## Steinsaltz on Bekhorot Daf 43b

###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:1)

ושואלים: **מאי איכא** [מה הבדל יש] להלכה **בין** כהן הנפסל לעבודה משום שיש בו **מומא** [מום] גמור, השווה באדם ובבהמה, **ל**בין כהן שנפסל לעבודה מחמת **שאינו שוה בזרעו של אהרן?** ומשיבים: **איכא** [יש] הבדל ביניהם **משום אחולי** [חילול] **עבודה;** כהן שיש בו **מומא** [מום] ועבד במקדש — **מחיל** [מחלל] **עבודה** שעבד, **דכתיב** [שנאמר]: **"מום בו ולא יחלל** את מקדשי" (ויקרא כא, כג), ומה שעשה — פסול. אבל מי **שאינו שוה בזרעו של אהרן,** אף על פי שאסור לו לעבוד במקדש — **לא מחיל** [אינו מחלל] **עבודה,** לא נפסלה עבודתו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:2)

ועוד שואלים: **מאי איכא** [מה הבדל יש] **בין** מי שנפסל לעבודה מחמת **שאינו שוה בזרעו של אהרן,** כגון אלו ששנינו במשנתנו, הכילון והלפתן וכו', **ו**בין מי שנפסל במשניות להלן **משום מראית העין,** כגון מי שנשרו ריסי עיניו? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] איסור **עשה,** שכהן שאינו שווה בזרעו של אהרן שעבד — עובר על מצות עשה, שרק איש שהוא שווה בזרעו של אהרן מותר בעבודה. אבל בדבר שהוא מטעם מראית העין — אין זה איסור שמן התורה, אלא חכמים אמרו שלא יעבוד.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:3)

א שנינו במשנה שמומים אלו פוסלים את הכהנים: הכילון, הלפתן, המקבן, שראשו שקוט וסקיפת. ומבארים: **"כילון"** — **דדמי רישיה לאכלא** [שדומה ראשו לכיסוי של חבית], רחב מלמטה וצר מלמעלה. **"לפתא"** — **דדמי רישיה לגדגלידא דליפתא** [שדומה ראשו לראש של לפת], שהוא רחב ומעוגל, ונעשה צר מלמטה. **תנא** [שנה החכם]: **וצוארו עומד באמצע ראשו,** שראשו בולט לכל הכיוונים בשווה. ולא כצוארו של אדם רגיל, שעומד בצד האחורי של ראשו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:4)

**"מקבן"** — **דדמי רישיה למקבן** [שדומה ראשו למקבת, מעין פטיש]. **"ושראשו שקוט"** — כוונתו שיש מעין שקע בראשו **מלפניו. "וסקיפת"** — שראשו נראה כאילו ניטלה חתיכה **מאחוריו, כדאמרי אינשי** [כמו שאומרים אנשים]: **שקיל פיסא** [נטולה חתיכה], ו"סקיפת" הוא כעין קיצור של לשון זו. עד כאן בפירוש המומים שנזכרו במשנה. ומעירים, **תנא** [שנה החכם] בברייתא עוד מומים הפוסלים בכהן: **וצוארו שקוט** (קצר) **ושמוט.** ומבארים: **שקוט** — **דחביא מחבא** [שצוארו חבוי], אינו נראה בין כתפיו. **שמוט** — **דאריך** [שצוארו ארוך] **ושמוט.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:5)

ב שנינו במשנה: **ובעלי חטרות** (גבנון, חטוטרת, בליטה בגב) — **ר' יהודה** מכשיר, וחכמים פוסלים. ומסבירים: במקרה **דאית ביה** [שיש בה, בחטוטרת] **עצם** — **כולי עלמא לא פליגי דפסלא** [הכל אינם חולקים שהיא פוסלת] את הכהן לעבודה. כי פליגי [כאשר נחלקו] הרי זה בחטוטרת **דלית ביה** [שאין בה] **עצם, מר סבר** [חכם זה, חכמים, סבור]: **הא** [הרי] **אינו שוה בזרעו של אהרן** ויש לפוסלו, **ומר סבר** [וחכם זה, ר' יהודה, סבור]: **קרקורא דבישרא בעלמא** [חתיכה של בשר בלבד] **הוא,** ואינו נחשב למום.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:6)

