## Steinsaltz on Bekhorot Daf 35a

###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:1)

**טימא טהרות** של חבירו **ומת,** שקנסוהו חכמים לשלם על הנזק שגרם לו, אם מת — **לא קנסו בנו אחריו** שישלם. **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **היזק שאינו ניכר** לעין **לא שמיה** [אין שמו, אינו נחשב] **היזק** מן התורה, שצריך לשלם עבורו, אלא **קנסא דרבנן** [קנס מדברי חכמים] הוא, ומאחר שכן **לדידיה** [לו עצמו] **קנסו רבנן** [חכמים], **לבריה** [לבנו] **לא קנסו רבנן** [חכמים].


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:2)

א משנה **מעשה בזכר של רחלים** (איל) **זקן, ושערו מדולדל,** משום שהיה בכור ואסור בגיזה, **וראהו קסטור** (ממונה, פקיד רומאי) **אחד, ואמר: מה טיבו של זה,** שהניחוהו להזקין ולא שחטוהו **אמרו לו: בכור הוא, ואינו נשחט אלא אם כן היה בו מום. נטל** הקסטור **פיגום** (פגיון, סכין) **וצרם** (עשה חתך) ב**אזנו, ובא מעשה לפני חכמים והתירו** את הבכור הזה בשחיטה. **ואחר שהתירו, הלך** אותו קסטור **וצירם באזני בכורות אחרים** כדי להתירם, ואסרו חכמים את הבכורות בשחיטה, למרות שהיה בהם מום.


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:3)

כיוצא זו, **פעם אחת היו תינוקות** (ילדים) **משחקין בשדה, וקשרו זנבי טלאים זה בזה, ו**כשרצו לכאן ולכאן **נפסקה** (נתלש) **זנבו של אחד מהם ו**התברר כי **הרי הוא בכור, ובא מעשה לפני חכמים והתירו** את הבכור במום זה. **ראו שהתירו, הלכו וקשרו זנבות בכורות אחרים,** כדי שיפול בהם מום, **ואסרו** חכמים לשוחטם. **זה הכלל: כל** מום **שהוא** נעשה **לדעתו,** במכוון, כדי להתירו — **אסור, שלא לדעתו** — **מותר.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:4)

ב גמרא שנינו במשנה: מעשה בקסטור שהטיל מום בבכור, והתירו חכמים לשוחטו. ועוד **פעם אחרת היה** מעשה בתינוקות, והתירו חכמים לשוחטו. ומעירים: **וצריכא** [וצריך] לספר שהתירו חכמים בתחילה בשני המקרים. **דאי אשמעינן** [שאם היה משמיע לנו] רק את המעשה ב**גוי,** היינו אומרים כי דווקא שם התירו את הבכור, משום **דלא אתי למיסרך** [שאין חשש שיבוא להתרגל] לעשות את הדברים הללו בעתיד, שהרי אין זה מעניינו. **אבל קטן דאתי למיסרך** [שיבוא להתרגל] ולעשות כן גם בעתיד — **אימא** [אמור] ש**לא** יתירו מתחילה, גם כשעשה זאת שלא במתכוון.


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:5)

**ואי אשמועינן** [ואם היה משמיע לנו] רק לגבי **קטן,** שאין אוסרים את הבכור כשעשה בו מום שלא במתכוון, היינו אומרים שהוא **משום דלא אתי לאיחלופי** [שאין חשש שיבוא הדבר להתחלף] **בגדול,** שאין אנשים למדים ממה שנעשה בקטנים. **אבל גוי,** שיש חשש **דאתי לאיחלופי** [שיבוא להתחלף] **ב**ישראל **גדול,** שיתיר לעצמו לעשות כן — **אימא** [אמור] ש**לא** יתירו, על כן **צריכא** [צריך] שיסופרו שני המעשים. ועוד בענין הקסטור שהטיל מום בבכור והתירוהו חכמים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:6)

**אמר רב חסדא אמר רב קטינא: לא שנו** שהבכור מותר, **אלא** משום ש**אמרו ליה** [לו] לאותו גוי שאין הבכור נשחט **"אלא אם כן היה בו מום",** ומשמעות הדבר היא, שאירע בו מום מאליו. **אבל אם אמרו ליה** [לו]: "אינו נשחט אלא **אם נעשה בו מום"** — **כמאן דאמרו ליה "זיל עביד ביה מומא" דמי** [כמי שאמרו לו: "לך עשה בו מום" נחשב], וזה ודאי אסור.


