## Steinsaltz on Bekhorot Daf 38b

###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:1)

א גמרא שנינו במשנה ברשימת המומים שבעין: הריס של עין שניקב שנפגם שנסדק. ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **הריס? אמר רב פפא: תורא ברא דעינא** [השורה, המחיצה החיצונה של העין], כלומר, העפעף. ועוד שנינו במשנה: **דק תבלול.** ובענין דק, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **דק,** אם הוא **משוקע** בגוף העין — **הרי זה מום,** ואם **צף** מלמעלה — **אינו מום.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:2)

ושואלים: **והתניא איפכא** [והרי שנויה ברייתא להיפך], שמשוקע אינו מום וצף הריהו מום? ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה], **הא** [זה] **בשחור, הא** [זה] כשהיה **בלבן.** ועל כך תמהים, **והא** [והרי] שנינו: **אין מומין בלבן! אלא** גם כאן וגם כאן מדובר בשחור שבעין, **הא** [זה] עוסק **בדוק לבן, הא** [זה] עוסק **בדוק שחור.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:3)

והוא כפי שאמר ש**אמר רבה בר בר חנה, סח** (אמר) **לי ר' יאשיה** ש**מן** העיר **אושא:** אם היה **דק שחור משוקע** — **הרי זה מום,** אם היה **צף** — **אינו מום. דק לבן משוקע** — **אינו מום, צף** — **הרי זה מום. וסימניך** [והסימן] לדבר: **ברקא,** שהיא מחלה שבעין, שנראים בה כתמים לבנים צפים על גבי העין, והיא מום.


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:4)

ב שנינו במשנה ברשימת המומים שבעין: **חלזון נחש ועצב. איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: האם **חלזון הוא נחש, או דלמא** [שמא] שני מומים הם, וכוונת המשנה לומר: **חלזון או נחש?**


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:5)

ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע], ש**אמר רבה בר בר חנה: סח לי ר' יוחנן בן אלעזר, זקן אחד היה בשכונתינו ור' שמעון בן יוסי לקוניא שמו, ומימי לא עברתי לפניו. פעם אחת עברתי לפניו, אמר לי, שב בני, שב**ואלמדך דבר! **חלזון זה** שאתה רואה בעין הבכור — **מום קבוע** הוא **לשחוט עליו, וזהו נחש שאמרו חכמים** שהוא מום.


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:6)

**ואף על פי שאמרו** חכמים: **אין אדם רואה מומין לעצמו,** ולכן איני יכול להתיר בכור זה לעצמי, **אבל** הרב **מורה הלכה לתלמידים, ותלמידים מורין לו** על פי מה שלימדם, ומתירים לו. ולכן, לאחר שלימדתי אותך הלכה זו תוכל אתה להתיר את הבכור שבידי, שיש בו מום זה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:7)

ומקשים: וכיצד יכול היה ר' יוחנן בן אלעזר להתיר על פי דבריו? **והאמר** [והרי אמר] **ר' אבא** שכך **אמר רב הונא: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה,** קודם שהוצרכה לו הלכה זו, **אמרה** — **שומעין לו, ואם לאו** [לא], אלא אמרה בשעת מעשה — **אין שומעין לו!** ומשיבים: **איהו נמי מורה ובא הוה מעיקרא** [הוא גם כן, ר' יוסי בן לקוניא, מורה ובא היה מתחילה] הלכה זו, עוד קודם שבא לידי מעשה זה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:8)

ג שנינו במשנה: **איזהו תבלול?** חוט **לבן הפוסק את הסירא** (המפרידה בין הלבן והשחור שבעין) ונכנס בשחור. ומבררים: **מתניתין מני** [משנתנו כשיטת מי היא]? שיטת **ר' יוסי היא, דתניא** [ששנויה ברייתא]: חוט **לבן** היוצא מן הלבן שבעין **ונכנס בשחור,** וכן חוט **שחור** היוצא מן השחור שבעין **ונכנס בלבן** — **הרי זה מום,** אלו **דברי ר' מאיר. ר' יוסי אומר: לבן ונכנס בשחור** — **הרי זה מום, שחור ונכנס בלבן** — **אינו מום, שאין מומין בלבן.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:9)

**אמר רב: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יוסי?** איזה מקור בכתוב יש לדבריו? **דכתיב** [שנאמר]: **"יצא מחלב עינימו"** (תהלים עג, ז), כלומר, יצא הרשע לתרבות רעה מרוב חלב (שומן) שבעינו, והוא בלבן שבעין. הרי שהלבן **תרבא דעינא** [חלב העין] — **איקרי** [נקרא], אבל **"עינימו"** (עינו) **סתמא** [סתם] — **לא איקרי** [אינו נקרא], ואין תבלול נחשב מום אלא בעין עצמה, שנאמר: "תבלול בעינו" (ויקרא כא, כ). ושואלים: **ור' מאיר מאי טעמיה** [מה טעמו]? ומשיבים: לדעתו, **מה** הוא **לשון תבלול? דבר המבלבל את העינים,** העובר בין הלבן והשחור שבעין, בכל דרך.