ג שנינו במשנה: **הקרח פסול.** איזהו קרח — כל שאין לו שיטה (שורה) של שיער מקפת מאוזן לאוזן. **אמר רבא: לא שנו** שהקרח פסול **אלא שאין לו** שיטה של שיער **לאחריו, ויש לו לפניו. אבל יש לו** שיטה של שיער גם לפניו וגם **לאחריו** — **כשר, וכל שכן** שהוא כשר כ**שיש לו לאחריו ואין לו לפניו,** שהוא כדרכם של אנשים מבוגרים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:7)

**ואיכא דמתני אסיפא** [ויש ששונים דבר זה על הסוף של הלכה זו]: **ואם יש לו** שיטה של שיער — **הרי זה כשר. אמר רבא: לא שנו** שהוא כשר **אלא שיש לו לאחריו ואין לו לפניו, אבל יש לו בין לאחריו בין לפניו** — **פסול, וכל שכן שיש לו לפניו ואין לו לאחריו, ו**כן ש**אין לו כלל,** לא לפניו ולא לאחריו, ש**פסול.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:8)

ד **אמר ר' יוחנן:** הכהנים **הקרחנין** (הקרחים) **והננסין והזבלגנין** (שעיניהם זולגות תמיד) — פסולין לעבודה, **לפי שאינן** בכלל מי שהוא **שוה בזרעו של אהרן.** ושואלים: מדוע הוצרך ר' יוחנן לומר כן? הלא **קרחנין** — כבר **תנינא** [שנינו] במשנתנו, וכן **ננסין** — **תנינא** [שנינו] להלן (מה,ב)!


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:9)

ומשיבים: **זבלגנין** **איצטריך ליה לאשמועינן** [הוצרך לו להשמיענו], שהרי אינם נזכרים במשנה. **ו**גם קרחנים וננסים הוצרך להשמיענו, שכן **מהו דתימא** [שתאמר] שפסולם אינו אלא מדברי חכמים **משום מראית העין,** לכן הוצרך לומר לנו שהם פסולים מן התורה, משום שאינם שווים בזרעו של אהרן. 
 ושואלים: ומדוע יכולים היינו לומר כן?


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:10)

**והא כל היכא דאיכא** [והרי בכל מקום שיש בו] **משום מראית העין איתנא קתני** [שונה התנא את הדבר במפורש], כגון מה ששנינו להלן: ושנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין! ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **תני חדא** [שנה דוגמא אחת], **ו**אולם **הוא הדין לכולהו** [לכולם], וגם לקרח וננס.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:11)

ומקשים: **והא כל היכא דאיכא מיהדר ומיתנא** — **קא הדר ותני** [והרי בכל מקום שיש מקום לחזור ולשנות שהוא משום מראית עין — הוא חוזר ושונה] כפי ששנינו במשנה בעמוד הבא: **ושניטלו שיניו פסול משום מראית העין! אלא** יש לתרץ בדרך אחרת, שמה שאמר ר' יוחנן בא **לאפוקי מהא דתניא** [להוציא מדעה זו ששנויה בברייתא], **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **הקרחנין והננסין והזבלגנין כשרים, ולא אמרו** חכמים שהוא **פסול אלא משום מראית העין.** ועל כך אמר ר' יוחנן שיש בהם פסול מן התורה, שאינם בכלל איש ששווה בזרעו של אהרן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:12)

ומעירים: **מאן האי תנא** [מיהו תנא זה] שסבור שכהנים אלו כשרים? שיטת **ר' יהודה היא, דתניא** [ששנויה ברייתא], **ר' יהודה אומר:** מה שנאמר "וערכו בני אהרן **הכהנים"** (ויקרא א, ח) — הרי זה **לרבות הקרחנין,** שהם כשרים לעבוד.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:13
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:13)

