## Steinsaltz on Bekhorot Daf 41a

###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:1)

א גמרא בענין ששנינו במשנתנו: זנב העגל שאינה מגעת לערקוב, **תנא** [שנה החכם]: ערקוב ששנינו הריהו **קפץ** (פרק) **העליון,** שבין עצם הירך לעצם האמצעית, **ולא קפץ התחתון,** שבין העצם האמצעית לתחתונה. **ו**ערקוב זה ששנינו, שהוא קפץ העליון — **כנגדו בגמל ניכר,** שבגמל הוא בולט, ובעגל אינו ניכר כלפי חוץ.


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:2)

ב משנה **על אלו מומין** ששנינו במשניות הקודמות שבפרק זה, **שוחטין את הבכור** מחוץ למקדש, **ופסולי המוקדשין** (שאר קדשים, שאינם בכור, שנפל בהם מום) **נפדין עליהן.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:3)

ג גמרא על מה ששנינו: על אלו מומין שוחטים את הבכור, תוהים: **הא תו** [זו עוד] **למה לי? הא תנא ליה רישא** [הרי כבר שנה דבר זה בתחילה], בפתיחת פרק זה: **על אלו מומין שוחטין את הבכור!** ומשיבים: **סיפא איצטריכא** [הסוף של משנתנו הוצרך לו], מה שנאמר: **פסולי המוקדשין נפדין עליהן.** ומקשים: **הא נמי פשיטא** [זה גם כן פשוט]! שהרי אם **מישחט שחטינן** [לשחוט מחוץ למקדש אנו שוחטים] את הבכור בגלל מום כזה, וכי **מיפרק מיבעיא** [לפדות בגללו בהמת קדשים נצרכה] לומר שפודים?


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:4)

**אלא, איידי דתנא** [מתוך שהתנא שונה] במשניות הקודמות: **שלשה** מומים נוספים **הוסיף** אילא לפני חכמים ביבנה, **ואמרו לו** חכמים: **לא שמענו את אלו, וקתני ואתי** [ולאחר מכן התנא שונה והולך] מומים נוספים בשמו **דיחידאה** [של חכם יחיד], בשם ר' חנניא בן גמליאל ובשם ר' חנינא בן אנטיגנוס, אפשר היה לחשוב שנדחו מן ההלכה, **ו**לכן **קא סתים לה בכולהו** [הוא סותם במשנתנו ביחס לכולם]: **על אלו מומין שוחטין את הבכור ופסולי המוקדשין נפדין עליהן.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:5)

ד משנה **ואלו** מומים **שאין שוחטין עליהן לא במקדש** — מפני שאינם ראויים להקרבה, ולא במדינה (מחוץ למקדש) — מפני שאינם מומים גמורים: **חוורור** (טיפות לבנות) **והמים** שבעין, שניהם במקרה **שאין** הם **קבועין. וחוטין** (חניכיים) **הפנימיות שנפגמו, אבל לא שנעקרו. ובעל גרב** (מין שחין), **ובעל יבלת, ובעל חזזית** (מין שחין). וכן אם היה **זקן** או **חולה** או **מזוהם** (מסריח), **ושנעבדה** (שנעשתה) **בו עבירה,** שרבע אשה או שנרבע על ידי אדם, או **שהמית אדם,** אלא שלא היו שני עדים בדבר, אלא הדבר ידוע **על פי עד אחד, או על פי הבעלים.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:6)

**ו**כן בכור שנולד **טומטום** (שסימני המין שלו מכוסים) **ואנדרוגינוס** (שיש בו איברי זכר ונקבה כאחד), **לא** שוחטין **במקדש ולא במדינה. ר' ישמעאל אומר: אין לך מום גדול מזה,** מאנדרוגינוס, ומותר לשוחטו במדינה. **וחכמים אומרים: אינו בכור,** אין קדושת בכורה חלה עליו, מפני שאינו נחשב לזכר, **אלא נגזז ונעבד,** כדין בהמת חולין.


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:7)

ה גמרא שנינו במשנה כי גרב וילפת, שהם שני מיני שחין, אינם בכלל המומים הגמורים, ששוחטים עליהם את הבכור מחוץ למקדש. ושואלים: **וגרב לא** נחשב מום? **והכתיב** [והרי נאמר] **גרב באורייתא** [בתורה] ברשימת בעלי המומים (ויקרא כב, כב)! ועוד, **וחזזית לא** מום היא? **והכתיב** [והרי נאמר] **ילפת באורייתא** [בתורה] (ויקרא כב, כב), **ותניא** [ושנויה ברייתא]: **"גרב"** האמור בתורה — **זה החרס, "ילפת"** — **זו חזזית המצרית, ואמר ריש לקיש: למה נקרא שמה** של חזזית זו בתורה **"ילפת"** — **שמלפפת** (אוחזת) **והולכת** ואינה מרפה מן החולה **עד יום המיתה,** שאין לה תרופה. הרי שחזזית היא מום גמור!


