## Steinsaltz on Bekhorot Daf 54b

###### Steinsaltz on Bekhorot 54b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 54b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/54b:1)

**יתעשרו מזה על זה! אמר ליה** [לו] אביי: **אמר קרא** [הכתוב] "וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט **העשירי** יהיה קדש לה' " (ויקרא כז, לב), ומלה זו שהיא מיותרת באה להדגיש: **תן עשירי לזה ותן עשירי לזה,** לכל מין בפני עצמו. ומקשים: **אי הכי** [אם כך], **כבשים ועזים נמי** [גם כן] לא יתעשרו זה על זה! ומשיבים: מה שנאמר שם **"וצאן"** (ויקרא כז, לב), ולא "כבשים ועזים", **משמע** ממנו ש**כל** סוגי **צאן** הם מין **אחד** למעשר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 54b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 54b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/54b:2)

ושואלים: אם כך, **הכא נמי לימא** [כאן גם כן, לגבי תרומות ומעשרות, נאמר] כי "דגן" **משמע** ש**כל** סוגי **דגן אחד** הם, ומפרישים מחיטה על שעורה! **אמר אביי:** נאמר "כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן **ראשיתם"** (במדבר יח, יב), בלשון רבים, ומכך למדים שנותנים "ראשית" (תרומה) לכל מין ומין. ומעירים: **וכן אמר ר' אילעא:** נאמר **"ראשיתם"** בלשון רבים ללמד על נתינת "ראשית" לכל מין ומין.


###### Steinsaltz on Bekhorot 54b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 54b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/54b:3)

**רבא אמר:** **בלא** הלימוד מ**"ראשיתם" נמי** [גם כן] אין בכך קושי, כי לומר ש**משמע** מן המלה "דגן" ש**כל** סוגי **דגן אחד** הם, לענין תרומות ומעשרות — **לא מצית אמרת** [אין אתה יכול לומר] כמו "וצאן" לענין מעשר בהמה, שכן **בשלמא התם אמרינן** [נניח שם אומרים אנו]: **"וצאן" משמע** ממנו ש**כל צאן אחד** למעשר, מפני **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] ש**כבשים ועזים נמי** [גם כן] אין מעשרים מזה על זה — **לכתוב** [שתכתוב] התורה בלשון כללית: **"וכל מעשר בהמה",** ולא תחלק בין בקר וצאן, והיינו אומרים שכל מיני הבהמה, וגם כבשים ועזים, אין מתעשרים מזה על זה, כפי שיבואר להלן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 54b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 54b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/54b:4)

ותחילה מעירים: **וכי תימא** [ואם תאמר]: **אי כתיב** [אם היה נאמר] **"כל מעשר בהמה" הוי אמינא** [הייתי אומר] כי **אפילו חיה** חייבת במעשר, מפני שחיה בכלל בהמה, ולכן הוצרך לומר "בקר וצאן" — דבר זה יש לדחות, שכן דין זה בגזירה שווה **"תחת" "תחת" מ**שאר **קדשים גמר** [למד] (ויקרא כב, כז. ויקרא כז, לב כז, לב), שאין חיה בכלל הציווי.


###### Steinsaltz on Bekhorot 54b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 54b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/54b:5)

וחוזרים לדברים שנאמרו למעלה, שאם נניח שכבשים ועזים מתעשרים מזה על זה, אפשר היה לכתוב "וכל מעשר בהמה", **ואתי** [ובא, נלמד] שאין מעשרים ממיני הבהמה זה על זה, **בקל וחומר מחדש וישן,** שאינם כלאים, ואף על פי כן אין מעשרים מזה על זה. ואם כן, מה שחילקה התורה **"בקר וצאן" למה לי?** אלא בא הדבר לומר: **בקר וצאן הוא** ש**אין מתעשרין מזה על זה, אבל כבשים ועזים,** שהם בכלל "צאן" — **מתעשרין** מזה על זה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 54b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 54b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/54b:6)

**אבל הכא** [כאן], לענין "דגן" האמור בתרומות ומעשרות — **מי סגיא** [האם אפשר] **דלא כתיב** [שלא ייכתב] בפסוק זה **דגן** כלל? הרי צריך לכתוב אותו לגופו, לחייבו בתרומות ומעשרות, יחד עם תירוש ויצהר, **למעוטי** [למעט] **שאר מינין,** שאינם חייבים בתרומה ומעשר מן התורה. ולכן אין מקום ללמוד ממנו שכל מיני הדגן מין אחד הם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 54b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 54b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/54b:7)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב נחמן:** מנין לרבא שהייתור "בקר וצאן" מלמדנו שאינם מתעשרים מזה על זה? **אימא** [אמור] שיש ללמוד מכאן **לערבו** [שיערבו] **לבקר בצאן,** ויתעשרו מזה על זה! **אמר ליה** [לו] **מר זוטרא בריה** [בנו] של **רב נחמן: לרבא אית ליה נמי** [יש לו גם כן] דרשה זו של **"העשירי",** המלמדת שצריך לתת מעשר לבקר לעצמו ולצאן לעצמו. עד כאן מהלך הסוגיה לפי דרך אחת.


