## Steinsaltz on Bekhorot Daf 52a

###### Steinsaltz on Bekhorot 52a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 52a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/52a:1)

**ולא האשה** נוטלת את אלה מנכסי בעלה **ב**שביל חוב **כתובתה,** כשנתגרשה או כשמת בעלה, **ולא הבנות** נוטלות מהם **ב**שביל **מזונותיהן** שהן זכאיות להם מנכסי אביהם שמת, **ולא היבם** שייבם את אשת אחיו, וזוכה בחלק האח בירושה, נוטל את חלק אחיו בשבח ששבחו הנכסים לאחר מות האב, ולא בראוי להגיע לו. **וכולם אין נוטלין בשבח, ולא** נוטלים **בראוי כבמוחזק.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 52a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 52a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/52a:2)

א גמרא שנינו במשנה שהבכור אינו נוטל פי שנים בנכסי האם. ומבררים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **אמר קרא** [הכתוב]: **"ולו משפט הבכורה"** (דברים כא, יז), לומר: **משפט הבכורה** הוא **לאיש, ואין משפט הבכורה לאשה,** שלגבי ירושת האשה אין משפט הבכורה נוהג.


###### Steinsaltz on Bekhorot 52a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 52a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/52a:3)

ועוד שנינו לגבי הבכור: **ואינו נוטל** פי שנים **בשבח** שהשביחו נכסי האב לאחר מותו. וטעם הדבר — **דכתיב** [שנאמר]: "כי את הבכור וכו' יכיר לתת לו פי שנים **בכל אשר ימצא לו"** (דברים כא, יז), והרי זה לא מצוי בידי האב בשעת מותו. ועוד שנינו: **ולא** נוטל הבכור פי שנים **בראוי כבמוחזק.** וגם בזה טעם הדבר — משום **דכתיב** [שנאמר]: **"בכל אשר ימצא לו",** וזה אינו מצוי בידו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 52a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 52a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/52a:4)

ועוד שנינו: **ולא האשה** גובה את השבח, ולא את הראוי **בכתובתה.** ותוהים: **איני** [כן הוא]? **והאמר** [והרי אמר] **שמואל: בעל חוב גובה את השבח** מנכסי הלווה שהשביחו לאחר מותו. והרי כתובת האשה היא שטר חוב והרי היא כבעל חוב! **אמר ר' אבא: מקולי כתובה שנו כאן,** זוהי הקלה מיוחדת שהקלו על הגברים בענייני כתובה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 52a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 52a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/52a:5)

ועוד שנינו: **ולא הבנות** נוטלות **ב**שביל **מזונותיהן,** בשבח ששבחו נכסי האב לאחר מותו, ולא בראוי. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? מזון הבנות הוא מתנאי כתובה, ו**תנאי כתובה ככתובה דמי** [נחשב], ואינו גובה יותר מן הכתובה עצמה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 52a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 52a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/52a:6)

ועוד שנינו: **ולא היבם** נוטל בשבח ובראוי. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **"בכור" קרייה רחמנא** [קראה אותו התורה] את היבם, ולכן דינו בחלק אחיו המת כדין בכור בחלק הבכורה. **אמר אביי: לא שנו** דבר זה **אלא בשבח ששבחו נכסים בין מיתה** של האח **ליבום, אבל** מה ששבחו הנכסים **בין יבום לחלוקה** של הנכסים — **שקיל** [נוטל בהם] את חלק האח. **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **"יקום על שם אחיו המת"** (דברים כה, ו) **אמר רחמנא** [אמרה התורה], **והרי קם** כבר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 52a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 52a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/52a:7)

**רבא אמר: אפילו** שבח שהשביחו הנכסים **בין יבום לחלוקה נמי לא שקיל** [גם כן אינו נוטל]. **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? שהרי דינו **כבכור, מה בכור אין לו** זכות יתירה **קודם חלוקה,** **אף יבם נמי** [גם כן] **אין לו קודם חלוקה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 52a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 52a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/52a:8)

שנינו במשנה: **וכולם אין נוטלין בשבח.**