## Steinsaltz on Bekhorot Daf 37a

###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:1)

בא **לאפוקי** [להוציא] **מ**דברי **ר' יוסי** במשנתנו, שאמר שאין מתירים כלל בהדיוטות. ומה שאמר ש**שלשה מפירין את הנדר במקום שאין חכם** שיכול להתיר לבדו — **לאפוקי** [להוציא] **מ**דברי **ר' יהודה, דתניא** [ששנויה ברייתא]: **הפרת נדרים בשלשה, ר' יהודה אומר:** רק אם **אחד מהם חכם.** אבל במקום שאין חכם — שלושה אינם מתירים את הנדר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:2)

ועל מה שנאמר ששלושה מתירים את הנדר **במקום שאין חכם,** ומשמע שחכם מתירו לבדו, שואלים: **כגון מאן** [מי]? מיהו החכם שיכול להתיר נדר לבדו? **אמר רב נחמן: כגון אנא** [אני]. וביחס למה ששנינו, **ר' יהודה אומר: אחד מהן חכם,** שואלים: **מכלל** זה יש להבין **דהנך כל דהו** [שאלה, האחרים, הם אנשים כל שהם] ואפילו הדיוטות גמורים? **אמר רבינא:** כל אחד מהם צריך להיות אדם **דמסתברי ליה וסבר** [שמסבירים לו את ההלכה והוא מבין].


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:3)

א שנינו במשנה, **ר' יוסי אומר: אפילו יש שם עשרים ושלשה,** אין הבכור נשחט אלא על פי מומחה. **אמר רב חננאל אמר רב: אין הלכה כר' יוסי.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט] שכך הוא! הלא כל מקום שנחלקו **יחיד ורבים** — **הלכה כרבים!** ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר] שר' יוסי יש לו מעמד מיוחד, משום ש**נמוקו עמו,** ואולי הלכה כמותו במקרה זה גם נגד הרבים, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] שלא.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:4)

ואומרים: **תפשוט מהא** [תפתור משמועה זו] שנאמרה בשם רב, **דהך קמייתא** [שאותה שמועה ראשונה] שנאמרה לעיל (לו,ב) ספק בשם רב ספק בשם שמואל, ששלושה מתירים את הבכור במקום שאין מומחה, ובניגוד לדעת ר' יוסי — **משמיה** [משמו] של **שמואל איתמר** [נאמרה], **דאי משמיה** [שאם משמו] של **רב** נאמרה, **תרתי** [שתי פעמים] לפסוק הלכה **למה לי?**


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:5)

משיבים: אין מכאן הוכחה, ואפשר לומר ששתיהן נאמרו בשמו של רב, אלא **חדא מכלל דחבירתה איתמר** [אחת מכלל חבירתה נאמרה], שמכלל ההלכה שפסק רב ששלושה מתירים במקום שאין מומחה, למדו שהוא פוסק שאין הלכה כר' יוסי, וכך אמרו כאן בשמו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:6)

ב משנה **השוחט את הבכור,** ומכר את בשרו, **ונודע שלא הראהו** מתחילה לחכם שיתירנו, ומכר להם איפוא דבר האסור בהנאה, שטעון קבורה (ראה לעיל כח,א), ומיקח טעות הוא — **מה שאכלו** הקונים מבשרו — **אכלו, ו**קנסו את המוכר ש**יחזיר להם** את כל **הדמים** ששילמו. **ומה שלא אכלו** — **הבשר יקבר, ויחזיר את** כל **הדמים** לקונים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:7)

**וכן השוחט את הפרה ומכרה, ונודע שהיא טרפה,** ואסורה באכילה — **מה שאכלו אכלו,** והוא יחזיר להם את הדמים. **ומה שלא אכלו** — **הם יחזירו לו את הבשר,** ואם ירצה ימכרנו לגוי או יתננו לכלב, **והוא יחזיר להם את הדמים. מכרוהו** הקונים את בשר הטריפה **לגוים, או הטילוהו לכלבים** — **ישלמו** לזה שמכר להם **דמי טרפה,** שמחירה זול, והוא יחזיר להם את שאר הכסף שקיבל מהם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:8)

ג גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **המוכר בשר לחבירו ונמצא** שהוא **בשר בכור** שלא התיר חכם לשוחטו, או שמכר לו **פירות ונמצא** שהיו **טבלים,** פירות שאינם מעושרים, או שמכר לו **יין ונמצא יין נסך** — **מה שאכלו** הקונים **אכלו, ויחזיר להם את** כל **הדמים.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:9)

**ר' שמעון בן אלעזר אומר:** אם מכר להם **דברים שהנפש קצה** (מואסת) **בהן** — **יחזיר להן את** כל **הדמים,** שאין להם הנאה במה שאכלו. **ו**אם מכר להם דברים **שאין הנפש קצה בהם** — לא יחזיר להם את כל הדמים ששילמו, אלא **ינכה להם** **את הדמים** של מה שאכלו, שהרי נהנו. **ואלו הן דברים שהנפש קצה בהן: נבילות וטריפות שקצים ורמשים. ואלו הן דברים שאין הנפש קצה בהן: בכורות** שלא הותרו, **טבלים ויין נסך.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:10)

ושואלים: לשיטת ר' שמעון בן אלעזר, **בכור** מדוע מנכה לקונה את הדמים על מה שאכל? **ולימא ליה** [ושיאמר לו] הקונה: **מאי אפסדתך** [מה הפסדתי לך]? הלא אף אתה לא היית רשאי ליהנות ממנו!


