוחזקים אנו], שאם **הטיבה ומת** — **בנו זורעה** במוצאי שביעית. **אלמא** [מכאן] ש**לדידיה קנסו רבנן** [לו עצמו קנסו חכמים], **לבריה לא קנסו רבנן** [לבנו לא קנסו חכמים].


###### Steinsaltz on Bekhorot 34b:18
[Steinsaltz on Bekhorot 34b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/34b:18)

**אמר אביי: נקטינן** [מוחזקים אנו],