## Steinsaltz on Bekhorot Daf 3b

###### Steinsaltz on Bekhorot 3b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 3b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/3b:1)

**הכי** [כך] **אמר ר' יוחנן: אפילו** יש לגוי בבהמה איבר שאם יינטל יהיה בה **מום קל,** הריהי פטורה מן הבכורה. ועוד אמר ר' יוחנן, **והדתנן** [וזו ששנינו במשנה]: **רחל שילדה** בכור שהוא **מין עז, ועז שילדה מין רחל** — **פטורה מן הבכורה, ואם יש בו מקצת סימנין** של אימו — **חייב** בבכורה, מכל מקום אין מקריבים אותו, לפי ש**מום קבוע הוי** [הוא], שאינו עתיד לעבור, שמותר לכהן **לשחוט עליו** (בגללו) את הבכור מחוץ למקדש.


###### Steinsaltz on Bekhorot 3b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 3b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/3b:2)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] מה שאמר ר' יוחנן: אפילו **מום קל, קא משמע לן** [הריהו משמיע לנו] **כ**דברי **רב הונא** בעמוד הקודם, שגם אם אין לגוי שותפות אלא באזנו של עובר הריהו פטור מן הבכורה, **ולאפוקי** [ולהוציא] **מ**דברי **רב חסדא ורבא,** שאמרו שצריך שיהיה לגוי חלק בעובר שאם יינטל יעשה אותו נבילה או טריפה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 3b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 3b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/3b:3)

**אלא** מה שאמר ר' יוחנן שרחל שילדה מין עז, אם יש בו מקצת סימנים של אמו הרי זה **מום קבוע** — **מאי קא משמע לן** [מה הוא משמיע, מחדש, לנו]? **דכיון דאישתני הוה ליה מומא** [שכיון שנשתנה ממראה כבש הרי זה מום]? הלוא **תנינא** [כבר שנינו] דבר זה במשנה: אם **פיו** של טלה **דומה כשל חזיר** — **הרי זה מום!**


###### Steinsaltz on Bekhorot 3b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 3b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/3b:4)

**וכי תימא** [ואם תאמר] שהיה מקום לחלק: **התם** [שם] שפיו דומה לשל חזיר — **נשתנה ב**צורת **דבר שאין במינו קדוש בבכורה,** ואילו **הכא** [כאן] שהוא כמין עז **נשתנה בדבר שבמינו קדוש בבכורה,** והוצרך ר' יוחנן לחדש שאף זה נחשב מום — **הא נמי תנינא** [זו גם כן שנינו] ברשימת בעלי המומים שמותר לשוחטם מחוץ למקדש: **עינו אחת** של כבש **גדולה ואחת קטנה**,


###### Steinsaltz on Bekhorot 3b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 3b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/3b:5)

**ותנא** [ושנה החכם] בהסבר המשנה: **גדולה** — **גדולה כשל עגל, וקטנה** — **קטנה כשל אווז!** ומוסיפים: **בשלמא** [נניח] כשהוא אומר **קטנה כשל אווז,** יכול אתה לומר כי טעם הדבר הוא — משום ש**אין במינו קדוש בבכורה,** שאין דין בכורה בעוף. **אלא גדולה כשל עגל,** הלוא **יש במינו קדוש בבכורה! אלא לאו משום דאמרינן** [האם לא משום שאנו אומרים]: **כיון דאישתני הוה ליה מומא** [כיון שהשתנה מצורת כבש הרי זה מום]? ואם כן לא חידש ר' יוחנן דבר!


###### Steinsaltz on Bekhorot 3b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 3b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/3b:6)

ודוחים: **לא,** טעם הדבר שעינו גדולה כשל עגל הרי זה מום — אין זה משום שנשתנה מצורת כבש, אלא **משום דהוה ליה** [שהוא נעשה] **שרוע,** שנזכר בתורה ברשימת בעלי המומים (ויקרא כב, כג), כלומר, שאחד מאיבריו גדול במיוחד. ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר לומר], **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **מומין אלו** שמנתה המשנה בבהמה, שפוסלים אותה להקרבה, **בין** מומין **קבועין בין עוברין** — **פוסלין** באדם, שאם היו בכהן — הריהו פסול לעבודה. **יתר עליהן** על מומי הבהמה, מומים נוספים ב**אדם,** ובכללם — אם היו **עיניו שתיהן גדולות** או **שתיהן קטנות.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 3b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 3b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/3b:7)

וטעם הדבר: **גבי** [אצל] **אדם הוא דכתיב** [שנאמר]: **"איש איש מזרע אהרן"** (ויקרא כב, ד), **דבעינן** [שצריכים אנו] לעבודת המקדש **איש** שהוא **שוה** (רגיל) **בזרעו של אהרן,** ולא משונה. **אבל** ב**בהמה,** אם עיניה **שתיהן גדולות** או **שתיהן קטנות** — **נמי לא הוי מומא** [גם כן איננו מום].


