## Steinsaltz on Bekhorot Daf 45b

###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:1)

א שנינו במשנה: **יתר בידיו וברגליו** שש ושש עשרים וארבע, ר' יהודה מכשיר וחכמים פוסלים. **אמר ר' יצחק: ושניהם מקרא אחד דרשו,** שנאמר במלחמות דוד בפלשתים: **"ותהי עוד מלחמה** בגת" (שמואל ב כא, כ), **וכתיב** [ונאמר]: **"ויהי איש מדון אצבע ידיו ואצבע רגליו שש ושש"** (שמואל ב כא, כ), **מר סבר** [חכם זה, חכמים, סבור]: **בגנותיה משתעי** [בגנותו של אותו איש מדון מספר הכתוב], ומכאן שיש בדבר מום. **ומר סבר** [וחכם זה, ר' יהודה, סבור]: **בשבחיה משתעי** [בשבחו מספר הכתוב] שהיה גדול במדותיו, ואינו מום כלל.


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:2)

ובפירושו של פסוק זה, **אמר רבה:** לשם **מה לי דכתיב** [זה שנאמר] שם **"שש ושש עשרים וארבע מספר"?** מדוע הוצרך הכתוב לתיאור מפורט כל כך? **צריכי** [צריכים] הם כל אותם ביטויים, **דאי כתב רחמנא** [שאם היתה כותבת התורה] רק **"שש ושש", הוה אמינא** [הייתי אומר]: **שית דידיה ושית דכרעיה** [שש של ידו אחת ושש של רגלו האחת], ובסך הכל שתים עשרה — לכן **כתב** [כתבה התורה] **"עשרים וארבע". ואי כתב** [ואם היתה התורה כותבת] רק **"עשרים וארבע", הוה אמינא** [הייתי אומר] כי **הוא חמש** אצבעות **מהאי גיסא** [מצד זה] **ושבע מהאי גיסא** [מצד זה], ואין האצבעות היתירות מחולקות בשווה בין הידים ובין הרגלים, על כן **כתב** [כתבה התורה]: **"שש ושש",** שש לכל אחת מידיו ומרגליו. ומה שנאמר שם **"מספר"** כוונתו שמדובר **ב**אצבע יתירה שהיא **נספרת על גבי היד,** בשורה אחת עם שאר אצבעות.


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:3)

ובאשר למחלוקת במשנתנו, האם יש בכך מום או לא, **תניא** [שנויה ברייתא], **אמר ר' יהודה:** ראיה לדברי שהוא כשר, **מעשה באדם אחד שבא לפני ר' טרפון** שהיה **יתר בידיו וברגליו שש ושש עשרים וארבע, אמר לו** ר' טרפון: **כמותך ירבה בישראל** אנשים גיבורים! **אמר לו ר' יוסי: משם** הבאת **ראיה?** להיפך, **כך אמר לו: כמותך,** כמו שמועטים אנשים בעלי מום, כמוך, כך **יתמעטו ממזירי ונתיני** [ממזרים ונתינים, גבעונים] **מישראל.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:4)

ב שנינו במשנה: **השולט בשתי ידיו,** רבי פוסל וחכמים מכשירים. ובענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **איטר, בין ביד בין ברגל** — **פסול** לכהונה. **השולט בשתי ידיו** — **רבי פוסל וחכמים מכשירין.** ומסבירים את טעמיהם, **מר סבר** [חכם זה, רבי, סבור]: **כחישותא אתחלא** [כחישות, חולשה, התחילה] **ב**יד **ימין,** ומשום כך הוא משתמש גם ביד השניה, ולכן הוא פוסלו — בגלל החולשה בידו הימנית, **ומר סבר** [וחכם זה, חכמים, סבור]: **בריותא אתחלא** [בריות, חוזק, התחילה] **ב**יד **שמאל,** ואין זה מורה על חלישות ביד ימין.


