## Steinsaltz on Bekhorot Daf 56a

###### Steinsaltz on Bekhorot 56a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 56a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/56a:1)

**מה** פדיית בכור **בניך** — **אין** נוהגת **בלקוח ובמתנה,** שהרי היא שייכת רק בבנו שנולד ממנו, **אף צאנך ובקרך** האמור שם — **אינו** נוהג **בלקוח ובמתנה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 56a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 56a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/56a:2)

ותמהים: **והאי** [והלא כתוב זה] "כן תעשה לשורך לצאנך" (שמות כב, כט) **ב**מצות פדית **בכור** בהמה **כתיב** [נאמר], ולא במצות מעשר בהמה! ומשיבים: **אמר** שם **קרא** [הכתוב]: **"כן תעשה",** ו**אם אינו ענין לבכור, דלא איתיה** [שאינו שייך] **בעשייה,** שאין האדם צריך להקדישו, שהרי **ברחם** הוא **קדוש** מעצמו — **תנהו ענין למעשר בהמה,** שהוא מתקדש כשקורא לו "עשירי קודש".


###### Steinsaltz on Bekhorot 56a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 56a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/56a:3)

ומקשים: גם אם אינו ענין לבכור — מנין שמדובר במעשר? **ואימא** [ואמור]: **תנהו ענין לחטאת ולאשם,** ללמד שיהיו דוקא משלו ולא קנויים! ומשיבים: שורך וצאנך האמור כאן הרי הם **דומיא** [בדומה] לדין בכור **בנך, מה בנך** — **שאינו בא על חטא, אף צאנך ושורך** — **שאינו בא על חטא,** ואלו באים על חטא, מה שאין כן מעשר בהמה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 56a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 56a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/56a:4)

ומקשים, **ואימא** [ואמור]: **תנהו ענין לעולה ולשלמים,** שצריך להקדישם, ואינם באים על חטא! ומשיבים: **דומיא** [בדומה] ל**בנך, מה** פדיון **בנך** — **שאינו בא בנדר ונדבה,** אלא חובה היא, **אף צאנך ושורך** — שאינם באים בנדר ונדבה, ועולה ושלמים באים בנדר ונדבה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 56a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 56a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/56a:5)

ומקשים עוד, **ואימא** [ואמור]: **תנהו ענין לעולת ראייה,** שחייב להביא כל מי שעולה לרגל! ומשיבים: **דומיא** [בדומה] ל**בנך, מה בנך** הוא דבר **שאין קבוע לו זמן,** אלא כשנולד הוא קדוש, **אף שורך וצאנך** — **שאין קבוע לו זמן,** ואילו עולת ראיה קבוע לה זמן, ברגל.


###### Steinsaltz on Bekhorot 56a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 56a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/56a:6)

ושואלים: **אי** [אם] מבכור אתה למד שמעשר שאינו נוהג בלקוח, הרי שהיה צריך ללמוד גם: **מה** פדיון **בנך אינו בלקוח כלל,** שאין בו כל צד של קניה, **אף** מעשר **שורך וצאנך אינו בלקוח כלל! אלמה** [מפני מה] **אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן:** אם **לקח** (קנה) **עשרה עוברין** כשהם **במעי אמן** ונולדו ברשותו — **כולם נכנסין לדיר להתעשר,** משמע שיש לקוח שחייב במעשר!


###### Steinsaltz on Bekhorot 56a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 56a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/56a:7)

**אמר רבא, אמר קרא** [הכתוב]: **"תעשה"** — **בשעת עשייה מיעט הכתוב** את הלקוח, לומר שרק הלקוח בשעה שניתן להקריבו — אינו מתעשר. אבל עוברים הרי אי אפשר להקריבם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 56a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 56a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/56a:8)

ודנים **גופא** [לגופה] של ההלכה שהזכרנו, **אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: לקח עשרה עוברים במעי אמן** — **כולן נכנסין לדיר להתעשר.** ומקשים: **והא אנן תנן** [והרי אנו שנינו במשנתנו]: **הלוקח או שניתן לו במתנה פטור מן מעשר בהמה,** ומדוע לא ייפטרו אלה?


###### Steinsaltz on Bekhorot 56a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 56a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/56a:9)

**אמר ר' אלעזר:** את **ר' יוחנן חזאי בחילמא** [ראיתי בחלום] וסימן הוא ש**מילתא מעליא אמינא** [דבר טוב אומר] היום: **אמר קרא** [הכתוב] **"תעשה"** — לומר: את הלקוח **בשעת עשייה מיעט הכתוב** מדין מעשר, שקנאו בשעה שראוי להקריבו. ולא עוברים, שאינם ראויים להקרבה. **איתיביה** [הקשה לו] **ר' שמעון בן אליקים לר' אלעזר:** והלא שנינו בברייתא כי פסול **הלקוח חל** גם **על מחוסר זמן,** שלקחו קודם שעברו שבעת ימים מלידתו, למרות שאינו ראוי אז להקרבה. ואם כך יחול פסול לקוח גם על עובר קנוי!


###### Steinsaltz on Bekhorot 56a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 56a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/56a:10)

**אמר ליה** [לו]: **זו אינה משנה,** כלומר, אין לסמוך עליה, שהיא משובשת, **ואם תמצא לומר משנה** היא, ואינה טעות — שיטת **ר' שמעון בן יהודה היא משום** (בשם) **ר' שמעון,** ש**אמר: מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר, והרי הוא** לענין זה **כבכור, מה בכור קדוש לפני זמנו,** מיד כשנולד, קודם שעברו שבעת ימים, **וקרב** רק **לאחר זמנו,** מהיום השמיני והלאה — **אף מחוסר זמן** מכניסו להתעשר, ואם יצא עשירי — **קדוש לפני זמנו, וקרב לאחר זמנו** מיום השמיני והלאה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 56a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 56a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/56a:11)

ועוד בענין זה מסופר, **תני תנא קמיה** [שנה חוזר המשניות לפני] **רב: איזהו אתנן** זונה, ששנו חכמים (להלן נז,א) **שנכנס לדיר להתעשר? כל שנתנו לה** כאתנן **וחזר ולקחו הימנה** (קנה אותו ממנה). והקשה המקשן: **והא איפסיל ליה** [והרי נפסל לו] ממצות מעשר **ב**דין **לוקח,** כשקיבלה הזונה את האתנן!


###### Steinsaltz on Bekhorot 56a:12
[Steinsaltz on Bekhorot 56a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/56a:12)

ומעירים: **אישתמיטתיה הא דאמר** [נשמטה, נשכחה מן המקשן זו שאמר] **ר' אסי אמר ר' יוחנן: לקח עשרה עוברין במעי אמן** — **כולם נכנסין לדיר להתעשר.** ולפי זה יש לפרש את הברייתא — כשנתן לה עובר באתננה, וחזר ולקחו ממנה.