## Steinsaltz on Bekhorot Daf 36b

###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:1)

שאינו חושש לשקר, מפני **דאית ליה לאשתמוטי** [שיש לו דרך להשתמט] ולומר שקנה מאדם שלדעתו הוא נאמן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:2)

ומעירים: **סיפא** [הסוף של אותה משנה] על כל פנים **ודאי מסייעא ליה** [מסייע לו] לרב יהודה, שאמר שהכהן נאמן לומר שקיבל מישראל בכור במומו, משום שאין אדם משקר בדבר העשוי להתגלות. שכך שנינו: אם אמר לשליח שיקנה פירות דוקא **מאיש פלוני,** שהוא מעשר — **הרי זה** השליח **נאמן** לומר שקנה ממנו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:3)

ודוחים: משם אין ראיה, כי **התם** [שם] **כיון דאית ליה** [שיש לו] לשליח **תובע,** המשלח שאמר לו ללכת דווקא לאיש פלוני, והוא עשוי לבדוק את הדבר — **מירתת** [מפחד לשקר]. אבל הכהן שאמר שקיבל מישראל בכור במומו, אינו חושש שילך החכם ויברר דבר זה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:4)

**אמר ר' ירמיה בר אבא,** כששמע את דברי רב יהודה: **מנא ליה** [מנין לו] **ליהודה הא** [הלכה זו] שהכהן נאמן לומר כן? הרי **אנא** [אני] **בגידול קבעתיה** [קבעתי, לימדתי אותה] כלומר, שניתי לגידול הלכה זו בשם רב, **וגידול קבע בדידיה** [בשלו], שנה אותה לרב יהודה, אבל הוא שיבש את הדברים. **והכי אמרי ליה** [וכך אמרתי לו] לגידול: **נאמן ישראל לומר "בכור זה נתתי לכהן במומו",** ומתירים לכהן לשחוט את הבכור על פיו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:5)

ותוהים: **ישראל** — **פשיטא** [פשוט] שהוא נאמן, שהרי אין לו ענין בדבר! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא **ב**טלה שהיה **קטן** בשעה שנתנו לכהן, **והגדיל,** ואז העיד עליו. **מהו דתימא** [שתאמר]: **לא קים ליה** [ברור לו הדבר] שזה הוא הטלה שנתן לו, ושמא הוא טלה אחר, שהטיל בו הכהן מום, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] שאפשר לסמוך עליו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:6)

ומעירים: **בסורא מתנו כלשנא בתרא** [היו שונים כלשון אחרונה], כפי שאמר ר' ירמיה בר אבא, שישראל נאמן להעיד שנתן לכהן בכור במומו, ואילו **בפומבדיתא** היו שונים **כלשנא קמא** [כלשון הראשונה], כפי שאמר רב יהודה בשם רב, שאפילו הכהן נאמן לומר שנתן לו ישראל בכור במומו, משום שהוא דבר העשוי להתגלות. ומסכמים: **והלכתא** [והלכה] **אפילו כלשנא קמא** [כלשון ראשונה], ואפשר לסמוך על הכהן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:7)

בענין זה מסופר, **רפרם** שהיה **בפומבדיתא הוה ליה בוכרא ויהביה ליה לכהן בלא מומא** [היה לו בכור, ונתן אותו לכהן כשהוא בלא מום], **אזל שדא ביה מומא** [הלך הכהן הטיל בו מום]. **יומא חד חלש בעיניה** [יום אחד חלה רפרם בעיניו], והיה מתקשה לפתוח את עיניו, **אייתיה לקמיה** [והביא לו] אותו כהן את הבכור כדי שיתיר אותו בשחיטה, וכך **אמר ליה** [לו]: **בכור זה נתן לי ישראל במומו. ארפסיניה לעיניה, חזייה בשקריה** [פקח רפרם את עיניו בכח, ראה אותו והכירו] שהוא הבכור שנתן לו בלא מום. **אמר ליה** [לו] לאותו כהן: **לאו אנא דיהיבתיה לך** [האם לא אני הוא שנתתי אותו לך]?