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:8)

ומעתה, **בשלמא** [נניח] מ**חזזית** על **חזזית לא קשיא** [אין זה קשה], **כאן,** בתורה — מדובר **בחזזית המצרית, כאן** במשנה — **בחזזית דעלמא** [סתם]. **אלא** מ**גרב** על **גרב קשיא** [קשה]! ומשיבים: **גרב** על **גרב נמי לא קשיא** [גם כן אינו קשה], **הא** [זה שבמשנה] מדובר **בלח, הא** [זה שבתורה] — **ביבש.** ומפרשים: אם היה **לח** — **איתסי** [הוא מתרפא], והואיל והוא מום עובר — אין שוחטים עליו, אבל **יבש** שנזכר בתורה — **לא מיתסי** [אינו מתרפא].


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:9)

ושואלים: **ו**האם גרב **לח מיתסי** [מתרפא]? **והכתיב** [והרי נאמר] בפרשת הקללות: **"יככה ה' בשחין מצרים...** ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא" (דברים כח, כז), **ומדכתיב** [ומכיון שנאמר] **"ובחרס",** שהוא שחין יבש כחרס, **הרי "גרב"** שהוזכר בצידו — שחין **לח אמור,
 
 וקאמר** [והכתוב אומר] על שניהם **"אשר לא תוכל להרפא"!**


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:10)

**אלא, תלתא הוו** [שלושה מיני גרב הם]: גרב **דקרא** [של הכתוב] בענין מומים — הריהו **יבש בין מבפנים בין מבחוץ,** ואינו נרפא (והוא הקרוי "חרס" בפרשת הקללות). גרב **דמתניתין** [שמדובר בו במשנתנו], שהוא יכול להירפא — **לח מבחוץ ומבפנים.** גרב של **מצרים,** שהוזכר בפרשת הקללות כאחד ממיני שחין מצרים — **יבש מבפנים,** ולכן אינו נרפא, **ו**אולם **לח מבחוץ, דכתיב** [שנאמר] במכת השחין: **"ויהי שחין פורח אבעבועות באדם** ובבהמה" (שמות ט, ט), ואבעבועות לחות הן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:11)

ו שנינו במשנה שיש דברים שאינם בגדר מום, אולם אסור להקריבם: **והזקן והחולה והמזוהם.** ושואלים: **מנהני מילי** [מנין הדברים הללו] שאין להקריבם? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: נאמר לגבי קרבן עולה: "ואם **מן הצאן** קרבנו **מן הכשבים** או **מן העזים"** (ויקרא א, י), והמלה "מן" שהיא לשון מיעוט, נאמרה שלוש פעמים בפסוק זה — **פרט לזקן ולחולה ולמזוהם.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:12
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:12)

ומעירים: **וצריכי** [וצריכים] כולם להיכתב, **דאי כתב רחמנא** [שאילו היתה כותבת התורה] רק מיעוט אחד, הייתי אומר: הרי זה בא **למעוטי** [למעט] **זקן, דלא הדר בריא** [שאינו חוזר ומבריא], שהרי לעולם לא ייעשה צעיר, **אבל חולה, דהדר בריא** [שהוא חוזר ומבריא] — **אימא** [אמור] ש**לא** ייפסל להקרבה. **ו**או, מצד אחר, **אי כתב** [אם היתה התורה כותבת] מיעוט אחד, הייתי אומר שהוא בא **למעוטי** [למעט] **חולה,** ודווקא הוא פסול להקרבה משום **דלאו אורחיה** [שאין זה דרכו] של בעל חיים. **אבל זקן, דהיינו אורחיה** [שזה דרכו] של בעל חיים, שהוא מזקין והולך — **אימא** [אמור] ש**לא** יהיה פסול.


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:13
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:13)

**ואי כתב רחמנא תרי** [ואם היתה כותבת התורה שנים], רק שני מיעוטים, הייתי אומר שבאו **למעוטי הני דכחישי** [למעט את אלה שהם כחושים], חולה וזקן, מפני שאין מביאים לקרבן אלא בעל חיים שמן ובריא. **אבל מזוהם, דלא כחיש** [שאינו כחוש] — **אימא** [אמור] ש**לא** יהיה פסול. **ואי נמי** [ואם גם כן], אם היה מיעוט אחד, הייתי אומר כי בא **למעוטי** [למעט] **מזוהם, משום דמאיס** [שהוא מאוס], **אבל הני דלא מאיסי** [אלה, חולה וזקן, שאינם מאוסים] — **אימא** [אמור] ש**לא,** לכן **צריכי** [צריכים] כל המיעוטים כולם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:14
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:14)

ז ועוד שנינו במשנה: **ושנעבדה בו עבירה** ושהמית את האדם על פי עד אחד או על פי הבעלים — פסולים להקרבה. ומסבירים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו]?


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:15
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:15)

**דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: נאמר ביחס לקרבן עולה "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם" (ויקרא א, ב), ודורשים לשון "מן" שהוא בא למעט: **"מן הבהמה"** — מיעוט זה בא **להוציא רובע** אדם, **ונרבע** על ידי אדם, שפסול להקרבה, **"מן הבקר"** — **להוציא את הנעבד** כעבודה זרה, **"מן הצאן"** — **להוציא את המוקצה** שהופרש לשם עבודה זרה, **"ומן הצאן"** בוא"ו יתירה — **להוציא את הנוגח,** שהרג נפש.


