## Steinsaltz on Bekhorot Daf 51a

###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:1)

**זוזא מאכא בהדיה דלא נפיק** [זוז מעוך איתו, שאינו יוצא], לא רצה לקבל ממנו. **תקע ליה אחרינא ויהביה ניהליה** [סטר לו סטירה אחרת ונתן לו אותו] את הזוז המעוך, עבור שתי הסטירות.


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:2)

א שנינו במשנתנו: **שלשים של עבד, חמשים של אונס ושל מפתה,** ומאה של מוציא שם רע — כולם בשקל הקדש במנה צורי. ושואלים: **הא תו** [זו עוד], התוספת של "כולם בשקל הקדש במנה צורי" **למה לי** לומר שנית? **הא תנא ליה רישא** [הרי שנה אותו בראש המשנה]!


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:3)

ומשיבים: **אונס ומוציא שם רע איצטריך** [הוצרך לחזור ולומר], שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **כיון דלא כתיב בהו** [שלא נאמר בהם] בתורה **שקלים** במפורש, אלא רק "כסף" — **אימא זוזי בעלמא** [אמור זוזים, דינרים בלבד] משלמים, ולא שקלים (השווים ארבעה דינרים), על כן **קא משמע לן דמילף קא ילפי מהדדי** [משמיע לנו התנא שהם למדים זה מזה], ובכולם התשלום הוא בשקל הקודש.


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:4)

ב שנינו במשנה: וכולם נפדים בכסף ובשווה כסף **חוץ מן השקלים** שחייב לתת דוקא במטבע. **תנא** [שנה החכם] בברייתא: **חוץ מן השקלים, ומעשר** שני, **והראיון,** שתי מעות כסף שצריך כל אדם להביא למקדש כדי לקנות עולת ראיה ברגל, שדינם במטבע דווקא.


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:5)

ומבארים: **שקלים** לא מועיל בהם שווה כסף — כפי **דתנן** [ששנינו במשנה]: **מצרפין** (מחליפים) בני העיר **שקלים** שאספו **לדרבונות** (מטבעות זהב גדולים), **מפני משאוי הדרך** כדי שלא יכביד עליהם משקל מטבעות הכסף. ודוקא למטבעות מצרפים, ולא לדבר אחר שהוא שווה כסף.


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:6)

**מעשר** שני אינו נפדה בשווה כסף — כפי **דכתיב** [שנאמר]: **"וצרת הכסף בידך"** (דברים יד, כה), ולמדים מלשון "וצרת" שצריך שיהיה כסף שטבעו בו צורה. **והראיון** — הוא מה ש**תני** [שנה] **רב יוסף: שלא יביא סיגה,** גוש כסף מלא סיגים, **לעזרה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:7)

ג משנה **אין פודין** בכור, **לא בעבדים, ולא בשטרות** חוב שיש לו על אחרים, **ולא בקרקעות, ולא הקדשות.** אם האב **כתב לכהן** שטר **שהוא חייב ליתן** לו **חמשה סלעים** לפדיון בנו — **חייב ליתן לו** חמישה סלעים, **ו**אולם **בנו אינו פדוי** בשטר זה, אלא צריך האב ליתן לו חמישה סלעים אחרים. **לפיכך, אם רצה הכהן ליתן** להחזירם **לו במתנה** — **רשאי.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:8)

**המפריש** חמישה סלעים ל**פדיון בנו, ואבד** הכסף קודם שהגיע ליד הכהן — האב **חייב באחריותו,** ולפיכך יביא לכהן כסף אחר לפדיון, **שנאמר** לאהרן הכהן: "כל פטר רחם... באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם..." (במדבר יח, טו), **"יהיה לך" ו**אז **"פדה תפדה",** שרק כאשר הכסף "יהיה לך", כלומר, לכהן — יהיה הבן פדוי.


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:9)

ד גמרא ומעירים: **מתניתין** [משנתנו] ש**לא כ**שיטת **רבי, דתניא** [ששנויה ברייתא], **רבי אומר: בכל פודין בכור אדם, חוץ מן השטרות.** ובמשנתנו נאמר שאין פודים גם בעבדים ובקרקעות. ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] של **ריבויי?**


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:10)

ואומרים: **דריש ריבויי ומיעוטי** [דורש הוא בדרך של ריבויים ומיעוטים], כיצד? **"ופדויו מבן חדש תפדה"** (במדבר יח, טז) — הרי זה **ריבה,** מפני ש"תפדה" בסתם משמעו בכל דבר, **"בערכך כסף חמשת שקלים"** — הרי זה **מיעט,** דוקא בכסף, ומה שנאמר שוב "פדה **תפדה** את בכור האדם" (במדבר יח, טו) — **ריבה,** נמצא ש


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:11)

