## Steinsaltz on Bekhorot Daf 43a

###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:1)

ההבדל ביניהם הוא לענין **לפסול** בחליצתו את היבמה ליבום **במקום** שיש **אחים** נוספים; לדעת ר' יהודה, שהוא בוודאי סריס חמה — לא עשה בחליצתו כלום, והיא ראויה ליבום. ולדעת ר' יוסי בר' יהודה — שמא אינו סריס, וחליצתו חליצה, והיא אסורה איפוא על האחים כדין אשת אח.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:2)

**ו**כן לענין **לחלוץ** ליבמתו **שלא במקום אחים,** כאשר הוא האח היחיד, **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל]; לדעת ר' יהודה אין בכך צורך, שהרי אינה זקוקה כלל ליבום וחליצה שלו. ולדעת ר' יוסי בר' יהודה — צריך לחלוץ לה, שמא זכר הוא, ואינו סריס.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:4)

א משנה **מומין אלו,** ששנינו ביחס לבכור בהמה, **בין** שהם **קבועין בין** שהם **עוברים** — **פוסלין באדם,** שאם היו בכהן הריהו פסול לעבודה. **ויתר עליהן** על מומי בהמה, מומים נוספים שהם מיוחדים לאדם: **הכילון והלפתן והמקבן,** שיש לראשם צורה משונה, **ושראשו שקוט, וסקיפת** (שיבואר עניינם בגמרא).


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:5)

**ובעלי חטרות** (מעין בליטה בגב) — **ר' יהודה מכשיר, וחכמים פוסלין. הקרח פסול. איזהו קרח** שהוא פסול? **כל שאין לו שיטה** (שורה) **של שער מוקפת,** מקיפה את ראשו **מאוזן לאוזן, אם יש לו** — **הרי זה כשר.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:6)

ב גמרא שנינו במשנה שמומים ששנינו לגבי בהמה בפרק הקודם — פוסלים גם באדם (כהן). ושואלים: **אמאי** [מדוע] המומים הפוסלים בזה פוסלים גם בזה? **והאיכא** [והרי יש] **יבלת, דלא כתיב באורייתא** [שאינה כתובה בתורה] **באדם,** אלא רק בבהמה (ויקרא כב, כב)! **ותו** [ועוד] יש לשאול: **דק תבלול, דלא כתיבי** [שאינם כתובים] בתורה **ב**מומי ה**בהמה,** אלא דווקא באדם (וי'קרא כא, כ), מדוע שנינו בפרק הקודם שהם פוסלים בבהמה?


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:7)

ומשיבים: **מילף ילפי מהדדי** [למדים הם זה מזה], וכפי **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **באדם לא נאמר בו יבלת, בבהמה לא נאמר דק תבלול, מנין** אתה למד **ליתן את האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה? תלמוד לומר** בשניהם: **"גרב" "גרב"** (ויקרא כא, כ, וויקרא כב, כב), וכן **"ילפת" "ילפת"** (ויקרא כא, כא, וויקרא כב, כב), וכתובים אלה באים **ל**למד מזה על זה ב**גזירה שוה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:8)

ומעירים: **מפני** [מופנים] הכתובים הללו, אינם נחוצים לגופם, ולא נאמרו אלא לגזירה שווה זו. **דאי לא מפני איכא למיפרך** [שאם אינם מופנים יש מקום לפרוך] את ההשוואה ולומר כך: **אדם** (כהן) **מבהמה לא יליף** [אינו למד] לפוסלו לעבודה באותם מומים שנזכרו בה, **שכן** יש לבהמה חומרה יתירה, ש**היא עצמה קריבה לגבי מזבח.** וכן מן הצד השני, **בהמה מאדם לא ילפא** [אינה למדה], **שכן** האדם יש בו חומרה יתירה, ש**נתרבה במצות.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:9)

