## Steinsaltz on Bekhorot Daf 60b

###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:1)

א שנינו במשנתנו: **קרא לתשיעי "עשירי", ולעשירי "תשיעי", ולאחד עשר "עשירי"** — שלושתם מקודשים, התשיעי נאכל במומו, והעשירי מעשר, ואחד עשר קרב שלמים. ובמקורה של הלכה זו, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מנין שאם קרא לתשיעי "עשירי", ולעשירי "תשיעי", ולאחד עשר "עשירי", ששלשתן מקודשין?**


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:2)

**תלמוד לומר: "וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש"** (ויקרא כז, לב), וייתור הלשון מלמד שקדושה חלה הן על זה שעבר עשירי והן על זה שקראו בפיו "עשירי". **יכול שאני מרבה** שיקדשו **אף שמיני ושנים עשר,** כשקרא להם בטעות "עשירי"?


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:3)

**אמרת** (אומר אתה): **הואיל והוא** (העשירי) **קדוש, וטעותו מתקדשת** (אם קרא לאחר "עשירי") יש ללמוד ממנו על טעותו: **מה הוא** העשירי **אינו מקודש אלא בסמוך** לו, כלומר, הוא עצמו — **אף טעותו אינה מתקדשת אלא בסמוך** לו, לעשירי, כלומר, רק התשיעי והאחד עשר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:4)

וביחס למה ששנינו שאם קרא גם לתשיעי וגם לאחד אשר "עשירי" — שניהם מקודשים, מתקשים, **והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **מה הוא מיוחד אף טעותו מיוחדת**, ומדוע לא תחול הקדושה רק על אחד מהם?


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:5)

**תאני תנא קמיה** [שנה חוזר המשניות לפני] **ר' יוחנן: הא מני** [זו כשיטת מי היא]? שיטת **ר' אלעזר בן ר' שמעון היא, דתניא** [ששנויה ברייתא], **ר' אלעזר בן ר' שמעון אומר: לעולם אין אחד עשר קדוש עד שישתוק ב**יציאת ה**תשיעי, ויקרא לעשירי** בטעות **"תשיעי", ולאחד עשר** יטעה ויקרא **"עשירי".** אבל אם כבר טעה פעם אחת, בתשיעי, וקרא לו "עשירי" — אין אחד עשר מקודש.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:6)

ומסבירים: טעמו של ר' אלעזר בר' שמעון, הוא מפני ש**סבר לה** [סבור הוא] **כ**דעת **ר' יהודה,** ש**אמר: טעות מעשר,** כגון שקרא לתשיעי "עשירי" — **תמורה הוי** [הוא], דין תמורה יש לו, **וסבר לה כאבוה** [וסבור כדעת אביו] ר' שמעון, ש**אמר: אין** אדם **מימר** (עושה תמורה) ו**חוזר ומימר,** שאין קרבן עושה אלא תמורה אחת. ולכן, כשטעה בתשיעי, נחשב הדבר כאילו המיר בו את העשירי, ולפיכך כשטעה אחר כך גם באחד עשר — לא תחול עליו קדושה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:7)

ב **אמר רבא: יצאו שנים** יחד דרך פתח הדיר **בתשיעי,** ו**קראן "תשיעי"** — הרי יש כאן **עשירי** (מעשר) **וחולין** שהם **מעורבין זה בזה,** כי **עשירי מאליו קדוש,** למרות שקראו בשם תשיעי, וזה שיצא **תשיעי** הריהו חולין גמורים, שהרי גם יצא תשיעי, וגם **תשיעי קא קרי ליה** [הוא קורא לו]. והואיל ולא ניתן לזהותם — אי אפשר להקריב אף אחד מהם, שמא הוא חולין, וירעו שניהם עד שיפול בהם מום וייאכלו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:8)

ואם יצאו שנים בתשיעי ו**קראן "עשירי"** — הרי **עשירי ותשיעי** שקראו "עשירי" **מעורבין זה בזה, מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **"עשירי" קא קרי להו לתרוייהו** [קורא להם לשניהם]. ואחד מתקדש כמעשר, והשני הוא תשיעי שקראו "עשירי", שנאכל במומו לבעלים. ומספק אסורים שניהם בהקרבה, וירעו עד שיפול בם מום וייאכלו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:9)