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:16
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:16)

ומקשים: הלא **הני** [אלה], הרובע והנרבע והנוגח, **בני קטלא נינהו** [בני מיתה הם], שדינם סקילה, ומה מקום לדון אם הם כשרים להקרבה? ומשיבים: מדובר כאשר נעשתה העבירה **על פי עד אחד או על פי הבעלים,** שאין ממיתים אותם, כיון שאין שני עדים, אבל די בכך כדי לפוסלם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:17
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:17)

ח ועוד שנינו במשנה: הטומטום והאנדרוגינוס אין שוחטים אותם, לא במקדש, ולא במדינה. ושואלים: **בשלמא** [נניח] **טומטום במקדש לא** יישחט כבכור — **דילמא** [שמא] **נקבה היא,** ואין זה בכור, וממילא הרי זו בהמת חולין, שאסור להביאה למקדש. וכן **במדינה לא** יישחט — **דילמא** [שמא] **זכר הוא** ובכור, **ולית בה מומא** [והרי אין בו מום], ונמצא שוחט קדשים בחוץ.


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:18
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:18)

**אלא אנדרוגינוס, בשלמא** [נניח, מובן] מדוע **במקדש לא** מביאים אותו לקרבן — **דלמא** [שמא] **נקבה היא. אלא במדינה** מדוע לא יישחט? **נמי נהי** [גם אם] נניח ש**זכר הוא** — **תעשה** איבר **נקבות** שיש בו, כמו שיש **חריץ** בבשרו, **וישחוט עלה** [עליה], כדין "חרוץ", שהוא אחד מבעלי המומים (ויקרא כב, כב)!


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:19
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:19)

**אמר אביי: אמר קרא** [הכתוב] בענין זה: **"או חרוץ או שבור"** (ויקרא כב, כב), ומסמיכות שני המומים יש ללמוד כי **חרוץ** שנאמר בכתוב הריהו **דומיא** [בדומה] ל**שבור, מה שבור** הריהו **במקום עצם,** שהרי אין שבר אלא בעצם ולא בבשר — **אף חרוץ** מדובר **במקום עצם,** ולא באיבר הנקבות, שהוא בבשר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:20
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:20)

**רבא אמר: בלא** ההשוואה ל**שבור נמי** [גם כן], **לא מצית אמרת** [אינך יכול לומר] ש**חרוץ במקום בשר הוי מומא** [הריהו מום]. **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] **הוי מומא** [שהרי זה מום], והלא **כיון** ש**אמר** החכם בברייתא: **"גרב",** שהוזכר בפסוק זה כאחד מן המומים, **זהו חרס,** אחד ממיני השחין — נמצא שגרב **מיחרץ חריץ** [חרוץ הוא] בבשר, וכמו **דכתיב** [שנאמר] בנגעי העור: **"ומראהו עמוק מן העור"** (ויקרא יג, ל), **כמראה חמה העמוקה מן הצל. ו**אם כן


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:21
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:21)

**ליכתב רחמנא** [שתכתוב התורה] ברשימת המומים רק **חרוץ ולא בעי** [צריך לומר] **גרב, ואמינא** [והייתי אומר כך]: אם **חרוץ** סתם, **דלא מאיס** [שאינו מאוס] — **הוי מומא** [הרי הוא מום], **גרב דמאיס** [שהוא גם מאוס] **לא כל שכן?** לכן **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **גרב,** שיש בו מיאוס — **למימר** [כדי לומר] שסתם **חרוץ במקום בשר** — **לא הוי מומא** [אינו מום]. ואם כן, אין לומר שסימן של נקבות שבאנדרוגינוס ייחשב למום, לשחוט בגללו את הבכור מחוץ למקדש.


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:22
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:22)

ובהקשר זה מפרשים את מה ש**רבי ישמעאל אומר** במשנה ביחס לאנדרוגינוס: **אין לך מום גדול מזה,** ומכאן שהוא מבין שלסימן נקבות יש דין "חרוץ". ומסבירים: **כאביי לא אמר** ר' ישמעאל, משום שהוא סבור ש**חרוץ דומיא** [בדומה] ל**שבור לא אמרינן** [אין אנו אומרים], אלא כל אחד הוא מום לעצמו, ו"חרוץ" בבשר גם הוא מום.


###### Steinsaltz on Bekhorot 41a:23
[Steinsaltz on Bekhorot 41a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/41a:23)

**כרבא נמי** [גם כן] **לא אמר** ר' ישמעאל, מפני שיש לומר: **דילמא** [שמא] מה שלמדנו מ"גרב" שחרוץ במקום בשר אינו מום — הרי זה דוקא **היכא דלא מינכרא** [במקום שאינו ניכר, בולט], **אבל היכא דמינכר** [במקום שהוא ניכר], כגון סימן נקבות, שהדבר גלוי לעין — **"מום רע" קרינא ביה** [קוראים אנו בו], (ראה דברים טו, כא), והוא נפסל להקרבה.