**לאיי** [משום כך] צריכים לומר ש**אפנויי מפני** [שהכתובים הללו מופנים] לגזירה שווה. וכאילו נאמר הדבר במפורש בתורה, כך שלא ניתן להקשות על כך מסברה. ומנין שהם מופנים? **לכתוב רחמנא** [שתכתוב התורה] רק **"ילפת"** במומי האדם ובמומי הבהמה, **ולא בעי** [ולא צריך] לכתוב **"גרב",** לא כאן ולא כאן, **ואנא אמינא** [ואני הייתי אומר מדעתי]: **ומה ילפת דלא מאיסא** [שאינה מאוסה] **הוי מומא** [הרי היא מום], **גרב דמאיס** [שהוא מאוס] **לא כל שכן** שהוא מום? אם כן, **"גרב" "גרב" דכתב רחמנא** [שכתבה התורה] גם באדם וגם בבהמה **למה לי?** הרי זה **לאפנויי** [להפנות אותם] לצורך גזירה שווה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:10)

ושואלים: אם המומים הפוסלים באדם פוסלים גם בבהמה, ולהיפך — **ולכתבינהו רחמנא כולהו בחד** [ושתכתוב התורה את כל המומים כולם במקום אחד], באדם או בבהמה, **ו**תכתוב **גרב וילפת הכא והכא** [כאן וכאן], לצורך גזירה שווה, **ולילפו מחדא** [וכך ילמדו את כל שאר המומים מאחד]!


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:11)

ומשיבים: **אהייא בהי ליכתב רחמנא** [באיזה מהם שתכתוב התורה] את המומים? **אי כתב** [אם היתה התורה כותבת] **באדם, הוה אמינא** [הייתי אומר]: **כל** ש**פסול באדם פסול בבהמה,** אבל **קלוט** (שפרסותיו עגולות כשל חמור) **וחוטין** (החניכיים) שנפגמו, **דליתנהו** [שאינם כתובים] **באדם,** מפני שאינם שייכים בו, שהרי אין לו פרסות, והחניכיים שלו מכוסות כולן בשיניים, הייתי אומר: **בבהמה נמי לא ליפסלו** [גם כן שלא יפסלו].


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:12
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:12)

**ו**כן אם **לכתוב רחמנא כולהו** [תכתוב התורה את כולם] **בבהמה, הוה אמינא** [הייתי אומר] כך: 
 
 כל ש**פסול בבהמה פסול באדם,** אבל **גבן** (שיש לו מומים בגבות עיניו) **וחרום** (שחוטמו שקוע בין עיניו), **דליתנהו** [שאינם כתובים] **בבהמה,** מפני שאין מצויים בה מומים אלה — **באדם נמי לא ליפסלו** [גם כן שלא יפסלו]. לכן הוצרכו כל המומים להיכתב בכל אחד מהם, בגלל המומים המיוחדים לו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:13
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:13)

ומקשים: ומדוע הוצרכה התורה לכתוב חלק מן המומים המשותפים באדם וחלק בבהמה? **ולכתבינהו רחמנא כולהו בחד** [ושתכתוב התורה את המומים המשותפים כולם במקום אחד], או באדם או בבהמה, **והנך דליתנהו באידך** [ואלה שאינם באחר], כלומר, מומים שיש רק בבהמה ולא באדם — **לכתוב רחמנא** [שתכתוב התורה] **בבהמה, והנך דליתנהו באידך** [ואלה שאינם באחר] כלומר, שישנם באדם ולא בבהמה — **לכתוב** [שתכתוב התורה] **באדם, וגרב וילפת** ייכתבו **הכא והכא** [כאן וכאן], לשם גזירה שווה, **ולילפי מהדדי** [ושילמדו זה מזה] לגבי המומים המשותפים, שנזכרו רק באחד מהם!


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:14
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:14)

**אלא** יש להסביר דבר זה **כדתנא** [כפי ששנה] דבי [החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל, דתנא דבי** [ששנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: כל פרשה שנאמרה** בתורה **ונשנית** פעם נוספת — **לא נשנית** כולה **אלא בשביל דבר** אחד **שנתחדש בה.** ואף כאן, נאמרו המומים גם באדם וגם בבהמה בגלל המומים המיוחדים שנתחדשו בכל אחד מהם (גיבן וחרום באדם, קלוט וחוטין בבהמה).


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:15
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:15)

ג **אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא** [לשם מה כתבה התורה] ש**מום** פוסל **באדם,** כלומר, בכהן (ויקרא כא, יז—כג), ש**מום** פוסל בקדשים, בבהמות שהוקדשו למזבח (ויקראד כב, כ—כה), וש**מום** פוסל להקרבה **בבכור** בהמה (דברים טו, כא)?


