## Steinsaltz on Bekhorot Daf 36a

###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:1)

השיב לו אביי: **אימר דאמר** [אמור שאומר] **ר' מאיר** שהכהנים חשודים על הטלת מום בבכור, **ל**ענין **חששא** [חשש], שלא לסמוך עליהם בענין זה. אבל **לאחזוקינהו** [להחזיק אותם] בוודאות כעוברי עבירה **מי אמר** [האם הוא אומר]?


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:2)

א **איבעיא להו** [נשאלה להם שאלה ללומדים]: **עד מפי עד, מהו** להיות כשר **לעדות בכור,** להעיד בשמו של אדם אחר שמום שבבכור זה לא הוטל בו בכוונה? **רב אסי אסר, ורב אשי שרי** [התיר]. **אמר ליה** [לו] **רב אסי לרב אשי, והא תנא דבי** [והרי שנה החכם מבית מדרשו] של החכם **מנשה** בברייתא: **אין עד מפי עד כשר אלא לעדות האשה,** להעיד שבעלה מת. אבל לא לכל עדות אחרת!


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:3)

אמר לו: **תני** [שנה] ותקן: אין עד מפי עד כשר **אלא לעדות שהאשה כשרה לה בלבד,** והרי אשה כשרה להעיד על מומי הבכור.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:4)

מסופר, **רב יימר אכשר** [הכשיר] **עד מפי עד בבכור, קרי עליה** [קרא עליו] **מרימר** בלשון גנאי: **"יימר שרי בוכרא"** [מתיר בכורות]. ומסכמים: **והלכתא** [והלכה], **עד מפי עד כשר לעדות בכור.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:5)

ב ועוד בענייני עדות בכור, **אמר ר' אילעא: לא היו מוחזקין בו** בבעל חיים **שהוא בכור, ובא** כהן **אחד ואמר שהוא בכור ומומו עמו,** שלא הוטל בו בכוונה — **נאמן,** ויכול החכם להתיר לשוחטו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:6)

ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו ר' אילעא בכך], **ש**אומרים אנו: **הפה שאסר הוא הפה שהתיר,** וסומכים עליו? הלוא **תנינא** [שנינו] כבר דבר זה במשנה: **האשה שאמרה "אשת איש הייתי וגרושה אני"** — **נאמנת, שהפה שאסר,** שאמרה שהיא אשת איש — **הוא הפה שהתיר,** שאמרה שאיננה נשואה כעת!


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:7)

ודוחים, **מהו דתימא** [שתאמר]: **התם** [שם] **הוא** שסומכים על דבריה, משום **דאי בעיא לא אמרה** [שאם היתה רוצה להינשא בחיי בעלה לא היתה אומרת] שהיא אשת איש, ויכולה היתה להינשא. **אבל הכא** [כאן, לענין בכור] **דלא סגיא דלא אמרה** [שאם רצונו לשחוט את הבכור אינו יכול שלא לומר] לחכם שבכור הוא, לפי ש**קדשים בחוץ לא אכיל** [אין אדם אוכל] בלי שיאמר לו החכם שבעל מום הוא,


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:8)

**אימא** [אמור] ש**לא הפה שאסר הוא,** על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] ר' אילעא, שאף במקרה זה הוא נאמן, ומדוע? **דאי משום הכי** [שאם משום כך], משום אכילת קדשים תמימים בחוץ אתה אומר שהוא בא לפני חכם — הרי יכול היה שלא להיזקק לחכם שיתיר לו, **הוה שדי ביה מומא דניכר ואכיל ליה** [שהיה מטיל בו מום הניכר ואוכל אותו], בלא להראותו כלל לחכם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:9)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **מר בר רב אשי: מאי שנא מההוא גברא דאוגר ליה חמרא לחבריה** [מה שונה הדבר מאדם אחד שהשכיר לו חמור לחבירו], **ואמר ליה** [לו]: **לא תיזיל באורחא** [אל תלך בדרך] של **נהר פקוד, דאיכא מיא** [שיש שם מים] והחמור עלול להחליק וליפול, **זיל באורחא** [לך בדרך] של **נרש, דליכא מיא** [שאין שם מים]. והשוכר **אזל באורחא** [הלך בדרך] של **נהר פקוד,** שלא כדעת המשכיר, **ומית חמרא** [ומת החמור], **ואתא ואמר ליה** [ובא ואמר לו] למשכיר: **באורחא** [בדרך] של **נהר פקוד אזלי** [הלכתי], **ומיהו מיא לא הוו** [ומכל מקום מים לא היו], ולא משום כך מת החמור.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:10)

