## Steinsaltz on Bekhorot Daf 49b

###### Steinsaltz on Bekhorot 49b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/49b:1)

**הכא נמי לא שנא** [כאן גם כן אינו שונה] הדין.


###### Steinsaltz on Bekhorot 49b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/49b:2)

**ושמואל אמר** [יכול לומר] **לך: התם** [שם], כשנתעכלו המעות קודם שחלו הקידושין, אין זה מעכב מפני ש**בידו** היה **לקדשה מעכשיו** כשנתנם, אבל **הכא** [כאן], כשנתעכלו מעות הפדיון — **אין בידו לפדותו מעכשיו** כשנתנם. ובפסק ההלכה במחלוקת רב ושמואל מעירים: **ואף על גב דקיימא לן** [ואף על פי שמוחזק בידינו] **דכל היכא דפליגי** [שכל מקום שחולקים] **רב ושמואל** — **הלכתא** [הלכה] **כרב באיסורי** [בענייני איסורים] **וכשמואל בדיני** [בענייני ממונות], **הכא הלכתא כוותיה** [כאן הלכה כשיטתו] של **שמואל,** שהפודה את בנו בתוך שלושים יום — אין בנו פדוי.


###### Steinsaltz on Bekhorot 49b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/49b:3)

ומקשים, **תנן** [שנינו במשנתנו]: **מת** הבן **בתוך שלשים יום אף על פי שנתן לכהן** — **יחזיר לו** הכהן **חמש סלעים.** ונדייק: **טעמא** [הטעם, דוקא] כש**מת** בתוך שלושים — מחזיר, **הא** [אבל] כאשר **לא מת** בתוך שלושים — **בנו פדוי,** למרות שהאב נתן את המעות קודם הזמן, שלא כדברי שמואל! ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **דאיתנהו למעות** [שהמעות נמצאות עדיין].


###### Steinsaltz on Bekhorot 49b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/49b:4)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] קושיה נוספת ממה ששנינו במשנתנו: מת האב בתוך שלושים, הרי הבן **בחזקת שלא נפדה עד שיאמרו לו שנפדה** על ידי אביו. ובמקרה שנפדה — מועיל הפדיון, למרות שהמעות ניתנו קודם שלושים, ושלא כדברי שמואל! ומשיבים: **התם נמי** [שם גם כן] מדובר **דאיתנהו למעות בעינייהו** [שהמעות נמצאות בעינן].


###### Steinsaltz on Bekhorot 49b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/49b:5)

ומסופר, **תני תנא קמיה** [שנה חוזר המשניות לפני] **רב יהודה: הפודה את בנו בתוך שלשים יום** — **בנו פדוי. אמר ליה** [לו] רב יהודה: **שמואל אמר** ש**אין בנו פדוי, ואת אמרת** [ואתה אומר] **בנו פדוי?** ומעירים: **ואף על גב דקיימא לן** [ואף על פי שמוחזק בידינו] **כרב באיסורי** [בענייני איסורים] **וכשמואל בדיני** [בענייני ממונות], **הכא הלכתא כותיה** [כאן הלכה כשיטתו] של **שמואל.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 49b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 49b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/49b:6)

א שנינו במשנתנו: **הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם לבנו וכו'.** ומביאים מה שאמרו חכמים על משנתנו במקום אחר. שכך **תנו רבנן** [שנו חכמים] במשנתנו: **הוא לפדות ובנו לפדות** — **הוא קודם לבנו. ר' יהודה אומר: בנו קודמו, שמצותו,** מצות פדיונו מוטלת **על אביו, ומצות** פדיון **בנו** מוטלת **עליו.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 49b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 49b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/49b:7)

**אמר ר' ירמיה: הכל מודים היכא דליכא** [במקום שאין] לו **אלא חמש סלעים** — **הוא קודם לבנו,** ושלא כמשמעות המשנה, **מאי טעמא** [מה טעם הדבר] — **דמצוה דידיה עדיף** [שהמצוה שלו להיפדות עדיפה]. **כי פליגי היכא דאיכא** [כאשר הם חלוקים הרי זה במקום שיש] **חמש** סלעים **משועבדות** (נכסים שמכר לאחרים, והם משועבדים לפרעון חובותיו הקודמים) **וחמש** סלעים **בני חורין,** בידו;


###### Steinsaltz on Bekhorot 49b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 49b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/49b:8)

**ר' יהודה סבר** [סבור]: **מלוה** חובת תשלום **הכתובה בתורה,** כגון פדיון הבן — **כמלוה** ה**כתובה בשטר דמיא** [נחשבת], שגובים אותה מנכסים משועבדים, **ו**לכן **דידיה** [את חוב הפדיון שלו] **אזיל וטריף ממשעבדי** [הולך הכהן וטורף מהנכסים המשועבדים], כדין מילוה בשטר, **ובהני** [ובאלה] **חמש** הסלעים שהם **בני חורין** — **פריק ליה לבריה** [פודה את בנו].


###### Steinsaltz on Bekhorot 49b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 49b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/49b:9)

**ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: **מלוה הכתובה בתורה** — **לאו** [לא] **ככתובה בשטר דמיא** [נחשבת], אלא כמילוה על פה, ולא ניתן לגבות את דמי הפדיון מן המשועבדים, **הלכך** [על כן] קיום ה**מצוה דידיה** [שלו] להיות פדוי, **עדיף** [עדיפה], ויפדה עצמו בחמש בני החורין.


###### Steinsaltz on Bekhorot 49b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 49b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/49b:10)

ב משנה **חמש סלעים** (שקלים) של כסף **של** פדיון ה**בן,** שנאמר בו: "כסף חמשת שקלים בשקל הקודש" (במדבר יח, טז), מחשבים בהם את שקל הקדש **במנה צורי,** המטבע של צור, שתכולת הכסף שבו גבוהה ביותר. ולא במטבע מדינה, שהוא שווה שמינית ממנו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 49b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 49b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/49b:11)

**שלשים** שקלים **של עבד** שהומת על ידי שור (שמות נא, לב), וכן **חמשים של אונס ושל מפתה** נערה בתולה (ראה שמות כב, טז. דברים כב, כט). וכן **מאה של מוציא שם רע** על אשתו שלא מצא לה בתולים (ראה דברים כב, יט) — **כולם,** גם אלה שלא הוזכר בהם שקל — הריהם **בשקל הקדש,** שהוא עשרים גרה (ראה במדבר יח, טו), ומחשבים אותם **במנה צורי. וכולן,** כל הדברים הנפדים — **נפדין בכסף,** במטבע, או **בשוה כסף, חוץ משקלים,** מחצית השקל שתורמים למקדש בכל שנה, שהוא ניתן במטבע דוקא.


###### Steinsaltz on Bekhorot 49b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 49b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/49b:12)

ג גמרא שנינו במשנה: חמש סלעים של בן ב**מנה צורי.** ובפירוש הדברים **אמר ר' אסי:** יש לתת חמישה סלעים **ממנה של צורי,** היוצא במדינת צור. **ר' אמי אמר:** חמישה סלעים שווים **דינרא ערבא** [דינר זהב ערבי]. **ר' חנינא אומר: איסתרא סרסיא דמיזדבנא תמניא בדינרא** [סלע סורי שנמכרים שמונה ממנו בדינר זהב גדול], יש לתת **חמש מינייהו** [מהם] **לפדיון הבן.**