## Steinsaltz on Bekhorot Daf 61a

###### Steinsaltz on Bekhorot 61a:1
[Steinsaltz on Bekhorot 61a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/61a:1)

**והא דתאני** [וזה ששנה]: **יקריבו** שניהם כקרבן שלמים — שיטת **ר' שמעון היא,** ש**אמר: מביאין קדשים לבית הפסול,** כלומר, מותר להקריב קדשים, למרות שיש חשש שמא לא יספיקו לאוכלם וייפסלו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 61a:2
[Steinsaltz on Bekhorot 61a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/61a:2)

**והא דתני** [וזה ששנה] **ימותו** שניהם — שיטת **ר' יהודה היא,** ש**אמר: טעות מעשר,** כגון אחד עשר שקראו "עשירי" — **תמורה הויא** [היא], ו**קסבר** [סבור] **ר' יהודה: תמורת מעשר מתה** דינה למיתה, ומספק איזהו האחד עשר — ימותו שניהם.


###### Steinsaltz on Bekhorot 61a:3
[Steinsaltz on Bekhorot 61a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/61a:3)

ותוהים: **וקסבר** [וכי סבור] **ר' יהודה תמורת מעשר מתה? והתנן** [והרי שנינו במשנתנו], **אמרו משום** (בשם) **ר' מאיר** (כתשובה לדברי ר' יהודה): **אילו** האחד עשר שקראו "עשירי" **היה תמורה** של מעשר — **לא היה קרב, מכלל** הדברים אתה למד ש**ר' יהודה סבר** [סבור] ש**קרב,** למרות שלדעתו הוא תמורת מעשר!


###### Steinsaltz on Bekhorot 61a:4
[Steinsaltz on Bekhorot 61a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/61a:4)

**וכי תימא** [ואם תאמר]: **ר' מאיר למאי דסבירא ליה קאמר** [לפי מה שהוא עצמו סבור הוא אומר], לשיטתו, שאין האחד עשר נחשב תמורת מעשר, מפני שאם כן — לא היה קרב. אבל אין ללמוד מכאן על דעת ר' יהודה, ולדעתו דינו ככל תמורת מעשר שמתה — **והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **אין בין** קדושת **אחד עשר** שקראו "עשירי" **ל**קדושת קרבן **שלמים** רגיל, **אלא שזה** (קרבן שלמים) **עושה קדושה ליקרב,** שהוא עושה תמורה ותמורתו קריבה, **וזה** האחד עשר **אין עושה קדושה ליקרב,** אלו **דברי ר' יהודה.** ונדייק מכאן: לעשות **קדוש ליקרב הוא דלא עביד** [שאין הוא עושה] האחד עשר, **הא איהו גופיה קריב** [אבל הוא עצמו קרב]!


###### Steinsaltz on Bekhorot 61a:5
[Steinsaltz on Bekhorot 61a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/61a:5)

**ועוד** ראיה שכך דעתו של ר' יהודה, **דתניא** [ששנויה ברייתא] בסיפרא, מדרש ההלכה על ספר ויקרא: "ואם זבח שלמים קרבנו **אם מן הבקר"** (ויקרא ג, א) — הרי זה בא **לרבות אחד עשר** שקראו "עשירי", שיהיה אף הוא מוקרב **לשלמים.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 61a:6
[Steinsaltz on Bekhorot 61a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/61a:6)

**יכול שאני מרבה אף** את **התשיעי,** שקראו "עשירי", שיקרב לשלמים? **אמרת** (אומר אתה): **וכי הקדש לפניו מקדש או לאחריו מקדש?** כלומר, האם לפני שהוא עצמו התקדש יכול הוא לקדש אחרים כתמורתו, או דוקא לאחר שהוא עצמו התקדש? **הוי אומר** — **לאחריו מקדש,** ולכן דוקא האחד עשר שנתקדש לאחר שכבר יצא העשירי ונתקדש — קרב שלמים מכח העשירי. אבל התשיעי, שנתקדש לפניו — אינו קרב שלמים.


###### Steinsaltz on Bekhorot 61a:7
[Steinsaltz on Bekhorot 61a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/61a:7)

שיטת **סתם סיפרא מני** [שיטת מי היא]? שיטת **ר' יהודה** היא, **וקתני** [והרי הוא שונה] שם: **"מן הבקר"** — **לרבות אחד עשר לשלמים,** ואינו סבור שהוא הולך למיתה. ואם כן, הברייתא ששנינו בה שעשירי ואחד עשר שנתערבו ימותו — לא ניתן להעמידה לשיטתו!