**ואמר רבא:** במקרה זה אפשר להאמין לו, שהרי **מה לו לשקר,** כי **אי בעי אמר** [אם היה רוצה לשקר היה יכול לומר]: **באורחא** [בדרך] של **נרש אזלי** [הלכתי]. **ואמר אביי:** אין להאמינו על כך, מפני שאת הנימוק של **"מה לו לשקר" במקום** שיש **עדים** המכחישים את דבריו **לא אמרינן** [אין אנו אומרים]. והרי הכל יודעים שיש מים בנהר פקוד, וכאילו העידו עדים בפנינו על כך. ואף לענין הבכור, כאשר הכהן טוען שמום שבו נפל מאליו — אין לסמוך על ההנחה שאינו צריך לשקר, שהרי ידוע שהכהנים מטילים מומים בבכור!


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:11)

ודוחים: **הכי השתא** [כך אתה משווה]? **התם ודאי איכא מיא** [שם ודאי יש מים] בדרך נהר פקוד, וכנגד זה לא תועיל הסברה של "מה לו לשקר". ואילו כאן, האפשרות **דאישדי ביה מומא** [שהטיל בו מום] — **חששא** [חשש] בלבד **הוא, ובמקום חששא** [חשש] בלבד **אמרינן** [אומרים אנו] **"מה לו לשקר".** מסופר, **יתיב** [יושב היה] **רבינא וקאמר להאי שמעתא בלא גברא** [ואומר את ההלכה הזו שאמר ר' אילעא לגבי הבכור בלא שם איש], אלא בסתם, **אמר ליה** [לו] **רבא זוטי** [הקטן] (להבדילו מרבא המפורסם) **לרבינא: אנן משמיה** [אנו משמו] של **ר' אילעא מתנינן לה** [שונים אנו אותה].


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:12
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:12)

ג ועוד בענין שנחשדו הכהנים על מומי הבכור, מסופר, **ר' צדוק,** שהיה כהן, **הוה ליה בוכרא** [היה לו בכור], **רמא ליה שערי בסלי** [הטיל לו שעורים בסלים] קלועים מנצרים, **בהדי דקאכיל** [בתוך שהיה אוכל] הבכור מהסל **איבזע שיפתיה** [נקרעה שפתו] מן הנצרים, שהיו חדים, ונעשה בעל מום. **אתא לקמיה** [בא ר' צדוק לפני] **ר' יהושע** לשאול האם מאמינים לו שמום זה נפל שלא במתכוון, וכך **אמר ליה** [לו] לר' יהושע: **כלום חילקנו בין** כהן **חבר** (תלמיד חכם) כמוני **ל**כהן **עם הארץ** לגבי נאמנות על מומי הבכור? **אמר לו ר' יהושע: הן** [כן], וכיון שתלמיד חכם אתה — הרי אתה נאמן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:13
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:13)

**אתא לקמיה** [בא ר' צדוק לפני] **רבן גמליאל** הנשיא, שהיה ראש הישיבה ביבנה באותה שעה, **אמר ליה** [לו]: האם **חילקנו בין חבר לעם הארץ? אמר ליה** [לו] **רבן גמליאל: לא. אמר ליה** [לו] ר' צדוק: **והא** [והרי] **ר' יהושע אמר לי הן! אמר לו: המתן עד שיעלו בעלי תריסין** (בעלי המגינים, הלוחמים), שהוא כינוי של כבוד לתלמידי החכמים החשובים, **לבית המדרש.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:14
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:14)