###### Steinsaltz on Bekhorot 54b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 54b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/54b:8)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] כך: לאחר שהסביר אביי כי בקר וצאן אינם מתעשרים מזה על זה בגלל יתור המלה "העשירי", המלמד: תן עשירי לזה ועשירי לזה, **אמר רבא:** אף **בלא** דרשת **"עשירי" נמי לא מצית אמרת** [גם כן אין אתה יכול לומר] ש**בקר וצאן מתעשרין מזה על זה,
 
 דאיתקש** [שהרי הוקש] בכתוב **מעשר בהמה למעשר דגן,** שנאמר "עשר תעשר" (דברים יד, כב), וכפל הלשון מורה על שני מעשרות, מעשר דגן ומעשר בהמה, ומן ההיקש למדים: **מה מעשר דגן** — **ממין על שאינו מינו לא** מעשרים, **אף מעשר בהמה** — **ממין על שאינו מינו לא** מעשרים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 54b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 54b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/54b:9)

ומקשים, **והא** [והרי] **רבא הוא** ש**אמר** כי אין למדים מכאן דין זה, שכן ממה שנאמר כאן **"שנה** שנה" יש ללמוד כי **לשנה** בלבד **הקשתיו,** את מעשר הבהמה למעשר דגן, ללמד שלא יעשר מהחדש על הישן, **ולא לדבר אחר!** ומשיבים: **הדר ביה** [חזר בו] **רבא מההיא. ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **חדא מיניה** [אחת מהם, מאותם שני ההסברים] **רב פפא אמרה** ולא רבא. שכיון שרב פפא היה תלמידו המובהק של רבא, וראש ישיבה אחריו, פעמים שאמרו את דברי התלמיד בתור דברי הרב.


###### Steinsaltz on Bekhorot 54b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 54b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/54b:10)

א משנה עדר החייב ב**מעשר בהמה מצטרף** לחיוב אם היו הבהמות מרוחקות **כמלא רגל בהמה רועה,** כמרחק שבהמה רועה ועדיין משתמרת על ידי רועה אחד. **וכמה היא רגל בהמה רועה? ששה עשר מיל. היו בין אלו לאלו שלשים ושנים מיל** — **אין מצטרפין. היו לו** צאן גם **באמצע** בתוך מרחק זה של שלושים ושנים מיל — **מביא** את כולן לדיר, **ומעשרן באמצע. ר' מאיר אומר: הירדן מפסיק למעשר בהמה,** והבהמות שבשני עבריו אינן מצטרפות, אף על פי שהן קרובות.


###### Steinsaltz on Bekhorot 54b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 54b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/54b:11)

ב גמרא שנינו במשנה שמעשר בהמה מצטרף כמלא רגל בהמה רועה. ושואלים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו], שבהמות שבמרחק זה מצטרפות לחיוב במעשר?


###### Steinsaltz on Bekhorot 54b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 54b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/54b:12)

**אמר רבה בר שילא: דאמר קרא** [שאמר הכתוב]: **"עוד תעברנה הצאן על ידי מונה"** (ירמיהו לג, יב—יג), כלומר, על ידי רועה, שאם כולן יכולות להימנות על הרועה, כשהוא רואה את כולן — הרי זה בכלל עדר צאן העובר תחת השבט להתעשר. **וקים להו לרבנן** [ומוחזק להם לחכמים] **דשיתסר מיל קא שלטא ביה עינא דרועה** [ששישה עשר מיל שולטת בו עין הרועה], ולא ביותר מזה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 54b:13
[Steinsaltz on Bekhorot 54b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/54b:13)

ג שנינו במשנתנו: **היו בין אלו לאלו שלשים ושנים מיל אין מצטרפין וכו'.** ושואלים: **שלשים ושנים הוא** ש**אין מצטרפין** לעדר החייב במעשר, **הא בציר מהכי** [אבל פחות מזה] **מצטרפין? והא קתני** [והרי שנה] במשנתנו מתחילה **ששה עשר מיל, טפי** [יותר] מכך **לא** מצטרפים! ומשיבים, מה שהוזכר ששלושים ושנים אינם מצטרפים לא נאמר אלא **משום דקא בעי למיתנא סיפא** [שהוא צריך לשנות בסוף, בהמשך]: **היו לו** בהמות **באמצע** שלושים ושנים מיל — **מביא ומעשרן באמצע.** ואין לדייק ממנו שבפחות מכאן הרי אלו מצטרפים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 54b:14
[Steinsaltz on Bekhorot 54b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/54b:14)

ושואלים: **וכמה** יהיו לו בצדדים ובאמצע כדי שיצטרפו? **אמר רב:** כגון שהיו **חמש מכאן וחמש מכאן וחמש מאמצע, דהני חמש חזיא להכא וחזיא להכא** [שאותן החמש שבאמצע ראויות להצטרף לכאן וראויות להצטרף לכאן] למנין עשר בהמות החייבות במעשר, ולכן כולן נחשבות לעדר אחד.


###### Steinsaltz on Bekhorot 54b:15
[Steinsaltz on Bekhorot 54b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/54b:15)

**ושמואל אמר: אפילו חמש מכאן וחמש מכאן ואחד באמצע** די בהן כדי לצרפן, שכן **חזינן לרועה כמאן דקאי הכא** [רואים אנו את הרועה כמי שעומד כאן] אצל זו שבאמצע, **וקרינן ביה** [וקוראים אנו בו] **"מונה",** שיכול למנות את אלו וגם את אלו בעיניו, והן נחשבות לעדר אחד.