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:5)

ג משנה ועוד כהנים פסולים לעבודה: **הכושי, הגיחור, והלבקן, והקפח** (שיבואר עניינם בגמרא), **והננס, והחרש, והשוטה, והשיכור, ו**כן **בעלי נגעים טהורים,** נגעי עור, כגון בוהק (ויקרא יג, לט), שאין להם דין צרעת שמטמאת — כל אלה **פסולין באדם וכשרים בבהמה. רבן שמעון בן גמליאל אומר:** אף **שוטה מן הבהמה אינה מן המובחר. ר' אלעזר אומר: אף בעלי הדלדולין,** שיש להם חתיכות בשר או עור מידלדלות מגופם, **פסולין באדם וכשרין בבהמה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:6)

ד גמרא שנינו במשנה: הכושי הגיחור והלבקן. ומבארים: **כושי** — הרי זה **אוכמא** [שחור], **גיחור** — זהו **חיוורא** [לבן], **לבקן** — **סומקא** [אדום]. ושואלים: **איני** [וכך הוא]? **והא ההוא דאמר להו** [והרי היה אחד שאמר להם] לאנשים: **מאן בעי** [מי רוצה] טלה **לוקיאני, ואישתכח חיוורא** [ונמצא שהיה בצבע לבן]! **אלא** כך צריך לומר: **כושי** הוא **אוכמא** [שחור], **גיחור** — **סומקא** [אדום], **כדאמרי אינשי** [כמו שאומרים אנשים] על אדם שהוא **"סומקא גיחיא"** [אדום מאד], **לבקן** — **חיוורא** [לבן] הוא, **כההוא דאמר להו** [כמו זה שאמר להם] לאנשים: **"מאן בעי** [מי רוצה] **לוקיאני" ואישתכח חיוורי** [ונמצא שהיו לבנים].


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:7)

ה שנינו במשנה: **קפח.** בפירוש דבר זה **תני** [שנה] **רב זביד: גבוה.** ותוהים: **איני** [כן הוא]? האם להיות גבוה ביותר הוא מום? **והתני** [והרי שנה] **ר' אבהו: מנין שהקדוש ברוך הוא משתבח בבעלי קומה** — **שנאמר: "ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו"** (עמוס ב, ט)! **אמר רב פפא:** לא מדובר במשנה במי שגבוה ובנוי כהוגן, אלא **באריכא שמיטה סניא** [במי שארוך, שמוט ומכוער], שהוא רזה ודק שלא כרגיל.


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:8)

ובעניינים אלה מביאים מה ש**אמר ריש לקיש:** מי שהוא **גבוה לא ישא גבוהית** — **שמא יצא מהן תורן** (איש גבוה ביותר), וכן **ננס לא ישא ננסת** — **שמא יצא מהם אצבעי** (איש קטן ביותר), **לבן** (איש בהיר) **לא ישא לבנה** — **שמא יצא מהם בוהק** (לבן ביותר), **שחור** (כהה) **לא ישא שחורה** — **שמא יצא מהן טפוח** (שחור כטפיח=קדירה).


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:9)

ו ועוד שנינו ברשימת הכהנים הפסולים: **החרש השוטה והשכור.** ושואלים: הלא **שכור מחיל** [מחלל] **עבודה,** אם הוא עובד בעודו שיכור, ואם כן **בהדי מומי דמחילי עבודה בעי למיחשב** [ביחד עם מומים שמחללים עבודה היה צריך להחשיב אותם], ולא בין הפסולים השנויים במשנה זו, שהם פסולים מפני שאינם "שווים בזרעו של אהרן", שהם משונים משאר אנשים, שאמנם אסור להם לעבוד אבל בדיעבד עבודתם כשרה (ראה לעיל מג,ב)!


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:10)

ומשיבים: מדובר כאן בשיכור **בשאר דברים המשכרים,** שאינם יין, והוא אינו מחלל את עבודתו. ומעירים: **ו**משנתנו היא ש**לא כ**שיטת **ר' יהודה,** הסבור שגם שיכור כזה מחלל עבודה. **דתניא** [ששנויה ברייתא], ר' יהודה אומר: מי ש**אכל דבילה קעילית** (מאיזור העיר קעילה) הגורמת לשכרון, **ו**כן אם **שתה חלב או דבש,** ונשתכר, ו**נכנס למקדש** — **חייב** מלקות, שעבר על מצות לא תעשה, שנאמר לאהרן: "יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבואכם אל אהל מועד" (ויקרא י, ט), וכל דבר שמשכר הריהו בכלל "שכר". וכהן שנשתכר מחלל עבודתו, כפי שנאמר מיד אחר כך: "ולהבדיל בין הקדש ובין החול" (ויקרא י, י), ששתיית יין ושכר עושה את הקודש חול.