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:8)

ומעירים: **ואפילו הכי לא חש לה למילתא** [ואפילו כך לא חשש לדבר] לומר שלא יהיו כהנים נאמנים בענין זה, מפני שסבור היה: **האי הוא דחציף** [כהן זה הוא שחצוף], שהרי העיז פניו לשקר לאותו אדם שממנו קיבל את הבכור. אבל **כולי עלמא לא חציפי** [הכל, סתם כהנים אינם חצופים], ואפשר לסמוך שלא ישקרו בכגון זה, כאשר עשוי הדבר להתגלות.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:9)

א מסופר, **ההוא שרוע דאתא לקמיה** [בכור שהיה שרוע, שעינו אחת גדולה ואחת קטנה, שבא לפני] **רב אשי,** כדי שיתיר אותו בשחיטה, כדין בעל מום. **אמר: למאי ניחוש ליה** [למה נחשוש לו]? בין **אי** [אם] **כהן הוא** המביא את הבכור, בין **אי** [אם] **ישראל הוא** — אין לחשוש להטלת מום במכוון, ש**הרי** זה **בכור ומומו עמו,** שנולד כשהוא בעל מום.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:10)

**אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי: ודלמא** [ושמא] **ישראל הוא, ואמר רב יהודה: אין רואין בכור** של **ישראל** לבודקו ולהתירו בשחיטה. **אלא אם כן** יש **כהן עמו,** שיקבל בכור זה. שמא ישחטנו הישראל לעצמו!


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:11)

**אמר ליה** [לו] רב אשי: **הכי השתא** [כך אתה משווה]?! **התם** [שם], שאמרו שצריך שיהא כהן עמו, יש מקום לחשש, כי **נהי** [אם אמנם] ש**קדשים** תמימים **בחוץ לא אכיל** [אין אדם אוכל], ולכן הביאו לחכם כדי שיאמר שיש בו מום, מכל מקום **אממוניה דכהן חשיד** [על גזל ממונו של הכהן הוא חשוד], ליטול את הבכור לעצמו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:12)

ואולם **הכא** [כאן], במקרה שלפנינו, **מכדי ידע דהאי** [הואיל וישראל זה יודע שזה] השרוע **מום מובהק הוא,** והוא עומד לשחיטה, **מאי טעמא אתיוה קמיה רבנן** [מה טעם הביא אותו לפני חכמים] כדי שיתירוהו — **משום כבודו** של **חכם;** וכי אדם זה אשר **על** (בגלל) **כבודו** של **חכם לא עביד** [אינו עושה] מעשה, **איסורא עבד** [איסור עושה] לגזול את הכהן? ולכן אין מקום לחשוד בו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:13
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:13)

ב משנה **הכל נאמנין על מומי מעשר** בהמה, להעיד שנפל בו מום מאליו. ואפילו הבעלים, שמותרים על ידי כך לשוחטו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:14
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:14)

ג גמרא ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר] שהבעלים נאמן על מומי מעשר בהמה? מפני **דאי בעי שדי ביה מומא מעיקרא** [שאם היה רוצה שיהיה בו מום היה מטיל בו מום מתחילה] בהיתר, קודם שעישר את בהמותיו. ותמהים: כשהוא מוציא את בהמותיו דרך פתח הדיר כדי לעשרם, **מי ידע הי נפיק** [האם הוא יודע מתחילה איזה מהם יצא] עשירי כדי שיטיל בו מום?