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:11)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] הלכה זו, אלא **כגון דזבין ליה ממקום מומא** [שמכר לו חתיכה ממקום שהיה בו המום], שהרי היה בבכור זה מום, אלא שלא הראהו לחכם. **דאמר ליה** [שאומר לו] המוכר: **אי לאו דאכלת הוה מחזינא ליה** [אם לא שאכלת כבר את הבשר הייתי מראה אותו] לחכם, והיה רואה שיש בו מום, **ושרי ניהליה** [ומתיר לי] לאוכלו. ומעירים: והוא **כ**דעת **ר' יהודה** (לעיל כח,א), שאפשר להתיר את בכור בעל מום גם לאחר שנשחט.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:12
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:12)

וכן לגבי **טבלים,** יכול המוכר לטעון: אם לא היית אוכל אותם, **הוה מתקיננא להו ואכלנא להו** [הייתי מתקן אותם, מפריש מהם תרומות ומעשרות, ואוכל אותם]. וכיוצא בזה לגבי **יין נסך** — אין מדובר שמכר לו יין נסך לבדו, אלא שמכר לו יין שנאסר **על ידי תערובת** יין נסך. **ו**אם לא היה שותה אותו הקונה, היתה לו תקנה ליהנות ממנו, **כ**דברי **רבן שמעון בן גמליאל,**


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:13
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:13)

**דתנן** [ששנינו במשנה]: **יין נסך שנפל לבור** — היין שבבור **כולו אסור בהנאה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: ימכר** היין שבבור **כולו לגוים, חוץ מדמי יין נסך שבו.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:15
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:15)

א משנה **על אלו מומין שוחטין את הבכור** (בכור הבהמה הטהורה) מחוץ למקדש? ותחילה מביאים את רשימת המומים שבאוזן: **נפגמה** (חסרה מעט) **אזנו מן החסחוס,** מן החלק הקשה יותר של האוזן, **אבל לא** אם נפגמה מן **העור** בלבד. וכן **נסדקה** האוזן, **אף על פי שלא חסרה.** וכן אם **ניקבה** האוזן, וגודל הנקב הוא לפחות **מלא כרשינה** (מין קיטנית), **או שיבשה** האוזן. **איזהו יבשה,** שאמרו חכמים שהוא מום? **כל שתנקב ואינה מוציאה טיפת דם. ר' יוסי בן המשולם אומר: יבשה** היא זו **שתהא נפרכת** (מתפוררת) כשממשמשים בה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:16
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:16)

ב גמרא על רשימת המומים שבמשנה זו ובמשניות שלאחריה, שואלים: **אמאי** [מדוע] מותר לשחוט בגללם את הבכור ולאוכלו? הלא רק **פסח ועור כתיב** [נאמר] בענין זה — "וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו לה' אלהיך. בשעריך תאכלנו" וכו' (דברים טו, כא—כב)!


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:17
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:17)

ומשיבים: **כתיב נמי** [נאמר גם כן] מתחילה **"כי יהיה בו מום"** (דברים טו, כא—כב), ומשמע — גם מומים אחרים. ומקשים: **ואימא** [ואמור] ונדרוש כך את הכתוב: **"כי יהיה בו מום"** — הרי זה **כלל, "פסח או עור"** — **פרט,** והרי לפי כללי מדרש ההלכה, **כלל ופרט** — **אין בכלל אלא מה שבפרט; פסח ועור** — **אין** [כן], **מידי אחרינא** [דבר אחר] — **לא!**


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:18
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:18)

ומשיבים: מה שנאמר בהמשך **"כל מום רע"** הרי בזה **חזר וכלל,** ונמצא שיש שם **כלל ופרט וכלל** (מום, פיסח ועיוור, מום), ולפי כללי מדרש ההלכה — **אי אתה דן** מן הכללים **אלא** לדבר שהוא **כעין הפרט; מה הפרט מפורש** פיסח ועיוור — הם **מומין שבגלוי, ואינן חוזרין,** אינם מתרפאים, **אף כל** שאר המומים — **מומין שבגלוי ואינן חוזרין.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:19
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:19)

ומקשים, **ואימא** [ואמור] כך: **מה הפרט מפורש,** פיסח ועיוור — הם **מומין שבגלוי, ו**בעל חיים **בוטל ממלאכתו** בגללם, **ו**מום זה **אינו חוזר** (מתרפא), **אף כל** שאר המומים — **מומין שבגלוי, ובוטל ממלאכתו, ואינו חוזר.** אבל מום שאין בו הגדרות אלו — אין שוחטים בגללו את הבכור! **אלמה תנן** [ומפני מה שנינו] במשנה: **נפגמה אזנו מן החסחוס ולא מן העור?** והרי אין זה מבטל אותו מעבודה!


###### Steinsaltz on Bekhorot 37a:20
[Steinsaltz on Bekhorot 37a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37a:20)

ומשיבים: מה שנאמר בפסוק זה **"כל מום רע",** לשון **ריבויא** [ריבוי] **הוא,** לרבות כל מום, גם כשאינו כעין הפרט המפורש. ומקשים: **אי הכי** [אם כך], שיש פה ריבוי כולל, **מומין שבסתר,** שאינם גלויים, **נמי** [גם כן] ייחשבו כמומים לענין זה! **אלמה תנן** [מפני מה שנינו] ברשימת המומים ששוחטים עליהם: **חוטין** (חניכיים) **החיצונות שנפגמו** ונחסרו, ושנגממו (שיש בהן חתכים), **ו**החניכיים **הפנימיות שנעקרו** לגמרי;