## Steinsaltz on Bekhorot Daf 57a

###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:1)

ומעירים: **ואזדא** [והולך] **ר' יוחנן לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו] בענין זה, שאין אומרים בחלוקת ירושה, ש"יש ברירה" וכל אחד מן האחים זכה בחלקו הראוי לו מתחילה. ש**אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: האחין שחלקו** בינם את ירושת אביהם — **לקוחות הן,** כאילו קנו זה מזה את חלקם, **ו**לכן **מחזירין זה לזה ביובל** את השדות שקיבלו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:2)

ואין אומרים "יש ברירה", שמתברר למפרע שכל אחד קיבל את חלקו הראוי לו מתחילה בירושת אביו, ומעירים: **וצריכי** [וצריכים] שני הדברים להיאמר, **דאי אשמעינן הכא** [שאילו היה משמיע לנו רק כאן], במעשר בהמה, הייתי אומר: **בהא קאמר** [בזו אומר] **ר' יוחנן** שאין מניחים שכל אחד זכה בטלאים שלו, משום שמעשר בהמה הוקש לבכור, שנאמר: "בכור בניך תתן לי כן תעשה לשורך לצאנך" (שמות כב, כח), ואם הריהו **דומיא** [בדומה] לבכור **בנך,** יש לומר: **מה** בכור **בנך** — בברור לך, שהוא בודאי שלך, ולא קנוי מאחר, **אף** מעשר **שורך וצאנך** — **בברור לך,** ושלא יהיה בו שום צד של קנין. **אבל שדה** הייתי אומר שדוקא **מכר הוא דאמר רחמנא ליהדר** [שאמרה התורה שיחזור] **ביובל,** אבל **ירושה** שחלקו האחים **ומתנה לא** חוזרות. ולכן הוצרך להשמיענו שגם חלוקת ירושה דומה למכר, וחוזרת.


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:3)

**ואי אשמעינן** [ואם היה משמיע לנו] רק ב**שדה** שחלקו האחים, שהיא חוזרת ביובל, הייתי אומר שהיה מסופק האם חלוקה נחשבת למיקח, ולכן פסק **לחומרא** [להחמיר] שיחזירו, כדין לקוחות. אבל לענין מעשר בהמה, אם נדון אותם כלקוחות — הריהם פטורים מן המעשר, ובזה יש לומר שהוא מחמיר, ואינו נותן להם דין לקוחות. **אי נמי** [או גם כן] הייתי אומר כי דוקא לגבי שדה מחזירים זה לזה כדין לקוחות, שהרי ביובל צריכות השדות לחזור **ל**כפי שהיו ב**תחילה, אבל הכא** [כאן], בחלוקת בהמות משותפות, שאין צורך בהחזרת המצב לקדמותו — **אימא** [אמור] ש**לא** היה רואה אותם כלקוחות, אלא פוסק ש"יש ברירה", ומחייבם לעשר, על כן **צריכא** [צריך] היה לומר דבריו גם בזה וגם בזה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:4)

**מיתיבי** [מקשים] על הסוברים ש"יש ברירה" ממה ששנינו: **וכן השותפין שחלקו, אחד נטל עשרה** טלאים **ואחד נטל תשעה** טלאים **וכלב** — העשרה **שכנגד הכלב אסורין** בהקרבה על המזבח, מפני שהן נחשבים ל"מחיר כלב" (דברים כג, יט), שהרי ניתנו תמורתו, ואילו התשעה **שעם הכלב** — **מותרים. ואם אמרת** [אתה אומר] כי **"יש ברירה"** — **ליברור חד מינייהו לבהדי** [שיבחר אחד מהם כנגד] ה**כלב, ולשקול** [ויטול אותו] שהרי נתברר שהוא מחיר הכלב, **והנך לישתרו** [ואלה הנשארים יותרו למזבח]!


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:5)

**אמר רב אשי: אי דשוו כולהו להדדי** [אם במקרה ששווים כולם זה לזה] במחירם, וגם הכלב שווה כטלה — **הכי נמי** [כך גם כן] אפשר לעשות. ואולם **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — במקרה **דלא שוו כולהו להדדי** [שאינם שווים כולם זה לזה], **ושוי האי כלבא חד** [ושווה כלב זה כאחד] **ומשהו** מן הטלאים שכנגדו, **והאי** [ואותו] **משהו** העודף על שווי טלה אחד **משיך ואתי בכולהו** [נמשך ובא בכולם], בכל אלו שכנגדו, ולכן אי אפשר ליחד טלה אחד כנגד הכלב, ולומר שהוברר שהוא האסור.


