## Steinsaltz on Bekhorot Daf 37b

###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:1)

ונדייק: **נעקרו** הפנימיות — **אין** [כן] שוחטים את הבכור, אבל אם **נפגמו ונגממו** — **לא,** מפני שהוא מום שבסתר! ומשיבים: אין מרבים מ"כל מום רע" מומים שבסתר, משום ש**בעינא** [צריכים אנו] שיהיה **"מום רע",** שנראה בגלוי, ויש בכך גנאי, **ו**כשהוא בסתר **ליכא** [ואין כאן] מום רע. ומקשים: **אי הכי** [אם כך], שכל המומים נתרבו מ"כל מום רע", חוץ ממומים שבסתר — **מום עובר נמי** [גם כן] יהיה מותר לשחוט בגללו את הבכור! **אלמה תנן** [מדוע שנינו במשנה]: נפגמה אזנו מן החסחוס, שוחטים על כך את הבכור, **ולא** אם נפגמה **מן העור,** מפני שהוא מום עובר?


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:2)

ומשיבים: **מום עובר** אין למדים מריבוי הכתוב, משום ש**סברא הוא: השתא** [עכשיו, הרי] על מום עובר אפילו **מיפרק לא פרקינן עלויה** [לפדות אין אנו פודים עליו] את הקרבן, **משחט שחטינן עלויה** [וכי שוחטים אותו עליו] מחוץ למקדש בלא פדיון? ומניין שאין פודים בהמה בגלל מום עובר — **דתניא** [ששנויה ברייתא], נאמר בפרשת פדיון בהמה מיד ההקדש: **"ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' "**(ויקרא כז, יא) — **ב**קרבנות טהורים **בעלי מומין הכתוב מדבר.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:3)

ודנים: **אתה אומר בבעלי מומין שנפדו הכתוב מדבר? או אינו** מדבר **אלא בבהמה טמאה ממש,** כמו חמור וסוס, שהקדישם. אבל בהמה טהורה, גם אם נפל בה מום, שמא לא ניתן להוציאה מיד ההקדש בפדיון! ומשיבים: **כשהוא אומר** בהמשך: **"ואם בבהמה הטמאה"** (ויקרא כז, כז) — **הרי בהמה טמאה אמור, הא מה אני מקיים "אשר לא יקריבו ממנה"** — **הוי אומר: זה בעלי מומין שנפדו.** ומכאן למדנו שהם נפדים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:4)

**יכול יפדו** קרבנות **על מום עובר** שנפל בהם? **תלמוד לומר: "אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' "**(ויקרא כז, יא) — **מי שאינה קריבה כל עיקר** היא הנפדית, **יצתה זו,** בעלת מום עובר, **שאינה קריבה היום אלא למחר.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:5)

**איבעית אימא** [אם תרצה אמור] הסבר אחר, מדוע מום עובר אינו בכלל ריבוי הכתוב "כל מום רע" ששוחטים בגללו את הבכור: **אם כן,** שגם על מום עובר שוחטים, **פסח ועור** שהזכיר הכתוב **למה לי?** די היה שיאמר הכתוב "כל מום רע"! אלא בא למעט מום עובר, שאינו כשני מומים אלה, שהם קבועים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:6)

א שנינו במשנה: אוזן הבכור ש**נסדקה אף על פי שלא חסרה** שוחטים עליה את הבכור מחוץ למקדש. ובענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: גודל **הסדק** ששוחטים עליו — **כל שהוא, הפגימה** — **בין** שנעשתה **בידי אדם, בין בידי שמים.** ושואלים: האם **מכלל** הדברים אתה למד ש**סדק בידי שמים לא** נחשב למום? והרי גם זה מום הנראה לעין!