**ריבה ומיעט וריבה,** ובכך **ריבה הכל,** חוץ מדבר אחד שנתמעט ממה שנאמר "כסף". **מאי רבי** [מה ריבה]? **רבי כל מילי** [ריבה כל הדברים], **ומאי** [ומה] **מיעט** בכך — **מיעט שטרות,** מפני שהם הרחוקים ביותר מכסף, שהרי אין להם שווי עצמי, ואינם משמשים אלא לראיה או כדי לקנות בהם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:12
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:12)

**ורבנן דרשי** [דורשים] בשיטת **כלל ופרט: "ופדויו מבן חדש"** — הרי זה **כלל, "בערכך כסף חמשת שקלים"** — **פרט, "תפדה"** — **חזר וכלל,**


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:13
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:13)

**כלל ופרט וכלל אי** (אין) **אתה דן אלא כעין הפרט: מה הפרט מפורש** — **דבר המטלטל וגופו** (הוא עצמו) שווה **ממון, אף כל דבר המטלטל וגופו ממון** בכלל זה, **יצאו קרקעות** שאין פודים בהם — מפני **שאין** הם **מטלטלין, יצאו עבדים** — מפני **שהוקשו** (הושוו בכתוב) **לקרקעות, יצאו שטרות שאף על פי ש**הן **מטלטלין** — **אין גופן ממון,** ואינם משמשים אלא לראיה או כדי לקנות בהם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:14
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:14)

**אמר ליה** [לו] **רבינא למרימר: ורבי, ריבויי ומיעוטי דריש** [ובדרך של ריבויים ומיעוטים הוא דורש]? **והא** [והרי] **רבי כללי ופרטי דריש** [כללים ופרטים הוא דורש] **ב**ענין **מרצע** שרוצעים בו את אוזן העבד, שנאמר בו: "ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם..." (דברים טו, יז).


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:15
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:15)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא] בענין זה: **"מרצע"** — **אין לי אלא מרצע** בלבד, **מנין לרבות הסול** (עץ מחודד), **והסירא** (קוץ), **והמחט, והמקדח, והמכתב** (החרט שכותבים בו על שעוה)? **תלמוד לומר: "ולקחת"** (דברים טו, יז) — הרי זה בא **לרבות כל דבר שנלקח ביד,** אלו **דברי ר' יוסי בר' יהודה. רבי אומר: מרצע** — **מה מרצע מיוחד** שהוא כלי **של מתכת, אף כל** כלי **של מתכת** בכלל זה, אבל לא קוץ וכדומה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:16
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:16)

**ואמרינן** [ואמרנו]: **במאי קא מיפלגי** [במה הם חלוקים]? **רבי דריש כללי ופרטי** [דורש כללים ופרטים], "ולקחת" — כלל, "מרצע" — פרט, "ונתת באזנו" — חזר וכלל; מה הפרט ידוע שהוא ממתכת — אף כל כלי של מתכת. **ר' יוסי בר' יהודה דריש ריבויי ומיעוטי** [דורש ריבויים ומיעוטים]!


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:17
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:17)

ומשיבים: **אין** [כן], **בעלמא** [בדרך כלל] **רבי כללי ופרטי דריש** [כללים ופרטים הוא דורש]. **והכא** [וכאן], לענין פדיון הבן, הוא דורש **כ**דברי **תנא דבי** [מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:18
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:18)

**דתנא דבי** [ששנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל** בענייני סימני דגים טהורים: מה שנאמר **"במים" "במים" שתי פעמים,** "את זה תאכלו מכל אשר במים, כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים...", ואחריהם מופיע הפרט "בימים ובנחלים" (ויקרא יא, ט) — ד**אין** לדרוש פסוק **זה** בדרך לימוד של **כלל ופרט,** **אלא** בכל מקרה בו יש שני כללים סמוכים, ואחריהם בא פרט — יש לדון על כך בדרך **ריבה ומיעט.** והוא הדין לענין פדיון הבן, שהואיל ומתחילה נאמרה פעמיים לשון כלל "תפדה" "תפדה", ואחר כך הפרט "כסף" — יש לדונו כריבוי ומיעוט, ולמעט רק שטרות.


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:19
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:19)

**ורבנן אמרי כדאמרינן במערבא** [וחכמים אומרים כמו שאומרים בארץ ישראל]: **כל מקום שאתה מוצא שתי כללות הסמוכים זה לזה** ואחריהם בא פרט — **הטל** את ה**פרט ביניהם, ודונם בכלל ופרט,** ומשום כך הם ממעטים גם קרקעות ועבדים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 51a:20
[Steinsaltz on Bekhorot 51a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/51a:20)

ה שנינו במשנתנו: **ולא בהקדשות.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שאינו יכול לפדות בהם, שהרי **לאו דידיה נינהו** [לא שלו הם]! ומשיבים, **אימא** [אמור]: