## Steinsaltz on Bekhorot Daf 60a

###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:1)

**לא יאמר: אברור עשרה ואטול מהן אחד,** ובכך אצא ידי חובת המעשר בגורן זה, **והשאר** יהיו **פטורים** מלהתעשר. **אלא כונסן** כולם **לדיר, ומוציא עשרה ונוטל מהן אחד, והשאר,** שנותרו בדיר — **מצטרפין ל**התעשר ב**גורן אחר.** ומקשים: כיצד אמר רבא שהשאר חייבים ומצטרפים לגורן אחר?


###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:2)

**והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: היו לו **תשעה עשר טלאים, לא יאמר: אברור עשרה ואטול מהן אחד, והשאר פטורין. אלא כונסן לדיר, ומוציא עשרה ונוטל מהן אחד, והשאר פטורין** לגמרי!


###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:3)

**תרגמה** [תרגם, הסביר אותה] **רב הונא בר סחורה קמיה** [לפני] **רבא בריגלא** [בזמן דרשת הרגל]: **בדיר שיש לו שני פתחים עסקינן** [עוסקים אנו], **ויצאו תשעה בפתח זה ותשעה בפתח זה,** שהרי **האיך חד** [אותו אחד] שנותר **חזי להכא ולהכא** [ראוי היה כעשירי לכאן ולכאן], כלומר, להשלים פתח זה או פתח זה לעשרה. וכך נפטרו התשעה שיצאו בכל אחד מן הפתחים, שהרי נפטרו במנין הראוי לעשרה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:4)

ושואלים: **ולישני ליה** [ושיתרץ לו] באופן אחר: **כגון שמנה תשעה,** ונפטרו במנין הראוי לעשרה, **וכי מטא עשרה** [וכאשר הגיע העשירי] לא קרא לו "עשירי", אלא **קרי "חד" מרישא** [קרא לו "אחד" מההתחלה], ולאחד עשר קרא "שנים", והמשיך למנותם, וקידש את האחרון לעשירי! ומשיבים: **קסבר** [סבור הוא] רבא: **עשירי מאליו קדוש,** למרות שקרא לו בשם אחר. ונמצא שהתשעה האחרונים לא נפטרו, שהרי לא היה בהם מנין הראוי.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:5)

ועוד שואלים: **ולישני ליה** [ושיתרץ לו] שמדובר **בגורן** שיש בה רק פתח אחד, **ומנאן** [ומנה אותם] **זוגות זוגות,** והטלה התשעה עשר הריהו מעשר ופוטר כולם! ומשיבים: **קסבר** [סבור הוא] רבא: **עשירי למנין בהמות הוא קדוש,** ולפיכך אחד מן הטלאים שיצאו בזוג החמישי הריהו מעשר, וכך התשעה שנותרו לא נפטרו מן המעשר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:6)

בעקבות דברים אלו **אמר רב נחמן בר יצחק: זכאי אימיה** [זכאית אימו] של **רב הונא בר סחורה,** שילדה בן כמותו, **דשני ליה שמעתא בריגלא כשמעתיה** [שתירץ לו לרבא שמועה בדרשת הרגל כשמועתו] לפי דרכו של רבא עצמו, שאמר שמנין הראוי פוטר, ושעשירי קדוש מאליו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:7)

א משנה היה מעביר את צאנו בפתח כדי לעשרם, ו**יצאו שנים כאחת** — **מונה אותם שנים שנים,** כאילו יצאו בזה אחר זה. ואם טעה ו**מנאן אחד,** והמשיך במניינו — נמצא ש**תשיעי ועשירי** שלפי מניינו **מקולקלין.** שקרא לעשירי "תשיעי", ולאחד עשר קרא "עשירי".


###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:8)

טעה ו**קרא לתשיעי "עשירי" ולעשירי "תשיעי", ולאחד עשר "עשירי"** — **שלשתן מקודשין** במידה מסויימת, אך לכל אחד מהם דין שונה: **התשיעי** אינו קרב ו**נאכל** לבעליו **במומו** (לאחר שנופל בו מום), **והעשירי** — **מעשר** ממש, שקרב במקדש, ונאכל על ידי הבעלים. **ו**ה**אחד עשר** יש בו קדושה שהוא **קרב שלמים,** שצריך לתת מהם חזה ושוק לכהנים. **ועושה תמורה,** שאם אמר על בהמת חולין שתהא תמורתו — הרי היא מתקדשת, ומקריב אותה כקרבן שלמים, אלו **דברי ר' מאיר.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:9)

