## Steinsaltz on Bekhorot Daf 39a

###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:1)

**או דלמא** [שמא] כגרוגרת **בכל סעודה וסעודה?** ומוסיפים: **אם תימצי** [תמצא] **לומר** שמאכילים אותו רק **בסעודה ראשונה,** האם **קודם אכילה או לאחר אכילה?** ומפרטים: **קודם אכילה** — **ודאי מעלי ליה כסמא** [מועיל לו כסם, כתרופה], שאנשים נוטלים קודם שאוכלים, אבל **לאחר אכילה מאי** [מה], האם מועיל הדבר לבודקו? ועוד שואלים: האם מאכילים אותה לרפואה **קודם שתיה או לאחר שתיה? ו**מפרטים: **קודם שתיה** — **ודאי מעלי ליה כשערי** [מועיל לו, כשעורים], שהם יפים למאכל בהמה קודם שתיה. אבל **לאחר שתיה מאי** [מה], האם מועיל הדבר?


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:2)

ועוד שואלים: האם נותנים לו עשבים אלו כשהוא **קשור או מותר?** ומפרטים: כשהוא **מותר** — **ודאי מעלי ליה** [מועיל לו], שהוא רגוע יותר, אבל כשהוא **קשור מאי** [מה], האם מועיל הדבר? ועוד: האם מאכילים אותו עשבים אלו כשהוא **לבדו, או עם חבירו,** עם בהמה נוספת? ומפרטים: כשהוא **עם חבירו** — **ודאי מעלי ליה** [מועיל לו], שהוא חש בנוח, אבל כשהוא **לבדו מאי** [מה]?


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:3)

ועוד: האם מאכילים אותו **בעיר ובשדה?** ומפרטים: **בשדה** — **ודאי מעלי ליה** [מועיל לו], שהוא רגוע יותר, **בעיר מאי** [מה]? **בעי** [שאל] **רב אשי** עוד: **אם תימצי** [תמצא] **לומר** שדוקא כשהוא **בשדה** מועיל לו הדבר, ולא בעיר, **גינה הסמוכה לעיר מאי** [מה דינה]? כל השאלות הללו לא נפתרו, ונשארו ב**תיקו** [תעמוד] הבעיה במקומה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:4)

א שנינו במשנה, בעניין חורוור הקבוע: **ר' חנניא בן אנטיגנוס אמר:** בודקים אותו שלוש פעמים בשמונים יום. על כך **אמר רב נחמן בר יצחק: ובלבד שיהו משולשים,** כלומר, שיהא מרווחי זמן קבועים בין הבדיקות.


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:5)

ב ובענין ששנינו במשנתנו, שהמים הקבועים נבדקים על ידי אכילה של לח ויבש במשך שלושה חדשים, **בעי מיניה** [שאל אותו] **פנחס אחוה** [אחיו] של **מר שמואל משמואל: אכל** כסדר הראוי **ולא איתסי** [התרפא], והריהו איפוא בעל מום קבוע, האם **למפרע הוי** [הריהו] **מומא,** מהיום שנתגלו בו המים, **או מיכן ולהבא הוי** [הריהו] **מומא?**


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:6)

ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מכאן], מה ההבדל בין זה לזה? ומשיבים: לענין **למימעל** [למעול, לעבור על איסור מעילה] **ב**דמי **פדיונו,** אם פדה בהמה זו קודם שעברו שלושה חדשי הבדיקה, והוא או אדם אחר נהנה בינתיים מן הדמים שניתנו להקדש בפדיונה. **אי אמרת** [אם אתה אומר] **למפרע הוי מומא** [הריהו מום] — הרי **מעיל** [מועל], מפני שהפדיון חל, והדמים עברו לרשות ההקדש.


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:7)

**ואי** [ואם] רק **מיכן ולהבא הוי מומא** [הרי זה מום] — הנהנה מן הדמים קודם שנתברר הדבר **לא מעיל** [אינו מועל], משום שלא ניתן לפדות בהמה תמימה מיד ההקדש, והדמים נשארו חולין. ואם כן, **מאי** [מה הדין]? **קרי** [קרא] **שמואל עליה** [עליו] על אחיו: **"פסחים בזזו בז"** (ישעיהו לג, כג), כלומר, אדם כמוהו, שאינו גדול בתורה, מצליח לשאול שאלה שאין אני יכול למצוא לה תשובה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:8)

ג משנה ועוד מומים ששוחטים עליהם את הבכור מחוץ למקדש: **חוטמו שניקב ושנפגם ושנסדק. שפמו** (שפתו) שניקבה שנפגמה שנסדקה. ד גמרא בענין חוטמו שניקב, **תנו**


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:9)

**רבנן** [שנו חכמים]: **ניקבו חוטמין** (נחירים) **זה לתוך זה,** אם היה הנקב **מבחוץ,** במקום גלוי — **הרי זה מום, מבפנים** — **אינו מום.** ועל מה ששנינו: **שפתו שניקבה ושנפגמה ושנסדקה, אמר רב פפא:** הכוונה היא ל**תורא ברא דשיפתיה** [השורה החיצונה, החלק הקדמי, הבולט, של שפתו].