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:11)

ז משנה **אלו כשרין** לעבודה **באדם ופסולין בבהמה** להקרבה: אותו ואת בנו, שאסור להקריב את הבן ביום שנשחטה אמו, ולהיפך. מי שהיה **טריפה,** שנחבל או חלה וסופו למות מחמת כך, **ויוצא דופן,** שנולד בניתוח דרך דופן הרחם, **ושנעבדה בהן עבירה** (שנרבעו על ידי אדם או רבעו אדם), **ושהמית את האדם.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:12)

**ו**כהן **הנושא נשים בעבירה,** כגון שנושא גרושה או חלוצה — **פסול עד שידירנה הנאה,** שיאסור עצמו בנדר מליהנות ממנה. **ו**הכהן **המטמא למתים פסול** מלעבוד **עד שיקבל עליו שלא יהא מטמא למתים.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:13
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:13)

ח גמרא שנינו במשנה: **ואלו כשירין באדם** ופסולים בבהמה — אותו ואת בנו. ושואלים: **מאי** [מה] ההבדל ששנינו **ב**עניין **"אותו ואת בנו"?** באיזו מציאות מדובר?


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:14
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:14)

**אילימא** [אם תאמר] כגון **אהרן ובניו** שמותרים לעבוד במקדש באותו יום, **דכותיה** [שכמותו] נאסר להקריב ביום אחד **תייש ובנו,** **מי נהיג** [האם נוהג בבהמה איסור זה]? **והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **"אותו ואת בנו"** — **נוהג בנקבות,** כלומר, באם ובבנה או בתה, **ואינו נוהג בזכרים,** באב ובבנו או בתו! **אלא** תאמר שמדובר ב**תיישה ובנה,** שאסור לשוחטם ביום אחד, **דכוותה הכא** [שכמותה כאן], לענין פסול כהונה, מדובר ב**כהנת ובנה,** וכי **כהנת בת עבודה היא?**


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:15
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:15)

ומשיבים: **לעולם** מדובר על **אהרן ובניו, דכוותה הכא** [שכיוצא בו כאן] **תייש ובנו.** ואף ששנינו בברייתא ש"אותו ואת בנו" אינו נוהג בזכרים, אמרי במערבא משמיה [אומרים בארץ ישראל משמו] של **ר' יוסי בר אבין: עדא אמרה** [זאת אומרת] כי משנתנו שיטת **חנניה היא,** הסבור שאיסור אותו ואת בנו נוהג בזכרים. **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **"אותו ואת בנו" נוהג בנקבות ואינו נוהג בזכרים,** ואילו **חנניה אומר: נוהג בזכרים ובנקבות.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:16
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:16)

ט שנינו במשנה: **והנושא נשים** בעבירה — פסול עד שידירנה הנאה. ועל כך **תנא** [שנה החכם]: כהן העובד, ונתברר כי הוא נושא אשה בעבירה — אינו מפסיק מעבודתו, אלא **נודר** ממנה הנאה **ועובד** עבודה, ומשסיים לעבוד, **יורד** מהמזבח **ומגרש** את האשה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:17
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:17)

ושואלים: ומדוע נתיר לו לעבוד קודם שיגרשנה? **וליחוש דלמא אזיל לגבי חכם ושרי ליה** [ונחשוש שמא ילך אצל החכם ויתיר לו את נדרו]! ומשיבים: **קסבר** [סבור הוא] התנא שהנשאל לחכם שיתיר את נדרו — **צריך לפרט את הנדר,** וכשיפרט כהן זה את הנדר, ויאמר שנדר כן משום שהיא אשה שאסורה עליו — לא יתיר לו החכם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:18
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:18)

ושואלים: **הניחא למאן דאמר** [זה נוח לשיטת מי שאומר] שהנשאל לחכם **צריך לפרט את הנדר. אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **אין צריך לפרט את הנדר, מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? מדוע יכול להמשיך ולעבוד קודם שגירש את אשתו? ומשיבים: **דמדרינן ליה** [שמדירים אותו] **ברבים,** במעמד רבים, ונדר כזה לא ניתן להתיר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 45b:19
[Steinsaltz on Bekhorot 45b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/45b:19)

ואומרים: **הניחא למאן דאמר** [זה נוח לדעת מי שאומר] **נדר שהודר ברבים אין לו הפרה,** כלומר, התרה על ידי חכם, **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **יש לו הפרה מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? ומשיבים: **דמדרינן** [שמדירים]