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:7)

**אמר רבא: מכדי** [הואיל] ובשני האופנים, משמעות הדבר שהמום **ממילא** [מאליו] **הוא** נמצא בבכור, ולא כשאדם עושה אותו, אם כן **מה לי** אם אמר **"היה", מה לי** אם אמר **"נעשה"? אלא "נעשה" נמי** [גם כן] **ממילא** (מאליו) **הוא, ולא שנא** [ואין זה משנה] אם כך או כך אמר, ובשניהם הבכור מותר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:8)

שנינו במשנה, **זה הכלל: כל שהוא לדעת אסור.** ומסבירים: **לאיתויי מאי** [להביא, לרבות את מה] בא כלל זה? **לאיתויי גרמא** [להביא גרם], כשגורם שיפול בו מום, ולא רק אם עשה בו מום במישרין.


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:9)

ומה ששנינו: **שלא לדעת** מותר — **לאיתויי** [להביא] מקרה ש**מסיח לפי תומו,** שסיפר לגוי בתום לב שהבכור אינו מותר אלא כשנופל בו מום, והטיל בו הגוי מום.


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:10)

ג משנה **היה בכור** של בהמה **רדפו** רודף אדם, ו**בעטו** האיש כדי להתגונן, **ו**על ידי כך **עשה בו מום** — **הרי זה שוחטין** את הבכור **עליו,** בגלל מום זה, מפני שלא נעשה מתוך כוונה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:11)

ד גמרא אמר רב פפא: לא שנו שבכור זה מותר **אלא שבעטו בשעת רדיפה, אבל** אם בעט בו **לאחר רדיפה** — **לא,** שהרי אז בוודאי כוונתו היתה לעשות בו מום. ותמהים: **פשיטא** [פשוט] שכן הוא!


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:12
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:12)

ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר]: נתיר את הבכור, משום שלא נתכוון להטיל בו מום, אלא בעט בו משום ש**צעריה הוא דמדכר** [צערו הוא שנזכר], שהבכור רצה להזיק לו, ולכן בועט בו מתוך כעס, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] שיש לחשוש שמתכוון לעשות בו מום.


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:13
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:13)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] להיפך, **אמר רב פפא: לא תימא** [תאמר]: דווקא אם בעטו **בשעת רדיפה** — **אין** [כן], מותר לשוחטו על מום זה, **אבל שלא בשעת רדיפה** — **לא. אלא אפילו** בעטו **לאחר רדיפה נמי** [גם כן] שוחטים אותו על מום זה, **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **צעריה דמדכר** [צערו הוא שנזכר], ואינו מתכוון לעשות בו מום.


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:14
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:14)

ה ובענין הטלת מום בבכור, **אמר רב יהודה: מותר להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם,** משום שאינו קדוש בבכורה עד שייוולד, ואין זה בכלל איסור הטלת מום בקדשים. **אמר רבא:** הואיל ובכור אינו קדוש עד שיצא ראשו, **גדיא** [גדי עזים] יכול לעשות בו מום **באודניה** [באוזנו], מפני שיש לו אזניים ארוכות, והן יוצאות לחוץ קודם שיצא כל ראשו. ואילו **אימרא** [טלה של כבשים], שאזניו קטנות ומצויות באחורי ראשו — מטיל מום **בשפוותיה** [בשפתיו], מפני שהן יוצאות תחילה. אבל לא באזנו, מפני שהיא יוצאת לאחר שכבר יצא רוב ראשו. **איכא דאמרי** [יש שאומרים] בשם רבא: **אימרא נמי באודניה** [טלה גם כן מטיל מום באוזנו], **אימור** [אמור]: ודאי **דרך צדעיו נפק** [יצא], שחלקו האחורי של ראשו, ובו אזניו, יצא תחילה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:15
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:15)

ו **אמר רבא** בעניינים אלו: מום שבפיו של בכור, **אכל ולא מיחזי** [אם כשאוכל אינו נראה], **פעי ומיחזי** [וכשהוא פועה נראה] לפי שפותח את פיו הרבה — **הוי מומא** [הרי זה מום]. ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה משמיע לנו] בכך? הלא כבר **תנינא** [שנינו] מעין הדברים הללו במשנה להלן: **החוטין** (החניכיים) **החיצונות** של הפה **שנפגמו** ונחסרו מעט, **ושנגממו** (נעשו בהן חתכים) — הרי זה מום. וכן החניכיים **הפנימיות שנעקרו** לגמרי. ויש לשאול: **מאי טעמא** [מה הטעם] כשנעקרו הפנימיות הרי זה מום? והרי אין זה מום גלוי, ששוחטים בגללו את הבכור! **לאו משום דכי פעי מיחזי** [האם לא משום שכאשר הוא פועה הרי זה נראה]? ואם כן לא חידש רבא דבר!