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:10)

ה משנה ועוד מומים ששוחטים עליהם את הבכור מחוץ למקדש: **חוטין** (החניכיים) **החיצוכנות שנפגמו,** שנחסרו, או **שנגממו,** נעשו בהם חתכים. וכן **הפנימים שנעקרו** לגמרי. **ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר: אין בודקין מן התיומת** (מקום השיניים התאומות, הכפולות), שבחלק האחורי של הלסת, **ולפנים,** מפני שגם אם נעקרו לגמרי — אין שוחטים על כך, לפי שהוא נחשב מום שבסתר. **ואף לא** בודקים **את** מקום **התיומת** עצמה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:11)

ו גמרא בענין ששנינו במשנתנו, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **התיומת, איזהו תיומת? מן התיומת ולפנים, ותיומת עצמה** דינה **כלפנים,** שהוא נחשב מום שבסתר, ואין שוחטים עליו. **ר' יהושע בן קפוצאי אומר: אין שוחטין אלא על החיצונות בלבד. ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר: אין משגיחין על התיומת כל עיקר.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:12
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:12)

ושואלים: **מאי קאמר** [מה אומר] החכם בברייתא זו, שהוא שואל "איזהו תיומת", ואינו משיב על כך? **ותו** [ועוד], דברי **ר' יהושע בן קפוצאי היינו** [הרי הוא] מה שאומר **תנא קמא** [התנא הראשון], שלשניהם התיומת נחשבת מום שבסתר!


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:13
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:13)

ומשיבים: **חסורי מיחסרא והכי קתני** [חסרה הברייתא וכך יש לשנות אותה]: **איזהו** החוטין (החניכיים) **הפנימית,** שאם אירע בהם מום אין שוחטים על כך את הבכור? **מן** מקום **התיומת ולפנים, ותיומת עצמה** דינה **כלפנים. במה דברים אמורים** שאין שוחטים? במקרה **שנפגמו ושנגממו** החניכיים הפנימיות. **אבל** אם **נעקרו** — **שוחטין** עליהם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:14
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:14)

**ר' יהושע בן קפוצאי אומר: אין שוחטין אלא על** החניכיים **החיצונות** בלבד, **אבל פנימיות שנעקרו** — **מישחט עלייהו לא שחטינן** [לשחוט עליהם אין אנו שוחטים], **אבל אפסולי מיפסל** [להיפסל לקרבן הוא נפסל]. **ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר: אין משגיחין על התיומת כל עיקר, ואפילו איפסולי לא איפסיל** [להיפסל לקרבן אינו נפסל].


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:15
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:15)

ז **בעי** [שאל] **רב אחדבוי בר אמי:** האם **יש** דין **מחוסר אבר מבפנים,** כשחסר איבר פנימי בבהמה, האם נחשב הדבר למום, **או אין** דין **מחוסר אבר מבפנים?** ושואלים: **למאי** [למה, לאיזה ענין] נשאלה השאלה? **אי** [אם] **ל**ענין **בכור,** שמותר לשוחטו מחוץ למקדש על כך — **"פסח או עור"** (דברים טו, כא) **כתיב** [נאמר], ומשמע — דוקא מומים שבגלוי.


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:16
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:16)

וכן **אי** [אם] **ל**שאר **קדשים,** שהם פסולים להקרבה, ופודים אותם — הרי **"עורת או שבור"** (ויקרא כב, כב) **כתיב** [נאמר], שהם מומים גלויים! ומשיבים: **לאישחוטי ולאיפרוקי** [לשחוט את הבכור, ולפדות שאר קדשים] על כך, **לא איבעיא לן** [נשאלה לנו] השאלה, ואין זה נחשב כמום. **כי מיבעיא לן** [כאשר נשאלה לנו] השאלה, הרי זה **לאיפסולי** [לפסול] מהקרבה, **מאי** [מה] הדין?


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:17
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:17)

מצד אחד, **"תמים יהיה לרצון"** (ויקרא כב, כא) **אמר רחמנא** [אמרה התורה] ומכאן נלמד: **תמים** (שלם) — **אין** [כן], וכל שיש בו **חסרון,** אפילו פנימי — **לא** יהיה לרצון, כלומר, אינו מתקבל כקרבן. **או דלמא** [שמא] יש ללמוד על מה שנאמר: **"תמים יהיה (לרבות) [לרצון]"**ממה שנאמר מיד אחר כך: **"כל מום לא יהיה בו". מה מום** הוא דווקא זה ש**מאבראי** [מבחוץ], וכפי שהכתוב הולך ומפרט בפסוק שאחר כך: "עורת או שבור", **אף חסרון** נחשב רק כאשר הוא **מאבראי** [מבחוץ]!


