## Steinsaltz on Bekhorot Daf 53a

###### Steinsaltz on Bekhorot 53a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 53a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/53a:1)

א משנה **מעשר בהמה נוהג בארץ ובחוצה לארץ,** ונוהג **בפני הבית** (בזמן שבית המקדש קיים), **ושלא בפני הבית, בחולין אבל לא במוקדשים; ונוהג בבקר ובצאן, ואין מתעשרין מזה על זה,** אין מפרישים מעשר מן הבקר על הצאן ולהיפך, ונוהג **בכבשים ובעזים ומתעשרין מזה על זה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 53a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 53a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/53a:2)

ונוהג **בחדש ובישן,** בולדות שנולדו בשנים שונות, **ואינן מתעשרין מזה על זה. שהיה בדין** (מן הסברה) לומר: **ומה אם החדש והישן שאינן כלאים זה בזה,** שמין אחד הם — בכל זאת **אינם מתעשרין מזה על זה, כבשים ועזים שהן** **כלאים זה בזה** — **אינו דין שלא יהו מתעשרין מזה על זה? תלמוד לומר: "וצאן"** ("וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש לה' ", ויקרא כז, לב), **משמע** מכך ש**כל "צאן"** הריהו מין **אחד** לענין מצות מעשר בהמה, ומתעשרים מזה על זה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 53a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 53a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/53a:3)

ב גמרא על מה ששנינו שמעשר בהמה נוהג בחוצה לארץ, שואלים: **לימא מתניתין** [האם נאמר שמשנתנו] היא ש**לא כ**דעת **ר' עקיבא? דתניא** [ששנויה ברייתא], **ר' עקיבא אומר: יכול יעלה אדם** לירושלים **מעשר בהמה מחוצה לארץ ויקריבנו** במקדש? **תלמוד לומר: "והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם"** (דברים יב, ו), ומלשון רבים של "מעשרותיכם" יש לדייק כי


###### Steinsaltz on Bekhorot 53a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 53a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/53a:4)

**בשתי מעשרות** שונים **הכתוב מדבר, אחד מעשר בהמה ואחד מעשר** שני של **דגן,** שאת שניהם יש להעלות למקום המקדש ולאוכלם, והכתוב מקישם זה לזה, ולפיכך: **ממקום שאתה מעלה מעשר דגן,** כלומר, מארץ ישראל, שרק שם יש חיוב מעשר — משם **אתה מעלה** גם **מעשר בהמה, וממקום שאי אתה מעלה מעשר דגן,** מחוצה לארץ — **אי** (אין) **אתה מעלה** גם **מעשר בהמה.** והרי במשנתנו נאמר שהוא נוהג בחוצה לארץ!


###### Steinsaltz on Bekhorot 53a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 53a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/53a:5)

ודוחים: **אפילו תימא** [תאמר] שמשנתנו כדעת **ר' עקיבא,** יש לחלק: **כאן** בברייתא, הכוונה היא שאין מעלים אותו לירושלים כדי **ליקרב** על המזבח, **כאן** במשנתנו, ששנינו שהוא נוהג בחוצה לארץ, הרי זה **ליקדש,** שצריך לעשר את הבהמות, ולקדש את העשירי. ומעירים: **דיקא נמי** [מדויק גם כן] הדבר מדברי ר' עקיבא, **דקא נסיב לה תלמודא** [שמביא את הלימוד] ממה שנאמר **"והבאתם שמה", שמע מינה** [למד מכאן], שהוא ממעט את חוץ לארץ רק מחובת הבאתו לירושלים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 53a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 53a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/53a:6)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך], **מאחר שאינו קרב, אמאי** [על מה, לאיזה ענין] הוא **קדוש?** ומשיבים: **ל**היות **נאכל במומו לבעלים,** שבעליו רשאים לאוכלו רק לכשיפול בו מום.


###### Steinsaltz on Bekhorot 53a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 53a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/53a:7)

ג שנינו במשנתנו שמעשר בהמה נוהג **בפני הבית ושלא בפני הבית.** ושואלים: **אי הכי** [אם כך], **אפילו האידנא נמי** [בזמן הזה גם כן] יהיה נוהג, ומדוע אין אנו נוהגים במעשר בהמה? ומשיבים: הטעם הוא **כ**דברי רב הונא, ש**אמר** **רב הונא** בענין אחר: **גזירה** היא שגזרו חכמים **משום יתום** (ולד שמתה אמו קודם שנולד), שמא יכניסו אותו עם שאר הבהמות להתעשר, למרות שאינו חייב במעשר בהמה. ואף כאן, אחר חורבן הבית, חששו חכמים שמא יעשרו בשוגג גם את היתום.


###### Steinsaltz on Bekhorot 53a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 53a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/53a:8)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך], **מעיקרא נמי** [מתחילה גם כן], בזמן הבית, **לא** יפרישו מעשר בהמה, גזירה שמא יפרישו גם מן היתום! **אלא,** מדוע לא חששו לכך — מפני ש**אפשר בהכרזה** שיכריזו שיתום פטור ממעשר בהמה. אם כן **הכא נמי** [כאן גם כן], אחר החורבן — **אפשר בהכרזה!**


###### Steinsaltz on Bekhorot 53a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 53a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/53a:9)

**אלא אמר רבה:** הטעם הוא **משום תקלה,** שהואיל ואין מקריבים בזמן הזה, והמעשר נשאר בבית בעליו — עלול הוא לבוא לידי תקלה, לשוחטו ולאוכלו קודם שיפול בו מום. ומוסיפים: **ומנא תימרא דחיישינן** [ומנין אתה אומר שחוששים אנו] **לתקלה** אחר החורבן — **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **אין מקדישין ואין מעריכין** (נודרים ערכו של אדם להקדש), **ואין מחרימין** **בזמן הזה,** מחשש שמא תיגרם תקלה של מעילה בהקדש,


###### Steinsaltz on Bekhorot 53a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 53a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/53a:10)

**ואם הקדיש** או **העריך** או **החרים** בזמן הזה, **בהמה** — **תיעקר, פירות כסות וכלים** — יניחם ש**ירקבו, מעות וכלי מתכות** — **יוליך לים המלח** ושם יתאכלו. **ואיזהו עיקור** בבהמה? **נועל דלת בפניה והיא מתה מאיליה** ברעב.


###### Steinsaltz on Bekhorot 53a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 53a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/53a:11)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך], שאחר החורבן חוששים דלתקלה, **בכור נמי לא ליקדש** [גם כן לא יתקדש]! ומשיבים: וכי **בכור בדידן תליא מילתא** [בנו תלוי הדבר] להקדישו? והרי **ב**יציאתו מה **רחם קדוש** מעצמו! ומשיבים: לא זו היתה השאלה, אלא **הכי קאמר** [כך הוא אומר]: אם אתה חושש לתקלה, **ליקנינהו לאודנייהו** [שיקנה את אוזניהם] של המבכירות או של העוברים לפני לידתם, **לגוים,** כדי ש**לא ליקדש מעיקרא** [שלא יתקדש הבכור בהם מתחילה], בגלל שותפות הגוי, ולא יבואו בהם לידי תקלה!