**כיון שנכנסו לבית המדרש, עמד השואל** ר' צדוק **ושאל** בפומבי את ר' יהושע: **כלום חילקנו בין חבר לעם הארץ? אמר ליה** [לו] **ר' יהושע: לאו. אמר ליה** [לו] **רבן גמליאל: והלא משמך אמרו לי הן!**


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:15
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:15)

**יהושע, עמוד על רגליך, ויעידו בך,** יעיד ר' צדוק שכך אמרת! **עמד ר' יהושע על רגליו ואמר: היאך** (איך, מה) **אעשה** בענין זה? **אילמלי** (אם) **אני** הייתי **חי והוא מת** — **יכול החי להכחיש את המת,** והייתי יכול לומר שלא כך אמרתי, **עכשיו שאני חי והוא חי, היאך חי יכול להכחיש את החי?** אכן כך אמרתי.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:16
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:16)

**והיה רבן גמליאל עומד ודורש** בבית המדרש, **ור' יהושע** עודו **עומד על רגליו,** שהרי רבן גמליאל לא נתן לו רשות לשבת, **עד שריננו** (התלחשו והתלוננו) **כל העם ואמרו לחוצפית המתורגמן,** שהיה מתרגם את דברי רבן גמליאל לעם: עמוד, כלומר, הפסק את התרגום. **ועמד,** הפסיק.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:17
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:17)

ד משנה אף שאין הכהן נאמן להעיד על הבכור שמום שבו נפל מאליו, מכל מקום **נאמן הכהן לומר: הראיתי בכור זה** לחכם, **ו**אמר לי ש**בעל מום הוא,** והוא מותר בשחיטה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:18
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:18)

ה גמרא **אמר רב יהודה אמר רב: נאמן הכהן לומר "בכור זה נתן לי ישראל במומו",** כלומר, כשכבר היה בו מום. **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **כל מילתא דעבידא לאיגלויי** — **לא משקרי בה אינשי** [כל דבר שעשוי להתגלות — אין אנשים משקרים בו], והרי ניתן לשאול את הישראל האם כך היה מעשה. **אמר רב אשי: אף אנן נמי תנינא** [אף אנו גם כן שנינו] במשנתנו דין זה: **נאמן הכהן לומר "הראיתי בכור זה ובעל מום הוא". מאי טעמא** [מה טעם הדבר] שהוא נאמן? **לאו משום דאמרינן** [האם לא משום שאנו אומרים]: **כל מילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי בה אינשי** [כל דבר שעשוי להתגלות אין אנשים משקרים בו]?


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:19
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:19)

ודוחים: יש לומר כי דווקא **התם** [שם] **הוא** שמאמינים לו שהראהו לחכם, אבל לא משום שהדבר עשוי להתגלות, אלא משום ש**קדשים** תמימים **בחוץ לא אכיל** [אינו אוכל] הכהן, ואם לא היה החכם מתיר לו — לא היה אוכל. **אבל הכא** [כאן], שהכהן אומר שניתן לו מתחילה בכור בעל מום, **כיון דחשידי** [שהכהנים חשודים] להטיל מום בבכור — הריהם **חשידי** [חשודים] לשקר בענין זה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:20
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:20)

ועוד **מתיב** [מקשה] **רב שיזבי** על דברי רב, ממה ששנינו: **האומר למי שאין נאמן על המעשר "קח לי** (קנה עבורי) תבואה **ממי שהוא נאמן",** שאינו קונה פירות מעמי הארץ, החשודים שאינם מעשרים, **או:** "קנה לי **ממי שהוא מעשר"** — שליח זה **אינו נאמן.** ולדברי רב, **אמאי** [מדוע] אינו נאמן? **נימא** [נאמר]: **כל מילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי בה אינשי** [כל דבר שעשוי להתגלות אין אנשים משקרים בו]!


###### Steinsaltz on Bekhorot 36a:21
[Steinsaltz on Bekhorot 36a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36a:21)

ומשיבים: **שאני התם** [שונה שם],