###### Steinsaltz on Bekhorot 3b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 3b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/3b:8)

ויש לשאול: עינו **אחת גדולה ואחת קטנה מאי טעמא** [מה טעם] הוא מום בבהמה? **אי** [אם] **משום שינוי,** שאין הוא נראה ככבש — **אפילו שתיהן גדולות** או **שתיהן קטנות נמי** [גם כן] היה צריך לפסול! **אלא לאו** [האם לא] **משום דהוה ליה** [שהוא] **שרוע?**


###### Steinsaltz on Bekhorot 3b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 3b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/3b:9)

ודוחים: **לא, לעולם אימא** [אומר] **לך** שהטעם בעינו אחת גדולה ואחת קטנה הוא **משום שינוי,** ו**שינוי הוי מומא** [הרי הוא מום]. **ודקא קשיא** [ומה שהיה קשה] **לך:** אם משום שינוי, **אפילו שתיהן גדולות** או **שתיהן קטנות** צריך היה להיות מום — **התם** [שם] אין זה נחשב שינוי, שבהמה בריאה ושמנה במיוחד עיניה גדולות, וכחושה במיוחד עיניה קטנות. ודוקא בעין אחת גדולה ואחת קטנה הרי זה נחשב כשינוי שהוא מום, שכן **אי מחמת בריותא יתירא** — **תרווייהו בעי למיברא** [אם מחמת בריאות יתירה — שתיהם היו צריכות להבריא], **אי מחמת כחישותא יתירא תרווייהו בעי מיכחש** [אם מחמת כחש יתר — שתיהם היו צריכות לכחוש].


###### Steinsaltz on Bekhorot 3b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 3b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/3b:10)

א כאמור לעיל נחלקו ר' יהודה וחכמים האם שותפות הגוי בבהמה פוטרת מן הבכורה. ובענין זה מסופר, **ההיא גיורתא דהוו מסרין לה אחי חיותא לפטומה** [גיורת אחת שהיו מוסרים לה אחיה הגויים בהמות לפיטום] ולהשתתף בשבח שתשביח הפרה, **אתאי לקמיה** [באה לפני] **רבא** לשאול האם הבכורות של בהמות אלו קדושים בבכורה. **אמר לה: לית דחש לה להא** [אין מי שחושש לה להלכה זו] של **ר' יהודה,** ש**אמר: שותפות גוי חייבת בבכורה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 3b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 3b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/3b:11)

ב ועוד מסופר, **רב מרי בר רחל הויא ליה ההיא חיותא** [היה לו עדר בעלי חיים, בהמות], **הוה מקנה לאודנייהו** [היה מקנה את אוזניהם] של העוברים **לגוי** כדי להפקיעם מן הבכורה, וכך לא היו קדושים בבכורה בלידתם (שאין קדושת בכורה חלה אלא בשעת הלידה, ובשעת הלידה יש לגוי בהם חלק). **ו**מכל מקום **אסר להו** [היה אוסר אותם את הבכורות] **בגיזה ועבודה** כדין בכור, שאסור לגזוז את צמרו ולעבוד בו, **ויהיב להו** [וכן היה נותן אותם] **לכהנים,** כדין בכור. **ו**מסופר כי **כלאי חיותא** [כלו, מתו, הבהמות] של **רב מרי בר רחל.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 3b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 3b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/3b:12)

ושואלים: **וכי מאחר דאסר להו** [שהיה אוסר אותם] **בגיזה ועבודה, ויהיב להו** [ונותן אותם] **לכהנים,** כדין בכור, **אמאי מקנה להו לאודנייהו** [מדוע היה מקנה את אוזניהם] מתחילה **לגוי,** ומפקיעם מן הבכורה? ומשיבים: עשה כן מחשש **דלמא אתי בהו** [שמא יבואו בהם] **לידי תקלה,** שיגזזו אותם או יעבדו בהם. ושואלים: **אי הכי** [אם כך], **מאי טעמא כלו חיותא** [מה הטעם כלו הבהמות] של **רב מרי?** מדוע נענש? ומשיבים: **משום דמפקע להו מקדושתייהו** [שהיה מפקיע אותם מקדושתם] על ידי מכירת אוזניהם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 3b:13
[Steinsaltz on Bekhorot 3b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/3b:13)

ומקשים: **והאמר** [והרי אמר] **רב יהודה: מותר לאדם להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם!** ומשיבים: **התם** [שם] שמטיל בו מום — **מקדושת מזבח קא מפקע ליה** [הוא מפקיע אותו], שאינו ראוי להקרבה. אבל **מקדושת כהן,** שיהיה של הכהן, **לא מפקע ליה** [אינו מפקיע אותו], **הכא** [כאן], שמוכר את אוזנו לגוי — **אפילו מקדושת כהן קא מפקע ליה** [מפקיע אותו], שהרי שותפות הגוי פוטרת את העובר מן הבכורה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 3b:14
[Steinsaltz on Bekhorot 3b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/3b:14)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר אחר, מדוע מתו בהמותיו של רב מרי בר רחל: **רב מרי בר רחל ידע לאקנויי** [יודע היה להקנות] לגוי **קנין גמור** את אוזנו של העובר, **ו**אולם **חזי ליה איניש אחרינא, ואזיל ועביד** [רואה היה אדם אחר את רב מרי עושה כן, והולך ועושה כמותו], למכור את אוזן העובר לגוי, **וסבר** [וסבור] כי **רב מרי מילתא הוא דעבד** [דבר של מה בכך הוא שעשה] לצורך הקנאה זו, הפקעת הבכורה, ואין לדקדק בדבר ולהקנות כראוי. **ואתי** [ובא] **בה** אותו אדם **לידי תקלה,** שלא להקנות כראוי, ומשום כך מתו בהמותיו של רב מרי, שבאה תקלה על ידן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 3b:15
[Steinsaltz on Bekhorot 3b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/3b:15)

ג משנה **כהנים ולוים פטורין** מפדיון פטר חמור שלהם **מקל וחומר: אם פטרו את** בכורותיהם **של ישראל במדבר** מן הבכורה, שנפדו על ידם, שנאמר: "קח את הלויים תחת כל בכור בבני ישראל" (במדבר ג, מה), **דין הוא שיפטרו את** בכורות חמוריהם **של עצמן** מן הבכורה.