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:10)

ד משנה המשנה ממשיכה ברשימת המומים שבעין, ששוחטים עליהם את הבכור: **חורוור** (שנראות בעין כעין טיפות לבנות) שהוא קבוע, **והמים** שיורדים בעיניו **הקבועין. איזהו חורוור הקבוע?** כיצד יודעים שהוא קבוע? **כל ששהה שמונים יום** ולא נרפא. **ר' חנניא בן אנטיגנוס אמר: בודקין אותו שלש פעמים בתוך שמונים יום,** ורק אם נמצא החורוור בכל אותן פעמים — הרי זה קבוע. ואלו הן מים הקבועין, כלומר, כיצד יודעים אם הם קבועים או עוברים?


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:11)

אם **אכל,** האכילוהו לרפואה, מספוא **לח ו**מספוא **יבש של** שדה המושקה ב**גשמים** בלבד, או שאכל **לח ויבש של שלחים** (שדה הצריכה השקייה), **או** אפילו לא אכל לח ויבש ביחד, אלא **אכל היבש ואחר כך הלח,** ולא נרפא — כל זה **אינו מום** קבוע בוודאות, **עד שיאכל הלח ואחר כך** יאכל **היבש,** שהיא הדרך הבדוקה לרפואת המים שבעין, ואם בכל זאת ישארו בו המים — הרי אלו מים קבועים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:12)

ה גמרא ומבררים: **מתניתין מני** [משנתנו כשיטת מי היא]? שיטת **ר' יהודה היא. דתניא** [ששנויה ברייתא], **חורוור קבוע** — **ארבעים יום, ומים הקבועים** — **שמונים יום,** אלו **דברי ר' מאיר. ור' יהודה אומר: חורוור** — **שמונים יום.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:13
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:13)

**ואלו הן מים הקבועים** לשיטת ר' יהודה: אם **אכל לח ויבש של בית השלחין, או שאכל יבש ואחר כך אכל הלח** ולא נרפא — **אין** זה **מום** קבוע בוודאות, **עד שיאכל יבש אחר הלח. ו**זמן ההאכלה של הלח והיבש **ישנו** (נמשך) **שלשה חדשים.** ושואלים: וכיצד אתה אומר שמשנתנו כשיטת ר' יהודה?


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:14
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:14)

**והא תרוייהו תננהי** [והרי שניהם שנינו במשנתנו]: **אכל לח ויבש של גשמים, לח ויבש של בית השלחין,** ולא נרפא — אין זה מום. ואילו ר' יהודה הזכיר רק לח ויבש של שלחים, ומדבריו משמע כי אם אכל לח ויבש של גשמים, ולא נרפא — הרי זה מום!


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:15
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:15)

ומשיבים: **חסורי מיחסרא והכי קתני** [חסרה המשנה וכך צריך לשנותה], לפי דברי ר' יהודה שבברייתא: **אכל לח ויבש של גשמים** ולא נרפא — **הרי זה מום,** לח ויבש של **בית השלחין** — **אינו מום. ו**של **הגשמים נמי** [גם כן], אם **אכל יבש ואחר כך אכל לח** — **אינו מום, עד שיאכל יבש אחר הלח.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:16
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:16)

ועל מה ששנינו בברייתא: **וישנו** תהליך זה של האכלה **שלשה חדשים,** מקשים: **איני** [כן הוא]? **והתניא** [והרי שנויה ברייתא], **והא** [והרי] **רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן: אדר וניסן** — הרי זה **לח** ששנינו במשנתנו, כשהצמחיה עדיין לחה, **אלול ותשרי** — **יבש,** שהוא בסוף הקיץ. הרי כאן ארבעה חדשים! ומשיבים: **אימא** [אמור] כך: **אדר וחצי ניסן** — **לח, אלול וחצי תשרי** — הרי זה **יבש,** וביחד שלושה חדשים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:17
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:17)

ו ועוד על מה ששנינו שצריך להאכיל לח ואחר כך יבש, **איבעיא להו** [נשאלה להם שאלה ללומדים]: האם צריך להאכיל אותו **לח בזמן לח,** בסוף עונת הגשמים, **ויבש בזמן היבש,** בסוף הקיץ, **או דלמא** [שמא]: שמאכילים **לח ו**אחר כך **יבש** (שנותר מן הקיץ הקודם) **בזמן הלח?**


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:18
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:18)

ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממה ש**אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן: אדר וניסן** — **לח, אלול ותשרי** — **יבש.** וכאן משמע שמאכילים אותו בכל זמן לפי העשב המצוי אז. ודוחים: מכאן אין ראיה לזמן בו מאכילים אותו, **דלמא פירי** [שמא פירות] של **אלול ותשרי מאכילנא ליה** [מאכילים אותו] **באדר וניסן.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 38b:19
[Steinsaltz on Bekhorot 38b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/38b:19)

ז ועוד שואלים: **וכמה מאכילין אותו** את הבכור, מאותו עשב? **אמר ר' יוחנן משום ר' פנחס בן ערובא:** מאכילים אותו **כ**שיעור **גרוגרת** (פרי התמר). **אמר רבא, בעי במערבא** [שאלו בארץ ישראל]: האם הכוונה היא שמאכילים אותו **כגרוגרות בסעודה ראשונה** בכל יום,