ה משנה **אין לו** לכהן **גבינין** (גבות עיניים) כלל, **או אין לו אלא גבין אחד,** שגבות עיניו מחוברות — **זהו גבן האמור בתורה** ברשימת בעלי המומים (ויקרא כא, כ). רבי דוסא אומר: "גבן" האמור בתורה הוא זה **שגביניו** ארוכים עד שהם **שוכבין,** ומכסים את עיניו. **רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר:** "גבן" הוא זה **שיש לו שני גבין ושתי שדראות.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:14
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:14)

ו גמרא שנינו במשנה: אין לו גבינים וכו' זהו "גבן" האמור בתורה. ושואלים: **ו"גבן"** — ש**אין לו** גבינים **משמע** [משמעו]? **ורמינהו** [ומשליכים, מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא: **"גבן"** שהוזכר בתורה — **שיש לו גבינין הרבה. אין לו גבינין, או אין לו אלא גבין אחד מנין? תלמוד לומר: "או גבן"** (שמות יב, ה), ונמצא שלמדים מי שאין לו גבינים רק מן הייתור של "או", ולא מן המלה "גבן" כשלעצמה! **אמר רבא,** כך יש להבין את המשנה: אין לו גבינים — **זה** מה שלמדו מ**מדרש** המלים **"או גבן",** אבל לא מן המלה "גבן" לעצמה, שמשמעה לפי הברייתא — מי שיש לו גבינים הרבה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:15
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:15)

ועוד שנינו במשנה, **רבי דוסא אומר:** "גבן" האמור בתורה הוא כל שיש לו שני גבים ושתי שדראות. ומדייקים: ממה שכהן כזה נפסל לעבודה כבעל מום, האם יש **למימרא** [לומר, ללמוד מכאן] שמי שיש לו שני גבים ושתי שדראות **דחיי** [שהוא חי]? **והא איתמר** [והרי נאמר] שנחלקו אמוראים בדין **המפלת בריה שיש לה שני גבין ושתי שדראות. ואמר רב: באשה** — **אינו** נחשב ל**וולד,** מפני שאינו יכול להתקיים, ואין אמו טמאה טומאת לידה. בבהמה — הרי הוא **אסור באכילה!**


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:16
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:16)

ואומרים: **כבר רמא ניהליה** [הקשה את הדבר הזה לו] **רב שימי בר חייא לרב, ואמר ליה** [לו] רב בתמיהה: האם **שימי את** [אתה]? לא התכוון ר' חנינא בן אנטיגנוס במשנתנו למי שיש לו שתי שדראות ממש, **אלא** הכוונה היא **בששדרתו עקומה,** שנראית כשתים, ועליו אמר ר' חנינא שהוא בעל מום ופסול לעבודה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:17
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:17)

ז משנה **החרום פסול. איזהו חרום? הכוחל,** מעביר מכחול של משחה או צבע, על **שתי עיניו כאחת,** ששורש חוטמו שקוע כל כך עד שאין הפסק כלל בין העינים. היו **שתי עיניו למעלה, ושתי עיניו למטה, עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה, רואה את החדר ואת העלייה כאחד. סכי שמש** (שאינם יכולים להסתכל באור השמש), **והזגדן והצירן** (שיבואר עניינם בגמרא). **ושנשרו ריסי עיניו** — הרי זה **פסול** לעבודה **מפני מראית העין,** שאסרו עליו חכמים לעבוד במקדש, ולא מפני שהוא מום מן התורה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 43b:18
[Steinsaltz on Bekhorot 43b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/43b:18)

ח גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **"חרום"** שנזכר ברשימת הכהנים בעלי המום (ויקרא כא, יח) — הרי זה **שחוטמו שקוע.** אם היה **חוטמו סולד** (קצר במיוחד, ומכווץ כלפי מעלה), **חוטמו בולם** (סתום), **חוטמו נוטף** (ארוך ותלוי למטה), **מנין** שהוא פסול? תלמוד לומר: "או חרום" (ויקרא כא, יח), ו"או" בא לרבות כל מום שבחוטמו. ל**ר' יוסי אומר: אין "חרום" אלא הכוחל** את **שתי עיניו כאחת, אמרו לו: הפלגת,** הרחקת לכת, אלא כל שחוטמו שקוע יותר מן הרגיל הרי זה "חרום", שהוא בעל מום,