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:18
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:18)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] שנחלקו חכמים בדבר זה. שהרי מצד אחד שנינו בברייתא: מה שנאמר בענין הקטרת אימורי השלמים **"ואת שתי הכליות"** (ויקרא ג, ד), יש ללמוד מכאן שאין מקריבים אלא בעל שתי כליות, **ולא בעל כוליא אחת, ולא בעל שלש כוליות. ו**מצד שני, **תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: נאמר "ואת שתי הכליות... יסירנה" (ויקרא ג, ד) — **לרבות בעל כוליא אחת,** שמקריבים אותו, שהרי נאמר הדבר בלשון יחיד. הרי שנחלקו התנאים האם בהמה שחסרה לה כליה פסולה לקרבן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:19
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:19)

**סברוה** [סברו, הבינו הלומדים] מתחילה כי **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **אין בריה** (בריאה) של בהמה **ב**כליה **אחת,** ואם נמצאה בה רק אחת, הרי זה משום **דהא מיחסר חסר** [שקרבן זה נחסרה לו כליה] לאחר שנולד. ואם כן, **לימא בהא קמיפלגי** [האם נאמר שבשאלה זו הם חלוקים]: **דמר סבר** [שחכם זה, בברייתא הראשונה, סבור]: **חסרון מבפנים שמיה** [שמו, נחשב] **חסרון,** ולכן בעל כליה אחת פסול להקרבה, **ומר סבר** [וחכם זה, בברייתא האחרת, סבור]: **חסרון מבפנים לא שמיה** [אין שמו] **חסרון,** ולכן הוא כשר?


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:20
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:20)

**אמר רב חייא בר יוסף:** אין כאן כלל מחלוקת, אלא **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **יש בריה** של בהמה **ב**כליה **אחת, וחסרון מבפנים שמיה** [שמו] **חסרון,** שפוסל את הבהמה. **ולא קשיא** [קשה] הסתירה שבין הברייתות; **כאן,** שהבהמה פסולה — **כשנבראה בשתים וחסרו** אחת, **כאן,** שהיא כשרה — **כשנבראה באחת מעיקרא** [מתחילה], ואינה נפסלת, שהרי לא נחסרה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:21
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:21)

ומקשים: כיצד ניתן לפרש את הברייתא הראשונה כשהיו שתי כליות ואחר כך נחסרה אחת? **והא דומיא דשלש קתני** [והרי בדומה לבעל שלוש כליות, שנפסל אף הוא באותה ברייתא, הוא שונה], **מה שלש** הרי זה **מעיקרא** [מתחילה], שבוודאי כך נוצרה הבהמה, שאין בהמה מגדלת איברים חדשים, **אף** בעל כליה **אחת** — כוונתו שהיתה כך **מעיקרא** [מתחילה]!


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:22
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:22)

**אלא,** אף שקיימת מחלוקת בין שתי הברייתות מה דינו של בעל כליה אחת, עדיין יש לומר כי לדעת הכל חסרון מפנים הריהו חסרון. ומה שנחלקו **הכא** [כאן] שני התנאים — **ב**שאלה האם **יש בריה** של בעלת כליה אחת **מעיקרא** [מתחילה] **קמיפלגי** [חלוקים הם], **מר סבר** [חכם זה, שבברייתא השניה, סבור]: **יש בריה ב**כליה **אחת,** ויש להניח כי בהמה זו שלפנינו נבראה כך, ולא נחסרה. **ומר סבר** [וחכם זה, שבברייתא הראשונה, סבור]: **אין בריה ב**כליה **אחת,** אלא ודאי נחסרה, ולכן הקרבן פסול.


###### Steinsaltz on Bekhorot 39a:23
[Steinsaltz on Bekhorot 39a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/39a:23)

**ור' יוחנן אמר: דכולי עלמא** [לדעת הכל] **אין בריה ב**כליה **אחת, וחסרו‍ן מבפנים שמיה** [שמו] **חסרון. ולא קשיא** [קשה] הסתירה בין שתי הברייתות; **כאן,** שהיא פסולה — **שחסרה** כליה **קודם שחיטה,** ו**כאן,** שהיא כשרה — **שחסרה** כליה **לאחר שחיטה.** ושואלים: **ו**כשחסר קרבן **לאחר שחיטה, קודם קבלה** של דמו בכלי (כדי לזורקו על המזבח), **מי שרי** [האם מותר] להקריב את הקרבן?