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:7)

**אלא** כך צריך לומר: הסדק כל שהוא, **סדק ופגימה** — **בין בידי שמים בין בידי אדם.** ועוד שנו חכמים באותה ברייתא: **וכמה שיעור פגימה? כדי שתחגור** (תתעכב) **בה ציפורן,** שכשאדם מעביר ציפורנו על האוזן הריהי נכנסת שם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:8)

ב שנינו במשנה כי אוזן הבכור ש**נקבה מלא** כרשינה — שוחטים על כך את הבכור. ובענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **כמה נקיבת האוזן? מלא כרשינה. ר' יוסי בר' יהודה אומר: בכעדשה,** שהיא קטנה מעט ממנה. **ואיזו היא יבשה? שאם תינקב אינה מוציאה טיפת דם. ר' יוסי בן המשולם אומר: יבשה כדי שתהא נפרכת** (מתפוררת).


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:9)

**תנא** [שנה החכם]: **קרובין דבריהן להיות שוין** למעשה. ושואלים: **דבריהן דמאן** [של מי] קרובים להיות שווים? **אילימא** [אם תאמר] דבריהם של **תנא קמא** [התנא הראשון] **ור' יוסי בן המשולם** בענין אוזן שיבשה, האם כשאינה מוציאה דם, או כשהיא נפרכת — **טובא איכא** [הרבה יש ביניהם]! **אלא,** הכוונה היא לדבריהם של **תנא קמא** [התנא הראשון] **ור' יוסי בר' יהודה,** שכן כרשינה ועדשה כמעט שוות בגודלן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:10)

ועל דבריו של ר' יוסי בר' יהודה שואלים: ניקבה **כעדשה** — **אין** [כן], הרי זה מום, **בציר** [פחות] **מכעדשה** — **לא? ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו בברייתא בענין עבד עברי שאינו רוצה לצאת לחפשי, ורוצעים את אזנו, כלומר, עושים בה נקב במרצע. נאמר: "ולקחת את ה**מרצע** ונתתה באזנו ובדלת" (דברים טו, יז) — **אין לי אלא** ב**מרצע** בלבד, **מנין לרבות** שאר דברים שיש להם חוד, **הסול** (עץ מחודד), **והסירה** (מין קוץ), **והמחט, והמקדח, והמכתב** (חרט, שכותבים בו)?


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:11)

**תלמוד לומר: "ולקחת"** (דברים טו, יז) — **כל דבר שנלקח ביד,** אלו **דברי ר' יוסי בר' יהודה. רבי אומר,** כך יש לדרוש את המלה **"מרצע": מה מרצע מיוחד של מתכת** — **אף כל** דבר שרוצעים בו יהא **של מתכת,** אבל לא סול וסירה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:12)

**וקתני סיפא** [והוא שונה בסוף] אותה ברייתא: **אמר רבי, יודן ברבי** (הגדול) **היה דורש** כך: **כשהן רוצעין** את אזנו של העבד — **אין רוצעין אלא במילת,** בחלק הרך, התחתון של האוזן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:13
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:13)

**וחכמים אומרים:** אין לומר כן, שהרי מקובל בידינו ש**אין עבד עברי כהן נרצע, מפני ש**הוא **נעשה** בכך **בעל מום,** ונפסל לעבודת המקדש. **ואם תאמר במילת היו רוצעין, היאך עבד כהן נעשה בעל מום** ברציעה? והרי נקב בחלק זה של האוזן חוזר ונרפא! **הא** [הרי] למדת מכאן ש**אין רוצעין אלא בגובה של אוזן,** כלומר, בסחוס, שהוא גבוה מן המילת. על כל פנים, למדנו מדברי ר' יוסי בר' יהודה כי נקב שנעשה על ידי מחט, נחשב למום, למרות שהוא בוודאי פחות מכעדשה!