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:16
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:16)

**אמר רב פפא: רבא נמי** [גם כן] אינו מחדש דבר, אלא **טעמא דמתניתין** [את טעמה של המשנה] הוא **מפרש: מאי טעמא** [מה טעם] **נעקרו** החניכיים **הוי מומא** [הרי זה מום] — **משום דכי פעי מיחזי** [שכאשר הוא פועה הרי זה נראה].


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:17
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:17)

ז משנה **כל המומין הראויין** (היכולים) **לבא בידי אדם,** אבל לא ידוע אם נעשו בידי אדם, ואז אסור לשחוט את הבכור עליהם, או אם נעשו מאליהם — **רועי ישראל נאמנין** להעיד שמאליהם נעשו, **רועים כהנים אינן נאמנין,** לפי שהכהנים הם הנהנים מכך שהבכור נעשה בעל מום, והם נוגעים איפוא בדבר. **רבן שמעון בן גמליאל אומר: נאמן הוא** הכהן להעיד **על** בכור **של חבירו, ואין נאמן על של עצמו.** ואילו **ר' מאיר אומר: ה**כהן, הואיל והוא **חשוד על הדבר,** להטיל מום בבכור — **לא דנו** (דן בו) בעצמו, **ולא מעידו,** לא מעיד עליו אפילו עבור אדם אחר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:18
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:18)

ח גמרא **ר' יוחנן ור' אלעזר** נחלקו בפירוש המשנה: **חד** [אחד מהם] **אמר: "רועי ישראל"** הם רועים ישראלים **בי** [בביתם] של **כהנים,** והם **נאמנין** להעיד על מומי הבכור, ואין הם חשודים שמשקרים בעדותם. וטעם הדבר, שכן **ללגימא,** שיתנו להם הכהנים לאכול עמם מבשר הבכור, **לא חיישינן** [אין אנו חוששים].


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:19
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:19)

אבל **"רועי כהנים",** הם רועים כהנים **בי** [בבית] **ישראל** והם **אין נאמנין,** שכן **מימר אמר** [אומר הוא הרועה הכהן לעצמו]: **כיון דקא טרחנא ביה לא שביק לדידי ויהיב לאחריני** [כיון שאני טורח בו, בבכור זה, לא יניח אותי, ויתן הבכור לכהנים אחרים], ולכן חושדים בו שמא הטיל בו מום לצורך עצמו, והוא משקר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:20
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:20)

**והוא הדין** ל**כהן,** שאינו נאמן להעיד **לכהן** אחר על בכורו, אף שהוא עצמו לא ייהנה מן הבכור, משום **דחיישינן** [שחוששים אנו] **לגומלין,** שמא יגמלו לזה לזה, וישקרו זה עבור חבירו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:21
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:21)

**ואתא** [ובא] **רבן שמעון בן גמליאל למימר** [לומר]: **נאמן הוא** הכהן **על** בכור **של חבירו,** ואין חוששים לגומלין, **ו**אולם **אינו נאמן על של עצמו. ואתא** [ובא] **ר' מאיר למימר** [לומר]: **החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו,** וכיון שהכהנים חשודים על הבכורות — אינם מעידים כלל, אפילו לא על של כהן אחר. זו היתה שיטת הפירוש למשנה של אחד מן האמוראים שהוזכרו לעיל.


###### Steinsaltz on Bekhorot 35a:22
[Steinsaltz on Bekhorot 35a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/35a:22)

**וחד** [ואחד מהם] **אמר** ופירשה כך: **"רועי ישראל"** הם רועים של ישראל, **והן** הרועים **כהנים** הם — **נאמנין** להעיד על הבכור שבעדרו של הבעלים, שמום שבו נפל בו מאליו. ואינו חשוד להטיל בו מום, מתוך הנחה שיקבל אותו מן הבעלים.