ואם **יצאו שנים בעשירי וקראן "עשירי"** — **עשירי ואחד עשר** שקראו "עשירי" **מעורבין זה בזה** (ודינם יבואר בהמשך). ואם יצאו שנים בעשירי ו**קראן "אחד עשר"** — **עשירי וחולין מעורבין זה בזה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:10)

ושואלים: **הא תו** [זה עוד], כלומר, כשיצאו שנים בעשירי וקראם "עשירי", או קראם "אחד עשר", **למה לי** לאומרו? **היינו הך** [הרי הוא זה], כלומר, הרי זה דומה לדין הראשון, שיצאו שנים בתשיעי וקראם "עשירי" או קראם "תשיעי"! ומשיבים: **הא קא משמע לן** [דבר זה משמיע לנו]: שב**כל** מקרה שיצאו ב**בת אחת תרווייהו קא קדשי** [שניהם מתקדשים], וגם האחד עשר, **ואף על גב** [ואף על פי] ש**לא נעקר שם עשירי הימנו** (ממנו), מן העשירי. ואין זה בכלל מה ששנינו במשנתנו: כל שלא נעקר שם עשירי ממנו אין אחד עשר מקודש.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:11)

וכיוצא בזה מסופר, **יתיב** [יושב היה] **רב כהנא וקאמר ליה להא שמעתא** [ואומר את השמועה הזו] שאמר רבא, **אמר ליה** [לו] **רב אשי לרב כהנא: והלא** כשיצאו שנים בעשירי וקראם "עשירי", **לא נעקר שם "עשירי" הימנו, ותנן** [ושנינו במשנתנו]: **זה הכלל, כל זמן שלא נעקר שם "עשירי" הימנו** — **אין אחד עשר מקודש!** השיב לו: **הני מילי** [דברים אלה אמורים], כשיצאו **בזה אחר זה, אבל** אם יצאו שנים **בבת אחת,** וקראם "עשירי" — **תרוייהו קא קדשי** [שניהם מתקדשים].


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:12)

ומקשים: כשיצאו **בזה אחר זה** — הלא **בהדיא קתני לה** [במפורש הוא שונה אותה] במשנה בתחילה: **קרא לתשיעי "עשירי", ולעשירי "עשירי", ולאחד עשר "עשירי"** — **אין אחד עשר מקודש,** ואם כן **"זה הכלל"** שהוסיפה המשנה **לאיתויי מאי** [להביא, לרבות את מה] הוא בא, **לאו לאיתויי** [האם לא להביא] מקרה שיצאו שנים **בבת אחת** בעשירי, וקראם "עשירי", וללמדנו שלא יקדש האחד עשר, ושלא כדברי רבא?


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:13
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:13)

ומשיבים: **לא, לאיתויי** [להביא] מקרה שיצאו בזה אחר זה, ו**יצא עשירי ולא דבר** כלל, ואחריו יצא אחד עשר וקראו "עשירי", ללמד שגם במקרה זה אין אחד עשר מקודש, **דהא** [שהרי] **לא נעקר שם עשירי הימנו,** מן העשירי.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:14
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:14)

אבל כשיצאו שניהם כאחד — שניהם מתקדשים, **דאי לא תימא הכי** [שאם לא תאמר כך], **הא דתניא** [ברייתא זו ששנויה]: **יצאו שנים בעשירי, ולא קדם אחד מהן את חבירו, וקראן** לשניהם **"עשירי",** הרי **עשירי ואחד עשר** שנתקדש **מעורבין זה בזה** — יש לתמוה על כך: מדוע אחד עשר מקודש? **והלא לא נעקר שם עשירי הימנו** מן העשירי! **אלא לאו** [האם לא] **משום דאמרינן** [שאומרים אנו]: **כל** שיצאו **בבת אחת** וקראם "עשירי", **תרוייהו קא קדשי** [שניהם מתקדשים], וכרבא?