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:6)

א משנה **הכל,** כל הבהמות, **נכנסין לדיר להתעשר, חוץ מן כלאים,** כגון הנולד מתייש וכבשה, **וטרפה, ויוצא דופן,** שחתכו את דופן אמו והוציאוהו, **ומחוסר זמן,** כלומר, פחות מבן שבוע שעדיין אסור בהקרבה, **והיתום. ואיזהו יתום? כל שמתה אמה** או **שנשחטה** בשעת הלידה **ואחר כך ילדה,** כלומר, נגמרה הלידה. **ר' יהושע אומר: אפילו** כבר **נשחטה אמה והשלח** העור של האם **קיים** בשעת הלידה — **אין זה יתום.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:7)

ב גמרא ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו], שאלו ששנינו במשנה פסולים למעשר? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: נאמר לגבי דיני קרבנות בכלל: "שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן" וגו' (ויקרא כב, כז). ומלשון הכתוב **"שור או כשב"** למדו חכמים שיהיה שור או כבש מוגדר וברור לעצמו — **פרט לכלאים** שנולד משני מינים, שאינו ראוי להקרבה. **"או עז",** שיהיה עז גמורה — **פרט** לנדמה, שהוא דומה לעז, אלא שאמו רחל. **"כי יולד"** — **פרט ליוצא דופן,** שאין זו לידה. **"והיה שבעת ימים"** — **פרט למחוסר זמן,** כלומר, קודם שעברו עליו שבעה ימים. **"תחת אמו"** — פרט ליתום, שלא היה תחת אמו, שמתה קודם שנולד. ומנין שדברים אלו נוגעים גם למעשר? **ר'**


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:8)

**ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר:** נלמד הדבר בגזירה שווה, **נאמר כאן** במעשר: "כל אשר יעבור **תחת השבט** העשירי יהיה קדש" (ויקרא כז, לב), **ונאמר להלן** בשאר קדשים: **"תחת אמו", מה להלן** — **פרט לכל השמות הללו,** לכלאים וכו', **אף כאן** במעשר בהמה — **פרט לכל השמות הללו.** ומן הצד השני: **ומה כאן,** במעשר בהמה — **פרט לטרפה,** מפני שנאמר: "כל אשר יעבור תחת השבט", וטריפה אינה עוברת תחת השבט, שאין אדם מונה טריפה, **אף להלן,** בשאר קדשים — **פרט לטרפה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:9)

ג ושואלים: **"הכל** נכנסין לדיר להתעשר", ששנינו במשנתנו, **לאיתויי מאי** [להביא את מה]? ואומרים: **לאיתויי הא דתנו רבנן** [להביא את זו ששנו חכמים]: **הרובע** את האישה, **והנרבע** לאיש, **והמוקצה** לצורך עבודה זרה, **והנעבד** שעבדו בו עבודה זרה, **והאתנן** ששימש לאתנן זונה, **והמחיר,** ששימש כמחיר לכלב, **וטומטום,** שאין לו סימני זכר ונקבה, **ואנדרוגינוס,** שיש לו גם סימני זכר וגם סימני נקבה — **כולן נכנסין לדיר להתעשר,** אף על פי שהם פסולים למזבח. **ר' שמעון בן יהודה אומר משום** (בשם) **ר' שמעון: טומטום ואנדרוגינוס אין נכנסין לדיר להתעשר.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:10)

ושואלים: **ותנא דידן** [והתנא של המשנה שלנו], **אי גמר** [אם הוא למד] בגזירה שווה **"תחת" "תחת" מ**שאר **קדשים** — **הני נמי** [אלה גם כן] **לא** יתעשרו, שהרי הם פסולים בשאר קדשים, **ואי לא יליף** [ואם אינו למד] — **הני מנא ליה** [אלה שפסל למעשר, כלאים, טריפה וכו', מנין לו]?