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:16
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:16)

**צריכא** [צריך] הדבר להיאמר בכל אחד מהם, **דאי כתב רחמנא** [שאילו היתה כותבת התורה] ש**מום** פוסל **באדם,** הייתי אומר שדוקא בו המום פוסל, **שכן נתרבה במצוות** יותר מבהמה. וכן אם היה הדבר נאמר רק בבכור הייתי אומר: **אדם מבכור בהמה לא אתי** [אינו בא, נלמד], **שכן הוא** הבכור **עצמו קרב לגבי מזבח,** שהכהן מצווה להקריבו, ויש לומר שמשום כך המום פוסל בו. מה שאין כן האדם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:17
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:17)

וכן **קדשים מבכור לא אתי** [אינם באים, נלמדים], **שכן קדושתו** של בכור **מרחם,** כלומר, משנולד, ושאר קדשים צריכים הקדשה על ידי האדם, וקדושה פחותה היא.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:18
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:18)

וכן אם היה הדבר נכתב רק בקדשים, הייתי אומר: **אדם מקדשים לא אתי** [אינו בא, נלמד], **שכן הן** הקדשים **עצמן קריבין.** וכן **בכור מקדשים לא אתי** [אינו בא, נלמד], **שכן קדושתו** (קדושתם) של שאר קדשים **מרובה** משל בכור, שיש מינים רבים של קדשים שאדם מקדיש, עולות חטאות ועוד, אבל בכור יש רק אחד. על כן כתבה התורה שהמומים פוסלים בכל אחד מהם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:19
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:19)

ושואלים: אמנם **חדא מחדא לא אתיא** [אחת מאחת אינה באה, אינה יכולה להילמד], אבל **תיתי חדא מתרתי** [תבוא, תילמד אחת משתים אחרות]! ודוחים: **מהי תיתי** [מאיזה תבוא, תילמד] כל אחת מהן? אם תאמר: **לא לכתב רחמנא** [שלא תכתוב התורה] שמומים פוסלים **בבכור, ותיתי מהנך** [ותבוא, תילמד מאלה], מאדם וקדשים — יש לפרוך: **מה להנך** [לאלה] **שכן קדושתן מרובה,** שאדם נתרבה במצוות, וקדשים יש בהם מינים רבים; **ונוהגין בפשוטין,** שכל כהן כשר לעבודה, וכל בהמה כשרה להקרבה, ולא רק בכור.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:20
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:20)

ואם תאמר: **לא לכתוב רחמנא** [שלא תכתוב התורה] שמום פוסל **בקדשים, ותיתי מהנך** [ותבוא, תילמד, מאלה], מבכור ומאדם — אפשר לדחות: **מה להנך** [לאלה], **שכן קדושתן מאליהן,** שכהן הוא הנולד לכהן, ובכור הוא הנולד ראשון לאמו, ואינם צריכים הקדשה!


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:21
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:21)

ואם תאמר: **לא לכתוב** [שלא תכתוב התורה] שמום פוסל **באדם, ותיתי מהנך** [ותבוא, תילמד מאלה] מבכור וקדשים — יש לפרוך: **מה להנך** [לאלה] בכור וקדשים, **שכן הן עצמן קריבין לגבי מזבח,** מה שאין כן האדם. משום כך **צריכי** [צריכים] שלושתם להיכתב כדי ללמד שמום פוסל בהם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43a:22
[Steinsaltz on Bekhorot 43a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43a:22)

ד שנינו במשנה שנוסף למומים המנויים בבהמה **יתר עליהן באדם** אנשים שצורתם משונה, אף שאין בהם מום של ממש. ושואלים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו] שדבר זה פוסל את הכהנים לעבודה? **אמר ר' יוחנן, דאמר קרא** [שאמר המקרא]: **"כל איש אשר בו מום מזרע אהרן** לא יגש להקריב את אשי ה' " (ויקרא כא, כא) — ומכאן למדים שצריך הכהן להיות **איש ששוה בזרעו של אהרן,** שדומה במראה לכל שאר הכהנים, ולא שונה מהם.