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:15
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:15)

ודוחים: **אי משום הא לא איריא** [אם משום זו אין להוכיח], שכן יש לומר כי **הכא במאי עסקינן** [כאן, בברייתא זו, במה אנו עוסקים] — **דקדים חד מינייהו ואפיק לרישיה** [שקדם אחד מהם והוציא את ראשו] לצאת בעשירי, **וקרייה** [וקרא אותו] **"אחד עשר", והדר איערוב ונפוק בהדדי** [ואחר כך התערבו ויצאו ביחד], **וקרינהו** [וקרא אותם] **"עשירי".** ודוקא במקרה זה קדוש גם האחד עשר כשקרא את שניהם "עשירי", **דהא** [שהרי] **נעקר שם עשירי הימנו** מן העשירי, כשקראו מתחילה "אחד עשר".


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:16
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:16)

ותוהים: וכיצד יכול אתה לפרש שמדובר כשכבר הוציא אחד מהם את ראשו? **והא** [והרי] **"לא קדם** אחד מהן את חבירו" **קתני** [הוא שונה] בברייתא! ומשיבים: **מאי** [מה פירוש] **"לא קדם"** — **דהדר איערוב** [שחזר ונתערב].


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:17
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:17)

ומקשים: **וכמאן** [וכדעת מי] העמדת את הברייתא? ש**לא כ**שיטת **רבי, דאי** [שאם] כשיטת **רבי** — **האמר** [הרי אמר] שקריאת שם **"אחד עשר"** לעשירי **לא הוי** [אינו נחשב] **עקירה!**


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:18
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:18)

ודוחים: יש להבין דבר זה **אפילו תימא** [תאמר] שהיא כשיטת **רבי,** שכן **כי** [כאשר] **אמר רבי** שקריאת שם "אחד עשר" אינה מהוה עקירה, הרי זה **היכא דאית ליה** [במקום שיש לו] **בהמות טובא** [הרבה] לעשר, **דאמרינן** [שאנו אומרים]: כשאמר "אחד עשר" על הבהמה העשירית — **חד עישורא קאמר** [עישור אחד הוא אומר], שבבהמה זו, העשירית, גמר לעשר פעם אחת. אבל **הכא** [כאן] מדובר **דלית ליה בהמות טפי** [שאין לו בהמות יותר], ובמקרה זה גם רבי סבור שקריאת שם "אחד עשר" לעשירי נחשבת לעקירה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:19
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:19)

ומבררים: **מאי** [מהי] שיטת **רבי** שהזכרנו? **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **קרא לעשירי "אחד עשר", ולאחד עשר** קרא **"עשירי"** — **אין אחד עשר קדוש,** והוא חולין, אלו **דברי רבי. ר' יוסי בר' יהודה אומר: אחד עשר קדוש** בקדושתו, וקרב כשלמים. **כלל אמר רבי: כל זמן שלא נעקר שם עשירי הימנו** על ידי קריאתו בשם אחר, **אין אחד עשר קדוש.** ותמהים על דברי רבי: והלא כשקרא לעשירי "אחד עשר" נעקר שמו ממנו! **אמר רבא: הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **כגון דאית ליה** [שיש לו] **בהמות טובא** [הרבה], **דאמרינן** [שאנו אומרים], כשאמר "אחד עשר" — **חד עישורא קאמר** [עישור אחד אמר], ולא נעקר שמו ממנו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:20
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:20)

ג ושבים לדין שכבר הוזכר בעמוד זה. **יצאו שנים בעשירי** וקראם "עשירי", ויש כאן איפוא מעשר המעורב באחד עשר שקראו "עשירי", שדינו לקרב שלמים, מה יעשה בהם? **תנא חדא** [שנה תנא אחד]: **ירעו** שניהם עד שיפול בהם מום ויאכלום, **ותנא חדא** [ושנה תנא אחד]: **יקריבו** את שניהם, **ותניא אידך** [ושנויה ברייתא אחרת]: **ימותו** שניהם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 60b:21
[Steinsaltz on Bekhorot 60b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/60b:21)

ומסבירים: **לא קשיא** [אין זה קשה], **הא דתנא** [זה ששנה] **ירעו** — שיטת **רבנן** [חכמים] **היא, דאמרי** [שאומרים]: **אין מביאין קדשים לבית הפסול,** ואם נאמר ששניהם קרבים — יש לנהוג בשניהם לחומרה, וכדין שלמים, ולתת את החזה והשוק לכהנים. והואיל וכהנים אינם מרובים — שמא לא יספיקו לאכול את חלקם בזמן, והנותר ייפסל ויישרף.