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:14
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:14)

**אמר רב חנא בר קטינא: לא קשיא** [אין זה קשה], **כאן** שאמר ר' יוסי בר' יהודה בכעדשה — הרי זה שיעור כדי **לשחוט** על ידו את הבהמה מחוץ למקדש, **כאן,** שנקב כל שהוא נחשב למום — הרי זה כדי **לפסול** את הבהמה להקרבה, כפי שהוא פוסל את הכהן לעבודה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:15
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:15)

ג על שיעור הנקב באוזן הבכור, שלדעת חכמים הוא ככרשינה, שואלים: **מאי** [מה היא] **כרשינה? אמר רב שרביא:** היא הקרויה בארמית **"הינדא".**


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:16
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:16)

ובפרטי הלכה זו **בעא מיניה** [שאל אותו] **רב הושעיא מרב הונא רבה** [הגדול]: האם הכוונה היא ל**כרשינה הנכנסת ויוצאה** בנקב, והוא איפוא גדול מעט מן הכרשינה, **או** ל**כרשינה העומדת** בתוך החור, שהנקב הוא בדיוק ככרשינה? **אמר לו: זו,** הלכה מפורשת בענין זה **לא שמעתי,** אבל **כיוצא בה שמעתי,** שלשון "מלא (כרשינה)" משמעה, שתהא נכנסת ויוצאת.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:17
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:17)

**דתנן** [ששנינו במשנה]: **השדרה והגולגולת** של מת **שחסרו,** אינן מטמאות טומאת אוהל. ושאלו במשנה: **כמה חסרון בשדרה ולא יהא** **מטמא באהל? בית שמאי אומרים:** אם היתה חסרה **שתי חוליות, ובית הלל אומרים: חוליא אחת. ובגולגולת,** כמה תהא חסירה ולא תטמא? **בית שמאי אומרים:** אם חסרה **כמלא מקדח, ובית הלל אומרים:** אם הוא גדול עד **כדי ש**אם **ינטל** חלק בגודל זה **מן החי וימות.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:18
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:18)

ומסופר, **ויתיב** [ויושב היה] **רב חסדא וקמיבעיא ליה** [ונשאלה לו] שאלה זו: **כדי שינטל מן החי** — **וכמה?** מהו השיעור? **אמר ליה** [לו] **רב תחליפא בר אבודימי, הכי** [כך] **אמר שמואל: כ**גודל מטבע הקרויה **סלע.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:19
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:19)

ומעירים: **ואיתמר** [ונאמר] שנחלקו אמוראים בשם מי אמר רב תחליפא דבר זה לרב חסדא, **רב ספרא אמר: שמעתתא אמר ליה** [שמועה של אמוראים אמר לו], כפי שנאמר כאן, בשם שמואל. **ורב שמואל בר יהודה אמר: מתניתא אמר ליה** [ברייתא אמר לו], שנאמר שם ששיעור זה הוא כסלע. **וסימניך,** שתזכור מה אמר כל אחד — הלשון המצויה בתלמוד **"תני רב שמואל בר יהודה",** ויש בכך רמז שלדברי רב שמואל בר יהודה השיב רב תחליפא לרב חסדא מתוך ברייתא, ולדעת רב ספרא — מתוך שמועה של שמואל.


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:20
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:20)

**ואמר ליה** [לו] רב חסדא לרב תחליפא: **אם כן,** ששיעור החסרון לדעת בית הלל הוא כסלע, **עשיתה דברי בית שמאי ודברי בית הלל אחד,** שהרי שיעור מקדח וסלע — שיעור אחד הם, וכפי **דתנן** [ששנינו במשנה]: **מאור** (חלון) **שלא נעשה בידי אדם,** אלא כגון שנפלה אבן מעצמה, **שיעורו** כדי להביא את טומאת המת מחדר לחדר, הוא **מלא אגרוף גדול, וזהו אגרופו של בן אבטיח,** שהיה ידוע כאיש גדול במיוחד. **אמר ר' יוסי: וישנו** שיעור האגרוף הזה, **כראש גדול של אדם.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 37b:21
[Steinsaltz on Bekhorot 37b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/37b:21)

אבל אם **נעשה** החלון **בידי אדם, שיערוהו** כמה יהא גדול ויביא את הטומאה — **כמלא מקדח גדול של לשכה,** שהיה מונח בלשכה שבמקדש, **שהוא כ**גודל המטבע **פונדיון של האיטלקי, ו**הוא **כ**שיעור **סלע נירונית** (של הקיסר נירון). **וישנו,** ושיעורו —