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:15
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:15)

**וכי תימא מפיק ליה בריש עשרה** [ואם תאמר שמוציא אותו בכוונה בראש עשרה], כלומר, בעשירי — הלא **"לא יבקר בין טוב לרע"** (ויקרא כז, לג) **אמר רחמנא** [אמרה התורה] לגבי מעשר, לומר שאסור לעשות כך! **אלא** כך צריך לומר: **דאי בעי שדי ביה מומא בכולי עדריה** [שאם היה רוצה שיהיה בו מום היה מטיל מום בכל עדרו], בהיתר, ואחר כך מעשרם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:16
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:16)

ד משנה **בכור שנסמית** (נתעוורה) **עינו** או **שנקטעה ידו** או **שנשברה רגלו,** ואין ספק שהוא בעל מום קבוע — **הרי זה ישחט על פי שלשה בני הכנסת,** שלושה יהודים רגילים, הבאים לבית הכנסת, ואינו צריך התרת חכם. **ר' יוסי אומר: אפילו יש שם עשרים ושלשה** (כמנין סנהדרין קטנה, סנהדרין ב,א) **אינו נשחט אלא על פי מומחה** לראיית מומי הבכור.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:17
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:17)

ה גמרא מסופר, **ר' שמלאי ור' יהודה נשיאה** [הנשיא] **תרוייהו משמיה** [שניהם משמו] של **ר' יהושע בן לוי אמרי** [אומרים], **ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**ר' שמלאי ור' יהושע בן לוי תרוייהו משום** [שניהם משמו] של **ר' יהודה נשיאה אמרי** [אומרים]: **התרת בכור בחוצה לארץ** (ובכור בחוצה לארץ אינו עומד להקרבה אפילו בזמן המקדש) — **על פי שלשה בני הכנסת. אמר רבא: ו**דווקא **במומין מובהקין,** ברורים, שאין בהם כל ספק.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:18
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:18)

ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו בזו]? הלא כבר **תנינא** [שנינו] דבר זה במשנתנו: **בכור שנסמית עינו** או **שנקטעה ידו** או **שנשתברה רגלו** — **הרי זה ישחט על פי שלשה בני הכנסת,** משמע — דוקא במומים ברורים כאלה. ומשנתנו עוסקת בזמן הזה, כשהבכור אינו עומד להקרבה אף בארץ ישראל!


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:19
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:19)

ומשיבים: **אי ממתניתין הוה אמינא** [אם ממשנתנו הייתי אומר]: מה שמתירים שלשה בני הכנסת בזמן הזה, וכיוצא בזה **בחוצה לארץ** (אפילו בזמן המקדש), הרי זה **אפילו** ב**מומין שאין מובהקין, והאי דקתני** [וזה שהוא שונה] מומים **מובהקין,** הרי זה כדי **להודיעך כחו** של **ר' יוסי,** עד כמה הוא מחמיר, שלדעתו אפילו במומים כאלו אין מתיר אלא מומחה. לכן **קא משמע לן** [משמיע לנו] רבא שמדובר דווקא במומים מובהקים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:20
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:20)

ו **אמר רב יהודה** שכך **אמר ר' ירמיה בר אבא, ספק** אמר את הדבר **משמיה** [משמו] של **רב, ספק משמיה** [משמו] של **שמואל:** **שלשה מתירין את הבכור במקום שאין מומחה.** ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה משמיע לנו בכך]? הלוא **תנינא** [שנינו] במשנתנו: בכור שנסמית עינו וכו' **הרי זה ישחט על פי שלשה בני הכנסת!**


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:21
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:21)

ומשיבים: **אי ממתניתין הוה אמינא** [אם ממשנתנו הייתי אומר]: אפילו **במקום** שיש **מומחה** יכולים שלושה בני הכנסת להתיר, **קא משמע לן** [משמיע לנו]: **במקום שאין מומחה** — **אין** [כן] מתירים שלשה בני הכנסת, אבל **במקום שיש מומחה** — **לא.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 36b:22
[Steinsaltz on Bekhorot 36b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/36b:22)

**אמר רב חייא בר עמרם: שלשה מתירין את הבכור במקום שאין מומחה, שלשה מתירין את הנדר במקום שאין חכם.** ומבארים: מה שאמר **שלשה מתירין את הבכור במקום שאין מומחה** —