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:11)

ומשיבים: **לעולם גמיר** [למד] גזירה שווה, לפסול ממעשר את הפסולים למזבח, **והני רחמנא רבינהו** [ואלה התורה ריבתה אותם], שיתעשרו, למרות שאינם ראויים למזבח. ומנין שנתרבו? **דכתיב** [שנאמר] לגבי הפסולים לקרבן: **"כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם"** (ויקרא כב, כה), **ו**בפירוש המלה "משחתם" **תאנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: כל מקום** בכתוב **שנאמר בו** לשון **השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודה זרה;**


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:12
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:12)

**דבר ערוה** — **דכתיב** [שנאמר]: **"כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ"** (בראשית ו, יב), **עבודה זרה** — **דכתיב** [שנאמר]: **"פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה"** (דברים ד, טז).


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:13
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:13)

**ו**ממה שהקיש הכתוב את "משחתם בהם" ל"מום בם" יש ללמוד כי **כל שהמום פוסל בו** — גם **דבר ערוה ועבודה זרה פוסלין בו, וכל שאין המום פוסל בו** — **אין דבר ערוה ועבודה זרה פוסלין בו. והאי** [וזה] **מעשר, הואיל ולא פסיל ביה מומא** [ואין פוסל בו המום] מלהיכנס לדיר להתעשר, **דכתיב** [שהרי נאמר]: **"לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו"** (ויקרא כ״ז:ל״ג), על כן **דבר ערוה ועבודה זרה נמי לא פסיל ביה** [גם כן אינו פוסל בו].


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:14
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:14)

וכל אלו ששנינו בברייתא שהם מצטרפים למעשר, הריהם פסולים משום דבר ערוה או משום עבודה זרה: **רובע ונרבע** הם **דבר ערוה, מוקצה ונעבד** הם **עבודה זרה, ואתנן** הוא **דבר ערוה, ומחיר** כלב **איתקש** [הוקש, הושווה] בכתוב **לאתנן** (דברים כג, יט).


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:15
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:15)

וביחס ל**טומטום ואנדרוגינוס** שהם מצטרפים למעשר, למרות שאינם בכלל דבר ערוה ולא בכלל עבודה זרה — **קסבר** [סבור הוא]: טומטום ואנדרוגינוס **ספיקא** [ספק] זכר או נקבה הוא, וחייב לעשרם, שהרי בין זכר ובין נקבה מצטרפים למעשר בהמה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:16
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:16)

ומה ששנינו, **ר' שמעון בן יהודה אומר** משום ר' שמעון: טומטום ואנדרוגינוס אין נכנסין לדיר להתעשר, הרי זה משום ש**קסבר** [סבור הוא]: אכן **ספיקא** [ספק] **הוא,** אבל **מיעט רחמנא גבי** [מיעטה התורה לגבי] **קדשים,** שרק **זכר ודאי ונקבה ודאית** ראויים למזבח, **ולא טומטום ואנדרוגינוס** שהם ספק, ולכן ל**מעשר נמי** [גם כן] הם פסולים, מפני שהוא **גמר** [למד] בגזירה שווה **"תחת" "תחת" מקדשים.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:17
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:17)

ד **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **הכל נכנסין לדיר להתעשר, חוץ מן הכלאים והטרפה,** אלו **דברי ר' אלעזר בר' יהודה איש כפר ברתותא שאמר משום** (בשם) **ר' יהושע. אמר ר' עקיבא: אני שמעתי הימנו** (ממנו), מר' יהושע, ש**אף יוצא דופן ומחוסר זמן ויתום** אינם מתעשרים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:18
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:18)

ושואלים: **ותנא קמא** [והתנא הראשון שבברייתא], **אי גמר** [אם הוא למד] בגזירה שווה **"תחת" "תחת" מקדשים** — **הני** [אלה], יוצא דופן ומחוסר זמן ויתום, **נמי** [גם כן] **לא** יתעשרו, שהרי הם פסולי מזבח. **ואי לא גמר** [ואם לא למד], **בשלמא** [נניח] לענין **טרפה,** הריהי פטורה ממעשר, מפני ש**"כל אשר יעבר תחת השבט"** (ויקרא כז, לב) **כתיב** [נאמר], והרי זה **פרט לטרפה שאינה עוברת** תחת השבט, **אלא כלאים מנא ליה** [מנין לו] למעט ממעשר?


###### Steinsaltz on Bekhorot 57a:19
[Steinsaltz on Bekhorot 57a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/57a:19)

ומשיבים: **לעולם גמר** [למד] גזירה שווה זו מקדשים, ולכן הוא ממעט כלאים וטריפה ממעשר, **ו**אולם **ביוצא דופן**