###### Steinsaltz on Bekhorot 61a:8
[Steinsaltz on Bekhorot 61a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/61a:8)

אלא תרגמה [פירש אותה], את הברייתא, **ר' שמעון בר' אבא קמיה** [לפני] **ר' יוחנן: במעשר בזמן הזה,** שחרב המקדש, **עסקינן** [עוסקים אנו], **ו**לדעת התנא ילכו למיתה **משום** חשש **תקלה,** שמא יגזוז אותם או יעבוד בהם, או שמא יאכלם בלא מום.


###### Steinsaltz on Bekhorot 61a:9
[Steinsaltz on Bekhorot 61a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/61a:9)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך], **מאי איריא** [מה שייך], מדוע מדובר דוקא במקרה של **תרי** [שנים] שיצאו והתערבו? **אפילו חד נמי** [באחד גם כן] שייך דין זה, בכל מעשר בהמה! ומשיבים: בלשון **"לא מיבעיא" קאמר** ["לא נצרכה" הוא אומר], **לא מיבעיא חד דלית ליה פסידא** [לא נצרכה לומר באחד, שאין לו הפסד גדול] אם ימות, אמרו חכמים שילך למיתה. **אבל תרי** [שנים], **כיון דנפישי פסידא** [שמרובה ההפסד], הייתי אומר: **לישהינהו** [שישהה אותם] **עד דניפול בהו מומא** [שיפול בהם מום] **וליכלינהו** [ושיאכל אותם], על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] שאין עושים כן.


###### Steinsaltz on Bekhorot 61a:10
[Steinsaltz on Bekhorot 61a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/61a:10)

א שנינו במשנה שהקורא לתשיעי "עשירי" — הריהו קדוש ליאכל רק לאחר שיפול בו מום, והקורא לאחד עשר "עשירי" — קדוש וקרב כקרבן שלמים. ובענין זה **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים: **האומר לשלוחו "צא ועשר עלי** את בהמותי" — **רב פפי משמיה** [משמו] של **רבא אמר:** אם **קרא** השליח **לתשיעי "עשירי",** ובכך גרם לו להיאסר בשחיטה עד שיפול בו מום — בכל זאת הריהו **קדוש,** מפני שאין הבעלים מקפידים על טעות זו, שאינה גורמת לו הפסד. **ו**אולם אם קרא **לאחד עשר "עשירי"** — **אינו קדוש** בקדושת אחד עשר, ליקרב שלמים, מפני שהבעלים אינו מוכן שיחסר ממונו, שהרי צריך ליתן חזה ושוק לכהן, ולא עשאו שליח לכך. **ורב פפא אמר: אפילו קרא לתשיעי "עשירי"** — **אינו קדוש** כלל, שהבעלים **אמר ליה** [אומר לו] לשליח: **לתקוני שדרתיך ולא לעוותי** [לתקן שלחתי אותך ולא לקלקל], והרי צריך אני להמתין מלשוחטו, ואסור לי לגוזזו ולעבוד בו, ולענין זה לא היית שלוחי.


###### Steinsaltz on Bekhorot 61a:11
[Steinsaltz on Bekhorot 61a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/61a:11)

ושואלים: **ומאי שנא מהא דתנן** [ובמה שונה דבר זה מזו ששנינו] במשנה: **האומר לשלוחו "צא ותרום** תבואה מתרומתי", ולא פירש לו כמה יתרום — **תורם כדעת בעל הבית,**


###### Steinsaltz on Bekhorot 61a:12
[Steinsaltz on Bekhorot 61a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/61a:12)

**אם אינו יודע דעתו של בעל הבית** — **תורם ב**עין **בינונית,** שהיא **אחד מחמשים** מן התבואה, אם **פיחת עשרה או הוסיף עשרה,** שתרם אחד מארבעים או אחד משישים — בכל זאת **תרומתו תרומה?** והרי יכול בעל הבית לומר לו ששלחו לתקן ולא לקלקל!


###### Steinsaltz on Bekhorot 61a:13
[Steinsaltz on Bekhorot 61a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/61a:13)

**אמרי** [אומרים] בתשובה לכך: **התם** [שם] **כיון דאיכא דתרים** [שיש מי שתורם] **בעין יפה, ואיכא דתרים** [ויש שתורם] **בעין רעה, אמר** [אומר] לו השליח: **להכי אמדתיך** [לכך אמדתי אותך], שאתה בעל עין יפה או עין רעה. אבל **הכא טעותא** [כאן טעות] **היא,** ובמקרה זה **אמר** [אומר] בעל הבית לשליח: **לא איבעי לך למיטעי** [לא היה לך לטעות] ולקלקל בענין זה.