**אמר ר' יהודה:** והלוא אחד עשר זה שקראו "עשירי" הריהו תמורת מעשר. **וכי יש תמורה עושה תמורה?** והלא אין מי שחולק על כך שאין תמורה עושה תמורה! **אמרו משום** (בשם) **ר' מאיר:** האחד עשר אינו נחשב תמורת מעשר, לפי ש**אילו היה תמורה** — **לא היה קרב** בעצמו, שאין תמורת מעשר קרבה. **קרא לתשיעי "עשירי", ו**גם **לעשירי** קרא **"עשירי", ו**גם **לאחד עשר** קרא **"עשירי"** — **אין אחד עשר מקודש. זה הכלל: כל שלא נעקר שם עשירי ממנו,** מן העשירי — **אין אחד עשר מקודש.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:10)

ב גמרא **אמר ר' יוחנן: מנאן** את הבהמות **זוגות זוגות,** לזוג הראשון קרא "אחד", לזוג השני קרא "שנים" וכו', או שמנאם **קינטרן קינטרן** (מאות מאות) — **עשירי למנינו הוא קדוש.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:11)

ושואלים: **"למנינו" מאי** [מהו], כלומר, לאיזה מנין? **רב מארי אמר:** העשירי **למנין שלו הוא קדוש,** כלומר, כל אלו שקרא להם "עשירי" — כגון הזוג העשירי (הטלה התשעה עשר והטלה העשרים), או המאה העשירית. **רב כהנא אמר:** העשירי **למנין בהמות הוא קדוש,** ודוקא בהמה שיצאה עשירית הריהי קדושה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:12
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:12)

ומנסים להביא ראיה, **תנן** [שנינו במשנה]: **יצאו שנים כאחת** — **מונה אותן שנים שנים. מנאן אחד,** והמשיך למנות לפי טעותו — **תשיעי ועשירי מקולקלין,** שקרא לעשירי "תשיעי", ולאחד עשר "עשירי", ודינם כפי שנתבאר במשנה, שהעשירי מעשר, והאחד עשר — שלמים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:13
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:13)

ומעתה, **בשלמא למאן דאמר** [נניח לשיטת מי שאומר]: **למנין שלו הוא קדוש, משום הכי הוו** [משום כך נעשו] **תשיעי ועשירי מקולקלין** — שהרי יש חשיבות לדרך קריאתו, **ולעשירי קא קרי ליה** [הוא קורא לו] **"תשיעי", ולאחד עשר** הוא קורא **"עשירי". אלא למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר]: **למנין בהמות הוא קדוש,** ואין חשיבות למה שמנה בפיו, מדוע הם מקולקלים? הרי **לתשיעי** נחשב כאילו **"תשיעי" קא קרי ליה** [קורא לו], **ולעשירי** נחשב כאילו **"עשירי" קא קרי ליה** [קורא הוא לו]!


###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:14
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:14)

ומשיבים לשיטת רב כהנא, **אמר לך** [יכול לומר לך] ר' יוחנן: **כי אמינא אנא** [כאשר אומר אני] שהולכים לפי מנין הבהמות, הרי זה **היכי דאיכוין לאפוקי** [במקום שהוא עצמו התכוון להוציא] אותם **זוגות זוגות,** ולא טעה, שאז בטל דיבורו, והם מתקדשים לפי סדר יציאתם. אבל **היכא דנפק ממילא** [במקום שהם יוצאים מעצמם], אך טעה במניינו — **לא,** שכן יש ריבוי מיוחד בתורה, שהם מתקדשים גם לפי טעותו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:15
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:15)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה נוספת ממה ששנינו בברייתא: אם יצאו ו**מנאן למפרע:** עשרה, תשעה, שמונה וכו' — **עשירי שבמנין,** שקרא לו "אחד" **הוא קדוש.** ואומרים: **בשלמא למאן דאמר** [נניח לדעת מי שאומר] **למנין בהמות הוא קדוש** — **שפיר** [יפה], שהרי זה הטלה העשירי. **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] שגם **למנין שלו הוא קדוש,** ויש חשיבות לדרך שקרא להם בפיו, הלא ל**עשירי** הזה **"חד" קרי ליה** ["אחד" הוא קורא לו]!


###### Steinsaltz on Bekhorot 60a:16
[Steinsaltz on Bekhorot 60a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60a:16)

**אמר רבא: הואיל ואיתיה במנינא פרסאה** [וישנו הדבר במנין של הפרסים], **דקרו לעשרה "חד"** [שהם קוראים לעשירי בשפתם "אחד"], ונמצא שבאופן זה אין סתירה בין מנין הבהמות למנין שלו.